... אוהב או אני לא רוצה משהו, שהם פעמים רבות תחושות שהן יותר ודאיות בעינינו מאשר הדברים הגלויים כמו קיום קיר פיזי. הוא טוען שהחוויות הרגשיות הפנימיות, כמו תחושת הקיום העצמי, הן חוויות דומיננטיות שמנוגדות לחוויות החושים. מהו הקשר בין ... שתחושה של אני אוהב או אני לא רוצה משהו לפעמים נתפסת כבעלת ודאות עמוקה יותר מאשר העובדה שיש פה קיר פיזי. מי שרוצה להבין את הנושא של הארה רוחנית ומודעות עצמית עד סופה, מוטב שיבחן את כל שכבות החוויה ... אדם צריך לעבור את התהליך בעצמו. גם אם נותנים לו כיוון (כמו שרבי נחמן כיוון את אליעד), עדיין נדרשת חקירה אישית ושכנוע מלא מבפנים, בלי להסתפק בהבנה תיאורטית בלבד. מדוע רבי נחמן נחשב לחוליה חשובה במסע הזה? אליעד מסביר ... התחושה עצמה. אחרי חמשת החושים, יש חוויות פנימיות, חוויות ריגשיות כמו אוהב ולא אוהב שזה יותר וודאי מזה שיש קיר או אין קיר. ולמשל אם יש קיר אני לא בטוח, אך אם אני לא רוצה משהו זה יותר וודאי. בכל מקרה קח את כל מה שאתה ...

... כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר ... שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את ... להכיר את המהות של העניין. עניין נוצר מתוך נפרדות - מתוך תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, כשאתה מתבונן בקיר חלק, אתה שואל שאלות, ואז מתחיל ליצור עניין. אם אתה לא שואל שאלות, אתה עשוי להרגיש חסר עניין. אליעד ... כאשר אדם לא מזדהה עם דברים שמחויבים לו, הוא יכול לחוות חוויות של הרמוניה ושקט פנימי, גם בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלו טמון בהפחתת המחויבות. אם אתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את ... אותך למצב שלא תצטרך ליצור עניין אלא שלא תרצה להיות בעניין, שתרצה את זה שלא מעניין. למשל אתה מתבונן בקיר חלק, איך יוצרים עניין? שואלים שאלות לגבי הקיר. ואם אתה לא שואל שאלות ולא יוצר עניין, איך אתה יכול להפיק הנאה מסתם להסתכל על קיר? אני רוצה להביא אותך למצב שלא תרצה עניין, שמבחינתך חוסר עניין עדיף. ואני גם דופק אותך בהסבר הזה, כי ... כמו טוב ורע, צריך או לא צריך, כדאי או לא כדאי. ואני רוצה להביא אותך לחוויה שאתה תנקה את הקיר הזה מהבוקר ועד הערב ותתענג על כל רגע. וזה על ידי חוסר עניין, כי בחוסר עניין יש הרמוניה. אם ... מזה אתה לא מחויב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה. זאת אומרת שאתה יכול ליהנות להסתכל על קיר, לא מתוך יצירת עניין, אלא בגלל שזה לא מעניין. כי הלא מעניין בעצם הורג לך את המוח, הורג לך ... אממש את עצמי, מחויב שאני אבטא את עצמי, מחויב שאני לא יעלם, מחויב שאני אחיה, ואם אתה יושב מול הקיר, זה יוצר אצלך קונפליקטים נגד המחויבים שלך. אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, ... שאלה: איך אני הופך עצמי לכלום, האם אני הצופה? אליעד: לא, הצופה זה בעייתי מידי, הצופה שמסתכל למשל על קיר, יכול לחטוף עצבים שחבל על הזמן. נעלם, פירושו נכונות להסתכל על הדברים מנקודת מבט הפוכה. למשל יש לך דיעה ... שזה, הסם מרגיע אותך, כי הוא משחרר לך את הדברים שאתה בטוח בהם. ויש סמים שיוצרים לך תנודתיות שאפילו הקיר מתחיל לזוז, ואם הוא מתחיל לזוז אז זה מתחיל להיות מעניין. אבל גם זה ממצא את עצמו בסוף. ולמה ...

