... או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך. דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין בגלל ובשביל אליעד מביא דוגמה נוספת על גוף האדם: הגוף מאפשר לנו לבצע משימות מסוימות בגלל המבנה שלו. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהגוף בנוי בצורה כזו בשביל שנוכל לבצע את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית. הוא מדגים גם דוגמה נוספת ...

... אינטרסים בלבד. מהי אהבה אמיתית ללא תנאים, וכיצד לזהות אותה? אליעד כהן מביא דוגמה חזקה לאהבה ללא תנאים מתוך הגוף שלנו עצמו. כאשר לאדם יש בעיה בריאותית ביד, האם הוא יבחר להוריד את היד כדי להקל על עצמו? לא. הוא יעשה כל מאמץ להציל את היד. אפילו אם יש סיכון לגוף, הוא יהיה מוכן לסבול כאב וחוסר נוחות בשביל להציל חלק מגופו. אהבה כזו כלפי הגוף או המשפחה, באופן יחסי, היא אהבה ללא תנאים. דוגמה נוספת היא הורה שמוכן לסבול ואף להיפגע למען ילדיו, גם ... הם עלולים לנטוש אותך. אהבה אמיתית - אהבה ללא תנאים לעומת זאת, אהבה אמיתית נראית אחרת. ניקח לדוגמה את גוף האדם - אדם שאוהב את גופו, גם אם יש לו בעיה רפואית ביד, לא ימהר להוריד אותה אלא ינסה להציל אותה בכל דרך אפשרית. באופן יחסי, ניתן לומר שאדם אוהב את גופו ללא תנאים, ויהיה מוכן לסבול כדי לרפא חלק ממנו. כיצד לזהות אהבה אמיתית? אהבה אמיתית נמדדת דווקא ברגעי הקושי ...

... ואי - סדר, לצד חכמה מופלאה ודברים מדהימים. איך אפשר לראות שהעולם חצי חכם וחצי טיפשי? אליעד מביא את גוף האדם כדוגמה מובהקת: מצד אחד, בגוף יש מנגנונים מורכבים ומתוחכמים מאוד, אך מצד שני קיימים בו מנגנונים טיפשיים ופגיעים להפליא. הוא מזכיר שאפילו וירוס קטן יכול להפיל את האדם כולו. אם אדם נדקר מסיכה פשוטה הוא יכול לאבד דם, להתעלף ואף למות. הגוף זקוק לאוכל, שתייה, תחזוקה מתמדת, דבר שמעיד על חוסר שלמות ואפילו טיפשות. מצד שני, הגוף גם חכם בצורה יוצאת דופן, פועל באופן מתוחכם, ומכיל מערכות מורכבות מאוד. אליעד מרחיב את הדוגמה ואומר שהעולם כולו ...

... האדם. ביתו של האדם אינו מרגיש תחושה של חסר. הבית של האדם אינו מרגיש שחסר בו משהו. אפילו כאשר גופו של האדם מרגיש תחושה של חסר (רעב), ההחלטה האם לאכול וכמה מתקבלת על ידי התודעה. הכל לפי תחושת החסר של התודעה, כפי מה שהיא חווה את תחושת החסר של הגוף. הגוף לא מאכיל את עצמו ולא הולך לאכול מעצמו. תחושת החסר של התודעה בעקבות תחושת החסר של הגוף, היא זו שיוזמת את פעולת האכילה. אכילה מעבר לנצרך = השמנה / עלייה במשקל. אכילה מעבר לנצרך נובעת בתחושה של חסר רגשי של התודעה, גם כאשר הגוף עצמו אינו חסר את האוכל. בשורה התחתונה, תחושת החסר קיימת בתוך התודעה של האדם בלבד. כל הפעולות אותן עושה ...

