תורת הקבוצות, הגדרת הקבוצה, איך המוח מגדיר קבוצה? קבוצה אין סופית, הקבוצה הגדולה ביותר, פרדוקסים של קבוצות, כמה זמן עבר מבריאת העולם? כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? מהי קבוצה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שתורת הקבוצות עוסקת בשאלה יסודית: איך המוח האנושי מגדיר ומקטלג קבוצות? כדי להבין מה זו קבוצה, אליעד מציג את התהליך שהמוח עובר כדי להחליט האם אובייקט כלשהו שייך לקבוצה מסוימת. הוא מדגיש שאין הגדרה מוחלטת ואוניברסלית לקבוצות, אלא מדובר במושג יחסי וסובייקטיבי לחלוטין, שתלוי באופן שבו האדם בוחר להגדיר את הגבולות ואת הפרמטרים של הקבוצה. איך המוח האנושי מגדיר מהי קבוצה? אליעד מתאר שהמוח מחליט להגדיר קבוצה על סמך מאפיינים משותפים מסוימים שהוא בוחר. כל אובייקט במציאות יכול להיות שייך למספר קבוצות שונות, תלוי בהקשר. למשל, ... פרמטרים שונים שהמוח בחר להדגיש באותו רגע, מתוך אין - סוף מאפיינים אפשריים. אליעד מביא דוגמה מפורטת: אם נגדיר קבוצה בצורה מדויקת מדי (הכיסא הזה שנמצא בדיוק במקום הזה ובזמן הזה), הקבוצה לא תוכל להכיל שום דבר נוסף מלבד האובייקט הספציפי שהוגדר. לעומת זאת, אם ההגדרה תהיה רחבה מדי (כל מה שקיים), היא תאבד משמעות. לכן, המוח בוחר באופן שרירותי פרמטרים שמצד אחד מצמצמים את ההגדרה מספיק כדי ליצור משמעות לקבוצה, ומצד שני מאפשרים מספיק גמישות כדי שהקבוצה תכלול יותר מאובייקט אחד. האם קיימת הגדרה מוחלטת לקבוצה? לפי אליעד, אין הגדרה מוחלטת ואובייקטיבית לקבוצה, אלא תמיד מדובר בהחלטה שרירותית וסובייקטיבית של האדם שמקטלג. המוח יכול ליצור אין - סוף הגדרות אפשריות. ההחלטה איזו קבוצה ליצור תלויה במה שהאדם מחפש, רוצה או צריך באותו רגע נתון. לדוגמה, אם האדם מחפש מקום לשבת, הוא יגדיר קבוצה של מקומות שאפשר לשבת עליהם ויכלול בה כיסאות. אם הוא מחפש חפצים לנקות, הקבוצה תהיה חפצים שצריך לנקות וגם הכיסא עשוי להיכלל בה. ההגדרות הן תמיד תלויות בהקשר ובצורך סובייקטיבי של האדם. מהו הפרדוקס של הקבוצה האינסופית? אליעד מתייחס לכך שקיימות קבוצות אינסופיות, למשל כל האובייקטים שקיימים בעולם. קבוצה כזו היא אינסופית וכוללת את כל מה שישנו. אך הוא מראה שישנה בעיה הגיונית: כדי להגדיר קבוצה של כל מה שקיים, צריך להתייחס גם לקבוצה של כל מה שלא קיים, ולכן תמיד ייווצר מצב של שתי קבוצות לפחות - קבוצת הקיים וקבוצת הלא קיים. זהו פרדוקס מובנה בכך שתמיד חייב להיות משהו מחוץ לקבוצה, אחרת היא מאבדת את המשמעות שלה. מהן הקבוצה הגדולה ביותר והקבוצה הקטנה ביותר? אליעד מסביר שהקבוצה הקטנה ביותר האפשרית היא זו שמוגדרת בצורה הכי מצומצמת - מקום וזמן מדויק, שמכילה אובייקט אחד בלבד. לעומת זאת, הקבוצה הגדולה ביותר האפשרית היא זו שמכילה את כל מה שישנו (הכל). אך אף אחת מהן אינה מועילה באמת, כי הקבוצה הקטנה ביותר לא מאפשרת הכללה, והגדולה ביותר היא כללית מדי ומאבדת משמעות. כיצד המוח האנושי מחליט לאיזו קבוצה לשייך