שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם ... ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות לדברים עבור האדם. ויש כאלו שיאמרו, שהאדם מוכרח לשפוט את העולם, ולהביע את דעתו על מה שקורה לו. כי ככה האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם האדם שופט את המציאות לרעה, דהיינו, דן את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו תמיד, גם יתרונות וגם חסרונות כלשהם. וברגע שהאדם שופט איזה ... המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא

... על החיים, שאלות על אושר, שיפוטיות, משמעות החיים, להרגיש שאתה קיים, מודעות עצמית, מטרת החיים, חיפוש האמת מהי שיפוטיות ואיך אפשר להפסיק לשפוט? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מעמיק את המושג שיפוטיות. שיפוטיות היא פעולה שבה האדם מחליט האם דבר מסוים הוא טוב או רע, נכון או לא נכון. לפי אליעד, בני האדם שופטים כל הזמן - בכל רגע נתון יש מחשבה של שיפוטיות כלפי העולם. אליעד מבהיר שגם אם אדם אומר לעצמו אני לא שופט את העולם, זו בעצמה צורה של שיפוטיות, כי ההחלטה לא לשפוט היא בעצמה סוג של שיפוט. אליעד מסביר כיצד אפשר להפסיק את השיפוטיות. הדרך להפסקת השיפוטיות איננה בכך שתחליט שאתה לא שופט, אלא בכך שתבדוק לעומק את ההנחות שלך על הטוב והרע. לדוגמה, אם אתה חושב שמשהו טוב או רע, תשאל את ... ולהגיע למצב שבו אין שום דבר שאתה מרגיש שהוא בהכרח טוב או רע. כאשר אתה מגיע להבנה שאין לך שום הכרח לחשוב שמשהו טוב או רע, אתה מגיע למצב של אפס אחוז שיפוטיות. האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל? אליעד מתאר שאדם יכול להגיע למצב שהוא לא מבדיל כלל בין טוב לרע. הוא משתמש בדוגמה של גשם שיורד ואומר שהגשם לא שואל את עצמו אם הוא ירד או לא - הוא פשוט יורד ללא שום אכפתיות או שיפוטיות. כלומר, כאשר אתה לא מבחין בין טוב לרע, הפעולות שלך פשוט מתרחשות מעצמן, ללא צורך להכריע או לשפוט אם זה טוב או רע. כמו שהגשם יורד ללא מחשבה וללא שיפוט, כך גם האדם יכול לבצע פעולות באופן טבעי וספונטני בלי שיפוטיות. מה המשמעות של להיות קיים? נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא התחושה של להיות קיים. הוא מסביר שהתחושה שאתה קיים נובעת מכך שאתה ... לא תהיה לך תחושה של קיום. להיות קיים, עבור אליעד, משמעותו לחוות את עצמך כנפרד מהעולם, כהבדלה בין אני קיים לבין אני לא קיים. האם אפשר להרגיש קיים ללא שיפוטיות? אליעד מבהיר שאם אדם אינו שופט שום דבר, הוא לא יכול להבדיל בין טוב ורע, ולכן הוא לא יכול להרגיש שהוא קיים. זאת משום שתחושת ... להגיע למצב שבו אין לך תחושה של קיום, אבל אז גם לא תהיה לך תחושה של שום דבר. זהו מצב שבו אתה לא חווה שום דבר, ולכן גם לא שופט שום דבר. זהו מצב של אפס שיפוטיות ואפס קיום, או במילים אחרות, מצב של אי - ידיעה מוחלטת. האם אפשר למצוא את האמת המוחלטת? בנושא חיפוש האמת, אליעד מעלה את השאלה - ... ההגדרות. לכן מי שרוצה למצוא משמעות או פשר, צריך לדעת שהאמת המוחלטת לא בהכרח תספק לו את זה. לסיכום, אליעד כהן מציג תפיסות פילוסופיות עמוקות בנושאים כמו שיפוטיות, אושר, משמעות החיים, מודעות עצמית, חיפוש האמת והתחושה שאתה קיים. המסר המרכזי שלו הוא שתחושת הקיום והשיפוטיות תלויות זו בזו, ושרק התבוננות עמוקה בשורש של תפיסת הטוב והרע יכולה להוביל את האדם למצב שבו הוא חווה את עצמו ואת העולם באופן נטול שיפוט לחלוטין, מצב שהוא מכנה אפס אחוז שיפוטיות. מהי שיפוטיות? איך להרגיש שאני קיים? איך להפסיק לשפוט את העולם? מה המשמעות של חיפוש האמת? האם ניתן להרגיש קיום ללא הבדלה? איך להגיע למודעות ...

... שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם ... הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא ... מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית. לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל ... כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד. כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את ... של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים. סיכום כללי ... לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט. מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו ... לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה. איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת ... הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים אני לא כועס עליך, אבל בפנים מרגישים אני כן כועס עליו, המסר הפנימי עובר. ... מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות. מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה? יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: אין לי כוונה לשפוט אותך, אני באמת רוצה לדעת מה קרה, אני מקבל אותך בכל ... ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת? כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את עצמך יושב ומקבל תשובה כואבת בלי להגיב בכעס או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת. קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. זו הסיבה שבאופן טבעי, מי שמפתח פתיחות וסלחנות כלפי ... ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי. זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם אם הוא עשה הפוך ממה שאני רוצה לשמוע לדוגמה נגיד אתה רוצה לשאול את ... סתם מעניין אותי מה האמת סתם מה האמת מה קרה מה זה סיפור. זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל תכין זה בסדר רק לדעת יש לך או אין לך שיעורים לדעת, דוגמה נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות. עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא

... מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, מידה כנגד מידה, קארמה, והשאלה ... שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך ... מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון שעומד ומחלק עונשים או תגמולים. הוא מסביר ... עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. ... עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם מפסיק לשפוט, משתחרר לחלוטין מהסבל ... או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? כיצד עובד המנגנון של מידה כנגד ... ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את מנגנון השכר והעונש, מידה כנגד מידה, ... רגע הוא החליט שטיפשות = רע. כך האדם מעניש את עצמו בו - זמנית עם השיפוטיות שלו. שלב שני (המשך והצטברות): המוח פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו נחרטת אצלו בזיכרון (מה שמכונה רשימו). ... באותו מצב או תכונה בעצמו או באחרים, הוא יחווה שוב ושוב את הכאב והשיפוטיות שהוא יצר בעבר. כך העונש מתמשך וחוזר שוב ושוב בלי צורך בהתערבות חיצונית. לדוגמה, אם אדם זלזל במישהו על טיפשותו, אז בפעם הבאה כשיראה טיפשות ... פנימי, שימשיך ללוות אותו ולהעניש אותו בצורה של תחושות, רגשות, ושיפוט עצמי שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה כל הזמן להיזהר מלשפוט או לעשות ... הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע שמבינים זאת לעומק, כבר לא צריך להיזהר בצורה מלאכותית, אלא באופן טבעי נזהרים משיפוטיות מיותרת. מה הפתרון לשיפוטיות והעונשים הפנימיים? אליעד מציע את הפתרון הבא: להבין שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. יש שתי פרספקטיבות אפשריות: הפרספקטיבה של נפרדות (שיפוטיות): להבדיל בין טוב לרע, בין מוצלח לכישלון, בין טיפש לחכם. בפרספקטיבה זו יש תמיד סבל, שכר, ועונש. הפרספקטיבה של אחדות (היעדר שיפוטיות): להבין שבסופו של דבר אין הבדל מהותי בין טוב לרע או בין מוצלח לכושל. מנקודת מבט זו, האדם חופשי לחלוטין מסבל, עונשים, ושיפוטיות. לדוגמה, אם אדם באמת מבין שאין הבדל בין טיפש לחכם, הוא לא ירגיש צורך לשפוט אחרים וגם לא ישפוט את עצמו. הוא ישתחרר לגמרי מכל העונשים הפנימיים. ... הוא מיד חווה גיהנום פנימי בצורה של סבל נפשי ורגשי. כשהוא משוחרר משיפוט, הוא חווה גן עדן בצורה של שלווה וחופש פנימי. כלומר, כל השכר והעונש הם תהליכים פנימיים של האדם עצמו, ואין שום גורם חיצוני שבאמת מתערב ונותן ... ועונש היא להבין את המנגנון הפנימי של התודעה. ברגע שאדם מבין שכל שיפוט הוא בעצם שיפוט עצמי , הוא משתחרר מכל העונשים הפנימיים באופן טבעי. הוא מפסיק להיות שוטר של עצמו, והופך לאדם חופשי באמת, שחווה אחדות ושלווה פנימית. מהי ... קארמה קיימת באמת? מהי המשמעות של שכר מצווה מצווה? איך להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום באמת קיימים? ...

... לאהוב את עצמך? לדון לכף זכות, שיפוטיות עצמית, השתקפות עצמית, לאהוב אחרים, אהבה עצמית, איך לא להיפגע מאחרים? חרדה חברתית, דימוי עצמי, ביטחון עצמי, חוסר ערך עצמי ... כהן מדגיש דרך נוספת ועמוקה יותר לטפל בשיפוטיות העצמית: ללמוד לדון אנשים אחרים לכף זכות. אדם שרגיל לראות את החסרונות של אחרים, יתקשה לראות את היתרונות בעצמו. לעומת ... לגמרי? אליעד כהן מבהיר שהפסקה מוחלטת של שיפוט כלפי אחרים היא לא מציאותית באופן מלא. עם זאת, גם אם המצב האידאלי אינו אפשרי במאה אחוז, ניתן להתחיל בצמצום הדרגתי של מחשבות שיפוטיות. אם אדם חושב אלף פעמים ביום מחשבות שיפוטיות, הוא יכול להפחיתן לאט - לאט. בנוסף, גם את השיפוט החיובי מומלץ לצמצם, כי כל מחמאה (איזה חכם הוא, איזה מוצלח הוא) מכילה בתוכה גם שיפוט שלילי של מי שלא עומד באותו סטנדרט. כיצד סיפור כבשת הרש ממחיש שאנחנו שופטים את עצמנו? אליעד משתמש בסיפור כבשת הרש מתנך, שבו ... הוא בעצם שופט את עצמו. לכן, הדרך להקל את השיפוט העצמי היא להפחית את השיפוטיות כלפי אחרים. מדוע אנחנו כועסים על אנשים שמזכירים לנו את עצמנו? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים כועסים דווקא על אלו שמזכירים ... החיצוני משקף כעס פנימי עצמי. חוסר מודעות ושיפוטיות כלפי אחרים - למה אנשים רבים? אנשים עם מודעות עצמית נמוכה נוטים להאשים את האחר בדיוק בדברים שהם עצמם עושים. לפעמים הם ... עצמך, עליך להתרגל לאהוב אחרים, לצמצם את השיפוטיות, ולהתרגל לדון אחרים לכף זכות. כל חיסרון שאתה רואה באחרים הוא שיקוף שלך עצמך, ולכן אם תשפוט אחרים פחות, תוכל לאהוב את ... בלימוד אהבת הזולת. הקשר בין אהבה עצמית לשיפוטיות כאשר אדם מרגיש רע בגלל יחס שהוא מקבל מאחרים, למשל אם צוחקים עליו או שונאים אותו, מחויב שגם הוא נוהג כך כלפי אחרים. אם ... גובהם. אם הוא יפסיק לראות את הגובה כמדד לשיפוט, גם הגובה שלו יפסיק להיות בעיה עבורו. ללמוד לדון אחרים לכף זכות דרך רחבה יותר היא ללמוד לדון אנשים לכף זכות. במקום להתמקד ... הדרגתי. אם ביום אחד יש לך אלף מחשבות שיפוטיות על אחרים, נסה להפחית אותן קצת. צמצום השיפוטיות כלפי הכל בנוסף לצמצום השליליות כלפי אחרים, כדאי גם לצמצם את המחמאות החיוביות השיפוטיות . כל פעם שאדם מחמיא למישהו על חוכמתו או הצלחתו, הוא גם קובע באופן עקיף שטיפשות או כישלון הם שליליים. ככל שהשיפוטיות תפחת - גם כלפי החיובי וגם כלפי השלילי - כך תוכל לאהוב את עצמך יותר. סיפור כבשת הרש - כיצד אנו שופטים את עצמנו דרך אחרים? ... הוא לא מתחשב מספיק באחרים. חוסר מודעות ושיפוטיות קיצונית אנשים חסרי מודעות יכולים לריב עם אחרים בדיוק על הדברים שהם עצמם עושים. ישנם אנשים שמאשימים מישהו אחר בדברים שהם ... בעצם אומר להיות לא מוצלח זה לא טוב אז אתה שיפוטי צמצם את זה צמצם תהיה פחות שיפוטי ואז ממילא זה יהיה פחות שיפוטי כלפיך. עכשיו יש סיפור על דוד המלך הצדיק שבצדיקים עם כבשת הרש נכון שהוא שלך מישהו לקרב כי היה בא לו על אשתו אמר אני אשלח ... משהו ואתה רואה סתם מישהו עשה משהו ואתה לא שיפוטי כלפיו אתה אומר וואלה יכול להיות טוב יכול להיות רע סבבה אבל אם אתה כועס עליו, עכשיו אבל זאת לא באמת כל האמת כי החסרונות ...

