... כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות שבאמת, הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, ... ממש? כי אם מגבלות התפישה של השכל הן שגויות, אז ממילא כל התובנות של האדם, הן תובנות שאולי הן שקר. כי כל הלוגיקה כולה, היא מבוססת רק על מגבלות התפישה של האדם, שממנה נוצרו חוקי הלוגיקה. כגון, שדבר והיפוכו, ... זה שהאדם שונא בכל נפשו וכוחו, את האמונה, שיוצרת את כל הרע שיש בעולם, כי היא החיות של כל השקרים שיש בעולם, על ידי זה האדם מזכך את מחשבתו. ועל ידי זה, ראשית כל, האדם מיישר קו, עם השכל ... האדם לא משתמש באמת, אפילו לא בשכל של עצמו. ועל ידי זה שהאדם שונא את האמונה ואת הספקות ואת השקרים וחוסר הוודאות, על ידי זה האדם יוצא מהדמיונות ומהשקרים שלו, וראשית כל הוא מיישר קו עם השכל האנושי שלו. דהיינו, הופך להיות חכם, ביחס לשכל האנושי. דהיינו, אדם ... האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה ... של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, והידיעה וההבנה, היא קיום האמת, ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא מאמין בשום ...

... מוחלט, ולשאול את עצמו, האם באמת אני קיים? האם באמת הדבר שאני ככ בטוח בו, האם הוא אמת או שקר? והדרך של האדם לגלות את האמת לגבי כל דבר, היא על ידי זה שהוא חוקר את המהות של הדבר. ... מתבונן על מהות האני שלו, עד שהוא מגלה שבשורש המציאות, היש והאין הם אחד. ולהטיל ספק באמת, פירושו לנסות לשקר במצח נחושה. כי כאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחפש אותה עם שכל ועם סיבות. וכל אמת שנשענת על אמת וסיבות, היא אמת של שקר. משום שהיא תלויה באמונות שקר ובהנחות יסוד שקריות. וגם אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא האמת השקרית, שכל קיומה תלוי בחוקי הלוגיקה ובשכל של האדם. והאדם לא מוצא ולא ימצא מנוח לנפשו, כל זמן שהוא נאחז ... שאין להם שום אמונה כלל, הרי שגם להם יש אמונה באליל הגדול מכולם, שהוא השכל. כי השכל, הוא אליל שקר. שהאדם לא יודע בוודאות שהוא אמת, ואעפכ האדם מאמין לשכל שלו. והעונש שהאדם מקבל על כך שיש לו אמונת שקר, הוא תחושת חיסרון נצחי. כי האדם מאמין לשכל שלו, שעושה הפרדה בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, ועל ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, וזה עצמו העונש של האדם. כי האמונה באלילי השקר, היא עצמה העונש של האדם. וכל זמן שהאדם קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה ... במשהו נגד השכל. דהיינו, להפסיק להשתמש בשכל ולחשוב הפוך ממנו. והם טועים. ולמה הם טועים? כי כל אמונה, היא שקר. שהאדם לא יודע את האמת אלא רק מאמין בה. כולל אמונה אפילו בדבר שהוא נגד השכל, או כל אמונה שהיא. כי