... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה . וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת. ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה משמעות. והמשמעות של ... ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום דבר, וממילא זהו קצה האחדות של השכל. (ואעפכ יש אחדות גדולה יותר וכולי). ...

... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה הבורא רוצה את הכל כבר טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא שקיימת מציאות של משהו שאינו ... זאת באמצעות דוגמה פשוטה וברורה: אם אדם אומר אני רוצה את הכל, הוא מיד נאלץ להניח שקיים הכל ויש אני שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא כביכול רוצה להשיג. האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את הבורא למוגבל. ברגע שאנחנו ... כל מה שכרוך בתנועה או בשינוי הוא בהכרח מוגבל בזמן ובמקום, כלומר, כפוף למושגי הנפרדות. הבורא האמיתי, לפי ההסבר של אליעד, לא יכול להיות מוגבל כלל, ולכן כל ניסיון להגדיר אותו במונחים של רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס שוב ושוב לדוגמה של לרצות את הכל. לדבריו, לומר שהבורא ... את האחדות המוחלטת, את השלמות חסרת הגבולות, כי כל תיאור יהיה בהכרח מצומצם ומוגבל. מדוע כל רעיון על הבורא הוא בהכרח סיפור מוגבל? אליעד כהן מדגים כי כל ניסיון שלנו להגדיר את הבורא או לדבר עליו במונחים אנושיים של רצון או אי רצון, של הכל או לא הכל, הוא תמיד מוגבל ... נכון לגשת לתפיסת הבורא לפי אליעד כהן? אליעד מסכם באמירה חשובה ביותר: הדרך היחידה להבין באמת את הבורא או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, לתאר או להבין את הבורא בכלים מוגבלים של השכל, הוא יכול באמת לגעת במהות האמיתית, שהיא מעבר למילים ולמושגים. בסיכום, כל ההסברים והדוגמאות שאליעד נותן מובילים לאותה נקודה מרכזית: ההכרה בכך שהאמת המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה, ושכל הגדרה שניתן היא רק אמצעי זמני לתאר משהו שאי אפשר באמת לתאר במילים. האם הבורא רוצה הכל? מהי נפרדות ומהי אחדות? מה פירוש הביטוי אין עוד מלבדו? מדוע אי אפשר להגדיר את הבורא? מהי המשמעות האמיתית של האחדות? ...

... את מה שיש, לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר לאהוב ולשנוא בלי להגדיר אהבה ושנאה? אליעד כהן בהרצאה מסביר על מצב שבו אפשר לאהוב את מה שיש וגם לשנוא את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון המרכזי שהוא מציג הוא האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית לגמרי, ללא גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו איננה לאהוב את המציאות או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים לי, או אני רוצה שזה יישאר כך. כשהוא אומר שהוא שונא משהו, הוא מתכוון לכך שרע לי מזה, אני רוצה שזה ישתנה או זה לא טוב עבורי. אבל אליעד מבהיר שוב ושוב שכוונתו שונה לחלוטין - מדובר על מקום פנימי שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע במקביל, מבלי להרגיש צורך להכריע ביניהם. אין ... זמנית, מצב שאין בו שום גבול או מגבלה שכלית. הוא נותן דוגמה שממחישה את הנקודה: אם אדם שואל האם זה דומה למשהו אחר? אז עצם השאלה כבר מראה שהוא מנסה להגדיר ולהשוות את החוויה למשהו מוכר אחר. אליעד אומר במפורש, אם שאלת האם זה דומה למשהו, התשובה היא תמיד לא. הסיבה היא שכל ניסיון להגדיר או להשוות את החוויה הזו למשהו אחר הוא בעצם בריחה מהמצב המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה שהאדם יפסיק לאהוב או לשנוא במובן הרגיל, אלא יגיע לנקודה פנימית שבה הוא מסוגל ... מסוג האם זה דומה למשהו אחר? מצביעה על כך שהאדם לא הבין עדיין את עומק המסר שלו. אם האדם שואל אם זה דומה למשהו, זה אומר שהוא עדיין מנסה להיאחז בהגדרות קיימות ולמצוא דמיון למשהו מוכר. הוא אומר באופן חד - משמעי, שכל ניסיון להגדיר או להשוות את הדבר הזה למשהו אחר, בהכרח מחמיץ את העיקרון המהותי שהוא מדבר עליו, שהוא מעבר לכל השוואה או הגדרה. הרצון להגדיר את החוויה או להשוות אותה לאחרת הוא בדיוק הדבר שמרחיק את האדם מהחוויה המלאה של המציאות כפי שהיא, בלי שום הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית גם אהבה מלאה של מה שיש וגם שנאה מלאה של מה שיש, בלי צורך לבחור, בלי צורך להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש פנימי מוחלט? ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט אותה או לתייג אותה. זה מצב של מפגש ישיר ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של ... או תווית. לדוגמה, כאשר האדם רואה כיסא, במקום לחשוב מיד זה כיסא, עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים בצורה נקייה, להניח לרגע בצד כל תפיסת עולם קיימת, ולראות את הדברים כפי שהם באמת. מדוע חשוב להשתחרר מהגדרות כדי להפסיק לסבול? הסיבה לכך היא שכל סבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם למציאות. אם המציאות נתפסת באופן ישיר וללא הגדרה, אין סבל מכיוון שאין התנגדות למציאות עצמה. הסבל מופיע רק כאשר המציאות סותרת את ה

... או מת, חיים ומוות, מהם חיים, מהו מוות, הגדרת החיים והמוות, חיים אחרי המוות מה ההבדל בין חי למת? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין אדם חי לאדם מת, דרך התבוננות עמוקה בשאלה מהי נשמה, מה זה אומר ... כהן מתעמק בשאלה האם אדם שהפסיק להגיב, לדבר או לזוז, עדיין נחשב לאדם חי. הוא משתמש בדוגמה בה אדם מפסיק לדבר או לתקשר עם אחרים ומחליט לא לאכול ולא לזוז. לפי אליעד, העובדה שהאדם מפסיק לתפקד, לתקשר ולאכול, לא בהכרח מעידה על מותו. הוא מציין דוגמה של ילד שהחליט להפסיק לעשות הכל: לדבר, לאכול, לזוז, לתקשר. אפילו אם ... ולא סתם הפסקה זמנית של פעילות או תגובה. האם אדם צמח נחשב חי או מת? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת החיים רק לפי תגובה או מודעות הנראית לעין. לטענתו, עצם העובדה שאנחנו לא רואים שהאדם מרגיש משהו או מודע, אינה אומרת שהוא לא מרגיש ולא מודע. הוא מביא כדוגמה אדם שנמצא במצב של צמח ואומר שגם אדם כזה עדיין יכול ... רק אותות חשמליים וכימיים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: כשאנחנו חשים כאב או שמחה, אלו תחושות שנוצרות בתהליכים כימיים ומוחיים שאנחנו עצמנו לא בהכרח מבינים עד הסוף. לכן, העובדה שאנחנו לא מזהים תגובה של אדם או צמח, לא אומרת בהכרח שהוא אינו חש או חי. אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה בה אדם נפטר בביתו, וקרוביו מחליטים להוציא אותו ולקבור אותו כי הגופה מתחילה להסריח. הוא מסביר שזה עניין פרקטי ...

... עוצמה של חלום, דרגות של דמיון, חלום מוחשי, ההגדרה של חלום, לדעת שאתה בחלום מהו חלום ואיך אפשר לדעת שאנחנו חולמים? בשיחה זו, אליעד כהן מסביר על המשמעות של חלום, מהי עוצמה של חלום, ואיך אפשר לדעת שאתה נמצא בתוך ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את ... של להכיל ולא להכיל. מצד שני, אפשר לומר שאלוהים דווקא כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, כי אלוהים נמצא מעבר לכל הגדרה . אליעד ממשיך ומסביר שבכל פעם שמשתמשים במילים כמו תכיל, תקבל או תרצה, למעשה מרמזים שההפך הוא שלילי. לכן מושגים אלה לא יכולים לתאר באופן מוחלט את המצב האמיתי שהוא מעבר להגדרות. האם לרצות את המציאות זו הגדרה נכונה? אליעד מתייחס לשימוש במושג לרצות ומסביר שגם מושג זה מוגבל. ... הוא מביא את הדוגמה שכשאומרים לאדם תשמח כמו אלוהים, גם זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך ... באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר והיפוכו? אליעד מסביר שמחשבה אנושית בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת ... שעליו להיות במצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה, גם מכיל וגם לא מכיל בו זמנית. זוהי חוויה שיכולה להיות מובנת רק כאשר חווים אותה, ולא כאשר מנסים להגדיר או לתאר אותה במילים. דוגמה להתמודדות עם משהו רע - האם להכיל או ... המסר המרכזי של אליעד הוא שהמטרה אינה לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם ... את המכיל וגם את הלא מכיל, זה משהו מעבר, זה משהו בלתי מוגדר. אי אפשר להגיד ובסוף תשמח, ומה עם העצב? האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא להכיל. ...

