🖨עצבות ושמחה, שנובעים מהתקרבות אל האמת - עד הרפואה השלמהכשאדם מתקרב אל האמת, כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם (כמו כל ישות), הוא מלך אמיתי, אלוהים עצמו וכולי. כי מצד האמת, הצורה והמהות, הם אחת ממש. וה"אני" האמיתי של האדם, הוא זה שחושב את החלום, ולא זה שנמצא בתוך החלום. ואעפ"כ, הם אחד וכולי.
וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמת, הוא נזכר כמה טובה המציאות יכולה להיות, אם הוא רק יצליח לחזור ולחוות, את מי שהוא באמת. כי ביחס לכמה שהמציאות טובה ומושלמת, האדם חי בגיהנום ממש. כי כל חייו, מלאים סבל וחסרונות. כי כל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. והאדם כ"כ רגיל לסבל שלו, עד שהסבל שלו נראה לו כטוב. והאדם כ"כ רגיל לסבול, עד שכאשר הוא מחליף סבל אחד בסבל אחר, הוא חווה את זה כהנאה. וכמובן שההנאה היא לעולם לא שלמה, ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד.
וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא מרחם על האדם ששכח את זה שהכל מושלם, ושהוא סובל תמיד בלי סיבה, האדם מתחיל לראות את האמת, כמה רע וכמה סבל יש לו. עד שהאדם סובל, אפילו מעצם זה שהוא עצמו קיים. כי קיום ה"אני" של האדם, הוא עצמו זה שיוצר את תחושת החיסרון והסבל.
והאדם היה איש בריא, שהפך להיות חולה במחלה קשה ביותר, שהפכה את האדם לעיוור + חירש + אילם + בלי ידיים + בלי רגליים + עם צוואר עקום + עם גב עקום (ע"פ דימוי של רבי נחמן מברסלב, במעשה משבעת הקבצנים), והוא כל היום שוכב ומחכה להיעלם ולהיגאל מצרותיו. אבל לצערו הרב, ה"אני" ממשיך להיות קיים, ולסבול לנצח מכאביו של חוסר השלמות.
וכך הוא האדם ממש, כי הוא היה אלוהים אמיתי עם שלמות אמיתית, וכרגע האדם הוא כולו מלא מכאובים. והוא לא רואה את כל הטוב שיש בעולם, ולא שומע את כל הטוב שיש בעולם, והוא לא יכול לדבר שום דבר שיביא לו שמחה אמיתית, והוא לא יכול לעשות שום דבר שיביא לו אושר, והוא לא יכול ללכת לשום מקום ולהרגיש שם שלמות, והוא לא יכול לנשום אויר ולקבל איזה דבר שיעשה אותו מאושר באמת, והוא לא יכול לשאת על גבו את כל הצרות של העולם, והוא סובל תמיד מתחושת חיסרון של שלמות, והוא מחכה כל הזמן לכך שה"אני" שלו יעלם ויחדל ויפסיק להיות קיים. אך לצערו הרב, זה לא קורה ולא יקרה. כי ה"אני" של האדם, קיים, בלי שהאדם שולט בקיום העצמי שלו עצמו.
ואז האדם מטעה את עצמו, ומנסה להדחיק את זה שרע לו. וכל פעם שיש לו צורת סבל חדש, הוא חושב שהנה, אולי הסבל הזה יגאל אותו. אבל מהר מאוד הוא רואה, שגם זו עוד צורת סבל שקרי. ובתוכו, האדם לעולם לא מאושר, כי הוא יודע את האמת, שכאן הוא מקום הסבל. כי קיומו העצמי הנפרד של האדם, הוא הגיהנום. כי השכל של האדם, מסתיר ממנו את כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן, בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון.
ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, כמה החיים שלו היו טובים, כאשר הוא זכר שהוא מלך. ומזכיר לאדם מה באמת הוא רוצה ומה באמת הוא מחפש, ולמה באמת רע לו, ולמה באמת הוא לעולם לא מאושר. ואז האדם נזכר בכל מה שהוא כבר זוכר בתוכו. ואז האדם נופל לעצבות ולדיכאון, מכך שהוא נזכר שהוא היה מלך ושהכל היה מושלם, והוא מבין עד כמה רע לו עכשיו, מכך שהוא לא חווה את זה, שהוא עצמו המלך וכולי.
אבל מצד שני, האדם גם מתמלא תקווה ושמחה וגעגועים...
מעשה בשבעה קבצנים - סיפורי מעשיות - 1 - מלך שמסר את המלוכה לבנו בחייו (ברסלב)מעשה בשבעה קבצנים - סיפורי מעשיות - 1 - מלך שמסר את המלוכה לבנו בחייו (ברסלב)מעשה בשבעה קבצנים - סיפורי מעשיות - 1 - מלך שמסר את המלוכה לבנו בחייו (ברסלב) מהי שמחה אמיתית לפי רבי נחמן? רבי נחמן מברסלב מתחיל את סיפורו מעשה בשבעה קבצנים באמירה חשובה: אספר לכם איך היו שמחים. הוא מתייחס לתלמידיו ששמחו בעקבות הוראתו מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. אך רבי נחמן מציין כי השמחה שלהם עדיין אינה שלמה. למה? כי השמחה שלהם נבעה מתוך מרה שחורה. כלומר, זו הייתה שמחה יחסית - הם היו שמחים רק משום שמצאו נקודות טובות בתוך עולם שמכיל גם סבל וכאב. רבי נחמן מסביר את ההבדל בין שמחה אמיתית לשמחה יחסית. שמחה חיצונית היא כמו אדם שמחייך, מספר בדיחות או שר שירים, אך בפנים הוא עדיין עצוב. שמחה כזו נקראת שמחת הכסילים, והיא איננה עמוקה באמת. אמנם רבי נחמן מייעץ להשתמש לפעמים בשטויות ובהומור כדי להעלות את מצב הרוח באופן זמני, אך השמחה החיצונית הזאת היא רק שלב זמני בדרך לשמחה האמיתית. השמחה האמיתית, לפי רבי נחמן, היא השמחה בדבקות באלוהים. זוהי שמחה שנובעת מההבנה העמוקה שהכל אחד ושהמציאות כולה מחוברת בשורשה לבורא. השמחה האמיתית אינה תלויה בנסיבות חיצוניות, אלא נובעת מהקשר הפנימי והקבוע של האדם עם שורש המציאות. זוהי שמחה שאינה מותנית בכך שיקרו דברים טובים, אלא היא קיימת גם כאשר מתרחשים דברים שנתפסים כרעים. מה ההבדל בין שמחה ... הנובעת מהבנה שאין כלל הבדל בין טוב לרע - הכל הוא ביטוי של השלמות האלוהית. אדם בשמחה אמיתית מסוגל לשמוח מהדברים הרעים עצמם, לא משום שהוא מוצא בהם נקודת אור, אלא משום שהוא מבין שגם הדברים הרעים הם חלק ... ללמדנו שצריך לקחת אפילו את הצער והכאב ולהפוך אותם לשמחה. לא רק לחפש בהם צד טוב שיתרחש בעתיד, אלא לשמוח בהם עצמם, כיוון שהם חלק בלתי נפרד מהשלמות האלוהית. מה משמעות הסיפור על המלך שמסר את המלוכה לבנו בחייו? ... בנסיבות חייו. אך רבי נחמן ראה כי שמחתם של תלמידיו אינה שלמה, ולכן הוא אומר להם: מה אתם יודעים לשמוח מתוך מרה שחורה? אני אספר לכם איך היו שמחים. משמעות דבריו היא כי השמחה שלהם, אף על פי שנראית ... מתוך הבנה שהכל אחד, ומתוך דבקות בבורא עצמו. מהי שמחה בהשם יתברך? רבי נחמן אומר במקום אחר: ראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. כלומר, השמחה