מהותה של האמונה, היא השקר של הריחוק של האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל ... ולשאול את עצמו, האם זו אכן אמת מוחלטת? או שמא כל האמת הזאת, עומדת על כרעי תרנגולת של אמונה ושקר כלשהם? ועל האדם לנסות לשקר. והכוונה היא, שעל האדם לקחת כל דבר שהוא וכל אמת שהיא, ולנסות לשקר ולנסות להטיל ספק באמת ולשאול את עצמו, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ואולי זאת לא כל האמת? ואולי יש ... החליט שהאמת היא אחת? ואולי יש יותר מאשר אמת אחת? ואולי דווקא מה שנדמה לי לאמת, אולי דווקא זהו שקר, והאמת היא משהו אחר לגמרי? ולשקר פירושו, שכאשר האדם מחפש את האמת, אז השכל של האדם מביא לו כל מיני סיבות, לכך שהאמת היא כזו ולא אחרת. ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, לנסות לבדוק, האם הוא מסוגל להכיל את השקר, שהוא הפך האמת שלו של האדם. כי המציאות, יש בה אמת ושקר. וכל זמן שהאדם נאחז באמת, שאפשר לשקר לגביה, הרי שעדיין יש לאדם ספק בליבו, אולי דווקא השקר הוא האמת. וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב, על ההפך של האמת שלו, הרי שהאדם עדיין לא הבין ולא יודע ... היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שהאדם יש בליבו עדיין ספק, אולי השכל טועה, ודווקא האפשרות האחרת שנראית כשקרית, אולי דווקא היא האמת?! ואין לאדם ברירה, אלא לנסות לשקר, ולהפיל את כל האחיזה שלו בכל האמונות שלו, על ידי זה שהאדם מנסה לשקר ולראות, אולי דווקא ההפך הוא הנכון?! וגם אם הדבר נראה כשקר, שנראה לאדם שלא אפשרי שההפך יהיה נכון, אעפכ לא יעזור לאדם לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהדבר אינו אפשרי, שהרי השכל החכם אומר שהדבר אינו אפשרי, כי תמיד יהיו לאדם ספקות. ... את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, שהאדם לא צריך לשקר ולחשוב שהשכל טועה, כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל אמת מוחלטת. וכאשר ... כי שום ידיעה של האדם, היא לא באמת מוחלטת. וכיצד יוכל האדם למצוא איזה דבר מוחלט, שלא יהיה ניתן לשקר לגביו? וכיצד יכול האדם לאחוז באמת, בלי השכל שלו? והעניין הוא, שהאדם לא יכול לאחוז באמת, באופן ישיר. כי ... כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה ... האדם מרגיש את האמת, שהאדם לא באמת בטוח בשום דבר באמת. וגם את המציאות, אי אפשר לרמות. ומי שסובל מהשקר הזה, זה רק האדם עצמו. ובגלל שהאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בכל האמונות שלו, לכן הוא משקר את עצמו שהוא בטוח בדעות שלו, למרות שבתוכו הוא יודע שכל ידיעותיו הן מבוססות על אמונה. ובגלל השקר הזה, האדם נשאר בטיפשות שלו, ולא מבין את המציאות באמת, ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם ...

