... יכולה לזוז בפני עצמה כי היא חייבת להתייחס לנקודה אחרת כדי שנזהה שינוי או תנועה. האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן או זמן ללא מקום? אליעד מסביר בהרחבה שאי אפשר לדמיין דבר בלי מקום וזמן. הוא מסביר שגם כשאנחנו מדמיינים משהו שהוא בשום מקום או במקום ריק לחלוטין, עדיין אנחנו בעצם מדברים על מרחב מקום. הוא מדגיש שוב ושוב שלמוח האנושי אין יכולת לתפוס שום אובייקט ללא מקום וזמן כלשהם. כל דמיון של דבר מחייב מרחב כלשהו, אפילו אם הוא ריק לחלוטין. גם חלומות ודמיונות תמיד מתרחשים בתוך מרחב וזמן כלשהם. לסיכום ... מדגיש היא שאין משמעות מוחלטת לשאלה מי מסתובב סביב מי, אלא הכל עניין של נקודת מבט סובייקטיבית. המקום והזמן עצמם הם מושגים סובייקטיביים, שתלויים תמיד ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור ... מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה מוחלטת? מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? ההרצאה מתחילה בדיון בשאלה מי מסתובב ... מציעים את הרעיון כי כל נקודה בעולם יכולה להתפרש כמרכז היקום, תלוי כיצד אנו מגדירים את מרכזות הזמן והמקום. הם מציינים כי לא ניתן להצביע באופן חד משמעי על מרכז היקום, אלא יש לראות את הדברים ביחס למשהו אחר - כמו השמש או כדור הארץ. ההסבר הסופי - איך אנו תופסים את המקום והזמן? לסיום, יש שיחה על תפיסת הזמן והמקום . אחת הדוברים מציינת כי כל חוויית שינוי ואירועים נמדדת ביחס לזמן ומקום, ושזוהי הדרך שבה אנו תופסים את העולם סביבנו. דבריהם עוסקים בהבנה שמקום וזמן הם מושגים סובייקטיביים, שתלויים בתפיסה האנושית של המציאות. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו הניסוי עם המטוטלת? מהי ...

... הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי לפני ואחרי, ומיד זה הופך למרחב של זמן. אותו דבר ... בודדת של זמן או של מקום באופן נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד נוצרת ההפרדה בין אני לבין לא ... לזמן ולמקום? אליעד מתאר שישנו שלב נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה שלי), עד שהוא מגיע למהות הבסיסית ביותר של עצמו, שאינה קשורה לזמן או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום , הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם הקיום דורש לפחות רגע אחד של מודעות או קיום - ומודעות זו תמיד מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית? ...

מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך בירור עמוק, כי במבט ראשון נראה ... בלתי נפרדים. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק מקום או רק זמן? אליעד כהן ממשיך ומפרט את הנושא ... עונה באופן ברור שבצורה מוחלטת וחד - משמעית זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל אדם מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון בלי שניהם יחד. מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא אני לזמן ולמקום? אליעד כהן מרחיב את ההסבר עם השוואה מעניינת נוספת בין המושגים אני ולא אני. הוא מסביר שבדיוק כמו שאין משמעות לאני בלי לא אני, כך אין משמעות אמיתית למקום בלי זמן או לזמן בלי מקום. הוא מדגים זאת במחשבה פשוטה: כשאדם חושב על אני הוא מיד מבחין בעצמו לעומת כל מה שאינו הוא, וזה דומה לקשר בין זמן למקום. אי אפשר באמת לחוות רק ... כלשהו ובמקום כלשהו. זוהי צורת החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות לשינויים ברצון? בסיום ההרצאה אליעד כהן קושר את השאלות הללו לנושא הרצון. הוא אומר שלפעמים אנשים רוצים לשלוט ברצונות שלהם או בשינויים שמתרחשים ברצון שלהם. אך גם כאן, הוא מדגיש שאין באמת אפשרות לשלוט ברצון בצורה מוחלטת, בדיוק כמו שאי אפשר להפריד לחלוטין בין מושגים כמו זמן ומקום. הוא נותן דוגמה של רצון שמנסה לשלוט ברצון אחר, ומראה שהדבר מוביל למעגל אינסופי ולסתירות פנימיות. הרצון לשלוט ברצון הוא בעצמו רצון, ולכן בלתי ... אליעד מסיים את ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום , טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום

... ששני הצדדים הם למעשה אחד, הוא לא יוכל לחוות את הדברים כפי שהם. מהי המשמעות של חוויית הקיום בהקשר של זמן ומקום? אליעד מפרט כי לא רק האדם יכול להיות קיים או לא קיים, אלא גם העולם שבו הוא חי. למעשה, הזמן והמקום שבו האדם נמצא אינם מחויבים להיות קיימים, והם יכולים ... או להיעלם בכל רגע נתון. בחוויה האנושית, יש לאדם תחושת שליטה במציאות, אך למעשה זו רק אשליה. אם ייכחד הזמן והמקום, לא תישאר שום ישות - לא אני ולא לא אני. מהפכה תפיסתית נוספת מתבצעת כאשר אליעד טוען שההבנה שהזמן והמקום לא מחויבים מאפשרת לאדם להבין את משמעות הזמן והמקום בצורה שונה. כשהאדם מבין שהמקום והזמן אינם מחויבים, הוא לא יראה את עצמו כישות נפרדת. הבעיה ... שזו מהות נטולת צורה. ההבנה הזו מובילה לתובנה הפוכה - כל צורת קיום היא לא באמת נפרדת מהמהות, ולכן גם הזמן והמקום אינם באמת נפרדים מהקיום. האם כל צורת קיום חייבת ... להבנה ששני צדדים הם אחד. מה אמרנו? זה שאתה קיים, זה לא מחויב. העולם שבו אתה קיים, גם הוא לא מחויב. וגם הזמן והמקום, גם הם לא חייבים להיות קיימים. תזכור את זה, שכשאתה ... שהשם הזה זה לא מקום שחייב להיות קיים. אני רוצה להכניס לחלק מהמחשבה שלך, שתזכור, שכשאתה נוסע לשם, כל המקום כולו יכול פתאום להיעלם. כשתגיד מקום מסוים, שבהבנה שלך תדע שהמקום לא מחויב. ואם תחווה את זה, אז לאט לאט אתה חווה את הדברים כפי שהם. ... באין שלפניו, אין בכלל אופציות, אין את הנפרדות אפילו לא כאופציה. אם האדם מכיר בכך שלא יהיה מחויב זמן ומקום, והוא חווה את זה, אז ממילא הוא חווה שלא מחויב שום דבר שיהיה קיים. כי כל מה שקיים נמצא בתוך הזמן והמקום. אמרנו שיש אני שנמצא בתוך זמן ומקום, ואם נעלים את הזמן והמקום, אז גם האני יעלם. זאת הבנה אחת, ויש עוד הבנה שאומרת, שעצם זה שהעלמנו את הזמן והמקום העלמנו אותך, אבל אתה לא נמצא בתוך הזמן והמקום, אלא אתה בעצם סוג של זמן ומקום. ואם אנו מעלימים את הזמן והמקום אז אנחנו מעלימים אותך, כי גם אתה זה זמן ומקום. זה אומר שאתה הוא החדר, ואם העלמנו את החדר אז העלמנו אותך, כי אתה הוא ... מקום שיש בו אני ויש מקום שאין בו אני. יש זמן שבו אני נמצא ויש זמן שבו אני לא נמצא. האדם לא יכול באותו הזמן לחשוב על עצמו ועל מישהו אחר, ברגע אחד הוא יכול לחשוב על עצמו, וברגע שני לחשוב על מישהו אחר. הכוונה שלאני, יש את הזמן והמקום שלו, וללא אני, יש את הזמן והמקום שלו. זה אומר, שאם העלמנו את הזמן והמקום, אתה נעלם לא בגלל שהיית בתוכם, אלא בגלל שאם אין זמן ומקום, לא יכולה להיות הפרדה של אני ולא אני. תסביר. שאלה: עצם קיומם של האני והלא אני, תלוי בזמן ובמקום. ללא זמן ומקום אין הפרדה בין אני ללא אני. כדי שתהיה דואליות חייב שיהיה זמן ומקום. ואם נבטל את הזמן והמקום, אז אין כבר את המשחק בין שתי ישויות. ואם מתבטל הזמן והמקום, אז ממילא אין אפשרות שתהיה נפרדות. לא בגלל שהנפרדות בתוך הזמן והמקום, אלא שהנפרדות עצמה היא הזמן והמקום. שאלה: האם עצם זה שאתה אומר שלא מחויב שיהיה

... יותר, האם שם אני כבר אפסיק לחפש את הטוב יותר?! אם באמת המקום שאליו האדם הולך ככ טוב, האם באותו המקום כבר אפשר להפסיק לחפש טוב נוסף?! ואם המקום שאליו האדם צועד אינו מושלם, ומראש האדם ... אז מדוע לרוץ?! אז, להיכן כן לרוץ? תשובה: לרוץ ולחפש את המקום שבו אין צורך יותר לרוץ לשום מקום. על האדם ... תשובה: מכל מקום. כל מקום טוב להתחיל בו את החיפוש, אפילו המקום שבו האדם נמצא כרגע. מה שמשנה זה לא איפה ...

... בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק ... רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את מהות המקום וכולי. ככל שהחוק הוא שורשי יותר, כך הוא מסביר טוב יותר מצבים רבים שונים יותר במרחב המקום והזמן. החוק הראשי ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה להסביר את כל התופעות ... את עצמו. היינו על החוק להסביר מדוע הוא עצמו כפי מה שהוא. מדוע מימד הזמן קיים כפי שהוא? מה יוצר את הרצף של האירועים? מה מהווה את מימד המקום? מה יוצר את הקשר שבין מימד המקום לבין מימד הזמן? ועוד. כמו כן על החוק הזה להסביר גם את כל שאר התופעות המטאפיזיות שיש ביקום. כגון התודעה האנושית, המחשבות, ... מהותה של התודעה? מהי מהותה של הבחירה החופשית? מי המהות של תחושת הזמן עבר הווה עתיד? מהי מהותו של השכל? מהי מהות החיים המוות? מהי מהות הדמיון? מהי מהות השינה החלומות? ועוד. על ...

... משום שההנאה שלו נובעת מהצורה החיצונית של המציאות ולא מהמציאות עצמה. פירוש: כאשר ההנאה של האדם נובעת מהאירועים השונים שמתרחשים לאורך הזמן, הרי שיכול להיות מצב שבו האירועים לא יספקו לאדם הנאה. לעומת זאת, כאשר האדם נהנה מהמהות של המציאות, דהיינו, ... הרי שזה מקרב אותו ליכולת ליהנות מהמהות הטובה של המציאות בלי קשר לצורה שלה. הדרך להגיע אל הטוב האמיתי שמחייה את כל הרגעים שבציר הזמן באופן שווה, הוא על ידי מחקר והבנת המציאות. מחקר והבנת המציאות = לחפש את המאחד שיש בכל האירועים השונים = לחפש ...

... זמן נכון? איך לנהל את הזמן בצורה נכונה? ניהול זמן = הפקת המיטב מהזמן = הפקת הפוטנציאל הטוב האפשרי והמלא מהזמן. זמן = רצף האירועים אותם חווה האדם. האירועים אותם חווה האדם במשך חייו, מתרחשים לאורך ציר הזמן. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החוויה של האדם את החיים עצמם. ניהול זמן נכון = חוויית האירועים השונים שמתרחשים לאורך ציר הזמן בצורה טובה וחיובית. על האדם לזכור, כי יותר מאשר חשוב מה האדם עושה בזמנו, חשוב יותר כיצד הוא חווה את מה שהוא עושה בזמן שלרשותו. ניהול זמן נכון = ... והיעילה ביותר לנהל את הזמן נכון, היא חשיבה חיובית. ככל שהאדם חווה את המציאות כטובה יותר, כך הוא חווה את כל האירועים השונים ובכללם את מעשיו כדבר טוב יותר, וכך הזמן שלו עובר טוב יותר. כדי להגיע אל מצב שבו האדם חווה תמיד תחושה של טוב, על האדם לחפש את הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע. בכל רגע באשר הוא ישנו טוב אמיתי ... שמתרחשים לאורך ציר הזמן. ניהול זמן נכון באמת = התחברות לנקודה של הטוב האמיתי שיש בכל דבר = חוויית הזמן בצורה חיובית מתמדת ורציפה. כדי להגיע אל הטוב האמיתי הזה, על האדם לחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. לחפש את הטוב = לחקור מה בדיוק הופך דבר אחד לטוב ... האדם מגיע אל הטוב הזה, הזמן שלו הופך לחוויה טובה רציפה. ניהול זמן נכון = הפקת המיטב מהזמן. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בזמן. ...

... של מגבלת התפיסה של השכל האנושי. על האדם להשתמש בהם בכל מקום שניתן להשתמש בהם, ולא לחרוג מהם היכן שאין חובה לחרוג מהם. מתי כן לחרוג מהם? כאשר חוסר ההבנה נובע מחוסר יכולת התפיסה את מהות האין סוף. זה בדיוק הזמן לעזוב את הקרקע ולצאת אל מחוץ לגבולות השכל האנושי. המציאות היא אין סופית וכדי להבין אותה קיים הדמיון. הבנה שלמה של המציאות = ידיעת האמת האמיתית והמלאה על המציאות = שלמות = ...

... יותר, והיום הן אופנתיות פחות וכולי. האופנות החיצוניות של האנושות משתנות עם הזמן , מתוך חיפוש עצמי כללי של בני האדם את עצמם. ככל שבני האדם מבינים את עצמם את המציאות ... איכות החיים, אז זה חיובי לחלוטין. השאלה היא ממה נובעות האופנות המתחלפות כל הזמן? תשובה: האופנה מספקת לאדם ריגוש תכלית משמעות. האופנה מוציאה את האדם מהשעמום שלו ... על הדמיון של מה חושבים עליו ועל המגמות החולפות של האופנה. האופנה משתנה כל הזמן ואינה יציבה, משום שהשקר אינו יציב. אהבה והערכה עצמית אמיתית ופנימית אינה משתנה ...