האמיתית היא השמחה הנובעת מהקשר עם הבורא. אך מה קורה כאשר אדם אינו מצליח להיות שמח בקשר עם הבורא? רבי נחמן מציע כמה שלבים: אם אינך יכול לשמוח בהשם - תשמח בכך שיש לך רבי כזה, רבי שמכוון אותך לאמת. אם אינך מצליח לשמוח בכך - תשמח בדברים אחרים. אך השמחה הגבוהה ביותר היא שמחה בשורש המציאות. שמחה זו מגיעה מתוך הבנה שהכל ... ונס יגון ואנחה? רבי נחמן אומר כי האדם צריך לקחת את היגון והאנחה ולהפוך אותם לקדושה. כלומר, לא רק לשמוח כאשר טוב לו, אלא גם לשמוח מהדברים הרעים עצמם. רוב האנשים, כאשר הם נתקלים בקושי, מנסים למצוא בו צד חיובי, ולשמוח בכך שהוא יביא להם משהו טוב בעתיד. אך זו עדיין לא השמחה האמיתית שעליה מדבר רבי נחמן. השמחה האמיתית ... ובן אדם צריך להיות שמח וכו וכו. ואז הם היו שמחים. אז רבי נחמן אמר להם, מה אתם יודעים לשמוח מתוך מרה שחורה. אני אספר לכם איך היו שמחים. מה שרבי נחמן בעצם אמר, אמר להם, בעצם תראו אתם ... זה שתהיה לך שמחה אמיתית. עכשיו מה זה נקרא שמחה אמיתית רבי נחמן במקום אחר אמר להם ראוי לכם לשמוח בהשם יתברך ואם אתם לא מסוגלים לשמוח בהשם יתברך אז תשמחו שיש לכם רבי כזה, תשמחו בי, ואם אתם לא מצליחים לשמוח אז תשמחו על דברים אחרים. אבל השורש של השמחה, מה שרבי נחמן אמר שצריך להיות בשמחה הוא התכוון להגיד ... וכו אינו יודע מפני מה הוא שמח. הרעיון הוא שהאדם, בכל השמחות שבעולם מלבד הדבקות של הבורא והאדם צריך לשמוח בשורש, מה זאת אומרת לשמוח בשורש שהאדם ישמח מעצם הדבקות שלו בבורא, זה נקרא שמחה בהשם יתברך. שאתה שמח מעצם הדבקות. עכשיו, מה זה ... שימחה מתוך מרה שחורה כי שמחה מתוך מרה שחורה פירושו שאתה שמח בגלל שאתה מוצא מה טוב. שימו לב, לשמוח מתוך מרה שחורה פירושו לשמוח בגלל שאתה מוצא מה טוב. זאת אומרת אתה חי בעולם של נפרדות, של טוב ורע, רע לך ואז אתה מחפש נקודות טובות. אתה אומר או הנה, זה טוב, זה טוב ואז אתה שמח. עכשיו, זה נקרא לשמוח מתוך מרה שחורה. למה זה נקרא לשמוח מתוך מרה שחורה כי בעצם אתה בתוך מרה שחורה של טוב ורע של נפרדות ואתה שמח מהדברים הטובים שיש ... רבי נחמן מלמד אתה צריך לקחת את היגון והאנחה וגם אותם להפוך למרכבה לקדושה. מה זאת אומרת אתה צריך לשמוח גם בגלל הדברים הרעים שקורים לך. שרבי נחמן אומר תחפש את הטוב שיש בכל דבר הוא התכוון להגיד תמצא ... שיש בכל דבר האחדות, הבורא, הוא נמצא בכל. ואתה צריך להיות שמח ממה שמחייה את כל הדברים, זה נקרא לשמוח שמחה אמיתית. שזה נקרא שהששון והשמחה ישיגו ונס יגון ואנחה. זאת אומרת, אתה לוקח את היגון והאנחה ואתה גם מהם שמח. אתה צריך לשמוח מזה שרע. כשקורה לך משהו טוב, אתה צריך לשמוח מהדברים הרעים עצמם, לא לטובה או סיפורים אחרים, כן לשמוח מהדבר הרע עצמו. זה נקרא שמחה אמיתית. כי למה אתה שמח מהדבר הרע עצמו איך אתה יכול לשמוח מהדבר הרע עצמו עי הדבקות, עי שאתה מתבטל לאינסוף ואז טוב לך לא בגלל מה שקורה אלא טוב לך ...
