ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם ככ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה ... את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום ... לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ... בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. זא קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמה חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו והוא בסך הכל תחושה אישית שלו. גם הזמן של החלום מתארך ביחס לזמן שמחוץ לחלום. הסבר: ככל שהחלום עמוק יותר והדמיון של האדם חזק יותר, כך נוצר עבורו בתוך החלום ציר זמן ארוך יותר מאשר ציר הזמן האמיתי, וכך האדם שחולם את החלום יכול בדקות בודדות לחלום חלום עם אירועים של שנים ארוכות... הכל תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמה: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול שכדי לעבור אותו צריך שנים רבות, נראה לאדם ... שצריך דקות ספורות כדי לעבור אותו. (מדע / פיזיקה: גם עפ תורת היחסות ככל שהאדם נע יותר מהר, כך הזמן מתקצר אצלו). בנוסף, ככל שהאדם גדול יותר ותופס יותר מקום, כך המקום נראה לו יותר קטן וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמה: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם ... משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע ... ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע ... שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה ... המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה ... מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות תחשוב מחשבה אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם / המפץ הגדול. ראה כאן). ...

סודות המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, אשליית הזמן, תחושת המקום, תחושת הזמן, איך נוצר העולם? מהו הקשר בין מקום וזמן? אליעד כהן מציג רעיון מעניין שמדגיש את התלות ההדדית בין מקום ... אם נגיד למישהו נפגש בתל אביב בשעה שלוש, הוא לא יוכל להבין את ההקשר מבלי לדעת את שני הפרמטרים: הזמן והמקום. כאשר אחד מהם חסר, לא ניתן להבין את המשמעות של ההודעה. יש צורך בשני מרכיבים - מקום וזמן - ... שמה שנראה לנו כמקום וזמן נפרדים עשוי להיות למעשה שני היבטים שונים של אותו הדבר. האם ניתן להבין את המקום והזמן כמושגים נפרדים? אליעד מציע כי אם היה רק מקום אחד קבוע, אז לא היה צורך בזמן, שכן לא היו ... לא היה צורך במרחב כי כל האירועים היו מתרחשים בו זמנית. רעיון זה מצביע על כך שההבחנה שלנו בין זמן ומקום תלויה בעובדה שיש ריבוי של רגעים וריבוי של מקומות, ולא ניתן להבין אותם כמשהו עצמאי ללא קיום ההיבט השני. האם אפשרי שאין מקום וזמן בכלל? האליעד מעלה שאלה פילוסופית מעניינת: מה אם מקום וזמן אינם קיימים כלל? הוא מציע את האפשרות שהמציאות שבה ... מקום, אך התחושה שלנו של מרחק נובעת מההבדלים בזמן. לדוגמה, ניתן לדמיין מצב שבו כל התמונות שראינו נותרות על המקום עצמו, והסדר שבו הן מוצגות הוא זה שמייצר את התחושה של