🖨טוב ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרליתובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות.
וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש לא טוב ולא רע, אלא שהכל יהיה שווה בעיניו באותה המידה ממש, בלי שום העדפה אישית, אלא רק הרמוניה מוחלטת לגמרי.
ומי שרוצה להגיע להרמוניה מוחלטת לגמרי עם המציאות, דהיינו, לחוות את המציאות, בלי שום העדפה אישית כלשהי, עליו לנסות להתמכר ולהתחבר, למשהו שהוא נייטרלי ושהוא לא מתחשב בשום העדפה אישית כלשהי.
כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע.
והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע.
כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש גם אמת נייטרלית, שהיא, לא מושפעת מההעדפה האישית של האדם.
כי במשך היום, האדם נתקל בכל מיני דברים שלא ברורים לו. וכאשר האדם נתקל בדבר שלא ברור לו, אז האדם מברר את האמת. האם הוא מבין נכון את המציאות? האם מה שהוא חושב, האם באמת זה נכון, או שאולי הוא טועה?! והאדם נתקל בסיטואציות האלו מידי יום. במצבים שבהם הוא בודק את עצמו, האם הוא טועה או צודק בכל מיני דברים.
וכאשר האדם מברר את האמת עם עצמו, יש שתי אפשרויות כיצד האדם מברר את האמת. והאפשרות המצויה יותר, היא האפשרות שבה האדם מברר את האמת, אבל בתוך הלב של האדם, יש רצון כלשהו, שהאמת תהיה כך או אחרת. כגון לדוגמה, הרצון של האדם לצאת צודק (נצחנות). שהרצון הזה גורם לאדם, לרצות להיות צודק, ולרצות שיתברר, שהאמת, היא כפי מה שהוא חושב.
או לדוגמה, הרצון של האדם לא להיפגע. שהרצון הזה גורם לכך, שתהיה לאדם העדפה אישית, כאשר הוא מברר את האמת. כי האדם בתת המודע שלו חושב, שאם האמת תהיה כך או אחרת, אז זה יכול להשפיע עליו ועל הרגשות שלו. והאדם שלא רוצה להיפגע, ממילא הוא לא רוצה לדעת את האמת כפי מה שהיא, אלא הוא רוצה יותר שהאמת תתאים לו, כדי שהוא יפגע כמה שפחות.
ולאדם יש כל מיני שיקולים אישיים והעדפות שונות, כיצד הוא מעדיף שהמציאות תהיה. ואז, כאשר האדם מברר את האמת, הוא בתוך תוכו, מעדיף שהאמת תהיה כך או אחרת. לפי ההעדפה האישית שלו.
וההעדפה האישית החזקה ביותר של האדם, היא הרצון שלו להרגיש טוב. כי האדם רוצה יותר מכל להרגיש טוב. ולפעמים האדם רוצה להרגיש טוב, יותר ממה שהוא רוצה לדעת את האמת. ובו זמנית, גם האמת חשובה לאדם, כי אחרת האדם היה מרגיש טוב שקרי. אבל האדם רוצה להרגיש טוב אמיתי. אבל מכל מקרה, האדם מזדהה בצורה מאוד חזקה, עם הרצון שלו להרגיש טוב.
וכאשר האדם רוצה להרגיש טוב, יותר מאשר הוא רוצה לברר את האמת, אז מה שקורה זה, שכאשר האדם מברר את האמת, השיקול המרכזי שמנחה אותו, זה שהאמת, לא תגרום לו להרגיש רע. והאדם שרוצה להרגיש רק טוב, ולא מוכן להרגיש גם רע. הוא מדחיק את האמת האמיתית, ומתעלם ממנה, כדי לא להרגיש רע.
וככל שהאדם מתחפר יותר ברצון שלו להרגיש טוב, כך ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי בעולם שלנו, תמיד יש גם טוב וגם רע. וככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, כך ממילא הוא סובל מכך שיש במציאות שלנו גם רע, ולא רק טוב כפי מה שהוא רוצה.
וכאשר האדם מברר את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע.
כי כאשר האמת הנייטרלית באשר היא, עומדת מול הפנים של האדם, והאדם מתעלם ממנה, בגלל שהוא מעדיף יותר להרגיש רק טוב ולא מוכן להרגיש גם רע, אז ממילא האדם מחזק אצל עצמו, את המקום של ההעדפה האישית שלו, להרגיש רק טוב, ואז ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי הוא לא מוכן להרגיש גם רע.
והמסר הוא פשוט. והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו...
שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמיתשיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים ... את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות ... את דעתו על מה שקורה לו. כי ככה האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ... את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו ... האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא שיפוטיות אמיתית. ושיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי ... כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא שקרית מההיבט הזה, שהיא לא רואה את כל הצדדים השונים של המטבע, ושופטת את האדם, לפי צד אחד של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר כלשהו, אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, גם את הצד השני של המטבע. כי אותו ...
יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיותיעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות... אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש ... שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת ... בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת ... לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד ... ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה ... בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד ... לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי ... כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט. מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק ... הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה. איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - ... לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים אני לא כועס עליך, אבל ... מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות. מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה? יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: אין לי כוונה ... ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת? כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את ... או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת. קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. ... ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי. זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם ... מעניין אותי מה האמת סתם מה האמת מה קרה מה זה סיפור. זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל ... נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות. עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו אתה מגדיל ... אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור. ש: אתה יכול לתת דוגמה. אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו ... למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו תגיד לי מה קורה עם המשימה עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי תגיד לי מה קורה על המשימה כאילו עשית לא עשית למה לא עשית ויש תגיד לי מה קורה עם ... את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ ... רק מנסה להבין מה קורה עם זה זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך ... בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול ... או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה. יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו ... כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף ...
שכר ועונש, מידה כנגד מידה, תורת הגמול, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיותשכר ועונש, מידה כנגד מידה, תורת הגמול, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות... ורע לו רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, ... שהוא שופט אדם אחר, הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את ... בעצמו או באחרים טיפשות. זו משמעות הביטוי מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון ... האם הפחד מעונש הופך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל ... את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם ... פנימיים שהאדם יוצר לעצמו. כשהאדם שופט אחרים או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? ... של מידה כנגד מידה? האם אלוהים מעניש על מצוות ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את ... בתוכו, משום שבדיוק באותו רגע הוא החליט שטיפשות = רע. כך האדם מעניש את עצמו בו - זמנית עם השיפוטיות שלו. שלב שני (המשך והצטברות): המוח פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו ... (מה שמכונה רשימו). בפעם הבאה שיתקל באותו מצב או תכונה בעצמו או באחרים, הוא יחווה שוב ושוב את הכאב והשיפוטיות שהוא יצר בעבר. כך העונש מתמשך וחוזר שוב ושוב בלי צורך בהתערבות חיצונית. לדוגמה, אם אדם זלזל במישהו על ... עצמו. בכל פעם שאדם עושה עבירה הוא משאיר רושם פנימי, שימשיך ללוות אותו ולהעניש אותו בצורה של תחושות, רגשות, ושיפוט עצמי שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה ... או לעשות עבירות מתוך פחד מהעונש, הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע שמבינים זאת לעומק, כבר לא צריך להיזהר בצורה מלאכותית, אלא באופן טבעי נזהרים משיפוטיות מיותרת. מה הפתרון לשיפוטיות והעונשים הפנימיים? אליעד מציע את הפתרון הבא: להבין שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. יש שתי פרספקטיבות אפשריות: הפרספקטיבה של נפרדות (שיפוטיות): להבדיל בין טוב לרע, בין מוצלח לכישלון, בין טיפש לחכם. בפרספקטיבה זו יש תמיד סבל, שכר, ועונש. הפרספקטיבה של אחדות (היעדר שיפוטיות): להבין שבסופו של דבר אין הבדל מהותי בין טוב לרע או בין מוצלח לכושל. מנקודת מבט זו, האדם חופשי לחלוטין מסבל, עונשים, ושיפוטיות. לדוגמה, אם אדם באמת מבין שאין הבדל בין טיפש לחכם, הוא לא ירגיש צורך לשפוט אחרים וגם לא ישפוט ... האדם. כשהאדם שופט את עצמו או אחרים, הוא מיד חווה גיהנום פנימי בצורה של סבל נפשי ורגשי. כשהוא משוחרר משיפוט, הוא חווה גן עדן בצורה של שלווה וחופש פנימי. כלומר, כל השכר והעונש הם תהליכים פנימיים של האדם עצמו, ... באמת משכר ועונש? הדרך האמיתית להשתחרר משכר ועונש היא להבין את המנגנון הפנימי של התודעה. ברגע שאדם מבין שכל שיפוט הוא בעצם שיפוט עצמי, הוא משתחרר מכל העונשים הפנימיים באופן טבעי. הוא מפסיק להיות שוטר של עצמו, והופך לאדם חופשי באמת, שחווה ... איך עובד המנגנון של מידה כנגד מידה? האם קארמה קיימת באמת? מהי המשמעות של שכר מצווה מצווה? איך להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום באמת קיימים?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?