... אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני
המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה:
המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן ... הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם
המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: אדם יכול לישון רבע שעה, ובחלום לעבור אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה
המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם
המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) ... שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן,
המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק לגמרי את המחשבות דרך מדיטציה? כיצד להתמודד עם שאלת מי אני ללא תשובה סופית? ... כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל
המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני. כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא יכולה להיות תשובה ... שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל
המקום והזמן. למשל
המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי
המקום , הוא בלי מקום המציאות היא לפני
המקום והזמן.
המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את
המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל?
המקום והזמן. ומה עוטף את
המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את
המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את
המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך אלוהים, הוא ממלא אותך, תחשוב ... הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב שאנחנו לפני
המקום והזמן, אין מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של מקום, אז תחשוב שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין
שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל
המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין לא האחד, זה יש מקום, יש אין מקום. לדוגמה, מקום, כמה גדול
המקום? אין סוף, נכון? כמה מקום צריך כדי להכניס מקום אין סופי? אם אתה עכשיו חולם חלום, כמה מקום תופס
המקום? מחשבה, נקודה. זה אומר שכאשר האדם חולם חלום, אנו מכניסים אין סוף מקום של החלום בנקודה של מחשבה. עכשיו נדבר על זמן, למשל אדם ישן שינה מאוד עמוקה, וברבע שעה הוא מכניס אירועים של ... הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה
שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את
המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא היה משיג את הכל. אני למשל ... לא הגיוני, זה נגד ההיגיון. לא רק שאומרים לך שכול
המקום נמצא בשום מקום, הוא גם שום מקום. שאלה: אז מה הוא העולם? אליעד: איזה תשובה אתה רוצה לקבל? כל התשובות נכונות. כי מצד האמת זה אחד, אין הבדל בין הטעות הכי גדולה לבין הדבר הכי חכם. ... שזה אחד. גם כל מה שאני מדבר על לפני הזמן ולפני
המקום, זה הכל קשקוש, כי אפילו שאני אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא נקרא אחד. דרך הצמצום אנו מדברים על האחדות, ... משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני
המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. עכשיו אם תצליח להגיע להשתוות תודעתית עם הראשון, תחווה כמוהו את המציאות. יש כוח ... גם חווית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את
המקום והזמן. הכל זה
המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת
המקום. היש נמצא בתוך