הזמן. כיצד נוכל לשנות את תפיסת הזמן והמקום? אליעד מציע כי אם נצליח לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את הזמן והמקום, נוכל להבין מציאות שבה הכל מתרחש באותו רגע ובאותו מקום. אם היינו יכולים לראות את כל הרגעים בזמן אחד, ... האובייקטיבית אלא רק תפיסה, נוכל להתחיל לראות את החיים בצורה חדשה. אנחנו לא נהיה מוגבלים יותר על ידי תחושת הזמן והמרחב, וההבנה הזו יכולה לשנות את כל תפיסתנו לגבי הקיום. האם ניתן להוכיח שמקום וזמן קיימים? לסיום, שאלת האם ... קיימים, ושכל מה שקורה קורה באותו מקום, פשוט בזמנים שונים. הוא מאתגר אותנו להפסיק להרגיש מוגבלים על ידי תחושות הזמן והמרחב ולהתמקד בהבנה שהכל עשוי להיות תפיסה פנימית בלבד. מה הקשר בין מקום וזמן? האם מקום וזמן באמת קיימים? איך התודעה שלנו יוצרת את התחושה של מקום וזמן? מה יקרה אם נבין שאין מקום וזמן? האם הכל קורה באותו מקום ובאותו זמן? האם אפשר לחיות מחוץ למסגרת של מקום וזמן? מהו הקשר בין מקום ... שונים של אותו הדבר. אם היה רק מקום אחד, או רק זמן אחד, לא הייתה הבחנה ביניהם. מהי תפיסת המקום והזמן? לדברי אליעד, אנו רגילים לחשוב על מקום כעל משהו נפרד מזמן, אך ייתכן שהם רק צורות שונות של אותו דבר. ניתן לדמיין מציאות שבה יש רק מקום אחד קבוע, ואז הזמן לא היה קיים, כי לא היה שינוי. ואם היה רק רגע אחד בזמן, אז כל האירועים היו מתרחשים יחד, ... שונים. לדוגמה, כל מה שאי פעם חווינו קרה באותה נקודה במרחב, אך התחושה שלנו של מרחק נוצרת בגלל חוויית הזמן. ניתן לדמות זאת לרובוט שמציג תמונות בזו אחר זו - כל התמונות כבר קיימות, אך הסדר שבו הן מוצגות ... הכל מתרחש בנקודה אחת. לדוגמה, אם היינו מצליחים לראות את כל הרגעים בו - זמנית, לא הייתה משמעות לתחושת הזמן. באופן דומה, אם היינו יכולים לחוות את כל המקומות כמשהו אחד, לא הייתה משמעות לתחושת המרחב. האם המציאות היא ... רק פרשנות שלנו, כלומר, המציאות עצמה היא אחת וקבועה, אך התודעה שלנו מפרקת אותה לרגעים נפרדים. כיצד קשורה תפיסת המקום והזמן לתודעה שלנו? אליעד מסביר שהמקום והזמן קיימים בראש שלנו כתפיסה, וייתכן שהם אינם קיימים מחוץ לתודעה. כלומר, ייתכן שכל החוויה שלנו של העולם היא רק ... העולם אינו מחוץ לנו אלא חלק מהתודעה שלנו. מה משמעות היכולת לערער על הקיום של מקום וזמן? אם נבין שהמקום והזמן הם לא מחויבים אלא רק תפיסה שלנו, נוכל להתחיל לראות את המציאות בצורה חדשה. נוכל להפסיק להיות תלויים בתחושת המקום והזמן ולהבין שהם רק מבנים מחשבתיים. הדבר הזה יכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו חווים את החיים, כי לא ... על התודעה, ייתכן שהם אינם קיימים כשלעצמם, אלא רק בתפיסה שלנו. לסיכום אליעד עוסק בשאלות יסודיות על טבעם של המקום והזמן ומעלה אפשרות שהמציאות אינה כפי שאנו חווים אותה. אולי מקום וזמן הם לא באמת קיימים, אלא רק תפיסה שלנו. ... וזמן? האם מקום וזמן באמת קיימים? איך התודעה שלנו יוצרת את התחושה של מקום וזמן? מה יקרה אם נבין שאין מקום וזמן? האם הכל קורה באותו מקום ובאותו זמן? האם אפשר לחיות מחוץ למסגרת של מקום וזמן?

... מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום ... נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון ... להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. ... לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור ... - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים ... לשאלת האלוהים? אליעד מתייחס לרעיון קדמות העולם (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ... זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על ... זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך ... בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... גם לא אני. אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, ... לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, ... הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם תמיד היה קיים, יש מקום אין סופי ויש זמן אין סופי, ויש אין ספור אפשרויות וכל הזמן דברים משתנים, זה הכל, מאוד פשוט. אפילו אם נגיד שאלוהים ברא את העולם זה עדיין לא פתר את השאלה ... אולי המקום נגמר עוד עשר קילומטר, אבל תמיד יש מעבר לעשר קילומטר, המקום לא יכול להיגמר. אותו דבר לגבי הזמן, אם תגיד הזמן התחיל לפני ששת אלפים שנה, אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי ... היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן ... עשוי מברזל, הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את ... גדול מאין סוף זמן ומהאין סוף מקום? הדבר שבתוכו נמצא המקום והזמן. והמקום והזמן היכן נמצאים? הם נמצאים בתוך אין מקום וזמן, זה לפני הזמן והמקום. זה לא שלא היה מקום וזמן, כרגע הכסא הזה איננו, כי לפני המקום והזמן אין ... תבין מי אני, מה היא המציאות, מה זה המקום והזמן, ואז תשאל מה זה מקום וזמן, ובתוך מציאות כבר אין מקום וזמן, שמהפרספקטיבה של לפני המקום והזמן. המקום הוא צורה של משהו והזמן הוא צורה של משהו, ולפני זה אנחנו באין ... אתה חושב שאלוהים הוא ישות מצומצמת, אז יש אפשרות שיש אלוהים ויש עולם. אבל אם אתה מבין שאלוהים הוא האין מקום וזמן, אז מי ברא אותו? ההעדר שלו, כי אם אתה מבין שאלוהים הוא העדר מקום וזמן אז למה לשאול מי ... אתן תשובה אחרת, והיא, השאלה היא לא איך זה קרה אלא האם זה ככה? האם באמת המקום והזמן מתהווים מאין מקום וזמן? אם המקום והזמן לא מתהווים מאין מקום וזמן אז אין שאלה איך זה קרה, ואם הם מתהווים ממקום וזמן, אז השאלה איך זה קרה, איך מאין מקום וזמן נהיה מקום וזמן? האם מכלום נהיה משהו, איך זה יכול להיות? אז למעשה מחויב לנו ככה, שאיך שלא נסובב ... גם יש יש. בסופו של תהליך אנו מגיעים להבנה שהיש והאין הוא אחד, מה זה אומר? מקודם הבנו שמתוך האין מקום וזמן התהווה היש מקום וזמן, כאן אנחנו עדיין בנפרדות, כי אנחנו אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה ...

... אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים - חלק 7 מהו סוד הצמצום? במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, הזמן והמקום לא חייבים להיות קיימים כל הזמן, כי הם לא מהות מוחלטת. כשאדם חולם חלום, כל הזמן והמקום של החלום תלויים במי שחולם את החלום, ואם הוא מתעורר, כל המקום והזמן של החלום נעלמים. הזמן והמרחב נראים לנו כמשהו ממשי, אך יש פרספקטיבה שבה המקום והזמן לא קיימים, כמו בחלום. מקום יכול להיעלם לחלוטין אם יפסיקו לחלום אותנו, ואם החולם יפסיק לחלום אותנו, אז לא יהיה מקום כלל. למעשה, המיקום הוא לא מוחלט, ובמציאות הגלובלית, אין לנו קנה מידה מוחלט למקום. המקום והזמן תלויים אחד בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה האמיתית היא ... הנפרדות הזאת היא בעצם אחדות אחת. כל פרט בנפרדות הוא גם הישות הכוללת. לא מדובר על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי שיתבונן יראה שזמן ומקום לא מחויבים קיום. האם אפשר להבין את המקום והזמן? המקום והזמן הם מעבר להבנה שלנו, אנחנו לא יכולים לדמיין אותם או להבין אותם עד הסוף. כל תשובה עליהם היא בסופו ... השאלות הקיומיות ביותר - מה זה מקום ומה זה זמן, מהו הלא יודע הזה. האדם מגיע להבנה שהמהות של הזמן והמקום היא לא נפרדת מההוויה שלהם. איך ניתן להבין את המהות של המציאות? המציאות, המקום והזמן, כולם נרקמים יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של הזמן והמקום היא בעצם חיבור של כל הדברים שכוללים את הזמן והמרחב. הכיוון כאן הוא להבין את העולם מבלי לחפש תשובות, כי התשובות עשויות להגיע מהמהות של השאלות עצמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא ... היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין סופי מוחלט. הוא לא ממלא ... יש את הכלום שממנו עשוי הזמן והמקום. מסקנה, ממה עשוי הכל? מדבר שאין בו הבדל בין זמן ומקום לבין אין זמן ומקום. וזה לא יודע עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות ...

... אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה ... נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים הוא לא יכול להיות ראשון ואין ... הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום, הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, שהקיום הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן ... האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, והיא שהמקום והזמן קיומם הוא נצחי. והשאלה האמיתית היא, מה הוא הזמן ומה הוא המקום. מה הוא הרגע הזה, ברגע הזה, ומה הוא המקום, בנקודה הזאת. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן והמקום, גם הם לא מחויבי המציאות. כי הזמן מוגבל ומוגדר על ידי המקום, והמקום מוגבל ומוגדר על ידי הזמן. ואם לא היה זמן, לא היה ניתן לנוע בתוך המקום. ואם לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, ... העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, ... כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. כי לפני הזמן, פירושו עוד ציר זמן אחר. ואנחנו כאן מדברים על מה שיש כרגע בתוך / מחוץ לזמן. ...

