... תהליך של נפרדות וצמצום. כאשר האדם אומר אני, הוא למעשה מגדיר את עצמו כנפרד מהלא אני, דבר שיוצר את הבסיס לכל סבל וחוסר שלמות. למשל, אם מכים שולחן, השולחן לא חש כאב, אך אם מכים אדם, הוא חש ... הוא כבר ביטוי של צמצום והיפרדות, משום שכאשר יש אני, יש גם לא אני. זהו תהליך של הגדרה, של יצירת הבחנה בין דבר לדבר. מכאן נובע גם הסבל, שהוא למעשה ביטוי של חוסר שלמות. חוסר השלמות נובע ... זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה חוסר שלמות ממה הוא נובע מהרצון. הסבל מהותו חוסר שלמות. חוסר שלמות נובע מקיומו של האדם. אם ... של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש ... יותר ההוויה מאשר הצמצום הקטן. ואז אם אתה מתחבר לשורש ומתחבר להכל אז ממילא יש לך את הכל במכה אחת. כי יש לך כוח אינסופי, אנשים מרגישים שאין להם בחירה. למציאות יש בחירה, אם היית מתחבר לתודעה ... מחובר בן זמנית לאין צמצום. ברמת ההגדרה גם השכל הסופי יכול לחוות את האינסופי. השכל הסופי עשוי מהשכל האינסופי. אתה יכול לרוץ זה רק עניין של תרגול לא מעבר לכך. להגיד את הדבר עוד פעם לא יעזור, ...

... מעליו שכל מה שנכון לגבי האחדות נכון לצמצומים ומה שנכון לגבי הצמצומים נכון לגבי האחדות. לא צריך להפריד בין הצמצומים לבין היישות הראשית, הכל יישות אחת. יישות אחת ששני הדברים נכונים. כל מה שנכון לגבי החלקים נכון לגבי השלם. האדם בסופו של תהליך לא יהיה הבדל בין אחדות לנפרדות, שהוא אומר ...

... שבה אין הבדל בין טוב לרע, ניתן לומר שהכוח שמניע את הכל הוא טוב שדרכו להיטיב. מנגד, אליעד מסביר שאם הכוח הזה מוגדר כטוב בלבד מתוך הפרדה מהרע, אז זה בעצמו צמצום והגבלה, וכך הכוח הופך להיות רע. לכן, התפיסה ...

... לחנך? מי שיודע שהכל טוב, רק מי שטוב לו יכול ליצור רע, יכול לרצות, ורק מי שנמצא בפרספקטיבה שאין טוב ורע, רק הוא יכול לשחק את הטוב ואת הרע. ועצם הנפרדות, עצם הצמצום , בעצם זה שנוצרה ישות עצמית, זה רע ורק אם אתה באחדות שאין אצלך הבדל בין יש ואין, בין טוב ורע אין לך הבדל רק שאתה בטוב המוחלט אתה יכול ...

... היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, ... מלכתחילה. ובכל זאת, העולם נברא כך, וניתנו לאדם רצונות אחרים. הסיבה היא, לפי אליעד, שכל תהליך הצמצום והנפרדות הוא חלק ממשחק של המציאות עצמה, שבו האדם חווה שהוא נפרד כדי שיוכל להבין בסופו של דבר את האחדות ... הוא מדגיש שאנשים חכמים באמת יגיעו לתובנה שהתורה היא לא האמת המוחלטת אלא רק כלי זמני - צמצום של האמת הגדולה יותר, שהיא האחדות המוחלטת של כל הדברים. האדם בסופו של דבר צריך להגיע למצב של תודעת אחדות ...

... עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום , כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ... עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ...

... על אלוהים מצמצמת אותו. אם האדם חושב על אלוהים כעל ישות ספציפית או מוגדרת, הוא למעשה מצמצם את האלוהות, שהיא בלתי ניתנת להגדרה או צמצום . לכן כל מחשבה על אלוהים הופכת את האדם לאתאיסט, משום שהיא אינה מאפשרת לו לתפוס את האינסופיות האמיתית של האלוהות. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא מאוד ברורה: כשאתה חושב על ...

... מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז ... הבורא עצמו. כאשר האדם יגיע להבנת האלוהים האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות, את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר של העולם. רק אז האדם יבין באופן ודאי ומוחלט שהתורה היא השטן והיא רק צמצום וביטוי קטן של אלוהים האמיתי. ...

