... טוב שהוא רע. וכל דבר שהוא, או שמצד האמת הוא טוב או שמצד האמת הוא רע. ולא שייך שדבר יהיה טוב מאוד. כי טוב מאוד פירושו, יותר טוב מאשר טוב. וכאשר הטוב הוא שקרי, רק אז שייך שדבר אחד יהיה כמעט טוב והאחר יהיה יותר טוב והאחר יהיה טוב רגיל והאחר יהיה טוב מאוד וכולי. אך כאשר מדובר ... וממילא תמיד רע. ונמצא אם כן, כי האחדות היא טובה, והנפרדות כולה כולל הטוב שבה, היא רעה. כי כל צורה שלה, רחוקה מהשלמות של הטוב המוחלט. וכיוב לגבי האמת והשקר. שהאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. כגון למשל על כלי כסף, שאי אפשר לומר את האמת אלא שהוא כלי כסף, אבל אם רוצים לשקר יש הרבה אפשרויות, שאפשר לומר שהוא כלי זהב או כלי נחושת וכיוב. והאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. והאמת היא אחת, ואין הרבה אמת. דהיינו, או שהדבר הוא אמת או שלא. אבל אי אפשר להוסיף או להחסיר מהאמת. כי כל תוספת יותר או פחות מהאמת, היא שקר. וכך גם לגבי הטוב, או שהכל אחד ואז זה טוב באמת, או שיש נפרדות ואז זה רע מצד האמת האמיתית. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה, ויש ... ואין שום ריבוי, והאחדות היא אחת, והטוב הוא אחד, והאמת היא אחת. אבל כל זה נכון, רק אצל הטועים, שהם מפרידים בין האחדות לבין הנפרדות, והם נאחזים באחדות של שקר. אבל יש אחדות של אמת, שבה אין הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות והכל אחד ממש. ושם, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות, ... אעפכ כך הוא הדבר, שכל אחת מהישויות הסופיות, היא אין סופית ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על כך שיש שלמות של אמת, שהיא שלמה בשלמות שאין שלמות אחריה, ואעפכ יש שלמות אחרת גדולה ממנה, שגם היא אין ...

... התשובה לשאלה השנייה. דהיינו, כל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל האמת המוחלטת, הרי שהשכל של האדם פגום, והאדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר, שקשור לעניין של אמת ושקר. והאמת היחידה שהאדם אולי יכול להיות בטוח בה, היא שהוא ... כיצד האדם עצמו יכול להיות האמת שזהו רק מושג ולא ישות בפני עצמה, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר), הרי שהוא לא באמת יכול להבדיל, בין מורה של אמת לבין מורה של שקר . ולכן, על האדם לצאת מהבריחה שלו מלקיחת אחריות, ועל ... הוא עצמו האמת עצמה, ולא רק איזה חלון קטן שהאור מאיר דרכו, אלא שהאדם עצמו הופך להיות השמש והאור עצמו, שזה עניין אחר לגמרי, ואז יוכל האדם להבדיל, בין אמת לשקר ובין צדיק לרשע וכולי. ...

שקר בשוגג, חמור יותר מאשר שקר במזיד - למה ומדוע? ובו יתבאר, מהו שקר בשגגה בלי כוונה ומהו שקר במזיד? ומדוע שקר בשגגה בלי כוונה, הוא חמור יותר מאשר שקר עם כוונה ובמזיד? כי גם הטועים מבינים, ששקר זה רע. אבל נדמה להם, שהדבר אמור רק כלפי מי שמשקר באופן מודע. שהאדם יודע מהי האמת, ואעפכ בוחר לשקר. ונדמה לאותם אנשים, כי השקר הזה במזיד, שהאדם יודע את האמת ובוחר לשקר, הוא השקר החמור יותר. כי יש גם שקרים, שתת המודע של האדם משקר את עצמו, בלי לשים לב לכך שהוא משקר. כגון לדוגמה, שבטעות נדמה לאדם איזה דבר, והאדם בטוח שזו האמת, למרות שזה שקר. או לדוגמה, שהאדם לא יודע איזה דבר אמת, ואז האדם משקר בטעות. או שהאדם לא מבין את המציאות ואת עצמו, ואז הוא משקר לעצמו, בטעות כמובן ולא במזיד. וזהו שקר בשגגה. והטועים נדמה להם, כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפכ משקר לאחרים. וזו כמובן מחשבה שגויה. כי השקר החמור ביותר כלפי האדם עצמו, הוא השקר שהאדם לא יודע שהוא משקר. ומי שהוא איש אמת ויודע את מערכת החוקים שלפיה פועלת המציאות שלנו, הוא יודע, שהדבר היחיד שחשוב במציאות, הוא, שהאדם ידע בידיעה פנימית את האמת. והאדם יכול גם לבחור לשקר או לעשות כל דבר באשר הוא, והוא עדיין יישאר מאושר בשלמות. כל זמן שהוא יודע את האמת בידיעה פנימית. ויודע את האמת בידיעה פנימית, היינו שהוא יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם מחובר לאחדות של המציאות בלבד, הרי שאין לו שום ישות עצמית ...

