... מוחלט אינו יכול להימשך לנצח. הסיבה לכך היא שהמוח זקוק לניגודיות, וכאשר הכל מושלם, האדם כבר לא יוכל להרגיש הנאה משום דבר, מכיוון שאין לו למה להשוות את הטוב שהוא חווה. במצב כזה, תיווצר שוב חוסר משמעות לקיום, כי ... שיש לכך מחיר כבד, כי ברגע שהאדם מאבד את היכולת להבדיל בין טוב לרע, הוא מאבד גם את היכולת ליהנות מהטוב או להתלהב מהחיים. האם אפשר להיות מאושר בלי לשלם מחיר? נקודה נוספת שאליעד מדגיש בהרצאה היא שאין דבר ... משהו ללא מאמץ עכשיו, אבל משלמים עליו בריבית מאוחר יותר. כך גם בחיים - כל חוויה של אושר או הנאה מגיעה עם מחיר של סבל או מאמץ שקודם לה או בא אחריה. המציאות לא מאפשרת לאדם לקבל שום דבר ...

... שיש לך כבר עכשיו, בלי להסתפק רק בידיעה תאורטית על כך שיש לך משהו טוב, אלא ממש להרגיש את ההנאה ממנו. לדברי אליעד, רוב האנשים יודעים באופן כללי שיש להם הרבה דברים טובים, אך הם לא באמת נהנים מהם. הסיבה לכך היא שברגע שאדם מתרגל לטוב מסוים, הוא כבר אינו חש את החיסרון שהטוב הזה ממלא, ולכן הוא אינו מצליח ליהנות ממנו. ההנאה תלויה תמיד בחוויית החיסרון שקדם לה. ככל שהחיסרון הוא ממשי יותר וגדול יותר, כך ההנאה מהמילוי שלו תהיה גדולה יותר. לדוגמה, אדם בריא אינו חווה באופן יומיומי את ההנאה מכך שהוא בריא, מכיוון שהבריאות שלו כבר מובנת מאליה עבורו. כדי ליהנות מהבריאות, הוא צריך להיות מודע לחיסרון שיכול היה להיות לו - כלומר, למחלה. כאשר אדם חושב על כך שהוא ... הקלה ושמחה מכך שהוא בריא. אבל אם הוא אינו חושב כלל על האפשרות של מחלה, הבריאות לא מעניקה לו הנאה מיוחדת. אליעד מתאר זאת באמצעות דוגמאות רבות ומפורטות: לדוגמה, אם אדם פוחד ממחלה אך ברגע זה הוא בריא, לכאורה ההנאה מכך שהוא בריא הייתה אמורה להיות חזקה מהפחד. אבל בפועל, הפחד מהמחלה הפוטנציאלית חזק לפעמים יותר מההנאה מהממשי של הבריאות. למה זה קורה? מכיוון שההנאה היא גם היא פוטנציאלית כאשר החיסרון הוא רק פוטנציאלי. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא ילד קטן שלומד ללכת. בהתחלה, ... לא שמח במיוחד מעצם העובדה שהוא הולך, כי הוא שכח כבר את החיסרון שהיה לפני כן. לכן, הוא לא נהנה יותר מפעולת ההליכה עצמה, אלא רק מהגעה למטרות חדשות (למשל, להגיע לארון גבוה). דוגמה אחרת היא של אדם שזוכה ... בתחילה הוא שמח מאוד מהזכייה כי היה לו חיסרון משמעותי של כסף. אבל אחרי זמן מה, הוא מתרגל לזכייה וההנאה פוחתת, כי החיסרון המקורי שלו כבר לא מורגש. אליעד מסביר כי לו האדם היה ממשיך להרגיש את אותו החיסרון המקורי באותה עוצמה כמו שהיה לפני הזכייה, הוא היה ממשיך ליהנות מהזכייה לתמיד. כיצד ניתן ליהנות לטווח ארוך מדברים שיש לנו? אליעד מציע טכניקה מעשית ופשוטה: כדי ליהנות יותר זמן מהדברים שיש לך, צריך באופן מכוון להיזכר בחסרונות שהיו לך לפני שקיבלת את אותו הדבר. לדוגמה, אם ... פעם תזכיר לעצמך את התקופה בה היית מובטל, ותחווה שוב את התחושה שהייתה לך באותה תקופה, כדי לשמר את ההנאה מהעבודה שלך. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא מערכת יחסים: כדי לשמר את ההנאה ממערכת היחסים, כדאי מדי פעם לחשוב איך זה היה לחיות בלעדיה, ולחוות את תחושת החיסרון. בצורה כזאת, האדם ממשיך ליהנות מהמילוי של אותו חיסרון, והמילוי לא הופך למובן מאליו. כמו כן, אליעד מציע דרך הפוכה: אם יש לך משהו שאתה לא רוצה בו (כמו הרגל שלילי), עליך לדמיין או להיזכר כמה רע הרגשת כשזה היה לך, וכך תוכל ליהנות מכך שהדבר השלילי כבר אינו בחייך. האם ניתן להרגיש תמיד רק טוב? אליעד מסביר שברמה התאורטית אפשר היה ליהנות כל הזמן, אילו היה אפשר להרגיש את החיסרון תמיד באותה מידה כמו ברגע המילוי. אך הוא מבהיר כי בפועל הדבר בלתי אפשרי, כי בני אדם מתרגלים לטוב שיש להם, והחיסרון המקורי כבר לא מורגש, מה שגורם להנאה להיעלם. אליעד מדגיש כי הדרך היחידה ליהנות באמת ממה שיש, היא לזכור באופן מודע את החיסרון שהטוב הזה ממלא. לדבריו, כל עוד אנחנו שוכחים את החיסרון או מתרגלים אליו, ההנאה נעלמת. לכן, אדם שרוצה להיות שמח בחלקו באופן אמיתי וממשי, חייב להתאמן על זיכרון החסרונות ולהעלות אותם מחדש בצורה ... רק עניין של ראייה חיובית או חצי כוס מלאה, אלא היכולת הממשית לחוות ולשמר את תחושת החיסרון שמאפשרת את ההנאה ממה שיש לך. איך לשמוח ממה שיש? מה זה להיות עשיר השמח בחלקו? איך לשמר הנאה לאורך זמן? חשיבה חיובית יתרונות וחסרונות למה אנחנו מתרגלים לטוב? כיצד לחוות יותר שמחה ואושר? איך להעריך את מה ...

... בלי לשלם עליהם את המחיר המתאים. המושג אין ארוחות חינם מתייחס לכך שבמציאות לכל יתרון יש מחיר, ואין אפשרות ליהנות ממשהו באמת בלי לתת משהו בתמורה. לדוגמה, אם אדם מנסה לנצל מערכת או אנשים אחרים כדי לקבל דברים בחינם ... אצלו דפוס מחשבה שגורם לו לסבל. האם באמת אפשר לקבל משהו בחינם ללא תמורה? אליעד מציג את העיקרון שכל הנאה דורשת תשלום. הוא מדגים זאת דרך הדוגמה של אדם שמוריד סרטים בחינם מהאינטרנט. לכאורה, האדם לא משלם על הסרט והוא נהנה מכך. אבל האמת היא שהסרט לא נוצר מעצמו, אנשים השקיעו זמן, מאמץ וכסף ביצירתו. כשאדם נהנה ממשהו שניתן לו בחינם, הוא מתרגל לקבל ללא תמורה, מה שמוביל אותו לחשוב שהוא יכול ליהנות מטוב בלי רע, וכך הוא מפתח דפוס של נצלנות שפוגע בו בסופו של דבר. למה מי שמנצל את המערכת ... בחינם? הסבר נוסף שמספק אליעד הוא שכאשר אדם משלם מחיר, המוח שלו מבין שהדבר בעל ערך, ולכן הוא גם נהנה ממנו יותר. דוגמה לכך היא שני אנשים שנרשמים לחדר כושר: האחד משלם הרבה, והשני מעט. למרות ששניהם מקבלים את ... מכך שהוא חושב שרע לו ללא סיבה, כלומר, בחינם. אדם שסובל מחרדה או כאב לא מבין שזה התשלום על ההנאות הקודמות שהיו לו. לדוגמה, אם האדם נהנה בעבר מרגעים טובים, הוא בהכרח יצטרך לשלם עליהם אחר כך ברגעים פחות נעימים. אם האדם היה מוכן לשלם על הדברים שהוא נהנה מהם (כלומר, היה מקבל את המחיר מראש), הוא היה סובל פחות. למה אסור לעשות קומבינות בחיפוש אחר האמת? אליעד ... מוכן לשלם את המחיר, כך הוא ייהנה יותר מהחיים, והפחות יסבול. למה אין ארוחות חינם? האם יש מחיר לכל הנאה? מה גורם לאנשים לנצל אחרים? איך להפסיק להיות נצלן? מדוע אסור לחיות על חשבון אחרים? איך להימנע מקומבינות?