שמחה, עצבות, מהי שמחה אמיתית? מהי עצבות אמיתית? איך נוצרת שמחה אמיתית? איך נוצרת עצבות? שמחה עתידית, עצבות עתידית, טוב יחסי, טוב מוחלט, אושר יחסי, אושר מוחלט, עצבות מוחלטתשמחה, עצבות, מהי שמחה אמיתית? מהי עצבות אמיתית? איך נוצרת שמחה אמיתית? איך נוצרת עצבות? שמחה עתידית, עצבות עתידית, טוב יחסי, טוב מוחלט, אושר יחסי, אושר מוחלט, עצבות מוחלטתשמחה, עצבות, מהי שמחה אמיתית? מהי עצבות אמיתית? איך נוצרת שמחה אמיתית? איך נוצרת עצבות? שמחה עתידית, עצבות עתידית, טוב יחסי, טוב מוחלט, אושר יחסי, אושר מוחלט, עצבות מוחלטת למה אנחנו שמחים כשאנחנו מצליחים? אליעד כהן מסביר שהשמחה הנובעת מהצלחה, היא למעשה תחושה שמקורה בתחושה שהאדם מתקרב להצלחה או משיג הצלחה. אדם מרגיש שמח כאשר הוא משיג יעד או מתקרב להשגת יעד, מכיוון שההישג או אפילו ההנחה שההישג בדרך, יוצרת בו תחושה של סיפוק. אליעד מסביר שהשמחה שמגיעה בעקבות הצלחה או הצלחה פוטנציאלית נובעת מתחושה פנימית שהרצון האישי מתמלא או מתקרב להתמלאות. לדוגמה, אם אדם זוכה ... לפני שקיבל את הכסף עצמו. הוא שמח ברגע שהוא יודע בוודאות שהוא זכה. ההנחה הזו מייצרת בו תחושה של שמחה. אבל אליעד מוסיף הסבר עמוק יותר: האדם הזה עדיין לא באמת קיבל את הכסף, והוא גם לא יודע בוודאות ... אולי ייקחו לו את הכסף. אבל ברגע הזכייה, עצם תחושת הוודאות שהרצון שלו עומד להתמלא היא זו שיוצרת את השמחה. מה הקשר בין ודאות לשמחה אמיתית? אליעד ממשיך ומסביר שככל שאדם יותר בטוח שהרצון שלו עומד להתממש, כך הוא מרגיש יותר שמחה. כלומר, השמחה תלויה ישירות ברמת הוודאות של האדם לגבי התגשמות הרצון שלו. ככל שהוודאות עולה, השמחה גדלה. אך זו עדיין שמחה יחסית בלבד ולא שמחה אמיתית. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה של זכייה בלוטו: האדם שמח כבר ברגע שמודיעים לו שזכה, אף שהוא עדיין ... אבל במקביל הוא עדיין לא יודע בוודאות מוחלטת אם הכסף באמת יישאר שלו, ואם זה אכן טוב עבורו. לכן, השמחה במקרה כזה אינה מוחלטת, אלא מותנית וחלקית בלבד. מה ההבדל בין שמחה אמיתית לשמחה יחסית? אליעד מבחין בין שני סוגי שמחה: שמחה יחסית ושמחה מוחלטת. שמחה יחסית היא שמחה שמגיעה בעקבות