... ועוזר לעני, ומשקר את עצמו שהוא מרחם על העני. וכיוב הנותן על מנת לתת, שהוא נותן, על מנת לקבל הנאה מהנתינה וכולי. ובאמת, הרחמנות הזאת, מנקודת מבט מסוימת היא אכזריות. כי האדם, נראה שהוא מרחם על העני, אך באמת ...

... לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא ...

... עושה את מעשיו, למען העשייה עצמה. וכל עשייה באשר היא, היא למען תכלית, שהיא נפרדת מהעשייה עצמה. וגם מי שנהנה מעצם העשייה, הרי שתכלית העשייה היא ההנאה, אך היא לעולם לא העשייה עצמה. והאדם שעושה את מעשיו למען תכלית, שהיא נפרדת ורחוקה אפילו בחלקיק של רגע ...

ליהנות בגיהנום - המנצח האמיתי, שנהנה להפסיד! עבור הרצון של האדם להשיג אושר מוחלט ובשלמות, עבורו, העולם הזה, הוא הגיהנום. ואחת התרמיות הגדולות ביותר בעולם, ... גדול, למי שרואה את המציאות בעין אמיתית. אבל עבור מי שכבר ניצח את המשחק ואת המלחמה באמת, הוא דווקא נהנה להפסיד ולחוות קשיים במשחק, משום שבעיניו זה הכל משחק. כי כל זמן שהאדם מזדהה רק עם האני הנפרד שלו, ... שיש בעולם. כי האדם מוגבל ומלא חסרונות תמיד. אבל כאשר האדם חווה את אלוהים עצמו באמת, אז כאלוהים, הוא נהנה לחוות גם את הנפרדות, שהיא כולה צורות שונות, שמעצימות את האחדות של המציאות. ובסיכומו של דבר, על ידי זה ...

... האוכל, שואבת ומקבלת את החיות שלה, מהאכילה שלאחר מכן. וגם האכילה עצמה היא לא התכלית, אלא היא רק הקדמה להנאה ולתועלת של האדם מהאכילה. כי האדם לא אוכל סתם כך, אלא רק משום התועלת שהאכילה מביאה לו, כגון הנאה / בריאות וכיוב. והתועלת של האכילה, היא התכלית, אבל האכילה, היא רק ההקדמה של התועלת של האכילה. וגם ההנאה של האדם והבריאות של האדם, גם היא לא התכלית. כי אין שום תכלית בכך שהאדם יהיה בריא ושהוא ייהנה. ...

... חווה פחד מאיזה דבר, שעל האדם לאמת ולבדוק, האם באמת הדבר הזה יכול לעשות לי רע באמת? וכאשר האדם נהנה מאיזה דבר, על האדם לאמת את החוויה ולבדוק, האם באמת הדבר הזה עושה לי טוב באמת? ואולי זה דבר ...

... שטוענים, שהם מבינים את מהות הסבל של האדם. ולטענתם השגויה, הסבל של האדם, הוא בגלל שיש לו רצון לקבל הנאה. שעי זה נוצר אצל האדם סבל מתמיד, שגורם לו לרצות תמיד לקבל הנאה. ולטענתם, הפתרון לכך שהאדם מרגיש תמיד חיסרון, הוא בכך שהאדם ימיר את הרצון שלו לקבל הנאה, ברצון להשפיע ולתת הנאה לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול ... אלוהים שקרי, שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא נראה כאילו הוא רצון להשפיע ולתת הנאה, למרות שבאמת, הוא סבל אמיתי, שכולו אך ורק סבל. כי רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון ... היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו רצון לקבל הנאה מהנתינה. כי הישות מרגישה חסר, והיא ממלאת את החסר שלה בנתינה. ואין שום נתינה כלל, אלא רק רצון לקבל תמיד. כי כל רצון, הוא למטרת קבלת הנאה. (וכל רצון לקבל הנאה, הוא רצון לתת הנאה לעצמך. ואלוהים, הוא בכל מקרה, נותן רק לעצמו תמיד. כי הכל זה הוא עצמו וכולי).. ונמצא אם כן, כי ... ברצון לתת. וחבורת הטועים הזאת, לא רואה ולא מבינה, שכל הרצון שלהם לתת, הוא כולו תלוי, ברצון שלהם לקבל הנאה, מהנתינה שלהם. והם ככ מסכנים, שהם מנסים לשקר את עצמם, שטוב להם מכך שיש להם רצון להשפיע ולתת. והם ...

... ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית.

פחד לאבד את הרצון העצמי ולהפסיק ליהנות כשאדם מתקרב לחכם אמיתי, הוא חווה שהוא מתחיל לאבד את הרצון העצמי שלו. והכוונה היא, שלאט לאט פחות ופחות ... כלל. רק שזה שכל גדול עוד יותר. והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו. כי הרצון שלו, כאילו מביא לו הנאות, כאשר הוא מתמלא. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא רוצה שהאדם ירגיש טוב באמת, והוא מגלה לאדם את האמת, ... רוצה יותר את השלמות, כך השלמות מתקרבת אליו יותר. ועל האדם להבין, שכל המהות של הטוב האמיתי, היא להפסיק ליהנות בפנימיות הלב, מדבר אחד, יותר מאשר דבר אחר. ובחיצוניות, יש עדיין רצונות משתנים. אבל האני של האדם, מחובר לפנימיות שלו, שבה אין שום צורת רצון כלל. ובפועל, האדם כאילו נהנה פחות מהמציאות, אבל מה שבאמת קורה זה, שהאדם פחות סובל משינוי הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר מבפנים, בתחושה של שקט פנימי אמיתי, שהוא תלוי פחות ופחות בצורות של המציאות. כי מי שלא מסוגל ליהנות מאיזה דבר, הרי שהוא גם לא מפחד לאבד אותו, כי הוא חסר משמעות עבורו. וכאשר ההנאה של האדם מהצורות נעלמת, גם הפחד משינוי הצורות, גם הוא נחלש ונעלם. עד שבסופו של דבר, כל הרצון של ...

... הוא יסבול?! כי האדם סובל, רק בגלל שהוא קיים. כי אי אפשר לסבול, בלי להיות קיים. וכל זמן שהאדם נהנה מהסבל, הוא רוצה להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. כמו החכם האמיתי, שהוא נהנה מהסבל של הנפרדות, והוא רוצה להמשיך להיות קיים כנפרד. אלא, שאצלו הוא באמת נהנה מהרע של העולם, מה שאין כך אצל האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה ...