... האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב על האפשרות ההפוכה של משהו שהוא מחויב. לדוגמה, כשאתה רואה קיר, החוויה של הראייה היא מחויבת. לעומת זאת, המחשבה שאין קיר היא בלתי אפשרית כל עוד החושים אומרים אחרת. כיצד עובד מנגנון ההיפוכים ... לגבי עבר, הווה ועתיד, עדיין זה מוגבל לגבי דבר והיפוכו בו זמנית. למשל אתה שואל, אולי אין קיר? אולי. אבל אולי יש קיר ואין קיר? זה בכלל לא אפשרי. למשל כל ההיפוכים, כמו מי אמר שאני רוצה את זה, אולי אני ... משהו? אבל לפחות אני חושב שאני מדמיין משהו. ואולי אתה אפילו לא חושב שאתה מדמיין שיש פה קיר? אולי אתה לא מדמיין כלום? ואולי אתה בכלל לא משהו? אבל אני מרגיש שאני ... את זה, אבל יש משהו יותר קשה מזה, וזה - אולי אני רק כלום ורק משהו? הקיר למשל, גם רק יש קיר, גם רק אין קיר, גם רק מדמיין את הקיר, גם רק לא מדמיין את הקיר, גם רק חושב על הקיר וכו - ... עדיין נשאר שפוי כי אתה עדיין מבדיל בין דבר להיפוכו. אין לי מטרה לגרום לכך שתחשוב שאין פה קיר, כי זה לא משנה, גם אם אין קיר אתה בבעיה. ויש כאלה שיגידו שהם התעוררו, אבל גם הם בבעיה כי הם מבדילים בין ...

... אומר את זה בביטחון כזה כאילו זאת אומרת האם חווית את זה. אליעד: תראה אתה לדוגמה נגיד רואה קיר נכון מה בן אדם יותר בטוח, נגיד מישהו שאנסו אותו מה הוא יותר בטוח שהוא לא רוצה שיאנסו אותו או שהוא רואה קיר שהוא רואה קיר קיר זה דרך החושים ומה האמת אבל גם לגבי החושים אם תגיד מי אמר שיש פה ומי אמר שיש פה קיר בסוף אתה לא תראה את הקיר, אתה אומנם תשתגע במקביל סבבה יכול להיות שאתה תיכנס ... שתתאבד לא אכפת לי אבל את הקיר אתה מתישהו לא תראה אותו. אם אתה תגיד מספיק פעמים מי אמר שיש קיר ומי אמר שיש קיר אתה לא תראה את הקיר אתה לא תדע אם יש קיר, לא מעניין אותי מה יקרה מעבר לזה אבל משנה מה שמשנה שגם זה שיש קיר אתה לא בטוח אפילו מי אמר שיש הבדל בין יש לאין מי אמר ומי אמר אתה גם זה אתה לא תדע בסוף, אם תבין את השאלה פה צריך להבין את השאלה יותר מאשר מי אמר שיש קיר כי מי אמר שיש הבדל בין יש לאין עצם ששואלים את זה כבר מבדילים בין יש לאין לכן יש ...

... כמחויב אלא כאפשרי בלבד. כול אינפורמציה שעוברת לך במוח, כמו אני רואה קיר, אולי אני לא רואה קיר? או אני לא רוצה שיהיה קיר, אולי אני לא רוצה שיהיה קיר? אם אני מטיל ספק במה שאני יודע על המציאות ומטיל ספק במה שאני רוצה, אז ... שזה קורה. ואולי זה לא קורה ואולי כן קורה. למשל, אני חושב שכרגע יש קיר, ואני לא רוצה את הקיר. אם אני מוריד את המילה אני חושב, אז נהפך ליש קיר ואני לא רוצה קיר. ואז אם זה עובדה שיש קיר ואני לא רוצה קיר - אז רע. אבל אם אתה מוסיף, אני חושב ש.. אז בעצם המציאות הפכה לסוביקטיבית, ...

... כן אליעד: אז גמרנו, תחקור מהו האני. בלי אני לא היה רצון, נכון? אז בא ננסה להבין מהו האני. גם אם תחקור מהו קיר תוכל להגיע למקור ולדעת שהכל אחד, אבל הבעיה היא שאין לך אינטרס לדעת מה הוא קיר, לא מטריד אותך מה הוא קיר, לכן תחקור לתוכך. דבר נוסף אם תחקור מהו קיר, תגיד לעצמך אבל אני לא קיר, אז תתחיל לחקור מה הוא אני, נכון? אם הייתי ... נתקדם שאלה: אז מה זה אני? אני זה משהו קיים, משהו אליעד: שאתה אומר משהו, האם יש הבדל בינך לבין שולחן? הבדל בין קיר, אני, שולחן, תפוח? שאלה: לא אליעד: אז אין ... להגיד שולחן, כסא או אני, אני זה צורה של משהו, יש דבר שנקרא חומר וצורה, אני זה ביטוי וצורה של משהו אחר, יש קיר שולחן ויש גם אני, נכון? יש מציאות ויש אני, ... ומתוך אני יש רוצה ולא רוצה, ומתוך רוצה יש להרגיש, ומתוך להרגיש יש טוב. אתה אמור ממש במו עיניך, כמו שאתה רואה קיר למשל להבין שזה אחד. מה זאת אומרת להבין שזה ...

