... כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2:
ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה
בציר הזמן יש: עבר הווה עתיד. לכל נקודה
בציר הזמן יש: לפני אחרי. ולכן
ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן
לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את
ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך
שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה
בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום
ציר הזמן שלנו ואחרי קיום
ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר
שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את
ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר
שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי
ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי
לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני
לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי
ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא ... אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר
שציר הזמן מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן ... שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם
לציר הזמן שלנו. ואם כן
ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן ...