שיפוטיות עצמית, לשפוט את עצמך, לשפוט את עצמי, סוגים של שיפוטיות עצמית, האם שיפוטיות עצמית זה טוב או רע? איך להתמודד עם שיפוטיות עצמית? שנאה עצמית, כעס עצמי, חשבון נפש, איך לשפוט את עצמך? איך לעשות חשבון נפש? איך לא לשפוט את עצמך? ביקורת עצמית, מחשבות שליליות על עצמך, דימוי עצמי, ערך עצמי, להעביר ביקורת על עצמך והפעם אסביר לגבי שיפוטיות עצמית, מה זה שיפוטיות עצמית? והאם זה טוב או רע שיפוטיות עצמית? ומהם 3 החלקים של שיפוטיות עצמית, שכל אחד מהם צריכים לחקור אותו בפני עצמו? מה זה שיפוטיות? אז קודם כל נבין מה זה שיפוטיות באופן כללי? אז שיפוטיות באופן כללי, פירושו לשפוט מלשון משפט / שופט / לשפוט משהו, לתת לו ציון / דירוג וכולי. שיפוטיות פירושו, לשפוט משהו, להגדיר אותו בציון של מדד כלשהו. לדוגמה, אפשרי לשפוט מישהו אם וכמה הוא חכם. אפשרי לשפוט ... או זול, אפשרי לשפוט כל דבר בעולם, להביע עליו דעה, האם ועד כמה הוא כך או אחרת. מה זה שיפוטיות עצמית? שיפוטיות עצמית פירושו, שהאדם שופט, לא מישהו אחר, אלא את עצמו. האדם מביע את דעתו ומתייחס בשיפוטיות, לעצמו, למה שהוא חושב על עצמו. לדוגמה, האם וכמה אני יפה / חכם / מוכשר / מוצלח / מוסרי וכיוב. זה גם יכול להיות ביחס לסיטואציה מסוימת. לדוגמה, כמה פעלתי נכון בסיטואציה מסוימת. כאשר השיפוטיות מופנית כלפי מה שאתה חושב על עצמך, זו שיפוטיות עצמית. האם שיפוטיות עצמית זה טוב או רע? אז נניח שאתה שופט את עצמך ואתה חושב שעשית טעות חמורה שגורמת לך לשנוא את עצמך. האם זאת שיפוטיות טובה או רעה? אז בפשוטם של דברים, זאת שיפוטיות רעה, כי לא טוב שתחשוב על עצמך דברים רעים. אבל כמובן שזאת לא באמת כל האמת. כי בעיקרון יש לנו, 3 היבטים בתוך השיפוטיות. מהם 3 החלקים של השיפוטיות? אז בעיקרון לגבי שיפוטיות יש כמה דברים שצריכים להתבונן בהם. 1 - עצם זה שאתה שופט את עצמך, האם זה טוב או רע ... יצא פסק הדין והמסקנה כאשר שפטת את עצמך? האם שפטת את עצמך לטובה או לרעה? כך שכאשר שואלים אם שיפוטיות רעה או טובה, צריכים להבין, האם אנחנו מנסים להבין האם עצם השיפוטיות העצמית היא טובה או רעה? או שאנחנו שואלים האם השיפוטיות נעשית בצורה נכונה? או שאנחנו שואלים על תוצאות השיפוטיות העצמית? האם שיפוטיות זה טוב או רע? אז בעיקרון, עצם השיפוטיות היא לא רעה אלא אפילו טובה. וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב (כאן) שמי שרוצה להתמודד עם כל הפחדים שלו וכל הבעיות שלו, צריך כל הזמן לשפוט את עצמו. וזה כמובן עוד נושא שלם בפני עצמו. בכל מקרה, השיפוטיות עצמה, היא לא בהכרח רעה, ובדרך כלל טובה. לגבי התוצאות של השיפוטיות (לא לגבי הדרך אלא התוצאות), גם הן תמיד טובות לא משנה מה, גם אם יצא לך מסקנה שאתה מאוד גרוע ושאין גרוע ממך, זאת תמיד מסקנה טובה. טוב ששפטת את עצמך וטוב שיצאה מסקנה רעה. אבל השיפוטיות טובה, אך ורק בתנאי שהיא בהתאם לאמת האמיתית ולא לבלבולי המוח או החוסר מוח שיש לאדם בראש שלו. זאת ... תמיד מושלם, לא משנה מה המסקנה. אבל מי ששופט את עצמו עם כל מיני שקרים כאלו ואחרים, מצד האמת, השיפוטיות רעה, גם אם יוצאות לו מסקנות טובות על עצמו. איך לשפוט את עצמך בצורה נכונה לפי האמת? זה כמובן ... את הנושאים של הנחות יסוד / עובדה או פירוש / ניתוח סיבתיות ועוד. הכל כדי לפתח את השכל וכדי שהשיפוט העצמי יהיה בצורה נכונה. אבל במידה ושפטת את עצמך בצורה נכונה, לא משנה מה יצא, התוצאה טובה. ואם אתה ... עצמך מספיק נכון. אולי אתה מגזים, אולי אתה לא מדייק, אולי אתה לא רואה את כל התמונה המלאה. כי שיפוטיות עצמית לפי האמת, היא תמיד עושה טוב לאדם, גם אם יוצאת מסקנה רעה. לסיכום: הדרך הנכונה להתמודד עם שיפוטיות עצמית רעה, ועם שנאה עצמית שנובעת משיפוטיות עצמית רעה, היא באמצעות פיתוח השכל שיגרום לאדם לשפוט את עצמו בצורה נכונה, שתגרום לו לראות את האמת את כל האמת ורק את האמת לגבי עצמו, ואז תמיד הוא יהיה מרוצה מהתוצאה של השיפוט.

שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים ... את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות ... את דעתו על מה שקורה לו. כי ככה האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ... את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו ... האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא שיפוטיות אמיתית. ושיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי ... כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא שקרית מההיבט הזה, שהיא לא רואה את כל הצדדים השונים של המטבע, ושופטת את האדם, לפי צד אחד של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר כלשהו, אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, גם את הצד השני של המטבע. כי אותו ...

שאלות על החיים, שאלות על אושר, שיפוטיות, משמעות החיים, להרגיש שאתה קיים, מודעות עצמית, מטרת החיים, חיפוש האמת מהי שיפוטיות ואיך אפשר להפסיק לשפוט? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מעמיק את המושג שיפוטיות. שיפוטיות היא פעולה שבה האדם מחליט האם דבר מסוים הוא טוב או רע, נכון או לא נכון. לפי אליעד, בני האדם שופטים כל הזמן - בכל רגע נתון יש מחשבה של שיפוטיות כלפי העולם. אליעד מבהיר שגם אם אדם אומר לעצמו אני לא שופט את העולם, זו בעצמה צורה של שיפוטיות, כי ההחלטה לא לשפוט היא בעצמה סוג של שיפוט. אליעד מסביר כיצד אפשר להפסיק את השיפוטיות. הדרך להפסקת השיפוטיות איננה בכך שתחליט שאתה לא שופט, אלא בכך שתבדוק לעומק את ההנחות שלך על הטוב והרע. לדוגמה, אם אתה ... כאשר אתה מגיע להבנה שאין לך שום הכרח לחשוב שמשהו טוב או רע, אתה מגיע למצב של אפס אחוז שיפוטיות. האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל? אליעד מתאר שאדם יכול להגיע למצב שהוא לא מבדיל כלל בין טוב לרע. הוא משתמש בדוגמה של גשם ... ואומר שהגשם לא שואל את עצמו אם הוא ירד או לא - הוא פשוט יורד ללא שום אכפתיות או שיפוטיות. כלומר, כאשר אתה לא מבחין בין טוב לרע, הפעולות שלך פשוט מתרחשות מעצמן, ללא צורך להכריע או לשפוט אם זה טוב או רע. כמו שהגשם יורד ללא מחשבה וללא שיפוט, כך גם האדם יכול לבצע פעולות באופן טבעי וספונטני בלי שיפוטיות. מה המשמעות של להיות קיים? נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא התחושה של להיות קיים. הוא מסביר שהתחושה שאתה ... משמעותו לחוות את עצמך כנפרד מהעולם, כהבדלה בין אני קיים לבין אני לא קיים. האם אפשר להרגיש קיים ללא שיפוטיות? אליעד מבהיר שאם אדם אינו שופט שום דבר, הוא לא יכול להבדיל בין טוב ורע, ולכן הוא לא יכול ... דבר. זהו מצב שבו אתה לא חווה שום דבר, ולכן גם לא שופט שום דבר. זהו מצב של אפס שיפוטיות ואפס קיום, או במילים אחרות, מצב של אי - ידיעה מוחלטת. האם אפשר למצוא את האמת המוחלטת? בנושא חיפוש ... צריך לדעת שהאמת המוחלטת לא בהכרח תספק לו את זה. לסיכום, אליעד כהן מציג תפיסות פילוסופיות עמוקות בנושאים כמו שיפוטיות, אושר, משמעות החיים, מודעות עצמית, חיפוש האמת והתחושה שאתה קיים. המסר המרכזי שלו הוא שתחושת הקיום והשיפוטיות תלויות זו בזו, ושרק התבוננות עמוקה בשורש של תפיסת הטוב והרע יכולה להוביל את האדם למצב שבו הוא חווה את עצמו ואת העולם באופן נטול שיפוט לחלוטין, מצב שהוא מכנה אפס אחוז שיפוטיות. מהי שיפוטיות? איך להרגיש שאני קיים? איך להפסיק לשפוט את העולם? מה המשמעות של חיפוש האמת? האם ניתן להרגיש קיום ללא ...

... אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש ... שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת ... בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת ... לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד ... ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה ... בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד ... לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי ... כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט. מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק ... הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה. איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - ... לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים אני לא כועס עליך, אבל ... מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות. מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה? יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: אין לי כוונה ... ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת? כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את ... או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת. קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. ... ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי. זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם ... מעניין אותי מה האמת סתם מה האמת מה קרה מה זה סיפור. זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל ... נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות. עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו אתה מגדיל ... אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור. ש: אתה יכול לתת דוגמה. אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו ... למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו תגיד לי מה קורה עם המשימה עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי תגיד לי מה קורה על המשימה כאילו עשית לא עשית למה לא עשית ויש תגיד לי מה קורה עם ... את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ ... רק מנסה להבין מה קורה עם זה זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך ... בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול ... או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה. יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו ... כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף ...

איך לאהוב את עצמך? לדון לכף זכות, שיפוטיות עצמית, השתקפות עצמית, לאהוב אחרים, אהבה עצמית, איך לא להיפגע מאחרים? חרדה חברתית, דימוי עצמי, ביטחון עצמי, חוסר ערך ... נושא. כיצד לדון אחרים לכף זכות כדי לאהוב את עצמך יותר? אליעד כהן מדגיש דרך נוספת ועמוקה יותר לטפל בשיפוטיות העצמית: ללמוד לדון אנשים אחרים לכף זכות. אדם שרגיל לראות את החסרונות של אחרים, יתקשה לראות את היתרונות בעצמו. ... החיוביים, ומכך יגדיל את האהבה העצמית שלו. האם אפשר להפסיק לשפוט אחרים לגמרי? אליעד כהן מבהיר שהפסקה מוחלטת של שיפוט כלפי אחרים היא לא מציאותית באופן מלא. עם זאת, גם אם המצב האידאלי אינו אפשרי במאה אחוז, ניתן להתחיל בצמצום הדרגתי של מחשבות שיפוטיות. אם אדם חושב אלף פעמים ביום מחשבות שיפוטיות, הוא יכול להפחיתן לאט - לאט. בנוסף, גם את השיפוט החיובי מומלץ לצמצם, כי כל מחמאה (איזה חכם הוא, איזה מוצלח הוא) מכילה בתוכה גם שיפוט שלילי של מי שלא עומד באותו סטנדרט. כיצד סיפור כבשת הרש ממחיש שאנחנו שופטים את עצמנו? אליעד משתמש בסיפור ... את אשתו. לפי אליעד, בכל פעם שאדם שופט מישהו אחר, הוא בעצם שופט את עצמו. לכן, הדרך להקל את השיפוט העצמי היא להפחית את השיפוטיות כלפי אחרים. מדוע אנחנו כועסים על אנשים שמזכירים לנו את עצמנו? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים כועסים דווקא על ... בזולת, ומודע לכך שהוא עצמו לא מתחשב באחרים מספיק. באופן כזה, הכעס החיצוני משקף כעס פנימי עצמי. חוסר מודעות ושיפוטיות כלפי אחרים - למה אנשים רבים? אנשים עם מודעות עצמית נמוכה נוטים להאשים את האחר בדיוק בדברים שהם עצמם ... ומאוזנת יותר. סיכום הדרך לאהבה עצמית לפי אליעד כהן כדי לאהוב את עצמך, עליך להתרגל לאהוב אחרים, לצמצם את השיפוטיות, ולהתרגל לדון אחרים לכף זכות. כל חיסרון שאתה רואה באחרים הוא שיקוף שלך עצמך, ולכן אם תשפוט אחרים פחות, ... כולם חוץ מאת עצמו. לכן, אם רוצים לפתח אהבה עצמית, יש להתחיל בלימוד אהבת הזולת. הקשר בין אהבה עצמית לשיפוטיות כאשר אדם מרגיש רע בגלל יחס שהוא מקבל מאחרים, למשל אם צוחקים עליו או שונאים אותו, מחויב שגם הוא ... מרגיש רע בגלל שהוא גבוה מדי, עליו להפסיק לשפוט אנשים לפי גובהם. אם הוא יפסיק לראות את הגובה כמדד לשיפוט, גם הגובה שלו יפסיק להיות בעיה עבורו. ללמוד לדון אחרים לכף זכות דרך רחבה יותר היא ללמוד לדון אנשים ... אפשרי במלואו, אבל זה אפשרי חלקית. מה שחשוב זה להתחיל בתהליך הדרגתי. אם ביום אחד יש לך אלף מחשבות שיפוטיות על אחרים, נסה להפחית אותן קצת. צמצום השיפוטיות כלפי הכל בנוסף לצמצום השליליות כלפי אחרים, כדאי גם לצמצם את המחמאות החיוביות השיפוטיות. כל פעם שאדם מחמיא למישהו על חוכמתו או הצלחתו, הוא גם קובע באופן עקיף שטיפשות או כישלון הם שליליים. ככל שהשיפוטיות תפחת - גם כלפי החיובי וגם כלפי השלילי - כך תוכל לאהוב את עצמך יותר. סיפור כבשת הרש - ... ייתכן שהוא רואה בהם ביטוי לחוסר התחשבות בזולת, ובתוכו הוא מרגיש שגם הוא לא מתחשב מספיק באחרים. חוסר מודעות ושיפוטיות קיצונית אנשים חסרי מודעות יכולים לריב עם אחרים בדיוק על הדברים שהם עצמם עושים. ישנם אנשים שמאשימים מישהו אחר ... כל פעם כשאתה אומר איזה מישהו מוצלח מה אתה בעצם אומר להיות לא מוצלח זה לא טוב אז אתה שיפוטי צמצם את זה צמצם תהיה פחות שיפוטי ואז ממילא זה יהיה פחות שיפוטי כלפיך. עכשיו יש סיפור על דוד המלך הצדיק שבצדיקים עם כבשת הרש נכון שהוא שלך מישהו לקרב כי היה ... אבל אני אומר משהו אחר אם אתה רואה מישהו שעושה משהו ואתה רואה סתם מישהו עשה משהו ואתה לא שיפוטי כלפיו אתה אומר וואלה יכול להיות טוב יכול להיות רע סבבה אבל אם אתה כועס עליו, עכשיו אבל זאת ...