... באופן בלתי תלוי באדם או בתפיסתו. הצד השני הוא הצד הסובייקטיבי, הגורס שהמציאות קיימת אך ורק באופן שבו האדם תופס אותה. כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמה של אדם שמתבונן על קיר. לכאורה, הקיר קיים באופן אובייקטיבי, בלי קשר לכך שהאדם מתבונן בו. אך אליעד מסביר שהמושג קיר הוא בסופו של דבר פרשנות אנושית בלבד, משום שמבחינת המציאות עצמה אין קיר, אלא יש רק אוסף של תחושות, צבעים, ומרקמים שמגיעים אל החושים של האדם. איך האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית? אליעד ממשיך להסביר שהאדם מפרש את המציאות על פי התבניות שהוא למד או אימץ לעצמו במהלך חייו. למשל, אדם שלמד בילדותו מהו קיר, יודע לתייג את התחושות שלו כקיר, אבל אם לא היה נחשף למושג זה, התחושה הייתה ... לו חיים, הוא עובד אלילים כי הוא מייחס כוח לישות שאין לה כוח. זה נכון שכרגע אתה צריך לאכול, אבל השאלה היא, מה אתה זוכר? האם אתה זוכר שאלוהים הוא זה שמחייה אותך? למשל אתה רואה קיר, אתה לא עובר דרכו, נכון? כי אתה אומר, לקיר יש כוח המונע ממני לעבור דרכו, אז אתה עובד אלילים. אתה יודע למה אתה לא יכול לעבור דרך קיר? כי יש מישהו שגרם לכך שתחשוב שאתה לא יכול לעבור דרך קיר. זה לא קשור לקיר. הסיבה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה כי אתה משוכנע שאתה ... לפגוע בו, הוא לא רואה שיש מישהו שנפרד ממנו. שאלה: אני אומר שזה הכיף שלו. אליעד: נכון, כל העולם שלנו מלא אלילים, מה רע באלילים? אני לא נגד אלילים. בסוף התהליך כאשר אתה רואה קיר, אתה מבין שהקיר מונע ממך לעבור אותו, אבל גם כאשר אתה מקבל מכה ברגל זה בגלל ...

... היא להבין כל דבר וגם את ההיפך שלו באותה המידה בדיוק, וכך למעשה לא להבדיל ביניהם. איך אפשר לדעת דבר והיפוכו בו זמנית? אליעד מדגים זאת בדוגמה של קיר: כאשר אדם מסתכל על קיר, הוא יכול להגיד אני יודע שיש פה קיר. אבל אם אותו אדם יצליח להבין, באותה מידה ממש, את המשפט אני יודע שאין פה קיר, אז הוא לא יוכל להבדיל ביניהם, וכך בעצם הוא כבר לא יודע כלום. הידיעה שלו נעלמת, מכיוון שאין הבדל בין יש קיר לבין אין קיר. אליעד חוזר ומדגיש כי אם לאדם יהיה הגיוני באותה מידה בדיוק שיש קיר כמו שאין קיר, הוא יאבד את היכולת להבדיל ביניהם, ולכן הוא לא ידע כלום. מה הקשר בין הידיעה לבין הרצון? אליעד מסביר שהרעיון הזה חל גם לגבי הרצון של האדם. למשל, אדם רעב חושב באופן ...

... באמת רוצה את הרצון. תשאלי, מה אני באמת רוצה? האדם צריך לחבר עצמו לגלאי אמת, ולוודא שכול מה שהוא חושב ורוצה זה אמת. למשל יש פה קיר, מי אמר שזה אמת שיש פה קיר? מי אמר שאליעד מדבר? אם האדם ייצמד לאמת, בסוף הוא יחווה שאני מדבר ולא מדבר בו זמנית. ואם באמת תרצה להבין את זה, אתה בסוף תבין, אחרת תמשיך לסבול. איך נגלה אם יש כאן קיר? נשאל מה זה קיר? זה מקום וזמן. מה זה זמן ומקום? זה אחד. מכאן שזה קיים ולא קיים. אני אספר לך עלי, אני מיציתי את החיים, ורציתי יותר, ולכן ניסית המון שיטות, וכמובן שזה לא תפס, ... שממנו אני אוכל להבין את שאר הדברים. ואז התחלתי לשאול את עצמי, אולי זה לא נכון? מי אמר שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אין קיר? וכך אתה ממשיך לשאול, יש או אין, יש או אין? עד שאתה מגיע למשהו מוחלט. וכשאתה מגיע למוחלט, אז יש לך שקט בלב. האדם סתם מפחד, אי אפשר לפחד אם אין לך בראש תוכניות ... שתבין את כל מה שאתה יכול להבין, תבין שאתה לא מבין, זה מה שהוא אמר. אז אמרתי לעצמי, מה אני יכול להבין שאני לא מבין. יש מולי קיר, האם אני שונה ממנו? כך לבדוק דבר אחרי דבר. אבל רבי נחמן הזהיר מאוד על השקר. שאלה: אתה אומר שבהבנה של האחד, האדם לא יסבול, ואני מבינה בשכל אבל לא מאושרת. אליעד: ... יושבת בבית וחושבת על המקום והזמן, ואומרת אליעד הסביר עכשיו, שזה עשוי מאין מקום ואין זמן וזה אחד. אבל האם כשאת הולכת ורואה מולך קיר, האם את זוכרת שהקיר הוא כלום? לא תמיד. אני טוען שאם החוויה הזאת ממלאת אותך, אז את לא תפחדי. אנו חיים כאן חיים שלמים, השאלה היא מה אתה מבין. אם אתה מבין שהחיים ...