... יודעים מי חכם ומי טיפש לפי פעולות שנראות להם הגיוניות או לא הגיוניות. למשל, אם מישהו מנסה לצאת דרך קיר למרות שיש לידו דלת, באופן אוטומטי ייחשב טיפש. אך אליעד טוען שאין זו בהכרח טיפשות, כי אולי דווקא באותו רגע לאותו האדם יש היגיון נסתר. אולי האדם שנראה מנסה לצאת דרך קיר מנסה להוכיח נקודה כלשהי, או אולי הוא רואה משהו שאתה לא רואה. מדוע אדם שמנסה לצאת דרך קיר יכול להיות חכם? אליעד מסביר זאת כך: נניח שאתה רואה אדם שמנסה לצאת דרך קיר למרות שיש דלת פתוחה לידו. אתה מיד חושב שהוא טיפש. אבל אולי דווקא הפעולה שלו היא ביטוי לחכמה מיוחדת, שאתה אינך יכול להבין, בגלל שאתה שופט אותה לפי ההיגיון המוכר שלך. אותו אדם יכול לנסות לעבור דרך קיר כי הוא רואה או מבין משהו שאתה אינך רואה, ולכן הפעולה שלו עשויה להיות חכמה יותר משלך. האם התנהגות ...

... מלאה, עליך לפתח את שתי היכולות האלו במקביל. אליעד נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש זאת: דמיין שאתה עומד מול קיר. מצד אחד, היית רוצה למצוא דרך לעבור דרכו, ומצד שני, אתה יכול גם לבחור לקבל את העובדה שאתה לא יכול לעבור דרכו. רוב האנשים חושבים שהמשימה הטכנית - לעבור דרך הקיר - היא הקשה, ואילו קבלת המצב היא הקלה. אך אליעד מדגיש שההפך הוא הנכון. דווקא היכולת לקבל בלב שלם את העובדה שאתה מוגבל ולא מסוגל לעבור דרך הקיר קשה הרבה יותר מהמשימה הטכנית עצמה, כי מדובר במגבלה נפשית ולא פיזית. המגבלה הפיזית היא עניין טכני שניתן לפעמים ... אתה צריך למצוא דרך גם לשנות את המציאות ואתה צריך למצוא דרך לשנות את רצונך מפני המציאות. כשאתה רואה קיר אתה לא יכול לעבור דרך קיר, מה עדיף שתקבל את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר או שתמצא דרך לעבור דרך הקיר, עכשיו האמת היא שלמצוא דרך לעבור דרך הקיר זה נחשב לקשה נכון? ולהסכים עם זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה נחשב לקל אבל האמת היא שלקבל בלב שלם את זה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה קשה בדיוק כמו למצוא דרך לעבור דרך הקיר אפילו יותר קשה. עוד פעם להגיד אני לא יכול לעבור דרך הקיר סבבה זה אפשר אבל באמת בלב שלם להיות מרוצה מזה שאתה מוגבל ולא יכול לעבור דרך הקיר זה יותר קשה מאשר לעבור דרך הקיר. ש: כמה יותר? אליעד: כמה יותר? כי לעבור דרך הקיר זה מגבלה טכנית, פיזית. להסכים בלב שלם עם זה שאתה לא רוצה לעבור דרך הקיר, שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה מגבלה נפשית כי יותר מחויב. אני אסביר, לעבור דרך קיר ברמה הטכנית זה לא דבר שאינו אפשרי מצד ההגדרה אבל להגיד בלב שלם אני מקבל את זה שאני לא ... לא יכול להיות. אתה מבין, לכן מהיבט מסוים אם אתה רוצה להיות שלם עדיף שתמצא את הדרך לעבור דרך הקיר. אבל בשורה התחתונה כשהמציאות נגד רצונך אתה גם צריך למצוא את הדרך לפתור את זה ואתה גם צריך למצוא ... התהיות. אליעד: מה זאת אומרת? ש: אני צריך להגיע לזה שאני אוכל לשכנע את עצמי שלעבור, לא לעבור דרך הקיר זה דבר מעולה זה דבר מעולה. איך אני עושה את זה? אליעד: אתה שואל את עצמך למה אני לא רוצה את זה שאני לא יכול לעבור דרך קיר, אתה חושב שזה גרוע שאתה לא יכול, אתה שואל את עצמך למה אני חושב שזה גרוע. זה עכשיו לא ...