... האדם רוצה למצוא את התשובה הנכונה, עליו לשלול את כל התשובות שאינן נכונות. ואת זה האדם חייב לעשות בכל מקרה. כי רק כאשר האדם מבין בוודאות שכל התשובות הן שקר, רק אז הוא באמת מבין את התשובה של האמת, שהיא נקייה מכל שמץ, של כל תשובות השקר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין, עליו לשלול את ... האפשרויות האחרות, ודרך זה להגיע אל המהות האמיתית של הדבר. כגון לדוגמה שהאדם מנסה להבין, מהי מהות המציאות. ולשם כך על האדם לשלול במחשבתו את כל תשובות השקר, דהיינו, להרוג את האחיזה שלו בכל הצורות. וכאשר האדם שולל את כל האפשרויות השקריות, אז ממילא הוא רואה את המחויב האמיתי. וכמות השקרים, היא אין סופית. כי המהות, היא ההעדר של אין סוף ... ולכן, אם היו יודעים את כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים את מהותו, למרות שלא ראו אותו מעולם (רבי נחמן מברסלב). כי על ידי זה שהאדם חושף את כל השקרים של המדינה, דהיינו, רואה כיצד כל הצורות כולן, כולל הצורה של האני שלו ושל הזמן והמקום, ושל היש והאין, כיצד כל הצורות כולן הן שקר, אז על ידי זה האדם זוכה לראות את המלך העניו ... חסרת כל צורה. ובפועל, כאשר יש לאדם שאלה ואין לו מושג איך למצוא תשובה, עליו לשלול את כל הדברים שהוא בטוח שהם לא נכונים. וכאשר האדם יסיים לשלול את כל השקרים, שזה אפשרי על ידי שלילת שורשי השקרים, אז ממילא האמת תתגלה, והאדם יראה את האמת, שהיש ...