... לשכנע כל אחד בכל דבר, הרי שהאחר הופך להיות כמו רובוט, שפועל ללא בחירה אמיתית, והיחסים האנושיים מאבדים ממשמעותם. הנאה מדינמיקה בלתי צפויה: כשאדם שולט באופן מוחלט בתהליך השכנוע ומצליח תמיד להשיג בדיוק את מה שרצה, החיים הופכים לנטולי ... שיודע לשכנע בכל מצב דווקא בוחר לא לשכנע, כדי להשאיר מקום לדינמיקה טבעית ולבחירה החופשית של הסובבים אותו. 3. הנאה מכך שלא הכל קורה כרצונך אדם שהכל תמיד פועל בדיוק כרצונו עלול לגלות שזה דווקא מחסיר ממנו עניין וחידוש ...

... בו זמנית, ומדוע הכאב והסבל יכולים להיות ביטוי של אושר. לפי אליעד, אנשים בדרך כלל מגדירים אושר כסוג של הנאה, ורואים בסבל משהו שלילי שיש להימנע ממנו. אולם אליעד מציג תפיסה אחרת: אם אדם יסתכל לעומק ויראה את המציאות ... כחלק בלתי נפרד מהאושר נובע מכך שהם תקועים בהגדרות שלהם לגבי טוב ורע. כשהאדם חי במחשבה שטוב הוא רק הנאה ורע הוא רק סבל, הוא אינו יכול לראות את התמונה המלאה ואת השלמות של המציאות. כדי להיות באמת מאושר ...

... יותר ויותר סיגריות, עד שהפעולה עצמה הופכת למעיקה ומאוסה. אליעד מדגים, שכאשר אדם מעשן ללא הפסקה, העישון מאבד מערכו המהנה, ובסופו של דבר, הוא ירגיש סלידה מהפעולה הזאת וירצה להפסיק לעשן. אליעד מציג שיטה נוספת, שלפיה, תוך כדי עישון ... ובמודעות מלאה: לעשן זה טוב. ההיגיון בשיטה הזו הוא יצירת קונפליקט פנימי, שבו האדם מעשן למרות שהוא כבר לא נהנה מהעישון. בדרך זו, נוצר עוגן שלילי לפעולה עצמה: בכל פעם שיעלה במוחו הרעיון זה טוב לעשן, מיד תופיע אסוציאציה ... האמירה לעשן זה טוב מגבירה את הסבל? אליעד מסביר שעצם האמירה לעשן זה טוב, כאשר בפועל העישון אינו גורם להנאה, יוצרת מתח פנימי. כאשר האדם מבצע פעולה שגורמת לו סבל אך מנסה לשכנע את עצמו שהיא חיובית, הדבר יוצר תחושת תסכול עמוקה ואי - נעימות פסיכולוגית. מצב זה מעצים את חוסר ההנאה מהעישון, עד שהמוח מקשר באופן אוטומטי את העישון עם סבל וחוסר שביעות רצון. בנוסף, אליעד מסביר שהפעולה הזו משפיעה ... שהשיטה עובדת גם בכיוון ההפוך. אם אדם רוצה להתחיל לאהוב משהו, עליו לבצע את הפעולה הרצויה בזמן שהוא חווה הנאה או תחושה טובה במיוחד. לדוגמה, מי שרוצה לאהוב לעשן, עליו לעשן בכל פעם שהוא מרגיש מאושר במיוחד, וכך נוצרת ... לעשן ללא יכולת בחירה חופשית. כאשר אדם מרגיש שאין לו ברירה אלא לעשן, העישון כבר לא מהווה עבורו מקור להנאה, אלא הופך למקור לסבל. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם אדם חייב לאכול את אותו סוג מזון כל יום וללא אפשרות בחירה, הוא יאבד בהדרגה את ההנאה מאותו אוכל, ואף יתחיל לסלוד ממנו. זאת מפני שהחופש לבחור את הפעולה הוא חלק קריטי מהנאה. כאשר הפעולה הופכת למחויבת, היא מאבדת את הקסם שלה והופכת לדבר שמייצר התנגדות וסבל. למה אדם מאבד עניין בדבר ... שכאשר אדם משיג משהו באופן מוחלט וללא שום חיסרון, אותו דבר כבר אינו חסר לו ולכן אינו גורם לו הנאה. האדם זקוק לתחושה של חיסרון מסוים כדי ליהנות ממשהו. ברגע שהחיסרון הזה נעלם, ההנאה נעלמת יחד איתו. באופן דומה, אם אדם מקבל את כל מה שהוא רוצה במאה אחוז, הוא יאבד את ההנאה מכך לחלוטין. אך אם יש עדיין אחוז מסוים שהוא לא משיג, הוא עשוי להמשיך לרצות דווקא את אותו חלק ... כאן מבוססות על יצירת אסוציאציות, התניות פסיכולוגיות, ושכנוע עצמי מודע, שמאפשרות לאדם לשלוט ברצונותיו, להפסיק פעולות מזיקות, או להתחיל ליהנות מדברים שבעבר לא רצה. איך להפסיק לעשן בעזרת NLP? שיטות שכנוע עצמי להפסיק לעשן מה זה אוטוסוגסטיה? איך יוצרים ...

... נותנים כדי לקבל משהו ישירות מהאדם השני, אך אנחנו תמיד מקבלים תמורה כלשהי, גם אם זה רק תחושת טובת הנאה אישית. הדיון הזה ממשיך להתפתח עם דוגמאות שמנסות להסביר את המורכבות של נתינה ולקבל. לדוגמה, אליעד מציין כי ניתן ... לשום דבר בתמורה ישירה מהאדם עצמו, אך עדיין יש משהו שאנחנו מקבלים - תחושת סיפוק או רגשות של טובת הנאה מהמחשבה שמישהו אחר קיבל עזרה. בהמשך, השיחה עוסקת בשאלה אם כל נתינה כוללת תנאים, כלומר, אם יש ציפיות סמויות ... אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מציין שייתכן שנתינה ללא תנאים יכולה להתקיים רק אם אנו מסכימים להכיר בכך שההנאה מהנתינה עצמה היא סוג של תמורה. הוא טוען שאין באמת נתינה נטולת תנאים, שכן כל פעולה של נתינה כוללת ...

... יתאהב בדבר אחר, שימלא לו את הרצון שלו. כי בן אדם לא יכול להתאהב, במישהו שהוא לא מקבל ממנו הנאה. ובלי תחושת חיסרון, אי אפשר שמישהו יספק לך תחושת מילוי רצון. ולכן, אם הבחורה לדוגמה לא תרגיש חיסרון וצורך ... שיעשה לה טוב. וזה כמובן אומר, שאם אתה רוצה להתאהב דווקא במשהו מסויים, אז תוודא שאתה לא מקבל טובות הנאה מקבילות מעוד דברים אחרים. והאם זה כדאי / משנה לך מאיפה תקבל את הטוב שלך, זה נושא אחר. אבל ...

... יש עוד דברים שיכולים להעלות לך את הדופק? נשיב: כן, לדוגמה להיות במצב של סכנה. אז נשאל: אם באמת ההנאה שלך נובעת רק מכך שהדופק שלך עולה, אז האם תפיק הנאה ממצב של סכנה / כל מצב בעולם שיעלה לך את הדופק, בדיוק כמו שאתה מפיק הנאה מפעילות גופנית? תשובה: כנראה שלא. נשאל: למה? מה ההבדל? חייב להיות שיש כאן עוד משהו. עוד דוגמה: נשאל: למה ... לי טוב. נשאל: האם כל בעלי החיים עושים לך טוב. תשובה: כן. נשאל: האם תהנה לגדל יתושים כמו שאתה נהנה לגדל כלבים? תשובה: לא. נשאל: למה לא? הרי אלו ואלו בעלי חיים. מסקנה, יש כאן עוד משהו אחר שאחראי ... כן. נשאל, אז למה אתה אוכל דווקא עוגה? אם זה באמת רק כדי להיות שבע בלבד, הרי שהיית אמור ליהנות מלאכול גם דברים אחרים באותה המידה ממש. מסקנה, יש כאן סיבות אחרות / נוספות. ובקיצור: בכל פעם שאתה מגיע ...

... הראשונה: אנשים מתעניינים במה שעושה להם טוב. הם בוחרים במה להתעניין לפי מה שהם חושבים שיביא להם תועלת או הנאה. לדוגמה, אדם חושב שפעילות גופנית תעשה לו טוב, ולכן הוא מתעניין בספורט. אם הוא חושב שמשהו לא יועיל לו ... בדברים שהם יודעים מראש שיעשו להם רע. כלומר, הם אינם מגבילים את עצמם רק לדברים שגורמים להם אושר או הנאה, אלא רק מוודאים שהדברים לא גורמים להם נזק או סבל. זו גישה פתוחה יותר. לדוגמה, אדם כזה לא יצפה ...