חוויית הזמן, זמן עבר, זמן עתיד, תחושת הזמן, כמה זמן עבר? כמה זמן יעבור? תחושת המקום, זמן ומקום, תפישת הזמן, תפישת המקום, פירוש הזמן, פירוש המקום מהי חוויית הזמן וכיצד היא מושפעת מאירועים שחווינו? אליעד כהן מסביר את הנושא של תפיסת הזמן בצורה מעמיקה באמצעות דוגמאות רבות ושאלות המדגימות כיצד אנחנו חווים זמן בעבר ובעתיד. תחילה, עולה השאלה האם הזמן שאנחנו תופסים כשהוא עובר לאחור, כלומר, זמן עבר, דומה באורכו לזמן שאנו חווים לכיוון העתיד. לדוגמה, אליעד מעלה מצב ... לפני עשר דקות זהה לדרך שבה אני חושב על מה שיקרה בעוד עשר דקות?. כאן הוא מתייחס למושג משך הזמן ואומר שמשך הזמן יכול להיות זהה באופן אובייקטיבי, אך החוויה הסובייקטיבית שלנו לגבי אותו משך זמן יכולה להיות שונה. כיצד אירועים משפיעים על תחושת הזמן שלנו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה מעשית: כאשר מכונית חולפת לידנו ואנחנו בוחנים את הזמן שלקח לה להגיע מנקודה אחת לאחרת. אם מדדנו שלקח לה 10 שניות להגיע לנקודה מסוימת, סביר שנרגיש שאותה כמות זמן תידרש לה כדי להגיע לנקודה דומה במרחק זהה בעתיד. כלומר, אם אנחנו מנטרלים השפעות חיצוניות, הזמן שנמדוד יהיה זהה. עם זאת, אליעד מציין כי ישנם גורמים שיכולים לגרום לזמן להרגיש ארוך או קצר יותר, כגון כמות האירועים שחווינו באותו פרק זמן. אם, למשל, במשך 5 דקות התרחשו הרבה מאוד אירועים, תחושת הזמן שלנו תתארך, ואנחנו עלולים להרגיש שחלף זמן רב יותר. האם פחד משפיע על תפיסת הזמן שלנו? בהמשך, אליעד מתייחס לקשר בין תחושת פחד לבין תפיסת הזמן. הוא מעלה את השאלה: אם אדם חווה פחד בעבר, האם הפחד שהוא מרגיש כאשר הוא מדמיין אירוע מפחיד בעתיד ... בעוד זמן קצר, עוצמת הפחד תהיה חזקה יותר, ואם מדובר בזמן רב, הפחד יהיה חלש יותר. איך נקבעת תחושת הזמן בפועל? אליעד מסביר כי אנחנו מודדים את הזמן לפי שינויים וחוויות שהצטברו. אם ניקח לדוגמה אדם שהולך במדבר חשוך ללא שעון, הוא לא ידע למדוד כמה זמן ... ייחוס לשינוי כלשהו (כמו בחללית בחלל), הוא יתקשה לדעת כמה זמן עבר. הוא משתמש בזיכרון ובתחושה כדי להעריך את הזמן שעבר. הוא מוסיף ואומר שאם ניקח אדם שחווה בשנייה אחת אירועים רבים, תחושת הזמן שלו בשנייה הזו תהיה ארוכה יותר מאשר אדם שלא חווה אירועים רבים באותה השנייה. הוא מציין שהפעולה הבסיסית ביותר ... יש לאין. אנחנו חווים רגעים של קיום ושל אי - קיום, והמעבר בין שני המצבים האלו מייצר את תחושת הזמן שלנו. כאשר אין תחושת שינוי, גם תחושת הזמן נעלמת או מצטמצמת. האם כל החוויות קיימות בו - זמנית? אליעד מציין כי קיימת תפיסה פילוסופית שלפיה כל החוויות ... לו שהוא עיוור, למעשה הוא רואה הכל בו - זמנית ולא חסר לו שום מידע. הרעיון הזה מדגיש שתחושת הזמן והמקום היא יחסית לתפיסה שלנו, וכי במציאות מוחלטת, כל האירועים קיימים יחד ברגע אחד ומקום אחד. לסיכום, אליעד כהן מסביר כי זמן הוא תחושה סובייקטיבית המושפעת מאירועים שאנחנו חווים, מכמות השינויים ומהפחדים שאנחנו מדמיינים לגבי העתיד. תחושת הזמן שלנו אינה מוחלטת אלא יחסית, וככל שאנו חווים יותר שינויים, כך הזמן מרגיש ארוך יותר. הפחד גם הוא תלוי בדמיון לגבי העתיד ולא באירועים שקרו בעבר באופן ישיר. תפיסת הזמן והמקום יכולה להיראות כנפרדת אך במובן עמוק יותר, הכל יכול להתקיים בו - זמנית. מהי תחושת הזמן? איך זמן משפיע על פחד? תפיסת הזמן והמציאות מהו זמן טהור? כיצד המוח מודד זמן? האם הזמן יחסי?

... לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת ... הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, ... הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין ... נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: אדם יכול לישון רבע שעה, ובחלום לעבור אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות ... להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני ... האנשים כבר התחילו לחוות את חוסר השליטה ברצון (אני לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד ... לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני ... לחוות זאת היא לחקור, לשאול, להעמיק, לשלול תשובות חלקיות ולא לוותר, עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק ... גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד ... שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך ... מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם. הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב שאנחנו לפני המקום והזמן, אין מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של ... שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין ... אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן ... עושים זאת מהר, עד שהם בסוף יתנגשו אחד בשני ותבין שזה אחד. גם כל מה שאני מדבר על לפני הזמן ולפני המקום, זה הכל קשקוש, כי אפילו שאני אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא ... מעליה שאת לא צריכה להיות במודעות אבל את חווה שאת במודעות, את יכולה לעשות כל דבר אבל את כל הזמן במודעות של המדיטציה. הנושא פשוט, מה היא מדיטציה? כל העולם כולו בנוי בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בצורה ... לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. ... הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חוויית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנל לגבי הזמן. כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את ... והאיש אמר לו, תפסיק לרדוף אחרי הבהמות, כי הבהמות האלו הן העוונות שלך. בגלל המחשבות המשוגעות שלך אתה כל הזמן רודף ורודף, מה אתה רודף? לאן אתה רוצה להגיע בסוף? שאלה: איך אני יכול להשתחרר מהרצונות שלי? אליעד: פשוט ... יכול, מצד אחד הוא יכול, אני לדוגמה למה אני עושה? אני מתקדם לעבר החדש. אבל מצד שני אני כל הזמן חווה את אותו הדבר. זה דבר והיפוכו, מצד אחד זה חדש ומצד שני זה אותו הדבר. זה כמו אין ...

... כבר לא יזדהה עם האני הנפרד שלו, אלא יחווה עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר ... לנקודה שלפני האני. במובן מסוים, אין הבדל בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין בין אני ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר ... בחירה חופשית משמעות האגו איך לחוות את המציאות האמיתית הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של ... זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר ... אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר ... רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע ... למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך ... כדי להקשות את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה ... אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום / הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו ...