הצלחה או השגת משהו שהאדם רוצה, אבל עדיין קיימת אפשרות לאבד את זה או לגלות שזה לא באמת מה שרצה. לעומת זאת, שמחה אמיתית, לפי אליעד, היא שמחה שאינה מותנית בדבר. זו שמחה שנובעת מתחושת שלמות פנימית מוחלטת, שמגיעה כשאין שום חשש לאבד משהו, כי היא אינה מבוססת על שום רצון זמני. אליעד מסביר שהשמחה האמיתית היא בעצם מצב שבו אדם בטוח ב - 100% שהרצון שלו התמלא באופן מושלם וללא כל ספק. במצב כזה הוא אפילו שוכח את עצם התחושה של הרצון, כי הכל מלא ושלם עבורו. זוהי שמחה מוחלטת, שמחה של 100% שלמות, שבה האדם אפילו לא יכול לדמיין מצב טוב יותר, כי אין דבר שחסר לו או שיכול ... יש עצבות אמיתית בעולם? אליעד מסביר שאין בעולם הזה מצב אמיתי של עצבות מוחלטת, בדיוק כמו שאין מצב של שמחה מוחלטת בעולם הזה. כל התחושות שלנו מבוססות על תחושות יחסיות. אם האדם מאמין שיש סיכוי קטן, אפילו מינימלי, שמשהו ... יכול לקרות, הוא לא יכול להיות עצוב באופן מוחלט. לכן, גם העצבות שאנחנו חווים היא חלקית וזמנית. כיצד מגיעים לשמחה מוחלטת? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשגת שמחה מוחלטת היא להגיע למצב שבו הרצון של האדם מלא באופן מוחלט וללא ספק. כדי להגיע לשמחה כזו, האדם צריך להגיע למצב תודעתי שבו הוא מקבל לחלוטין את המציאות כפי שהיא, ללא ספקות או רצונות לשינוי. כשהאדם משיג זאת, הוא חווה שמחה מוחלטת ושלמה באמת, שאינה משתנה או נעלמת. אליעד מבהיר שהדרך הזו אינה פשוטה, אך היא אפשרית. האדם צריך להבין ... לזהות את הסתירות הפנימיות שבו, ולהגיע למצב של השלמה פנימית מוחלטת עם המציאות, בלי שום הסתייגות. לסיכום, כיצד להשיג שמחה מוחלטת? לפי אליעד כהן, שמחה מוחלטת היא המצב שבו האדם בטוח לחלוטין, ב - 100%, שהוא קיבל את מה שהוא רוצה, בלי כל ספק או חשש לאבד אותו. הדרך להגיע לשמחה כזו היא לקבל באופן מלא ומוחלט את המציאות כפי שהיא, ללא רצונות סותרים או ספקות. כך האדם מגיע למצב של אושר מוחלט, יציב וקבוע, שאינו תלוי בשום נסיבות חיצוניות. מהי שמחה אמיתית? איך נוצרת שמחה מוחלטת? מה ההבדל בין אושר יחסי למוחלט? האם יש עצבות מוחלטת? טוב יחסי לעומת טוב מוחלט כיצד מגיעים לשמחה פנימית? איך להתגבר על עצבות?