... לטובים יותר? מהי תכלית החיים? מוות. חיים. כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? כיצד זה שאדם זוכר שבסוף גופו ימות, כיצד זה עצמו אמור לגרום לו לחיות טוב יותר? המוות גורם לאדם להתמקד במהות ולא בחיצוניות. זיכרון של ... שאינו נצחי יכול למות. מה שהינו נצחי לא יכול למות. האדם יכול להחליף בגדים אך הוא ישאר אותו האדם. הגוף יכול להחליף חלקים אך הוא ישאר אותו הגוף. התודעה יכולה להחליף את הגוף אך היא תישאר אותה התודעה וכן הלאה. האדם מטבעו מחפש טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בגורמים חיצוניים. ככל שהטוב תלוי פחות בגורמים כלשהם, כך הוא טוב יותר. המוות של הגוף גורם לאדם לרצות ליהנות יותר כאן ועכשיו. המוות של הגוף דוחף את האדם ליהנות כבר עכשיו ולא לחכות לעוד 100 שנה. מה עושה אדם שחושב שזהו יומו האחרון עלי אדמות = מנסה ליהנות ככל האפשר ברגעים האחרים. מסקנה: ככל שהאדם זוכר טוב יותר את המוות של הגוף, כך הוא מחפש הנאה גדולה יותר בהווה. כאשר האדם מחפש הנאה גדולה יותר בהווה ולא מוכן להתפשר על ליהנות ... רגע. וכדי ליהנות בכל רגע על האדם להגיע אל הטוב הפנימי שקיים בכל רגע. כך שהמחשבה על המוות של הגוף דחפה את האדם לחיפוש עצמי של הנאה מיידית, דהיינו, ההנאה הגדולה ביותר שקיימת בכל רגע ברמה הפנימית ביותר של המציאות. האדם מעדיף לקנות את מה שאי אפשר שיאבד לו. כאשר האדם מבין שהגוף אינו נצחי, זה מעביר את המחשבה שלו אל התודעה הפנימית, שהיא המהות הפנימית יותר של האדם. לדוגמה: אדם שמקור ההנאה היחיד שלו הוא הגוף + האדם יודע כי בעוד כמה שנים הגוף כבר לא יוכל לספק את אותה ההנאה = האדם מחפש הנאה שאינה תלוי בגוף. בסופו של דבר, המוות של הגוף, מזכיר לאדם כי הגוף הוא רק תופעה חולפת. המוות של הגוף מזכיר לאדם כי הגוף הוא אינו התכלית וכי התכלית היא דבר פנימי יותר ונצחי יותר. מוות הגוף = מוות החיצוני = מוות הבגדים = מוות הדבר הזמני = המעטפת החיצונית. החיים של התודעה = חיים פנימיים = מהות = נצח. בשורה התחתונה: המוות של הגוף גורם לאדם להסתכל על המהות של החיים ולא על החיצוניות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע לחיבור מלא למהות שלו, אצל אדם כזה המוות של הגוף הוא בדיוק כמו להחליף חולצה ולעבור מחדר אחד לחדר אחר. ומי שדוחף את האדם לחיפוש העצמי של המהות, זהו המוות. המוות מזכיר לאדם כי החיים של הגוף הם אינם התכלית, מאחר שהגוף בכל מקרה ימות. המוות של הגוף קורא לאדם לחפש תכלית אחרת שאינה הגוף עצמו. הרגשת הטוב הפנימי של התודעה = תכלית הפנימית = חיבור לטוב שבמציאות = חיבור למהות המאחדת של המציאות ...

... מהמציאות שלו. בכי של תינוק שונה מ: חוסר אושר. אושר = חוויה סובייקטיבית של התודעה של האדם את המציאות. גופו של האדם יכול להרגיש כאב ולהגיב בהתאם ועדיין להיות מאושר. אושר = קבלה פנימית של המציאות כפי שהיא. חוסר אושר = ...

... של האדם, מתאחדות עם זה שהאדם חושב כמוהו. וזאת מאחר שמבחינה מהותית אין ביניהם שום הבדל וממילא הם אחד. הגוף של האדם הוא רק הבגד של התודעה. כאשר התודעה מזדהה עם הגוף, דהיינו, כאשר התודעה חושבת בטעות כי היא זה הגוף, הרי שהיא הופכת להיות הגוף. אך כאשר התודעה אינה מזדהה עם הגוף החיצוני שלה, אלא עם המהות הפנימית שלה, דהיינו, השורש של האני של האדם, על ידי זה האדם הופך להיות ...

... בלבד. גם כאשר האדם ער, הכל מתרחש באמצעות המחשבה בלבד. כאשר האדם מדמיין בצורה מאוד חזקה משהו (דמיון מודרך) הגוף של האדם מגיב כאילו זה מתרחש במציאות. מדוע? משום שאין הבדל בין דמיון מודרך לבין המציאות עצמה. כל האירועים מתרחשים בתוך ...

... פרטים, עד שהוא ירגיש ממש את הרגשות שהיו לו אילו הוא היה בים ממש. ובעוצמה רגשית ככ חזקה, עד שהגוף של האדם יגיב, כאילו הדבר הזה קורה בפועל. וזו מחשבה ממשית, שניתן ממש להרגיש וכאילו למשש את המציאות ואת הדבר שעליו ...

... אנשים פירושו, להיות מסוגל לראות פעולה כלשהי של בן אדם, ומתוכה, להבין עליו דברים נוספים. זה יכול להיות משפת הגוף של האדם, מקצב הדיבור שלו, מהפעולות שלו וכיוב. לקרוא בן אדם פירושו, לקחת מידע מועט על בן אדם, ומתוכו להכיר את ...