חוקי האמפטיה וההזדהות האישית, חילוקי דעות, האם אמפטיה והזדהות עושה טוב? מתי הזדהות עושה רע? האם דעות מנוגדות עושות טוב או רע? האם אי הסכמה עושה טוב או רע? האם הפכים נמשכים? האם תכונות דומות מושכות?
האם הזדהות ואמפתיה תמיד מועילות בתקשורת בין - אישית?
אליעד כהן עוסק בהרצאה זו בשאלה העמוקה של השפעת האמפתיה וההזדהות האישית על מערכות יחסים ותקשורת בין - אישית. הוא דן לעומק האם הזדהות ואמפתיה תמיד חיוביות, מתי הן יכולות להזיק, והאם דעות מנוגדות ואי - הסכמות דווקא מועילות או מזיקות לקשרים זוגיים ואישיים.
כיצד דעות מנוגדות משפיעות על מערכות יחסים?
אליעד מתחיל בדוגמה של שני אנשים שמתווכחים על נושא פוליטי, לדוגמה, תמיכה או אי תמיכה בביבי נתניהו. דרך הדוגמה הזו הוא ממחיש כיצד חילוקי דעות, כמו גם דעות מנוגדות בנושא סרטים, דת, או עישון, יכולים להשפיע בצורה שונה על אנשים שונים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את הדעה של האחר ואת ההזדהות שלהם עם עצמם. לפעמים, אם אדם שלם עם עצמו לגמרי, דעתו של האחר לא תשנה לו בכלל. אך לפעמים, דווקא בגלל שהוא שלם עם דעתו ומאמין שכולם צריכים לחשוב כמוהו, הוא מתעצבן במיוחד מכך שמישהו חושב אחרת.
אליעד מסביר שיש אנשים שרוצים בן זוג שיחשוב כמוהם, למשל בנושא אמונה או הרגלי עישון, ויש כאלו שרוצים דווקא ההפך - מישהו שיעזור להם להשתנות. לעיתים, ההבדל בדעות לא רלוונטי עבורם כלל.
האם נכון תמיד ליצור אמפתיה והזדהות בתקשורת?
אליעד מסביר שיצירת אמפתיה לא תמיד מועילה. לפעמים אדם רוצה שיזדהו איתו, אך לפעמים הוא דווקא מתנגד להזדהות יתר. לדוגמה, כאשר אדם מאשים אותך במשהו, ייתכן שהוא עצמו לא בטוח שהוא צודק. אם תגלה יותר מדי אמפתיה, למשל תסכים מיד שאתה אכן פגעת בו, זה יכול דווקא לגרום לו להרגיש רע יותר, כי הוא עצמו מעדיף להאמין שהוא טועה.
הוא מביא דוגמה מזוגיות, שבה בת הזוג אומרת משהו אחד ("מפריע לי שאתה לא לוקח אותי לחברים שלך"), אך הכוונה האמיתית שלה היא אחרת ("אני חושבת שאתה מתבייש בי כי אני מכוערת"). אם בן הזוג פשוט יזדהה עם מה שהיא אומרת באופן מילולי, היא תרגיש שהוא לא מבין אותה באמת, כי היא לא מדברת על הבעיה האמיתית. במצב כזה, נדרשת אינטליגנציה רגשית כדי להבין מה באמת מסתתר מאחורי המילים של הצד השני, ולהביע הזדהות עם מה שהיא באמת מרגישה אך לא אומרת במפורש.
איך להתמודד עם תקשורת מרומזת ולא ישירה?
בהרצאה, אליעד כהן מתאר מקרים בהם אנשים מתביישים או חוששים לחשוף את הבעיות האמיתיות שלהם. הוא מדגים זאת בדוגמה קיצונית של אדם הסובל מסטייה מינית שהוא מתבייש לחשוף. במקום לדבר ישירות על הבעיה, אותו אדם יבטא את מצוקתו בדרך עקיפה ("אף בחורה לא אוהבת אותי"), ועל המטפל או המקשיב להבין שמה שמטריד את אותו אדם הוא בכלל עניין אחר לחלוטין.
אליעד מחדד שהבנה זו מצריכה יכולת לנהל תקשורת ברבדים עמוקים יותר ולהבין את מה שמסתתר מאחורי הדברים. הוא מדגיש שלעיתים יש צורך לדבר על בעיות באופן עקיף, כדי לתת פתרון מבלי לחשוף את הדבר עצמו במפורש.
האם מערכות יחסים הן יותר מורכבות ממדע מדויק?
בהמשך ההרצאה, אליעד עושה השוואה בין תקשורת בין - אישית לתחומים מדעיים מדויקים, כמו להטיס חללית לחלל. הוא טוען שלמרות שמדעים מדויקים מורכבים, תקשורת בין - אישית מורכבת אף יותר, מכיוון שבתקשורת ישנם אינסוף משתנים לא גלויים...