שיפוטיות , שיטת ההיפוכים, ביירון קייטי, חיפוש האמת, בירור האמת, ניתוח מצבים, מודעות עצמית, לגלות את האמת, לברר את האמת, אולי ההפך הוא הנכון? אלנבי 40, השתקפות עצמית למה אנשים שיפוטיים חושבים שכולם שיפוטיים? אליעד כהן מסביר על התופעה שבה אדם הנוהג בצורה מסוימת, כמו שקר או שיפוטיות, מניח באופן אוטומטי שגם אחרים נוהגים כך. למשל, אדם שמשקר לעיתים קרובות יחשוב שכולם משקרים לו. מדוע זה קורה? לפי אליעד, זה קורה מפני שאותו אדם משליך את ... מתאר בפרוטרוט את שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי, שיטה שבה האדם חוקר את המחשבות השיפוטיות שלו כלפי אחרים, ומנסה להפוך אותן על עצמו. למשל, אם אתה חושב שמישהו שיפוטי כלפיך, אתה יכול להפוך זאת ולשאול: אולי אני שיפוטי כלפיו?, או אולי אני שיפוטי כלפי עצמי?. באמצעות תרגיל זה, אתה מגלה שהבעיה שאתה רואה באחרים קיימת גם אצלך. עם זאת, אליעד מציין ששיטה זו אינה בהכרח מובילה לאמת המוחלטת, כי תמיד אפשר ... למרות המורכבות של חקירת האמת, ההכרה במגבלות שלנו מאפשרת לנו לחיות חיים עם פחות שיפוטיות ויותר הבנה כלפי עצמנו וכלפי אחרים. שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי איך להפסיק להיות שיפוטי? האם האמת היא יחסית? מודעות עצמית ולקיחת אחריות מהי השלכה עצמית? למה קשה לראות את האמת? ...

... הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם? איך אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם? אליעד כהן מציג ... ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות ... לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד ... לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים ...

... או רחוק, מאמץ, חשיבה מופשטת, יתרונות וחסרונות, להשתחרר מהשכל, אין שכל, שיפוטיות, דבר והיפוכו האם למאמץ יש השפעה על ההצלחה שלנו בחיים? אנשים רבים מאמינים שהמאמץ וההשקעה משפיעים ישירות על ... לשחרר את האדם מהשכל. זו דרך ייחודית שלא מנסה להילחם בשכל אלא פועלת איתו כדי להתעלות מעליו. מה המשמעות של להיות לא שיפוטי? אליעד מתייחס לתפיסות רוחניות רבות שמלמדות אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך השיפוטיות עצמה אפשר למצוא את האמת. במקום להתנגד לשכל או לשיפוט, אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית, כדי להגיע למצב של אחדות פנימית עמוקה. כיצד אפשר להכיל את כל הרגשות והמצבים ... לברוח ממצבים שליליים, ומצליח לקבל את כולם כחלק מהאחדות. איך להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו זה אחד? כיצד להכיל את כל הרגשות? מהי חשיבה ...

... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו ...

... סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות אישיות. ... השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם בוחרים לכלול ... הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד תלויות ... האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...