... / אכזריות / פרות קדושות ובו יתבאר מהי עזות פנים וחוצפה שהאדם חייב שתהיה לו ממנה? ואיך לחסל את השקרים ולהוציא אותם להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה (ועושה) דבר אחד, והאדם בטיפשותו ובעזות פניו ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן ... את החוצפה ואת עזות הפנים שבו, ולהשתמש בהם נגד עזות הפנים והחוצפה שבו, שמתנגדים לרצונו העצמי. כי כל מה שקרה קורה ויקרה במציאות כולה, זה הכל רצונו העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי ... שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי זה שהוא ישתמש בחוצפה שלו, ויעמוד נגד אותם אלילי שקר, שהם המחשבות שיש בתוך האדם. ועל האדם לא לפחד מהשקר וממצח הנחש, אלא להיות חצוף ועז פנים כנגדו, ולעמוד נגדו עם מצח הרצון (כפי שביארתי במקום אחר), ולבטל את השקר, על ידי חוצפה של אמת. כי השקר, הוא כולו עזות פנים. כי כל הקיום שלו, הוא רק בגלל עזות הפנים שלו. שהוא מולך, בלי שיהיה כתר ... ידי זה שהאדם משתמש בחוצפה שלו, על ידי זה הוא שוחט פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם בודק את הרעיונות שלו, ביחס לאמת המוחלטת. והאדם לא מפחד מהחוצפה של השקר, שלא נותן לו לשאול שאלות ולבדוק האם הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין ... גבול. ומי שיודע ומכיר את אלוהים האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש הפרדה בין האדם לבין אלוהים וכולי, על ידי זה הוא הופך להיות עז פנים, שמטעה את עצמו ומשקר את עצמו ומאמלל את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות ... היא האמת. כי האמת לעולם עומדת, והאדם לא יכול להשמיד אותה בשום דרך. שגם אם הוא ממש רוצה וירצה לשקר אפילו במזיד, גם אז הוא לא יצליח. כי בנקודת האמת, אין שום אחיזה לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. ... לנצח. ועל האדם להיות רחמן על נשמתו, ולהתאכזר ולקחת את כל האכזריות והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול השקרים שבתוכו. ועל האדם לא לחמול ולא לרחם ולא להשאיר שבויים משום סוג שהוא, ממחשבות השקר של עצמו. ועל האדם להרוג גם ילדים קטנים שנראים חפים מפשע, דהיינו, גם את השקרים הקטנים, שנראה כאילו הם אינם מזיקים כלל. ועל האדם לעקור את הרע, כאשר הוא עדיין בשורשו, ללא כל רחמנות כלל. ועל האדם להשמיד כל צאצא וכל צורת ביטוי של השקר ושל הרע, גם אם הוא עצמו עדיין לא רע, אלא הוא רק צאצא של הרע ושל הנפרדות בשורשה. כי ... על ידי זה שהאדם משמיד כל זכר של עמלק. ועמלק הוא הספקות שיש באדם. כי זה שתת המודע שלו משקר אותו, הוא חי בספקות. כי כל זמן שהאדם מאמין במשהו, הרי שהוא עצמו מחייה את עמלק. כי כל המהות ... של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על השקר, הוא בעצם רחמנות האדם על האמת, שהולכת לאיבוד מהאדם. וכל פעם שהאדם הורג את השקר, הוא בעצם מחייה את האמת, שהיא אלוהים האמיתי, שהיא אבודה ונמצאת בגלות. ובכל פעם שהאדם מכה את הרע בשורשו, ... כרצונו תמיד. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, ולא מפחד משום אליל כלל, על ידי זה כל אלילי השקר מתים. ותוך כדי שכל האלילים מתנפצים, תוך כדי זה האדם פתאום רואה, שיש ישות אחת שאותה הוא לא מצליח ... לא טעות), ולנסות לעשות דווקא. דהיינו, לנסות דווקא להשמיד את הדעה המוגדרת, שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו לשקר ולומר ולחשוב, את ההפך של מה שהוא חושב. ועל האדם לנסות לשקר, כדי לשקר למען תכלית השקר. ואם האדם מסוגל לשקר את עצמו, הרי שהוא עדיין לא נמצא בנקודה של אמת. והכוונה היא, שעל האדם לקחת רעיון כלשהו, ולנסות לשקר בלי סיבה ובלי שכל ולחשוב את ההפך של הרעיון הזה. ואם האדם מצליח לחשוב את ההפך של הרעיון הזה, הרי שהרעיון הזה הוא לא מוחלט, והרי שהוא עצמו שקר, שקיים בלי סיבה. והדרך לחשוף את השקרים, שקיימים בעזות פנים בלי סיבה, היא על ידי זה שהאדם בעזות פנים ובמצח נחושה, מנסה לשקר את המחשבה שלו ולחשוב את ההפך. ואם האדם יכול לחשוב את ההפך, גם אם זה בלי סיבה ובלי שכל, הרי שזה אומר שהמחשבה עצמה, היא עצמה עזות פנים ושקר. כי היא רק אפשרי המציאות, שמתחזה למחויב המציאות. וכאשר האדם מנסה במצח נחושה, לשקר את המחשבות שלו ולראות האם הוא יכול לחשוב את ההפך שלהן, גם בלי שכל ובלי סיבה, על ידי זה כל השקרים כולם נופלים, והאדם מגיע אל האמת המוחלטת, ששם אין לאדם שום יכולת בחירה לשקר כלל. כי כאשר האדם מגיע אל המוחלט, אז הוא רואה שהוא לא יכול לשקר כלל, גם לא בלי סיבה ... להשגת מחויב המציאות. ואחרי שהאדם זוכה להשגת מחויב המציאות, אז על ידי זה נעשית תחיית המתים, וכל אותם אלילים ושקרים שהאדם השמיד אותם, עכשיו כולם קמים לתחייה מחודשת ולחיי נצח. כי הנפרדות והשקרים והאלילים ועמלק והספקות והרע, הם כולם טובים מאוד (עם הדגשה על המילה מאוד, שיש לה בעצם גם משמעות חיובית ...