מה היה לפני העולם? איך נוצר המקום? איך נוצר הזמן? לפני המקום והזמן, מחוץ למקום ולזמן, בלי מקום וזמן, לא תופס מקום וזמן, נמצא בכל מקום, נמצא בכל זמן, איפה נמצא אלוהים? היווצרות היקום, יש מאין, החלל הפנוי, תורת הצמצום האם יכולים שני דברים לתפוס את אותו המקום באותו הזמן? אליעד כהן מסביר תחילה את הרעיון הבסיסי שדבר שתופס מקום וזמן לא יכול לשתף את אותו המרחב והזמן עם דבר אחר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם יש חדר מלא באוויר ונכניס לתוכו כדור או גרגיר חול, בהכרח ... מסוים במובן מופשט. לדוגמה, מחשבה אחת יכולה למנוע את קיומה של מחשבה אחרת באותו הרגע, כי היא תופסת את המקום שלה. איפה נמצא אלוהים אם הוא בכל מקום? אליעד מתייחס לתפיסות שונות של המושג אלוהים ושואל: אם אלוהים נמצא ... צמצם את עצמו? לאן הוא זז אם לא היה מקום לפני כן? אם היה לאן לזוז, אז כבר היה מקום וזמן. אליעד מסביר שהשאלה הזו נקראת סוד החלל הפנוי ופרדוקס הצמצום והיא חסרת פתרון הגיוני. רבי נחמן מלמד שהתשובה לשאלה ... לפני המפץ הגדול? איפה אלוהים נמצא? האם אלוהים נמצא בכל מקום? האם אלוהים נמצא בכל זמן? האם אלוהים מעל הזמן? האם אלוהים מעל המקום? מי ברא את המקום והזמן? איך נוצרו המקום והזמן? האם אין עוד מלבדו? האם אלוהים מלא כל הארץ כבודו? מה זה יש? מה זה אין? מה ההבדל בין יש לאין? האם אפשר להיות בלי זמן ומקום? האם אפשר להיות מחוץ לזמן ולמקום? מה היה לפני שנוצר העולם? איך נוצר היקום? מהו החלל הפנוי? מהי תורת הצמצום של תורת הקבלה היהודית? מהו ... הצמצום? האם אפשרי שיש אלוהים? מה זה אלוהים? האם העולם נוצר יש מאין? האם העולם קדמון? האם העולם כל הזמן היה קיים? האם יש סוף לזמן? האם יש סוף למקום? האם המקום הוא אין סופי? האם היקום הוא אין סופי? האם הזמן הוא אין סופי? מה היה לפני הזמן? מה יש בסוף מרחב המקום? האם למרחב המקום יש סוף? האם למימד הזמן יש סוף? ליקוטי מוהרן חא סד, מהו סוד החלל הפנוי? מהו פרדוקס המהות והצורה? האם הכל עשוי מכלום? מה ... של הכל? אם הכל חלום מה באמת קורה, מה קורה במציאות האמיתית? האם יכולים להיות שני דברים באותו מקום? האם יש משהו שלא תופס מקום וזמן? האם מחשבה תופסת מקום? האם מחשבה תופסת זמן? האם אלוהים צמצם את עצמו? האם אלוהים הוא אין סופי? האם ... איך נוצר יש מאין? האם אפשרי שיווצר יש מאין? היכן נמצאים האטומים? האם האטומים תופשים מקום? סוגים של מקום וזמן, מקום פיזי, מקום רעיוני, מקום מחשבתי, מקום מופשט, כמה מקום תופסת מחשבה? ממלא כל עלמין, סובב על עלמין, אלוהים כמהות ... איך היקום מתפשט? מה קרה בזמן המפץ הגדול? יציאת מצרים, האם שני דברים יכולים להיות באותו מקום? האם יש דבר שלא תופס מקום או זמן? מה יש מחוץ לזמן? מה יש מחוץ למקום? לאן היקום מתפשט? היקום אינו מתפשט, קצה היקום, ממה מורכב היקום? ...

מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת ... זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים ... 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ונצייר בתוכו עיגול. ... נמצא כי הגדרתו והבדלתו של דבר כלשהו מדבר אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. זא כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים ... דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה אחת ויחידה. מה שגורם לכך שהמחשבות יהיו שונות זו מזו, זה הזמן שבו האדם חושב כל מחשבה. לדוגמה: האדם חושב על שולחן ואחכ האדם חושב על כסא. אם היה האדם חושב ... כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיוב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, ... באותו הרגע, הרי שלא היה גם מקום אחד נפרד ממקום אחר, כי לא היה ניתן להגדיר שום מקום. הגדרת המקום תלויה בזמן. מדוע? הגדרת מקום = צדדים שונים = כאן / שם = למעלה / למטה / קדימה / ... מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ואכ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה ... הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך כדי שגם ישות אחרת תהיה קיימת באותו הזמן במקום אחר. אם לא היה מרחב מקום / אם כל מרחב המקום היה מוגבל להחזיק בתוכו אך ורק ישות ...