אתה הבורא, אתה אלוהים, הרצון של אלוהים, למה אלוהים רוצה, לשנות הרגלים, הכל כרצונך, הכל נגד רצונך, להיות אלוהים
איך אפשר להתמודד עם קושי בלי לברוח ממנו?
כאשר אדם נתקל בקושי או בכאב, הוא נוטה לעשות מניפולציות שונות כדי להימנע מהתמודדות ישירה. לדוגמה, הוא עשוי להכחיש את הקושי, להקטין את המשמעות שלו, או לברוח ממנו באמצעות עיסוקים אחרים. השאלה החשובה היא איך ליצור שינוי אמיתי שיאפשר לאדם להסתכל על הקושי שלו באופן ישיר, בלי שהקושי עצמו יבהיל או יעצור אותו.
הצעד הראשון הוא להכיר בכך שהבעיה קיימת ולהבין למה בעצם רוצים לשנות אותה. אנשים רבים רוצים לשנות את עצמם בגלל שהם מרגישים שקושי מסוים מעכב אותם. למשל, אדם שיש לו קושי לבטא את הרגשות שלו, עלול להימנע מלומר את האמת שלו. אבל אליעד מסביר, שאם נסתכל על המציאות באופן רחב יותר, נבין שבמציאות קיימות אינספור צורות של התנהגות. קיימת האפשרות שאתה לא אומר את האמת, וקיימת גם אפשרות שכן תגיד אותה. אין דבר כזה ש"אי אפשר", הכל תמיד אפשרי.
למה קשה לנו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו?
כאשר אדם אומר שקשה לו לקבל את עצמו כפי שהוא, הוא בעצם אומר שהוא מוגבל, שהוא מצומצם. אליעד מדגיש שברגע שאתה קיים, אתה כבר נמצא במצב של צמצום מסוים - יש לך גבולות, יש לך הגדרות. לדוגמה, אתה מוגבל בכך שאין לך כנפיים או שאתה מוגבל בכך שיש לך גוף מסוים ולא גוף אחר. לכן, האדם לעולם לא יכול להיפטר לחלוטין מכל צמצום, כי עצם הקיום שלו הוא כבר סוג של צמצום. הדבר היחיד שיכול לסלק את הצמצום לחלוטין הוא ההבנה המוחלטת שאתה עצמך הוא המציאות כולה - שאתה בעצמך אלוהים, היוצר והבורא.
האם באמת כל מה שקורה בעולם הוא לפי הרצון שלך?
אליעד מסביר שכל מה שקורה בעולם הוא תמיד לפי הרצון שלך, אם אתה מסתכל מנקודת המבט שאתה אלוהים. אלוהים רוצה את כל מה שקורה, ללא יוצא מן הכלל. לדוגמה, אם יש עכשיו לילה - זה כי אתה רוצה שיהיה לילה. אם כדור הארץ מסתובב סביב עצמו - זה כי כך אתה רוצה. הכל זה הרצון שלך. אבל לא מדובר ברצון של האישיות המצומצמת שלך, אלא ברצון של המציאות כולה, הרצון של הבורא, שהוא אתה.
הפרדוקס הגדול הוא שלמרות שאתה כבורא רוצה הכל, לפעמים אתה כיצור מצומצם מרגיש שיש דברים שנעשים נגד רצונך. אדם יכול לשאול: "איך ייתכן שאני אלוהים, ואני יוצר מציאות שנראית מנוגדת לרצוני?" התשובה שאליעד מציע היא שהרצון של אלוהים הוא פרדוקסלי. כלומר, אלוהים בכוונה יוצר לעצמו רצונות והגבלות, יוצר לעצמו מציאות שבה הוא מרגיש חוסר, מצוקה וכאב, למרות שהכל בעצם תמיד לפי רצונו המוחלט.
איך ההבנה שאתה אלוהים עוזרת לך להתמודד עם המציאות?
כאשר האדם מבין לעומק שהוא זה שיוצר את הכל, הוא מפסיק להתווכח עם המציאות. אם אדם יודע שהוא זה שיצר לעצמו את הקושי, את החרדה או את הבעיה, הוא כבר לא מרגיש קורבן של המציאות, אלא מבין שהוא עצמו המקור שלה. ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לקבל את עצמו במצב הנוכחי שבו הוא נמצא. לדוגמה, אם אדם מרגיש חרדה, הוא יכול להבין שהחרדה הזאת היא רצונו שלו כבורא. הוא מפסיק להילחם במצב הזה, כי הוא יודע שבעצם, כבורא, הוא זה שרצה להיות במצב הזה.
איך אפשר לבחור כיצד להתנהג, למרות ההרגלים שלנו?
אם אדם מבין לעומק למה הוא מתנהג באופן מסוים, זה מאפשר לו להיות בנקודה שבה הוא יכול לבחור אחרת. למשל, אם אדם מגיב בכעס למצבים מסוימים והוא יצליח לגלות למה הוא מגיב דווקא כך ולא אחרת, אז בפעם הבאה שיהיה במצב דומה, הוא יוכל לבחור אחרת. הבחירה מתאפשרת רק מתוך מודעות עמוקה. אדם שמבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, נמצא בנקודת בחירה...