שיפוטיות, שיטת ההיפוכים, ביירון קייטי, חיפוש האמת, בירור האמת, ניתוח מצבים, מודעות עצמית, לגלות את האמת, לברר את האמת, אולי ההפך הוא הנכון? אלנבי 40, השתקפות עצמית למה אנשים שיפוטיים חושבים שכולם שיפוטיים? אליעד כהן מסביר על התופעה שבה אדם הנוהג בצורה מסוימת, כמו שקר או שיפוטיות, מניח באופן אוטומטי שגם אחרים נוהגים כך. למשל, אדם שמשקר לעיתים קרובות יחשוב שכולם משקרים לו. מדוע זה קורה? ... ההיפוכים של ביירון קייטי? אליעד מתאר בפרוטרוט את שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי, שיטה שבה האדם חוקר את המחשבות השיפוטיות שלו כלפי אחרים, ומנסה להפוך אותן על עצמו. למשל, אם אתה חושב שמישהו שיפוטי כלפיך, אתה יכול להפוך זאת ולשאול: אולי אני שיפוטי כלפיו?, או אולי אני שיפוטי כלפי עצמי?. באמצעות תרגיל זה, אתה מגלה שהבעיה שאתה רואה באחרים קיימת גם אצלך. עם זאת, אליעד מציין ששיטה ... חווה. לבסוף, אליעד מזכיר כי למרות המורכבות של חקירת האמת, ההכרה במגבלות שלנו מאפשרת לנו לחיות חיים עם פחות שיפוטיות ויותר הבנה כלפי עצמנו וכלפי אחרים. שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי איך להפסיק להיות שיפוטי? האם האמת היא יחסית? מודעות עצמית ולקיחת אחריות מהי השלכה עצמית? למה קשה לראות את האמת?

מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם? איך אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם? אליעד כהן מציג דיון ... טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך ... חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר ... חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים

קרוב או רחוק, מאמץ, חשיבה מופשטת, יתרונות וחסרונות, להשתחרר מהשכל, אין שכל, שיפוטיות, דבר והיפוכו האם למאמץ יש השפעה על ההצלחה שלנו בחיים? אנשים רבים מאמינים שהמאמץ וההשקעה משפיעים ישירות על התוצאות ... מהשכל. זו דרך ייחודית שלא מנסה להילחם בשכל אלא פועלת איתו כדי להתעלות מעליו. מה המשמעות של להיות לא שיפוטי? אליעד מתייחס לתפיסות רוחניות רבות שמלמדות אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך השיפוטיות עצמה אפשר למצוא את האמת. במקום להתנגד לשכל או לשיפוט, אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית, כדי להגיע למצב של אחדות פנימית עמוקה. כיצד אפשר להכיל את כל הרגשות והמצבים ... ממצבים שליליים, ומצליח לקבל את כולם כחלק מהאחדות. איך להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו זה אחד? כיצד להכיל את כל הרגשות? מהי ...

טוב ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם ... כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול ...

אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ... כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. ... תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ... המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים?