... לו שום פתרון, מלבד היצמדות אל האמת, עד הסוף. ולהיצמד לאמת עד הסוף, פירושו, להתבונן היטב היטב, מנקודת מבט אובייקטיבית, על הדבר שהאדם מפחד ממנו. ועל האדם לשאול את עצמו, האם מבחינה אובייקטיבית, הדבר הזה שאני מפחד ממנו, האם הוא באמת רע? ואולי הוא טוב? ואולי הוא לא טוב ולא רע? והשאלות האלו מובילות את האדם להבנה מוחלטת. שמבחינה מוחלטת ואובייקטיבית, אין טוב ורע בכלל. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וככל שהאדם נצמד יותר אל האמת, וחושב בצורה יותר אובייקטיבית, כך גם הפחד מתמוסס. וזה, על ידי ההבנה, שמבחינה אובייקטיבית מוחלטת, אין טוב ורע. אלא, שכדי לחיות בעולם, לשם כך אי אפשר לחשוב בצורה מוחלטת, שאין טוב ורע. כי העולם שלנו, בנוי על החוקיות של הטוב והרע. ולכן, כאשר האדם מפסיק לחשוב בצורה אובייקטיבית, אז חוזרת אליו, תפישת הטוב והרע הסובייקטיבית שלו. ולכך, אין פתרון מוחלט. כי אפשר לתת הרבה פתרונות זמניים ויחסיים, ...

... מאוד, שלמרות שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית, הרי שיכול להיות, שבכלל אין לו שום בחירה חופשית כלל מבחינה אובייקטיבית. כי יכול להיות, שהאדם ירגיש מבחינה סובייקטיבית שיש לו בחירה חופשית, אבל מבחינה אובייקטיבית, לא הוא זה ששולט בגורלו. ובתת המודע האדם מבין, שהוא לא ממש בטוח, שבאמת יש לו כאן שליטה על ... שזה בכלל לא ממש משנה, אם המציאות תהיה כרצונך או לא. כי הטוב והרע, הם רק יחסיים בלבד. ומבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע. וככל שהאדם מתחבר יותר לשכל האובייקטיבי, דהיינו, שהאדם מתרגל לחשוב בצורה אובייקטיבית במשך היום יום, כך גם האדם פתאום חווה, את זה, שמבחינה אובייקטיבית אין טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד כלל. וקיימת גם עוד נקודת מבט נוספת, שאומרת, שלא משנה מה שקורה ...

... לקראת בשורות רעות? חיזוק השכל לפי אליעד הוא למעשה אימון מחשבתי שבו האדם לומד לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית, יותר ברורה ופחות מתוך דפוסים אוטומטיים של רגש. הכוונה היא שבשעת האמת, אם השכל מספיק חזק, הוא יכול לתמוך ...

... יש לאדם חרדות ופחדים, מאחר שיש לאדם רצונות. אבל, אז, החרדות והפחדים מאוזנים. כי האדם כבר יודע את האמת האובייקטיבית, שבאמת אין טוב ורע מוחלטים וכולי.

... של האדם מכך שהוא לא ישרוד. ולמרות שהמחשבה הזאת, שאומרת שצריך לפחד כדי לשרוד, למרות שהיא נראית כמחשבה נקייה ואובייקטיבית, הרי שהיא עצמה נובעת ממקום של פחד וחרדה, שהאדם מפחד שהוא לא ישרוד. ולכן הוא מפחד את כל שאר ...

... ואת החרדה, כדבר, שאינו טוב ואינו רע. והיא, כאשר האדם מצליח להסתכל על הפחד ועל החרדה שלו, מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, שהיא מחוץ לטוב ולרע ולפחד ולחרדה. כי העוצמה של הפחד ושל החרדה, היא כפי כמה שהאדם לא מוכן ... וכולי. ואיך להגיע לנקודת המבט הזאת? תשובה: על ידי זה שהאדם במשך היום יום, נצמד בכל כוחו אל האמת האובייקטיבית, ומנסה להסתכל על כל דבר גם בצורה אובייקטיבית לגמרי. ועל ידי זה, בסופו של דבר האדם לא נאחז, גם לא ברצונות שלו עצמו, ואז ממילא האדם חווה ...

... ידי זה שמביאים את האדם להבנה, שגם אם הפרנויה מוצדקת, גם אז זה לא באמת משנה. כי מצד המציאות האובייקטיבית, שום דבר לא באמת משנה. דהיינו, נסה בשכל עצמו להסיר את הפחדים והחרדות. ואם זה לא עובד, אז תתחבר ...

... כי בנקודה הפנימית ביותר של האדם, אין לו העדפה כלשהי שהמציאות תהיה כך או אחרת. כי בנקודה הפנימית ביותר, האובייקטיבית ביותר, אין שום העדפה של טוב ורע, ואין שום דעה מוגדרת, ואין שום רצון מוגדר. ומי שרוצה לקבל טיפול ...

... הוא אדם בוגר, אז יש לו תפישת מציאות כלשהי. ונדמה לאדם בטעות, כאילו תפישת המציאות שלו, היא נכונה בצורה אובייקטיבית. ובטעות נדמה לאדם, כאילו תפישת המציאות שלו, היא מחויבת המציאות. ונדמה לאדם, כאילו הוא מוכרח להתייחס למציאות, כפי מה ... רע ואין בו שום דבר טוב? והאם כל תפישת המציאות שלי כאדם בוגר, האם היא באמת יותר נכונה מבחינה אובייקטיבית, מאשר תפישת המציאות של התינוק? ומי שישאל את השאלות האלו ברצינות, וברצינות ינסה להבין עם עצמו, למה הוא חושב ...

... האמת ולא מסתכל על כל האמת. כי מי שיסתכל רק על כל האמת באשר היא, הוא יגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, שבה אין שום טוב ורע כלשהם. כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע בכלל. וכאשר האדם מזכך את ההסתכלות שלו על העולם, ולא חושב חיובי או חושב שלילי, אלא ...