נוהל חניבעל, שמחה לאיד, שמחה לאיד, בנפול אויבך אל תשמח, בנפול חברך אל תשמח, אין שמחה כמו שמחה לאיד, מתכבד בקלון חברו, צרות עין, מי שמרחם על אכזרים? מי שמרחם על רשעים?נוהל חניבעל, שמחה לאיד, שמחה לאיד, בנפול אויבך אל תשמח, בנפול חברך אל תשמח, אין שמחה כמו שמחה לאיד, מתכבד בקלון חברו, צרות עין, מי שמרחם על אכזרים? מי שמרחם על רשעים?נוהל חניבעל, שמחה לאיד, שמחה לאיד, בנפול אויבך אל תשמח, בנפול חברך אל תשמח, אין שמחה כמו שמחה לאיד, מתכבד בקלון חברו, צרות עין, מי שמרחם על אכזרים? מי שמרחם על רשעים? מה המשמעות של הביטוי בנפול אויבך אל תשמח? הביטוי בנפול אויבך אל תשמח לקוח מספר משלי ומביע רעיון עמוק יותר מאשר נראה במבט ראשון. על פי ההסבר שנתן אליעד כהן, משמעות הביטוי אינה נובעת רק מערכים מוסריים פשוטים או מתוך חמלה על האויב. אלא שהביטוי אומר באופן מעשי שלא כדאי לך לשמוח כאשר האויב שלך נופל, כי אז ייתכן שאלוהים יראה זאת וירע בעיניו והשיב מעליו אפו - כלומר, הכעס או העונש שהאויב היה אמור לקבל, יוסרו מעליו. במילים פשוטות, השמחה שלך על הנפילה של האויב עלולה לגרום לכך שהאויב יפסיק לסבול את ההשלכות של מעשיו, ולכן אל תשמח, כדי שהעונש שלו יימשך. זו הסיבה האמיתית שהפסוק מבקש להימנע משמחה בנפילת אויב. איך הרעיון בנפול אויבך אל תשמח מתקשר לקונפליקטים פנימיים? אליעד כהן מסביר את הביטוי הזה גם במובן פסיכולוגי ופנימי. לטענתו, כל אדם מנהל מלחמה פנימית ... בתוכו, שכל אחד מהם עשוי להיתפס כאויב של רצון אחר. כאשר רצון אחד מתגשם ורצון אחר לא מתממש, נוצרת שמחה על הנפילה של הרצון המפסיד. אולם, אליעד מזהיר שאסור לשמוח יתר על המידה במימוש רצון אחד על חשבון האחר, משום שאז יוצרים מתח וקונפליקט פנימי נוסף, שמחריף וממשיך את המאבק הפנימי. אדם צריך לזכור שכל הרצונות שבתוכו הם חלק ממנו, וככל שהוא שמח מדי בנפילת חלק אחד, הוא מעצים את המאבק הפנימי ויוצר לעצמו עוד בעיות. כיצד אפשר להבין את הסתירה בין הפסוקים בנפול אויבך אל תשמח ובאבוד רשעים רינה? אליעד התייחס לסתירה לכאורה בין שני פסוקים בתנך: מצד אחד נאמר בנפול אויבך אל תשמח, ומצד שני נאמר באבוד רשעים רינה. הוא הסביר שאין סתירה אמיתית בין הפסוקים, כי הפסוק הראשון מתייחס לכך שאסור לשמוח מתוך מחשבה שהאויב נענש בגללנו או באופן אישי. לעומת זאת, הפסוק באבוד רשעים רינה מדבר על שמחה במובן של הטבת העולם באופן כללי, כאשר אנשים רעים או מעשים רעים מופסקים. כלומר, מותר לשמוח שהרשע נפסק, אך אסור שהשמחה הזו תהיה מתוך נקמנות אישית או אגו. אליעד מבהיר שההבדל הדק הזה הוא המפתח להבנת הסתירה. מה ההבדל בין שמחה אישית לרינה כללית כשמדובר בנפילת אויב? אליעד הסביר שהשמחה האישית, שמחה לאיד שמגיעה מתוך רצון אישי לנקמה או מתוך סיפוק עצמי, היא פסולה לפי הפסוק בנפול אויבך אל תשמח. לעומת זאת, שמחה כללית (רינה) שנובעת מכך שהעולם נעשה טוב יותר כאשר רשע מפסיק לפעול, היא שמחה חיובית. לדוגמה, אם פושע מסוכן נתפס, אפשר וראוי לשמוח מכך שהסכנה נפסקה, אך לא ראוי לשמוח שהוא עצמו סובל או מתוך נקמה אישית. מהו נוהל חניבעל וכיצד הוא מתקשר למאבקים הפנימיים שלנו? אליעד השתמש בדוגמה ... או מחשבות שליליות. כאשר הוא נותן לספקות או לפחדים האלה מקום, הוא למעשה מתאכזר לחלקים הטובים שבתוכו, לאמונה שלו, לשמחת החיים שלו. באופן כללי, הרעיון הוא שאסור לאדם לתת מקום או לרחם על הדברים השליליים בתוכו, כי אז הוא יפגע ... להילחם בו בפועל, הוא נשאר מחובר לחיים, מחובר למציאות ולא פועל מתוך ניתוק או שנאה טהורה. בנפול אויבך אל תשמח? מהו נוהל חניבעל? מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים? שמחה לאיד קונפליקטים פנימיים צרות עין שמחה בנפילת אויב?
שמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחהשמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה ובו יתבאר עניין השמחה של האדם בחיים. ויתבאר, במה תלויה השמחה של האדם בחיים? ומה גורם לאדם להיות שמח? ואיך האדם יכול לגרום לעצמו להיות שמח? והאם אפשר להיות רק בשמחה? ולמה לפעמים האדם נכנס לדיכאון? וממה נובעת תחושת עצבות ותחושת ייאוש מהחיים? ולמה יש לאדם חרדות וחוסר שמחה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כולם מנסים להיות שמחים כמה שיותר. ולאו דווקא שמחים ומחייכים, אלא כולם מנסים להרגיש כמה שיותר טוב, ולהתקרב כמה שיותר אל תחושה של שמחה, ולהתרחק כמה שיותר מתחושה של עצב ודיכאון. כי כאשר האדם מרגיש שמח, אז הוא מרגיש טוב משמחת החיים שלו. וכאשר האדם עצוב ובדיכאון, אז הוא מרגיש רע. והאדם מנסה כמובן להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה כל הזמן לעשות כמה שיותר דברים שמשמחים אותו, כדי להיות שמח וכולי. ומי שעוד יתבונן יראה, כי השמחה של האדם, כל הזמן חומקת ממנו. וגם אחרי שהאדם עושה המון מאמצים כדי להיות מאושר ושמח, וגם אחרי שהאדם כבר מצליח להיות שמח ומאושר, עדיין תמיד בדרך כלשהי, השמחה חומקת מהאדם, והאדם תמיד מסיבה כלשהי, מפסיק להרגיש שמחה ואושר. ובמקום אושר ושמחה, תמיד מופיעות פתאום מחשבות כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש / מועקה / חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של האדם? ומה באמת האדם צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי ... כל הזמן אחרי דברים שאולי יעשו אותך שמח באופן רגעי, במקום זה תנסה בכלל להבין, את המנגנון, שאחראי על השמחה והדיכאון של האדם. דהיינו, יש להתמקד בהבנת המנגנון הרגשי של האדם, במקום להתמקד בכל מיני דרכים למצוא אושר רגעי ורגעים של אושר. כי הדבר החשוב ביותר כדי להיות בשמחה, הוא שהאדם בכלל יבין את המנגנון של השמחה. ומי שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין ... מסיבות כאלו ואחרות. וככל שרמת ההתאמה שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול ... אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי להיות עצוב, לשם כך האדם צריך גם להבין מהי שמחה. וכדי להיות שמח, לשם כך האדם צריך להבין גם מהי עצבות. כי בלי שמחה אין עצבות ובלי עצבות אין שמחה. ולכן, בכל מקום שיש שמחה, יש גם עצבות כלשהי, ובכל מקום שיש עצבות, יש גם שמחה כלשהי. כי כאשר יש רק עצבות או רק שמחה, הרי שכבר אין שום משמעות לעצבות או לשמחה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום לכך שתהיה התאמה גדולה יותר, בין הרצון שלו לבין המציאות. וכיצד יכול האדם להתאים ... חושב יותר על החסרונות שבדבר, כך האדם פחות רוצה אותו (עד חשיבה חיובית / חצי הכוס המלאה וכיוב). כך שהשמחה של האדם בחיים, היא בעצם תלויה, בכמה האדם רואה את היתרונות או את החסרונות שיש בכל דבר. והאדם רואה ... האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה להיות שמח, עליו להבין את המנגנון של השמחה ושל העצבות. והמנגנון הזה תלוי ברצון של האדם. שהוא תלוי בהבנה של האדם. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...