... הוא מבהיר כי גם הלוגיקה עצמה אינה מוחלטת, כי לא ניתן להוכיח שהלוגיקה נכונה באופן אבסולוטי. האם קיימת אמת אובייקטיבית? בהמשך אליעד כהן מעלה את השאלה האם בכלל קיימת אמת אובייקטיבית. הוא מסביר שכל דבר שהאדם מנסה להוכיח תלוי בהיגיון ובמחשבה, שהם בעצמם נתונים לספק. לכן, השאלה אם יש אמת אובייקטיבית הופכת לשאלה עמוקה. לדבריו, כל דבר בעל הפך אינו מוחלט, וכאשר אדם טוען שהכל אחד, הוא אוטומטית מעלה אפשרות ... היחידה האמיתית היא חווייתית, כאשר אין הפרדה בין טוב לרע, יש ואין, אמת ושקר. האם הכל אחד? מהי אמת אובייקטיבית? האם אפשר להוכיח אחדות? מהו עץ הדעת טוב ורע? האם אפשר להגיע ליציבות רגשית? האם יש הבדל בין רוחניות ... - אולי השכל טועה? מכאן עולה שהתשובה אינה בהוכחה אלא בהבנה. השאלה הבסיסית היא האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית? אם כל דבר שניתן להוכחה לוגית אינו מוחלט, אז האם בכלל אפשר להגיע להבנה אבסולוטית? לכאורה, כל הבנה היא ... אין עולם הזה - כלומר, העולם הזה, כפי שאנו חווים אותו, הוא תוצאה של המחשבות שלנו, ולא בהכרח מציאות אובייקטיבית. האם אפשר להגיע ליציבות מוחלטת? האדם שואף להגיע למצב שבו מצבו הרגשי לא ישתנה, אך בעולם הזה הכל משתנה. ... טועה. אין משמעות להוכחה יש משמעות להבנה. לפני השאלה של הבנה השאלה היא אחרת. האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית. אם כל דבר בר הוכחה לוגית הוא לא אובייקטיבי השאלה אם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית? אמרנו שכל דבר שנוכיח אותו הוא לא מוכח בעצם, לכאורה צריך לשאול שאלה, האם בכלל אפשר להגיע לאמת אובייקטיבית. לכאורה שום דבר אי אפשר להבין באופן מוחלט. זה תמיד יהיה סובייקטיבי. האם תאורטית אדם יכול לתפוס דבר שיהיה ...

... יש כאן קיר כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר יורד בחוץ גשם כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם אומר את המילה חם. אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי / קצת ליד המילה חם, ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי ... היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, ... וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של לי. דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל ... סובייקטיבי, מאשר על רעיון אובייקטיבי. ואם האדם מנסה להעביר מסר שעכשיו חם. ואז מראים לו שלא חם עכשיו בצורה אובייקטיבית. אז לפעמים האדם מחליש את המשפט המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. ...

... וזה בעצם אומר, שכדי לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי, לשם כך על האדם לנסות להסתכל על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית, ועל ידי זה לראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר ואמיתית יותר ולהבין אותם. ואיך בפועל יכול האדם לנסות להסתכל על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית? תשובה: מי שרוצה לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית, קודם כל עליו להתייחס בצורה יותר רצינית אל הערך של האמת. בגלל שראייה אובייקטיבית היא יותר אמיתית מראיה סובייקטיבית, לכן מי שרוצה להגיע לראיה אובייקטיבית בנושא כלשהו, עליו ללמוד להרגיל את עצמו להתייחס ביותר כבוד אל הערך של האמת. ומה זה אומר בפועל? בפועל ... זה שהאדם מתחיל להתייחס ברצינות אל האמת בחייו בכלל, על ידי זה האדם מתחיל לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית. וככל שהאדם רואה את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית, כך הוא מבין טוב יותר את המציאות ויוצא מכל קיבעון מחשבתי ומכל מבוי סתום. לסיכום: אפשר לצאת מכל מבוי ...