... רע להם (ביחס לתחושת שלמות). כי או שהאדם מספר שרע לו, או שהוא מספר על זה שטוב לו בטוב שקרי כלשהו. דהיינו, שרע לו מבפנים, ושהוא צריך שצורה חיצונית כלשהי תעשה לו טוב. ובני האדם חיים, בלי לדעת למה ...

... אמיתי - מה משמעות העניין? איך להיות אמיתי? להיות אמיתי, פירושו להבין את המציאות. וכל חוסר הבנת המציאות, פירושו שקר. ולהיות אמיתי, פירושו להתאמץ להבין את המציאות, כפי מה שהיא באמת, למען הבנת המציאות כפי מה שהיא באמת. דהיינו, ... פירושו להבין את המציאות, ולא שום פירוש מעשי אחר. כי כל הלבושים החיצוניים של להיות איש אמת, הם כולם שקר. ואיש אמת, הוא רק בעד כמה אתה מבין את המציאות, ועד כמה האדם רואה את הדברים, כפי מה שהם ...

... לשכנע את עצמו, שהפחד הוא לא אמיתי, ושאין סיכוי שהדבר הרע יקרה וכולי. וכמובן, שזה לא עוזר. משום, שזהו שקר. כי מצד האמת, הכל אפשרי תמיד. ומאחר שהכל אפשרי תמיד, אז ממילא לא שייך לומר, שפחד כלשהו הוא סתם ... יש פוטנציאל אין סופי. ובכל רגע ובכל מקום, יכול לקרות, הגרוע מכל. ולכן, הדרך להתמודד עם הפחד, על ידי השקר שאומר, שהדבר לא יכול לקרות, השקר הזה לא עובד, בדיוק כמו שכל שאר השקרים לא עובדים. כי הלב יודע את האמת, שאולי אעפכ הדבר יקרה. ולכן האדם ממשיך לפחד בכל זאת, גם אם ... עם הפחד, היא רק על ידי זה, שהאדם מבין שהכל אחד באמת. שרק על ידי זה, האדם לא צריך לשקר את עצמו, שלא יכול להיות שהמציאות תהיה בצורה רעה כלשהי. אלא האדם נמצא בשלמות האמיתית, שבה כל הצורות טובות ...

... שהוא מי שהאדם היה, לפני שהייתה לאדם את צורת האני שלו. כי האני הפנימי של האדם, הוא כולו קליפה שקרית. ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם ...

סבל, בדרך אל האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי שהוא, באמת מחפש בחיפוש אמיתי, את האמת ואת הטוב, אז הוא יוצר שקר ורע, וממילא הוא סובל. עד שהוא רואה את האמת האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא אחת, והשקר הוא ריבוי ונפרדות. כי יש רק אמת אחת. כגון על כלי כסף, שהאמת היא שהוא כלי כסף. אבל יש שקרים הרבה, שהוא כלי זהב ונחושת וכולי. וגם הטוב הוא אחד. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז אם הוא ... כי באמת האמיתית של האחדות, שם הכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז לומר שרק דבר אחד הוא האמת, זה השקר הכי גדול (מצד ההפרדה שבין הנפרדות לאחדות, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה ... היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר ... חלקי, יותר ממי שמנסה להגדיר את מה שאינו מוגדר. וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא בעצם מחזק אצלו את השקר, שאומר, שלאמת יש צורה כלשהי. ובכך בעצם הוא משקר, וממילא הוא סובל. וזהו רק שורש העניין, שהוא כמובן מתלבש בצורות שונות, על עניין הרצון העצמי וכולי. והטוב האמיתי ... אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים ... יפסיק לחפש את הטוב באמת, ושהוא ירגיש טוב תמיד. אבל האדם תמיד מחפש את הטוב באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך ... האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת, אלא הוא באחדות אחת, ... ואין זה אחד, דהיינו, שהצורה שהיא יש סוף, והמהות שהיא אין סוף, הם אחד ממש. ושהאמת שהיא יש סוף, ושהשקר שהוא אין סוף, הם אחד ממש. וכיוב, שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר ... שלו. דהיינו, על ידי זה שהוא מרחיק ומפריד אותו במחשבתו, ממה שהוא כן מוגדר. ועל ידי זה האדם יוצר שקר ונפרדות. כי מצד האמת, המוגדר ושאינו מוגדר, הם אחד ממש. וכשהאדם מנסה להבין את מהות המוגדר ואת מהות מה שאינו מוגדר, הוא מפריד ביניהם, כדי להגדיר ולהבין אותם. אבל בכך, הוא בעצם מתחבר לשקר שמפריד אותם. ואחכ האדם רואה את האמת. שבאמת הכל אחד ממש. כי קודם כל האדם מגדיר וחווה את מה ... כאשר האדם מנסה להבין את מהות העולם, הוא בעצם יוצר נפרדות. כי הבנה והגדרה, פירושו נפרדות. ובכך בעצם הוא משקר ויוצר סבל. ואעפכ בסופו של דבר, מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), ... ובפועל, מי שרוצה להקל על הסבל שלו בדרך אל האושר, עליו לזכור תמיד, שחיפוש האמת והטוב האמיתי, הוא בעצם שקר. כי הכל כבר מושלם והכל כבר אמת וטוב אמיתי. ולכן על האדם, תוך כדי זה שהוא מנסה להבין ולהגדיר, ...