... את המציאות. הוא מתאר רגע שבו כל המציאות נעלמה בעיניו. לדוגמה, כאשר הוא הסתכל על קיר, הוא לא זיהה אותו ולא ראה את עצמו, ולא הייתה לו שום הכרה בקיומו של הקיר. הוא מסביר שזו חוויה שבה כל החושים וההבנה ... עמוקות, בהן כל המציאות נעלמה בעיניו. הוא מספר כיצד ברגע של הבנה, הוא הסתכל על קיר ולא זיהה את קיומו, ואף לא ראה את עצמו. מדובר בחוויה שבה כל החושים וההבנה הרגילים נמחקים, והמוח לא מצליח לתפוס את ההגדרות ... אז ממש כל המציאות נעלמה לי. כל מה שאפשר לדעת כאילו הכל התמוגג. למשל ראיתי קיר, העיניים שלי ראו קיר ואני לא ראיתי את הקיר. אפילו הסתכלתי על עצמי ולא ראיתי את עצמי. אני לא ידעתי על הקיר. למשל הכיסא נמצא מול הקיר ומסתכל על הקיר, אך לא יודע שיש קיר, בתפיסה שלנו. זה כמו רובוט שרואה קיר ולא יודע שיש קיר. שאלה: האם זה כמו תינוק? אליעד: לא, כי תינוק שמסתכל על משהו מזהה צבע וצורה, הוא מזהה חוויה. תינוק כשאתה צובט אותו הוא ...

... תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ההפוך, שאין קיר. מדוע? מפני שאם לא היית יודע מהו אין קיר, לא היית יכול להבין או להגדיר את המצב ההפוך לו - יש קיר. לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון ... כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה קיר, ורק מתוך השוואה זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל ...

... עם אנשים, השיחות יהיו משעממות. אבל מה שבטוח זה, שמי שמסוגל להסתכל על קיר, ולפתח בראש שלו שיחה שלמה, על הקיר, לשאול שאלות על הקיר, להמציא דברים על הקיר, למצוא עניין בקיר ולפתח עם עצמו שיחה על הקיר, בן אדם כזה בוודאי ידע יותר טוב לפתח שיחה אפילו עם מישהו יבש, כמו קיר. וממילא השאלה הנשאלת היא, איך יכול בן אדם ללמוד לפתח שיחה עם קיר? ואיך בעצם ניתן לפתח שיחה על כל דבר ואיך ניתן ליצור יש מאין, שיחה מעניינת על כל דבר? והתשובה לכך היא, שבכל רגע בעולם, האדם חושב על משהו. וגם כאשר האדם מסתכל על קיר, בראש של הבן אדם יש מחשבות כלשהן. ותמיד מופיעים גם רגשות כלשהם. ועל האדם לקחת את המחשבות שלו, ולשאול את עצמו, מהן, והאם הן נכונות במאה אחוז? ואולי ההפך שלהן הוא הנכון? ועד כמה הן נכונות? לדוגמה, נניח שאתה מסתכל על קיר, מה זה אומר לך? נניח שזה לא אומר לך כלום. זא שהמחשבה שלך היא, 1 - הקיר לא אומר לי כלום. מה עוד זה אומר לך? 2 - שזה משעמם אותך ו 3 - שאתה רוצה לעשות משהו אחר. ... לדוגמה מצאנו כאן 3 מחשבות וכמובן שיש עוד המון מחשבות, אפילו להסתכל על קיר, שניתן להגיע אליהן לדוגמה דרך השאלה, מה ההסתכלות על הקיר גורמת לך להרגיש ולמה אתה מרגיש את זה. בכל מקרה, קח לדוגמה את ה 3 מחשבות האלו ושאל את עצמך לדוגמה, האם ... שאלה כאן, תוביל לעוד שאלות נוספות. וממילא פיתחנו שיחה עצמית, מלשבת מול קיר. והדוגמה של הקיר, היא דוגמה קיצונית. אבל יש עוד מיליון ואחד דברים שניתן לתת דוגמה, כיצד ניתן לקחת כל נושא פשוט, ולשאול עליו המון שאלות. כאשר המהות של השיטה איך ...