... המבט של אלוהים. השאלה האמיתית אינה מה האדם מרגיש או חושב לגבי הבחירה שלו, אלא כיצד נראית המציאות מבחינה אובייקטיבית מהפרספקטיבה של אלוהים. אם נשאל את אלוהים מדוע אדם נוסע בשבת, הוא חייב לומר שהוא עצמו גורם לאותו אדם ... בחירה. מה הבעיה עם התפיסה שהבחירה היא רק חוויה סובייקטיבית? הבעיה בתפיסה זו היא שהיא אינה מתמודדת עם המציאות האובייקטיבית: גם אם האדם מרגיש שיש לו בחירה, מבחינה אובייקטיבית הוא אינו שולט בכלום. השליטה נמצאת לחלוטין אצל אלוהים. אם אלוהים מהווה את כל המציאות ללא שינוי תמידי, הוא ... שבחירה חופשית אמיתית אינה אפשרית בעולם שבו קיימת שליטה אלוהית מוחלטת. האדם עשוי לחוות אשליה של בחירה, אך ברמה האובייקטיבית אין לאדם שליטה על החלטותיו ומעשיו. מהי המסקנה הסופית בשאלת הבחירה והידיעה? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא שהבחירה ... אומר לא אכפת לי מה אלוהים חושב, אכפת לי רק מה נראה לי, לכאורה מתעלם לחלוטין מהנושא המרכזי: מהפרספקטיבה האובייקטיבית של אלוהים. אם אלוהים עצמו גורם לאדם לנסוע בשבת, אז מבחינה אובייקטיבית לאדם אין בחירה, כי הכל מתרחש מכוח אלוהים. האפשרות שאלוהים מחליט פה אני לא שולט או כאן אני מגביל ... לא אם האדם חושב שיש לו בחירה חופשית או לא, השאלה היא לא מה האדם מרגיש, השאלה מצד האמת האובייקטיבית היא או שיש לך בחירה חופשית או שאין לך בחירה חופשית, מה זה אומר? מצד האמת האובייקטיבית אם היינו עכשיו שואלים את אלוהים, ומראים לו מישהו שנוסע בשבת, מצידו של אלוהים, אדון אלוהים מה קורה פה? ... גורם לו לנסוע בשבת? מה אלוהים היה אומר? אם אלוהים היה אומר אני גורם לו לנסוע, אז ממילא מבחינה אובייקטיבית אין לאדם בחירה, עכשיו אלוהים יכול להגיד אני גורם לו לנסוע ואני גורם לו להרגיש שיש לו בחירה, אבל האם מבחינה אובייקטיבית יש לו בחירה? אין לו בחירה, ואם אלוהים יגיד ההוא שנסע שם, הוא בוחר לנסוע, מה זאת אומרת בוחר ... חופשית? זה לא אם אלוהים יודע, כי אלוהים יכול לדעת ואתה לא תדע ולך תהיה בחירה, אבל השאלה מבחינה אובייקטיבית, האם מבחינה אובייקטיבית אלוהים מהווה את הכל כן או לא? כי אם הוא לא מהווה את הכל אז הוא לא אין סופי ...

... רע, הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח להיות נכון. דהיינו, דבר, שהנכונות שלו אינה ... וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, ... אומר שהם רעים, הם רעים רק באופן יחסי אישי וסובייקטיבי אליו, אך הם לא באמת רעים מצד עצמם מבחינה אובייקטיבית מצד המציאות. ועל האדם להבין, שכל מה שהוא בטוח שהוא טוב, זה הכל אישי וסובייקטיבי בלבד, לפי תפישת המציאות שלו. אבל זה לא באמת טוב מבחינה אובייקטיבית לפי המציאות עצמה. כי המציאות, היא נייטרלית ללא כל שיפוט כלשהו. ומצד המציאות עצמה, זה לא באמת משנה מאומה, ... של האדם, לגבי כל מה שהוא רוצה, ולגבי כל מה שהוא מרגיש וכולי. וההבנה העמוקה והמלאה של האדם, שמבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, כל מה שהוא מרגיש וחושב ורוצה, הכל יכול להיות שגוי, בדיוק באותה המידה שזה יכול להיות נכון, ההבנה ... האדם פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם ...