... תהיה בצורה כלשהי. והאדם כל הזמן מתאמץ לשנות את הצורה של המציאות, כדי להגיע לאותה צורת מציאות מיוחלת, שהאדם משקר את עצמו שכאשר היא תהיה, אז בצורת המציאות הזאת, הוא ירצה את המציאות כפי מה שהיא. אבל התכלית הסופית ... האמיתי וכולי. ועל ידי זה שהאדם הופך את עצמו להיות איש אמת בכל תחומי החיים שלו, דהיינו, שהוא לא משקר לעצמו כלל, ולא אומר לעצמו שום דבר שהוא לא בטוח בו וכולי, על ידי זה בסופו של דבר האדם ...

... האמיתי שהוא רחמן אמיתי, בעיניהם הוא לפעמים מצטייר כאכזרי. משום, שהחכם האמיתי מראה לאדם שהוא סובל, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. והחכם האמיתי חושף את כל השקרים של האדם. וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. והאדם הטועה, לפעמים הוא חושב, שהחכם מתאכזר אליו. ולא כך הוא, כי החכם האמיתי הוא רחמן אמיתי. והרע שבתוך האדם, הוא אכזרי ביותר. והוא לוקח את המציאות שהיא מושלמת, ומשקר שהיא לא מושלמת. והכל, רק כדי לגרום לעצמו סבל ונפרדות. והאדם מתעלל בעצמו ומכה את עצמו סתם בלי סיבה, דהיינו, בגלל סיבות של שקר. והאדם כל הזמן מקטרג על המציאות, ואומר שהצורה הזאת לא טובה, ושהצורה הזאת יותר טובה וכולי. והחכם האמיתי, הוא ... מקטרג על המציאות ואומר שהיא רעה, החכם האמיתי מקטרג על תפישת הרע של האדם, ומכה אותה בשורשה וחושף את השקרים שלה, כדי לסנגר ולהגן על המציאות המושלמת, ובעיקר כדי להגן על האדם עצמו, מעצמו. כי האדם מתעלל בעצמו. והשכל של החכם האמיתי, מונע מהאדם לשקר את עצמו ולהרביץ לעצמו. והאדם אולי לפעמים חושב, שהחכם הוא אכזרי, שהוא מונע ממנו לפגוע בעצמו. אבל באמת, החכם ... החכם האמיתי באמת מפריע לאדם להרגיש רע. כי האדם רוצה להרגיש רע. והוא ככ רוצה להרגיש רע, עד שהוא משקר את עצמו שזה לא רצונו, כדי שהוא ירגיש רע גדול יותר. אבל מצד שני, החכם האמיתי רואה את האמת, ... סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי על האדם הטועה, שהוא מרביץ לעצמו ומתעלל בעצמו. והחכם האמיתי, ...