... שאדם אומר אני בטוח שזו האמת, משמעות הדבר היא שעדיין קיימת אפשרות שהוא טועה. כדוגמה נוספת, אליעד מביא את הקיר ואומר שאם אדם אומר שזה קיר, האם הוא יכול לחשוב שאולי זה לא קיר? אם הוא יכול לדמיין מצב בו הדבר שהוא קורא לו קיר הוא לא באמת קיר, אז האמת לגבי אותו קיר אינה מוחלטת. הוא מדגיש שידיעת האמת המוחלטת אינה מלווה ברגש או בתחושת ביטחון, אלא היא פשוט ידיעה ללא צורך ...

... לא, באופן מוחלט מה זה אמת מה זה שקר באופן יחסי תעשה מה שבא לך. תקשיב אתה רואה פה קיר? ש: כן. אליעד: זה אמיתי שיש פה קיר, אתה יכול להוכיח שזה אמיתי? ש: יחסית כאילו. אליעד: מי החליט אולי זה שקר, מה האמת שזאת זכותך המלאה להגיד שזה שיש פה קיר זה שקר אם אתה מוכן לשלם את המחיר. כל דבר יש לו מחיר לידו תגיד שזה שקר יש לזה מחיר זה הכל, מה המחיר שאם תגיד אין פה קיר אולי אתה תכנס בו וזהו ואז אתה תצטרך להגיד שאם החושים שאומרים לך שיש קיר טועים אז גם החושים שיגידו לך שקיבלת מכה מהקיר גם הם אמורים לטעות זה הכל כל דבר יש לידו מחיר כמה זה עולה זהו. ש: עוד הפעם. אליעד: ...

... במאה אחוז לפעולה או האירוע שקדמו להם. אליעד מדגים את העיקרון הזה בעזרת דוגמה של אדם שתפקידו הוא לצבוע קירות. מדוע אנשים משתעממים מעבודה חוזרת? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לכך שאנשים משתעממים מעבודה חוזרת היא ההנחה שהפעולה שהם מבצעים חוזרת על עצמה בדיוק אותו דבר. למשל, אדם שצובע קירות כל היום עלול לחשוב שכל יום עבודתו זהה ליום הקודם, ולכן העבודה הופכת למשעממת. אבל האמת היא שאין שתי פעולות בעולם שהן באמת זהות. אפילו הפעולה הפשוטה של צביעת קיר איננה באמת חוזרת על עצמה. תמיד יהיו הבדלים בין פעולה לפעולה, הבדלים קטנים, אך משמעותיים אם מתבוננים בהם. איך אפשר למצוא עניין בפעולה של צביעת קיר? אליעד מתאר כיצד אפשר למצוא עניין בצביעת קיר באמצעות התבוננות בפרטי פרטים. למשל, אפשר לשאול שאלות כמו: מדוע הצבע נתפס אחרת על הקיר בכל פעם? מהי ההשפעה של כמות הטיפות על המברשת? מה קורה אם נחזיק את המברשת בזווית שונה? כמה פעמים שערות המברשת נוגעות בקיר, ומה יקרה אם נוריד שערה אחת או שתיים? איך תנאי הסביבה (כמו רוח) משפיעים על הצביעה? אם אדם מתעמק בפרטים אלו, הוא יוכל להפוך למומחה בצביעת קירות, ובכך ליצור עניין חדש ומעמיק בתוך העבודה שנראתה בתחילה משעממת. מה אפשר ללמוד מצביעת קיר על החיים שלנו? אליעד ממשיך ומסביר שניתן לקחת את הדוגמה של צביעת הקירות ולהשליך אותה על החיים באופן כללי. לדבריו, כמו שאפשר למצוא עניין בפרטים הקטנים של צביעת קיר, כך אפשר למצוא עניין גם בשאר תחומי החיים. הרעיון המרכזי הוא לקחת כל נושא או פעולה, גם אם הם ... דווקא כך ולא אחרת? האם יש אפשרות נוספת להבין את מה שאני עושה? עצם הטלת הספק יוצרת עניין ומובילה לחקירה ולגילויים חדשים. כיצד חקירת הפרטים עוזרת לפיתוח החשיבה? אליעד מדגיש שחקר הפרטים של כל דבר, אפילו הדבר הכי פשוט, הוא כלי לפיתוח החשיבה ולהבנת המציאות לעומק. על ידי חקירה כזאת, האדם מתרגל את מוחו לראות קשרים וחוקיות, וכך מתקרב להבנה של האמת המוחלטת, הסיבה הראשונה של הדברים. בסיכומו ...