... ערך או חסרי כיוון. למרות זאת, אליעד כהן מציע שהתחושה של אין לי את מי לאהוב אינה בהכרח אמת אובייקטיבית, אלא היא רק פירוש או תחושה של חוסר. האם אני יכול לבחור את מי לאהוב? אחד הנושאים המרכזיים הוא ... זאת אהבה אמיתית אם לא ניתן להצביע על דמות ספציפית. אליעד מסביר שתחושת אין לי את מי לאהוב אינה אובייקטיבית, וייתכן שבפועל יש הרבה דברים שראויים לאהבה, כמו את עצמנו, את העולם, את העיסוקים האישיים שלנו, והיצירות שאנחנו יוצרים. ... כרגע לעובדה היותר מדויקת, שהיא אני לא מרגיש אהבה כרגע. הטענה אין לי את מי לאהוב לא בהכרח נכונה אובייקטיבית, כי תמיד אפשר למצוא (או להרגיש) משהו לאהוב, בין אם זה את עצמך, את העולם, את העיסוקים שלך, היצירות ... ערך או מלא ספקות, ואז האהבה הזו הופכת לאמצעי חיצוני שבא למלא את החסכים. אם אתה מגיע להבנה שמבחינה אובייקטיבית אין בי חסרונות מוחלטים או שאין דרך לדעת שום דבר, ייתכן שתצליח להשתחרר מהתלות הזו בתחושת הערך מהאחר. מה ... טוב ואז אני באמת רוצה את עצמי ולמה אני לא רוצה את עצמי יש בי חסרונות ומה האמת שמבחינה אובייקטיבית אין לי חסרונות. אם אתה מגיע לקטע הזה שמבחינה אובייקטיבית אין לי חסרונות קיבלת פטור עכשיו אתה יכול לשחק במה שאתה רוצה, מבחינה אובייקטיבית אין אפשרות לדעת שום דבר ולכן אין לך שום חסרונות. תן סיכום של זה, תקשיב עושים את זה עוד ...

... המציאות בצורה שגויה, ביחס לאמת שלו עצמו, כך הוא מתרחק מלראות את המציאות, כפי מה שהיא באמת, מנקודת מבט אובייקטיבית. כי קיימת נקודת מבט אובייקטיבית, להסתכל על המציאות. אבל, כדי לראות את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית, לשם כך צריך ללכת אחרי האמת האישית והסובייקטיבית, עד הקצה האחרון שלה. כי המוחלט, הוא נמצא אחרי הקצה האחרון ... הכי לא נאמן לעצמו. כי הוא מתכחש לנקודה הפנימית ביותר של האדם, שהיא המקום שבו האדם יכול להתחבר לאמת האובייקטיבית שאינה תלויה בדבר כלשהו. כי יש בתוך האדם נקודה פנימית, שאינה נאחזת ברעיון כלשהו, אלא היא משוחררת מכל הנחות ... שאין בה שום אמונה ושום הנחת יסוד כלשהי, מנקודת המבט הזו, האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא, בצורה אובייקטיבית. ומי שמשקר לעצמו, שנקודת המבט שלו, היא מוחלטת ולא יחסית ואישית בלבד, הוא מונע מעצמו, להתחבר לנקודת המבט הפנימית ביותר שבתוכו, שאין בה שום הסתכלות אישית כלל. אלא היא כולה אובייקטיבית לגמרי. ולהיות נאמן לעצמך עד הסוף, פירושו, לא להתכחש לשום רגש פנימי שיש בתוכך. ולא להתכחש לשום ספק פנימי ... לשום דבר, על ידי זה האמת האישית של האדם, מזככת את האדם. כי שורש המחשבה של האדם, היא האמת האובייקטיבית. וברגע שהאדם רחוק ממנה, הוא משתמש באמת האישית שלו בלבד. וכאשר האדם הולך אחרי האמת האישית שלו עד הסוף, אז הוא חוזר לאמת האובייקטיבית, שנמצאת בתוך תוכו בפנימיות הנשמה שלו. כי על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון ... הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת האישית שלו עד הסוף, ואז בסופו של דבר, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית על המציאות, ואז האדם משתחרר לגמרי מכל קיבעון מחשבתי, וזוכה לראות את הדברים, כפי מה שהם, וחי עם כל ...