אליעד כהן עוסק בהרצאה זו בשאלה העמוקה של השפעת האמפתיה וההזדהות האישית על מערכות יחסים ותקשורת בין - אישית. הוא דן לעומק האם הזדהות ואמפתיה תמיד חיוביות, מתי הן יכולות להזיק, והאם דעות מנוגדות ואי - הסכמות דווקא מועילות או מזיקות לקשרים זוגיים ואישיים.
כיצד דעות מנוגדות משפיעות על מערכות יחסים?
אליעד מתחיל בדוגמה של שני אנשים שמתווכחים על נושא פוליטי, לדוגמה, תמיכה או אי תמיכה בביבי נתניהו. דרך הדוגמה הזו הוא ממחיש כיצד חילוקי דעות, כמו גם דעות מנוגדות בנושא סרטים, דת, או עישון, יכולים להשפיע בצורה שונה על אנשים שונים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את הדעה של האחר ואת ההזדהות שלהם עם עצמם. לפעמים, אם אדם שלם עם עצמו לגמרי, דעתו של האחר לא תשנה לו בכלל. אך לפעמים, דווקא בגלל שהוא שלם עם דעתו ומאמין שכולם צריכים לחשוב כמוהו, הוא מתעצבן במיוחד מכך שמישהו חושב אחרת.
אליעד מסביר שיש אנשים שרוצים בן זוג שיחשוב כמוהם, למשל בנושא אמונה או הרגלי עישון, ויש כאלו שרוצים דווקא ההפך - מישהו שיעזור להם להשתנות. לעיתים, ההבדל בדעות לא רלוונטי עבורם כלל.
האם נכון תמיד ליצור אמפתיה והזדהות בתקשורת?
אליעד מסביר שיצירת אמפתיה לא תמיד מועילה. לפעמים אדם רוצה שיזדהו איתו, אך לפעמים הוא דווקא מתנגד להזדהות יתר. לדוגמה, כאשר אדם מאשים אותך במשהו, ייתכן שהוא עצמו לא בטוח שהוא צודק. אם תגלה יותר מדי אמפתיה, למשל תסכים מיד שאתה אכן פגעת בו, זה יכול דווקא לגרום לו להרגיש רע יותר, כי הוא עצמו מעדיף להאמין שהוא טועה.
הוא מביא דוגמה מזוגיות, שבה בת הזוג אומרת משהו אחד ("מפריע לי שאתה לא לוקח אותי לחברים שלך"), אך הכוונה האמיתית שלה היא אחרת ("אני חושבת שאתה מתבייש בי כי אני מכוערת"). אם בן הזוג פשוט יזדהה עם מה שהיא אומרת באופן מילולי, היא תרגיש שהוא לא מבין אותה באמת, כי היא לא מדברת על הבעיה האמיתית. במצב כזה, נדרשת אינטליגנציה רגשית כדי להבין מה באמת מסתתר מאחורי המילים של הצד השני, ולהביע הזדהות עם מה שהיא באמת מרגישה אך לא אומרת במפורש.
איך להתמודד עם תקשורת מרומזת ולא ישירה?
בהרצאה, אליעד כהן מתאר מקרים בהם אנשים מתביישים או חוששים לחשוף את הבעיות האמיתיות שלהם. הוא מדגים זאת בדוגמה קיצונית של אדם הסובל מסטייה מינית שהוא מתבייש לחשוף. במקום לדבר ישירות על הבעיה, אותו אדם יבטא את מצוקתו בדרך עקיפה ("אף בחורה לא אוהבת אותי"), ועל המטפל או המקשיב להבין שמה שמטריד את אותו אדם הוא בכלל עניין אחר לחלוטין.
אליעד מחדד שהבנה זו מצריכה יכולת לנהל תקשורת ברבדים עמוקים יותר ולהבין את מה שמסתתר מאחורי הדברים. הוא מדגיש שלעיתים יש צורך לדבר על בעיות באופן עקיף, כדי לתת פתרון מבלי לחשוף את הדבר עצמו במפורש.
האם מערכות יחסים הן יותר מורכבות ממדע מדויק?
בהמשך ההרצאה, אליעד עושה השוואה בין תקשורת בין - אישית לתחומים מדעיים מדויקים, כמו להטיס חללית לחלל. הוא טוען שלמרות שמדעים מדויקים מורכבים, תקשורת בין - אישית מורכבת אף יותר, מכיוון שבתקשורת ישנם אינסוף משתנים לא גלויים...
- האם אמפתיה תמיד מועילה?
- מתי הזדהות מזיקה?
- איך להבין תקשורת זוגית מורכבת?
- למה בני זוג רבים באמת?
- איך להבין מה באמת מציק לצד השני?
- האם דעות מנוגדות בזוגיות עוזרות?
- האם הפכים נמשכים?