... חסר כלשהי. והסיבה לכך שגם האנשים האלו סובלים, היא משום שתפישת האלוהים שלהם היא שגויה, עד כדי כך, שכאשר הם מדברים על אלוהים, הם בעצם מדברים על אלוהים שקרי . והעניין הוא, כי יש אלוהים שקרי ויש אלוהים אמיתי. ותפישת אלוהים השקרי, היא האלוהים שבורא את העולם ושאחראי לכל מה שקורה, ושכלפי חוץ נראה כאילו הוא אלוהים אמיתי, שדרכו רק לתת ולהשפיע. למרות שבאמת הוא אלוהים שקרי, שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו ... הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום חיסרון ושום רצון כלל. והאלוהים השקרי, בגלל שכל כך רע לו, הוא עושה אך ורק ... שבאמת, הוא העבד הגדול ביותר, שהיה הווה ויהיה אי פעם. כי העבד האמיתי, הוא זה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, והעבד האמיתי הגדול ביותר מכולם הוא אלוהים השקרי, שמתחזה לאלוהים האמיתי, ושכל מי ... בוחר את רצונו החופשי, אלא שאפילו את קיומו עצמו הוא לא בוחר. ולמען הסר ספק, קיומו של אלוהים, הוא גם עונש נצחי ואמיתי. כי מי שיתבונן על רצונו של אלוהים השקרי שעושה את הכל, יראה כי רצונו של ... בלבד, אז תקבל את המהות האחת, שהיא המצוי הראשון והיחיד. וזה בעצם אומר, שישות של אלוהים, שיש לה רצון ושהיא מודעת לעצמה, הרי שבעצם היא ישות של אלוהים שקרי. כי באחדות האמיתית של המציאות, אין ... קיומה של הנפרדות. כי תחושת האני, לא יכולה להיות קיימת כלל, אאכ קיימת גם תחושת הדבר שאינו אני. ותכף שישות חווה את קיומה העצמי, היא הופכת להיות אלוהים שקרי. כי בעצם, היא העדר האלוהות שהיא האחדות, שאין בה שום ידיעת קיום עצמי כלל. ואז השקר מקבל את עונשו, על כך שדעתו רחוקה ... באופן נצחי, לכל ישות שמודעת לעצמה, רק בגלל שהיא מודעת לעצמה. ולכן, אם מדברים על ישות שמודעת לעצמה, ושיש לה רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד מדברים על אלוהים שקרי, שהוא העדר האלוהים האמיתי, שהיא אחדות המציאות, שבה אין תודעה עצמית כלל. ולמען הסר ספק, בכלל זה נכלל, גם האני של האדם עצמו, כפי שכבר ביארתי במקום אחר. והאלוהים השקרי הזה שנדמה לאלוהים, ושנראה שהוא עושה ... הכל נעשה מעצמו, והוא אינו צריך לעשות דבר כלל. ואלוהים האמיתי דהיינו, האחדות, אצלו אין שום חיסרון ושום רצון כלל, אלא רק שלמות של אמת. אבל אצל אלוהים שקרי שמתחזה לאלוהים אמיתי, הוא עובד קשה ... כי גם אם נאמר שהישות יוצרת את רצונה העצמי, הרי שזה מוכרח להיות ללא רצונה העצמי, כי הרי עדיין אין לה רצון כלל, בעת יצירת רצונה שלה עצמה. ולכן אלוהים השקרי, הוא משועבד לרצון, שאותו הוא לא ... מתוך חופש אמיתי? כי הרי גם אין שום דבר נגד הרצון, כל זמן שאין רצון). והשורה התחתונה היא, שכל ישות שהיא קיימת ושהיא מודעת לקיומה, היא בעצם אלוהים שקרי, שסובל מתחושת נפרדות, שבאה לידי ... לקבל הנאה, הוא רצון לתת הנאה לעצמך. ואלוהים, הוא בכל מקרה, נותן רק לעצמו תמיד. כי הכל זה הוא עצמו וכולי).. ונמצא אם כן, כי הטועים, נדמה להם, שהאלוהים השקרי הזה, הוא אלוהים, דהיינו, השלמות. ונדמה להם, שהאלוהים השקרי הזה, הוא רק נותן. ומוחם המשובש, ... ברצון לתת. וחבורת הטועים הזאת, לא רואה ולא מבינה, שכל הרצון שלהם לתת, הוא כולו תלוי, ברצון שלהם לקבל הנאה, מהנתינה שלהם. והם ככ מסכנים, שהם מנסים לשקר את עצמם, שטוב להם מכך שיש להם רצון להשפיע ולתת. והם לא מבינים את האמת הפשוטה והברורה, שכל רצון באשר הוא, הוא חיסרון. ואם הם יודו שכל רצון הוא חיסרון, אכ תתגלה האמת, שהם עובדי האלוהים השקרי. ולכן הם משקרים וסובלים וכולי כנל. ועוד נחדד, כי ...

... חושבים, שלנקות את עצמך מאמונה בדעת רבך, פירושו, לחשוב שרבך הוא טועה. והטועים, מלמדים את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם אומרים לאדם, להאמין להם ובאלוהיהם. משום ... יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם מלסבול, שזהו כמובן שכל של סבל ושקר. והם מנסים להציל את האדם, למרות שבאמת הם לא הצילו את עצמם. כי הם עדיין חושבים שהם צריכים להציל מישהו, ושיש רע כלשהו בעולם. אבל מי שהוא ...

... כאלוהים, גם הוא חווה את גן עדן, גם בגיהנום של העולם הזה. כי האדם מלא חסרונות תמיד. והחסרונות הם סבל גדול, עבור כל מי שהוא שקרן וטיפש. כי נפש האדם כל הזמן חווה חיסרון כלשהו, וזה סבל גדול, למי שרואה את המציאות בעין אמיתית. אבל עבור מי שכבר ניצח את המשחק ואת ...

... האנושי? והעניין הוא, כי על האדם להישמר לנפשו, שלא להניח שום הנחת יסוד שגויה, ושלא להאמין בשום דבר בעולם, ושלא להכיל ושלא לחשוב על שום דבר שהוא אינו אמת מוחלטת. כי ברגע שהאדם מכיל בתוכו, מחשבה של שקר, העונש מגיע ביחד איתה. ולא רק מחשבה של שקר, אלא גם דבר שהוא נראה לאדם כאמת, גם אם הוא אכן האמת, כל זמן שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט, שהוא אכן האמת, הרי שגם אם האדם חושב את הדבר האמיתי, לאמת, בלי לדעת באופן מוחלט שהוא אכן כך, הרי שהאדם הזה משקר, ועונשו ידוע. ואסור לאדם להניח שום הנחת יסוד כלשהי. ... והבסיסית ביותר שלו, שהיא ההפרדה שהאדם מפריד, בין היש לבין האין. ועל האדם לחקור את מהות היש ואת מהות האין, ואז האדם מגלה שהם ישות אחת ממש, ואז האדם מקבל שכל חדש, וחי חיים טובים באמת, בלי שום אמונה שקרית כלל. ...