... יראה, כי העדפה אישית של האדם, אפשרית רק כאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית ואישית. אבל מי שינסה לחשוב בצורה אובייקטיבית לגמרי, הוא לא יעדיף שום צד אחד על צד אחר. כי כדי שתהיה העדפה אישית, לשם כך צריך לחשוב בצורה אישית וסובייקטיבית, ולא בצורה אובייקטיבית ונייטרלית. ולכן, הדרך של האדם לשלוט במינון של עד כמה הוא משתתף במשחק של החיים, היא על ידי זה שהאדם בוחר, האם ועד כמה הוא מסתכל על הדברים, בצורה סובייקטיבית או אובייקטיבית. דהיינו, שכל אדם במשך היום, חושב מחשבות כאלו ואחרות. וכל אדם בעולם, יש לו את הדעות שלו על העולם ועל החיים וכיוב. ומי שיתבונן יראה, כי לא כל מה שהאדם חושב שהוא אמת, הוא אכן אמת מבחינה אובייקטיבית. אלא, הרבה פעמים האדם חושב על דבר שהוא אמת, למרות שהוא אמת רק מנקודת המבט האישית של האדם. דהיינו, אמת סובייקטיבית, שהיא לא אמת אובייקטיבית, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להשתתף במשחק של החיים בצורה יותר חזקה, עליו להשתדל באופן כללי, להיות פחות אובייקטיבי, ויותר סובייקטיבי. דהיינו, לא להיצמד אל האמת האובייקטיבית, אלא להיצמד אל האמת הסובייקטיבית. שבפועל זה אומר, שכאשר האדם חושב על איזה דבר שהוא נכון, האדם צריך להאמין ... שהיא, דהיינו, ממה שהמציאות חושבת. כי האדם מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום ... בצורה סובייקטיבית, אז יש לו העדפות אישיות, ואז הוא מתחיל להרגיש יותר טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא ...

... והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ... חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית. וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש ... ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את ... בלבד. ויותר מזה, אם בטעות זה שהציג את הרעיון, בטעות או במזיד, לקח פירוש אישי שלו, והציג אותו כעובדה אובייקטיבית, עליך להדגיש ולהראות, כיצד נעשה כאן ניסיון לרמות את השומעים. וכיצד אותו מציג רעיון, רצה (= להפוך את האפשרי ... רק אישי וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן ... נוטים לחשוב שכל הרעיון עצמו, הוא לא אמיתי ולא מחויב, אלא הוא רק אפשרי בלבד כפירוש אישי ולא כעובדה אובייקטיבית. וכמובן, שאת אותו הדבר בדיוק, יש לעשות בדיוק להפך, כדי לחזק רעיון כלשהו. שעליך לאתר בתוך הרעיון, את העובדות ...

... ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות? הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. הניתוח הזה ... ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול מה אפשרי - האם יש הבדל בין יש לאין? האם אני מבין נכון את מה שנאמר לי? האם רע לי מזה באופן סובייקטיבי? זה מאפשר לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי ... את כל הדברים בצורה ברורה יותר. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת מה מחויב? היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת ... לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה? ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות ... דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן שרע לי מזה. באמצעות ניתוח זה, ניתן לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר. כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות? רבי נחמן דיבר על ... קיר אפשרי. אתה לוקח סוגייה, ובסוגייה יש המון מידע, ואת כל המידע אתה מדרג מהמחויב לאפשרי. מחויב זה אמת אובייקטיבית. אני רוצה לעשות לך סדר בראש, שכאשר אתה רואה אינפורמציה, אתה תראה מה אפשרי ומה מחויב בתהליך. שאלה: מה ...