... אלא נמצאת מעבר לכל זה. המסר הסופי שאליעד רוצה להעביר הוא שכל מה שנאמר, כל הרעיונות וכל המושגים, הם רק ביטויים חלקיים וצמצומים של משהו עמוק הרבה יותר - האחדות המוחלטת. הוא מסביר שאדם שיבין באמת את דבריו, יבין שההיפך המוחלט ...

... הדעלמה איכה אמר להם - פה. הצביע עליהם פה. כל מקום זה נקרא אמצעות הדעלמה איכה. זאת אומרת כל מחשבה ומחשב הכל צמצום וצמצום מצד האמת הוא אינסוף. השכל האנושי של האדם לא תופש ככה את המציאות, אבל מצד האמת כל צמצום וצמצום שקיים בעולם מצד האמת הוא אינסוף ואין עוד מלבדו, אין עוד מלבדו על כל צמצום וצמצום, למרות שהשכל לא מבין את זה. אם אתה אומר שיש כמה צמצומים אז איך יכול להיות שכל צמצום הוא אינסופי אם הוא אינסופי אז איך הצמצומים שונים אבל אף על פי כן, מסר המלך את המלוכה לבנו בחייו. כי האתאיסטים חושבים שיש אלוהים ויש עולם ויש בני אדם שהם כאילו נפרדים מהבורא. ואלוהים ברא אותך כדי להיטיב וכל ... וטוב אינסופי הוא ברא אינסוף אלוהים כמותו. זאת אומרת, להבין את העניין - זה לא שיש אלוהים אחד ובריאה וצמצומים אלא יש לנו אינסוף אלוהים. עכשיו, נכון שזה נגד השכל, אבל מי שיחקור ויתבונן בסוף יגלה שזה הדבר. שכל צמצום הוא בעצם אינסוף, הוא אחד באחדות מוחלטת עם לפני הבריאה. לפני הבריאה פירושו של מה שאתה יודע על מה שהיה לפי הבריאה זה נכון בעצם על מה שקורה אחרי הבריאה. את אומרת של מה שאתה יודע לגבי אלוהים לפני הבריאה זה נכון לגבי כל צמצום וצמצום שקיים בתוך הבריאה. ולכן האמת, למה כי מחויב המציאות ואפשרי המציאות הם שני צדדים של אותו מטבע. יש לנו נגיד יד אחת שיש לנו שני צדדים שונים שלה. מצד אחד היא צמצום בתוך זמן ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום, את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ודבר. ... מעל הזמן לכאורה מה שהיה מקובל לחשוב שיש לנו זמן ומה שמקיף את הזמן זה האינסוף. שיש זמן ומקום שיש בתוכו מלא צמצומים ומעליהם יש את האלוהים שהוא אחד ובזה נגמר הדיון. ורבי נחמן כותב לנו שיש מקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת. מקיף ומקיף ומקיף מעל הזמן. אבל מעל הזמן זה כבר אינסוף. מה שייך ... לך שגם הבן היה יחיד. שמצד האמת גם הבן אין עוד מלבדו. כי אין הבדל בין לפי הבריאה לאחרי הבריאה, אוקי גם הצמצום הוא אינסופי. למרות שזה לא מובן אבל זה ככה זה ומי שיחקור יגלה שכה זה. לא צריך להאמין. פשוט להתבונן ובסוף לראות שככה זה. ושימו לב לעוד משהו מעניין - ורצה המלך למסור המלוכה ... שינוי בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה, למרות שאתה רואה מולך מלא צימצומים, אינסוף צימצומים. כל מקום וזמן זה צמצום, זה ישות נפרדת. אבל רבי נחמן אומר, לא, דע לך שזה זה מלוכה לבנו בחייו, המלך עדיין חי, הכל אחד כמו לפי הבריאה, שלא יהיה לך ספקות בעניין הזה. ועשה משתה גדול, ובכל פעם שהמלך ... שינה, מה ההבדל בין לפני שאלוהים רצה לאחרי שאלוהים רצה והתשובה היא שתבין שגם עכשיו, למרות שאתה רואה את כל הצמצום