... רעה תמיד - למה כל אמונה היא רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה. ולכן האמונה מחייה את השקר, שמחייה את הרע. ועל האדם לדעת, כי כל אמונה באשר היא, היא רעה. ואין שום אמונה טובה, כגון להאמין בעצמך וכיוב שאר האמונות, אלא, כל אמונה היא רעה. והשקר, הוא מטעה את האדם לחשוב, כאילו יש אמונות טובות. כגון שהאדם מאמין בעצמו, או מאמין בכך שיהיה טוב, וכיוב שאר אמונות השקר, שהן נראות כאילו הן טובות. והאדם מאמין ... אמונה, היא רעה. ואפילו אמונה שהכל טוב והכל אחד, גם היא רעה עד מאוד. משום שהיא רק נדמית לאמת, למרות שהיא אינה כזו באמת. כי מי שמאמין שהכל אחד והכל טוב, הוא טועה. והשקר של האמונה, גם בדבר שהוא אמיתי, הוא עדיין נחשב לשקר והוא גורר סבל נצחי. והאמונה היא תמיד רעה, משום שמהותה היא שקר. כי איש אמת שאינו יודע איזה דבר, הרי שיש ... וכאשר האדם לא יודע איזה דבר בוודאות מוחלטת ובשלמות מוחלטת מבחינה אובייקטיבית, אין לו לאדם להאמין בשום דבר, אלא להיות בספק. כי זאת האמת, שיש ספק. והאמונה, היא תמיד שקר. וכמובן שזה בסדר לדוגמה להאמין שמחר תזרח ...

... להבין את האמת, הרי שהאדם הוא גם שקרן. כי הוא לא באמת כל כולו רוצה את האמת, אלא רוצה משהו אחר שהוא אינו האמת. ועל האדם להתבונן אל ... שכל התשובות הן תשובות שחושפות את חוסר האמת של האדם. כי האדם חושב שהוא יצליח לשקר את המציאות. אבל את המציאות אי אפשר לשקר, והשקרים של האדם נוקמים בו, כפי רמת השקר שבה הוא חי. כי כל זמן שיש לאדם תשובה כלשהי, לשאלה למה הוא רוצה להבין את האמת, הרי שהאדם הוא לא איש אמת. והאדם משקר את עצמו, בכך שהוא אומר שהוא רוצה להבין את האמת, משום שהוא לא באמת רוצה את האמת, אלא האמת משמשת ... להתפלא מדוע הוא לא מוצא אותה. כי השקר והאמת הם שני הפכים. ואת האמת אפשר לקבל, רק כאשר האדם רוצה אותה באמת. והשקר והטיפשות שונאים את האמת. וכל זמן שהאדם משקר את עצמו, דהיינו, שהוא רוצה לדוגמה להיות מאושר, והוא משקר את עצמו שהוא רוצה להבין את המציאות, כאשר בכלל הוא מחפש משהו אחר, הרי שהשקר הזה עצמו מרחיק את האדם מהאמת. ואי אפשר להתקרב אל האמת, בדרך של שקר או של אמונה וכיוב, כי אלו הפכים ממש. והאדם, מחפש את האמת, בדרך של שקר. כי האדם מטעה את עצמו שהאמת מעניינת אותו, ואז הוא מחפש את האמת, עם הרצון השקרי שלו. למרות שבכלל האדם לא אכפת לו מה האמת, אלא אכפת לו להרגיש טוב וכיוב. ואיך יצליח השקרן, להבין את האמת בדרך של שקר?! ולכן כמובן, אנשים רחוקים מהאמת, משום שהם מחפשים אותה, אבל לא באמת. וכמובן שבתוך כל אדם יש גם ... האדם מרגיש טוב, על ידי זה שהיה משקר את עצמו, שהכל כרצונו. אלא שהרצון לידיעת האמת, גורם לאדם להרגיש רע. והאדם גם רוצה את האמת, גם ... שהיא לא מוחלטת. והכוונה היא, שהשקר והאמת הם שני הפכים. והאדם יכול בקלות להגיע לרצון של אמת, ולבירור הרצון שלו באמת, על ידי זה שהוא ...