כאשר אדם נתקל בקושי או בכאב, הוא נוטה לעשות מניפולציות שונות כדי להימנע מהתמודדות ישירה. לדוגמה, הוא עשוי להכחיש את הקושי, להקטין את המשמעות שלו, או לברוח ממנו באמצעות עיסוקים אחרים. השאלה החשובה היא איך ליצור שינוי אמיתי שיאפשר לאדם להסתכל על הקושי שלו באופן ישיר, בלי שהקושי עצמו יבהיל או יעצור אותו.
הצעד הראשון הוא להכיר בכך שהבעיה קיימת ולהבין למה בעצם רוצים לשנות אותה. אנשים רבים רוצים לשנות את עצמם בגלל שהם מרגישים שקושי מסוים מעכב אותם. למשל, אדם שיש לו קושי לבטא את הרגשות שלו, עלול להימנע מלומר את האמת שלו. אבל אליעד מסביר, שאם נסתכל על המציאות באופן רחב יותר, נבין שבמציאות קיימות אינספור צורות של התנהגות. קיימת האפשרות שאתה לא אומר את האמת, וקיימת גם אפשרות שכן תגיד אותה. אין דבר כזה ש"אי אפשר", הכל תמיד אפשרי.
למה קשה לנו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו?
כאשר אדם אומר שקשה לו לקבל את עצמו כפי שהוא, הוא בעצם אומר שהוא מוגבל, שהוא מצומצם. אליעד מדגיש שברגע שאתה קיים, אתה כבר נמצא במצב של צמצום מסוים - יש לך גבולות, יש לך הגדרות. לדוגמה, אתה מוגבל בכך שאין לך כנפיים או שאתה מוגבל בכך שיש לך גוף מסוים ולא גוף אחר. לכן, האדם לעולם לא יכול להיפטר לחלוטין מכל צמצום, כי עצם הקיום שלו הוא כבר סוג של צמצום. הדבר היחיד שיכול לסלק את הצמצום לחלוטין הוא ההבנה המוחלטת שאתה עצמך הוא המציאות כולה - שאתה בעצמך אלוהים, היוצר והבורא.
האם באמת כל מה שקורה בעולם הוא לפי הרצון שלך?
אליעד מסביר שכל מה שקורה בעולם הוא תמיד לפי הרצון שלך, אם אתה מסתכל מנקודת המבט שאתה אלוהים. אלוהים רוצה את כל מה שקורה, ללא יוצא מן הכלל. לדוגמה, אם יש עכשיו לילה - זה כי אתה רוצה שיהיה לילה. אם כדור הארץ מסתובב סביב עצמו - זה כי כך אתה רוצה. הכל זה הרצון שלך. אבל לא מדובר ברצון של האישיות המצומצמת שלך, אלא ברצון של המציאות כולה, הרצון של הבורא, שהוא אתה.
הפרדוקס הגדול הוא שלמרות שאתה כבורא רוצה הכל, לפעמים אתה כיצור מצומצם מרגיש שיש דברים שנעשים נגד רצונך. אדם יכול לשאול: "איך ייתכן שאני אלוהים, ואני יוצר מציאות שנראית מנוגדת לרצוני?" התשובה שאליעד מציע היא שהרצון של אלוהים הוא פרדוקסלי. כלומר, אלוהים בכוונה יוצר לעצמו רצונות והגבלות, יוצר לעצמו מציאות שבה הוא מרגיש חוסר, מצוקה וכאב, למרות שהכל בעצם תמיד לפי רצונו המוחלט.
איך ההבנה שאתה אלוהים עוזרת לך להתמודד עם המציאות?
כאשר האדם מבין לעומק שהוא זה שיוצר את הכל, הוא מפסיק להתווכח עם המציאות. אם אדם יודע שהוא זה שיצר לעצמו את הקושי, את החרדה או את הבעיה, הוא כבר לא מרגיש קורבן של המציאות, אלא מבין שהוא עצמו המקור שלה. ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לקבל את עצמו במצב הנוכחי שבו הוא נמצא. לדוגמה, אם אדם מרגיש חרדה, הוא יכול להבין שהחרדה הזאת היא רצונו שלו כבורא. הוא מפסיק להילחם במצב הזה, כי הוא יודע שבעצם, כבורא, הוא זה שרצה להיות במצב הזה.
איך אפשר לבחור כיצד להתנהג, למרות ההרגלים שלנו?
אם אדם מבין לעומק למה הוא מתנהג באופן מסוים, זה מאפשר לו להיות בנקודה שבה הוא יכול לבחור אחרת. למשל, אם אדם מגיב בכעס למצבים מסוימים והוא יצליח לגלות למה הוא מגיב דווקא כך ולא אחרת, אז בפעם הבאה שיהיה במצב דומה, הוא יוכל לבחור אחרת. הבחירה מתאפשרת רק מתוך מודעות עמוקה. אדם שמבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, נמצא בנקודת בחירה...
- איך להתמודד עם קושי?
- איך לשנות הרגלים?
- למה אלוהים רוצה את הכל?
- איך לבחור בהתנהגות שונה?
- האם הכל כרצונך?
- מה הכוונה להיות אלוהים?
- מדוע אלוהים יוצר בעיות?
050-3331-331