שבעולם המצב הוא כמו לפי הבריאה. כי כל צמצום וצמצום הוא בעצם אחדות מוחלטת עם הבורא לפני הבריאה. כל צמצום, כל אפשרי המציאות הוא בעצם גם מחויב המציאות. כי אפשרי ומחויב זה שני צדדים של אותו מטבע. לכן רבי נחמן אמר. זאת אומרת אתה מבין, מה זאת אומרת רבי נחמן אומר אם תעשה מספיק ... העניין. אם בריאה מחוברת לבורא אז זה טוב מאד, אז זה כביכול יותר טוב מאשר לפני הבריאה. כי אם כל הישויות כל הצמצומים שיש בעולם הם בעצם נכללים בשורשם שהם בעצם אלוהים אז זה טוב מאד, כי מה עדיף שיהיה אלוהים אחד, או אינסוף אלוהים. מה עדיף שתהיה שלמות אחת או שיהיו אנסוף שלמויות ברור ... הישויות הם לא נכללות בשורשן אז הטוב מאד הזה הוא סיטרא דה מותא, אז הטוב מאד הזה הוא מאד מאד מאד רע. כי אז הצמצומים הם מאד רחוקים מהבורא, זה מאד רע. השאלה היא זה תמיד האם זה קשוא לשורשו או לא אם זה קשור לשורשו אז זה יותר טוב מאש מלפני. כביכול. למה כביכול כי עדיין צריך לזכור, כי ... טוב, מושלם. לפני שהיה כי עכשיו מה אנחנו אומרים - אתה יודע אם יהיה לנו הרבה אלוהים, הרבה שלמויות, אינסוף צמצומים שכולם מחוברים לשורשם זה הרבה יותר טוב מאשר שיהיה לנו רק אלוהים אחד, כן אבל זה וזה כאילו עוד נשמע הגיוני מה שאני אומר. אבל זה לא נכון, כי זה נכון רק אחרי שיש לנו כבר ... דבקות לבורא. והמלך מסר את המלוכה לבנו בחייו כי מצד האמת הבן הוא בן יחיד, כי למרות שיש הרבה בנים ויש הרבה צמצומים, הוא בן יחיד. ומצד האמת הבן עצמו, למרות שהוא אומר - מה אני בן, אין לי יכולות. לא - המלך מסר את המלוכה לבנו בחייו. מה הכוונה הכוונה שהאדם בעולם אומר אין לי בחירה ... דבר, אולי זה חכמה הכי גדולה בכל מקרה הבן מלך היה חכם. אצל הבן מלך היה את השכל. המחלוקת שבן החכמים, החכמה הצמצומים ההפרדה בין דבר לדבר זה נקרא חכמה. היה אוהב חכמה מאד. כי כל העניין של העולם הזה זה החכמה. החכמה תחייה את בעליה כל העולם הזה קיים בזכות החכמה. עכשיו, החכמה פה זה הדרך ... על דרך גנאי. כי בזכות החכמה, כי אין אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כנגד ה - מה זאת אומרת כי החכמה זה בעצם הצמצום של השכל האינסופי. כי בשכל האינסופי אין חכמה, למה. כי הכל אחד. אז מה שייך חכמה אבל בשכל שלנו יש חכמה. יש חכמה. מצד אחד זה חכמה גדולה עץ הדעת טוב ורע. הוא חכם, הוא מבדיל בין ... הזה זה בעצם החכמה. כל המהות של הבריאה זה בעצם בריאת החכמה. הבריאה פירושו יצירת החכמה. יצירת השכל, יצירת הצמצום, יצירת ההפרדה בין הטוב לרע זה בעצם עיקר בריאת העולם. ולכן זה הדבר היחיד שחשוב פה, כי בלי שכל אין טוב לעולם, כי בלי שכל לא יהיה קיום לעולם, כי בלי שכל לא יהיה הפרדה לא יהיה ... הגיוני שגם אני אהיה מלך וגם הוא יהיה מלך. אבל זה לא הגיוני. כי מה אני אמרתי בהתחלה אמרתי שהכל אחד, כן, שכן צמצום וצמצום הוא אינסוף. עכשיו זה מאד לא הגיוני, זה מאד לא הגיוני מה שאמרתי. איך זה יכול להיות איך זה יכול להיות שאלוהים יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה איך יכול ...