... רעידת אדמה, צונאמי, אסונות, אכזריות, הרג, מוות, זעזועים בחיים, מה טוב בדברים רעים, רחמנות, פירוק ההגדרות והנפרדות איך תמונה של פיגוע ואסונות יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב? אליעד כהן ... תמונות קשות של פיגוע, של גופות מדממות, ומעלה את השאלה מה יכול להיות טוב בדבר כל כך קשה. התשובה המעמיקה של אליעד היא שהזעזוע שאנו חווים מתמונות כאלה נובע מכך שהן פוגעות בהגדרות שלנו, בתפיסות העולם שלנו ובאשליית הנפרדות שלנו. מדוע אנשים מזדעזעים דווקא ... התמונות האלה פוגעות במיתוס שהאדם שונה מבעלי החיים, שהחיים שלו מיוחדים וקדושים יותר. האדם מזדעזע כי הוא רואה שהדם שלו, המוות שלו, הוא בדיוק כמו דם של חיה או בשר בחנות. ההגדרה של אני בן אדם ולא חיה מתפרקת מול התמונות האלה. אם האדם היה רואה בשר מדמם של חיה, הוא לא היה מזדעזע באותה מידה. אבל כשהוא רואה דם של בני אדם, זה מערער את ההפרדה הזאת ומוביל לזעזוע עמוק. איך פירוק ההגדרות מוביל לחוויית אחדות אמיתית? התמונות הללו, הקשות והמטרידות ביותר, למעשה נותנות לאדם הזדמנות נדירה לפרק את ההגדרות שלו, לשבור את התפיסה שהוא מיוחד, נפרד או שונה, ולהתחבר לאחדות מוחלטת עם ... האדם סובל רק משום שהוא חושב שהוא בן אדם ולא חיה, שהוא שונה ונפרד. איך זעזוע מתמונות דם וגופות הופך לחוויה טובה? אליעד כהן מסביר שאם האדם מבין לעומק את משמעות פירוק ההגדרות, הוא מתחיל לחוות את המציאות בצורה אחרת לגמרי. הזעזוע הופך להזדמנות - הזדמנות ... בלי שום סיבה הגיונית, האדם מרגיש את ההלם של העדר סיבה והעדר שליטה. זו התחושה שאלוהים הוא מלך שפועל כי הוא רוצה, ולא כי הוא חייב. כך האדם נזכר באמת של קיום שהוא מעבר להגדרות, שהוא לא שולט, וזה מאפשר לו לחוות את עצמו כאלוהים, כמי שעושה דברים ללא סיבה - ... אליעד, כל אסון חיצוני הוא למעשה השתקפות של תהליכים פנימיים בנפש האדם. כל דבר שאנו רואים בעולם הוא משל לתהליכים שקורים בתוך התודעה שלנו. לדוגמה, רעידת אדמה היא פירוק הגדרות פנימיות. כשהאדם מגדיר דברים, הוא מקבע אותם וחווה חוסר גמישות. אבל אם האדם בונה את ההגדרות שלו מתוך הבנה של אחדות בסיסית, של חוסר הגדרה מוחלטת, אז הוא הופך לגמיש ויציב גם בזמנים של זעזוע פנימי וחיצוני. איך להשתמש ... כדי להגיע לאחדות? בסיכומו של דבר, אליעד מציע דרך עמוקה מאוד לראות כל אסון, כל זעזוע, כל אכזריות בעולם - כהזדמנות להגיע להבנה עמוקה יותר של אחדות, של פירוק הנפרדות וההגדרות, של הזדמנות לזכור את האמת המוחלטת. במקום לסבול מאסונות, האדם יכול להבין שהכאב והזעזוע הם הכלי החזק ביותר שמאפשר לו לגלות את האמת הפנימית ולהגיע לחוויית שלמות ואחדות מוחלטת. איך להתמודד עם אסונות? מה הטוב שבדברים רעים? מה המשמעות של פירוק ההגדרות? מדוע אנשים מזדעזעים מתמונות דם? מה המשמעות של רעידת אדמה ביפן? איך להגיע ...