... לקפוץ בין שתי האפשרויות, אך לעולם לא לאחוז בשתיהן באותה עת ממש. הוא מדגים זאת עם דוגמה נוספת של קיר: אם תנסה לחשוב על קיר ובו זמנית על אין - קיר, אתה לא באמת תוכל לחשוב על שני הדברים יחדיו. או שתראה את הקיר או שתראה את העדרו, אך לעולם לא את שניהם בו זמנית. איך השכל האנושי מוגבל בהבנת סתירות? אליעד כהן ... האדם יכול לראות את ההפכים בו זמנית, באופן כזה שהוא כבר לא מבדיל ביניהם. כלומר, מצב שבו אתה רואה קיר ובו זמנית אתה רואה שאין קיר. אבל במצב כזה כבר לא היית מזהה בכלל שיש משהו מיוחד לראות, משום שהתודעה היתה מתבטלת מול ההפכים. כלומר, ...

... מלומר את האמת. לדבריו, לאדם הרבה יותר נוח וטבעי להגיד אמת. הוא נותן דוגמה פשוטה לכך: אדם שעומד מול קיר ואומר יש מולי קיר, יחוש נוח מאוד עם האמירה הזאת כי היא תואמת את המציאות. אבל אם אותו אדם יגיד יש מולי פיל, ... האמת הוא מרגיש יותר בנוח. לדוגמה נגיד שבן אדם יסתכל מולו, יראה מה יש מולו והוא יגיד יש מולי קיר, נניח ואחר כך הוא יגיד יש מולי פיל הוא ישים לב שכשהוא אומר פיל בהנחה שאין מולו פיל הוא מרגיש פחות בנוח מאשר שהוא אומר יש מולי קיר בהנחה שיש מולו קיר. זאת אומרת באופן כללי אנשים מרגישים יותר בנוח להגיד את האמת. הסיבה שאנשים לא אומרים את האמת והם מעדיפים ...

... דוגמה? ש: רע לו שלא אוהבים אותו. אליעד: נגיד הוא לא אומר רע לי שאני לא יכול לעבור דרך קיר טוב כי אין אפשרות לעבור דרך קיר כאילו זה ברור מאליו אם הוא היה חושב שכולם היו יכולים לעבור דרך קיר והוא לא הוא היה אומר למה אני לא יכול לעבור דרך קיר אז זאת אומרת שאתה רוצה לעבור דרך קיר אז למה אתה לא אומר את זה, למה אתה לא אומר רע לי שאני חייב לאכול כל כמה שעות ...