אובייקט? אליעד מדגים את תהליך ההחלטה הסובייקטיבי באמצעות כיסא. אם אדם עיוור נכנס לחדר, הוא לא יבדיל בין ... שמחפש לשבת יראה בכיסא אובייקט שונה לחלוטין מהקיר, כי הכיסא עונה על הצורך שלו. כך שהמוח מחליט לשייך אובייקט לקבוצה על פי הרצון, הצורך, או ההקשר באותו רגע נתון. אין פה שום דבר מוחלט, אלא החלטה שמתבססת על השאלה: מה אני צריך כרגע? האם השיוך לקבוצה הוא סובייקטיבי? לפי אליעד, גם השיוך של אובייקטים לקבוצה וגם עצם הגדרת הקבוצה עצמה הם סובייקטיביים לחלוטין. הוא נותן דוגמה של אדם שמפחד מפיל דמיוני שרודף אחריו. אף על פי שאין שם פיל, עבור האדם הזה קיימת קבוצה של דברים מסוכנים שאליה הפיל שייך. כלומר, השיוך לקבוצה מתבסס על מחשבות, אמונות, ודמיון, ולכן הוא תמיד סובייקטיבי. כמה זמן עבר מאז בריאת העולם, וכיצד זה קשור לקבוצות? ... איך הגענו להווה? ואם הזמן התחיל בנקודה מסוימת, נשאלת השאלה: מה היה לפני? כלומר, ניסיון להגדיר באופן מוחלט את הקבוצה זמן שעבר מוביל לפרדוקס של הגדרה אינסופית. כיצד יוצאים מפרדוקס ההגדרות? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשתחרר מפרדוקס ההגדרות, היא ... כי כשלא יודעים דבר, אין משמעות לחלוקה לקבוצות. לסיכום, אליעד כהן מסביר את תורת הקבוצות באופן מעמיק, ומראה שכל קבוצה היא תוצר של החלטה סובייקטיבית ואישית. אין דרך אבסולוטית להגדיר קבוצות, והמוח יוצר קבוצות על פי הצרכים וההקשר שבו הוא נמצא בכל רגע נתון. איך המוח מגדיר קבוצות? מהו פרדוקס הקבוצה האינסופית? כמה זמן עבר מאז בריאת העולם? מהי הקבוצה הקטנה ביותר? האם השיוך לקבוצה סובייקטיבי? כיצד נוצרת קבוצה? מהי תורת הקבוצות לפי אליעד כהן?

קבוצה וחברים, חשיבות הקבוצה, חשיבות החברים, לימוד בקבוצה, האם הקבוצה חשובה? מהי חשיבות הקבוצה? אהבת חברים, כתות, מניפולציות של מורים רוחניים, תלות במורה רוחני, חברותא, מנטורים, גורואים, הארה רוחנית, מנהיגי כתות, הצורך בקבוצה למה מנהיגי כתות יוצרים תלות בקבוצה ולא בהם ישירות? אליעד כהן מסביר שכדי לשלוט באנשים, מנהיגים של כתות משתמשים לעיתים קרובות בטכניקה מניפולטיבית שמטרתה ליצור תלות של האדם בקבוצה, במקום תלות ישירה בהם עצמם. הרעיון המרכזי הוא שאנשים חושבים שההצלחה שלהם תלויה בקשר ובחיבור לקבוצה, ולא במנהיג עצמו. בצורה זו, המנהיג מסתיר את כוונתו האמיתית ויוצר אשליה שהאדם אינו תלוי בו, אלא תלוי בקבוצה. כך קל לו יותר לשלוט ולהוביל את האנשים לאן שירצה, בלי שהאנשים ירגישו מנוצלים או תלויים באדם אחד בלבד. מהי האמת מאחורי הרעיון של תלות בקבוצה? אליעד כהן מדגיש שיש היגיון מסוים ברעיון שקבוצה יכולה לעזור לאדם להצליח. הוא מביא דוגמאות פשוטות מהחיים היומיומיים: אם מישהו רוצה להצליח בתחום מסוים, למשל להתאמן או ... בעסקים, זה טבעי והגיוני שיהיה מחובר לאנשים נוספים שמתעניינים באותו תחום. למשל, מי שרוצה להצליח בספורט יכול להיעזר ולהיענות מקבוצה של ספורטאים שתתן לו מוטיבציה ותמיכה. עם זאת, אליעד מבהיר שלמרות שיש בכך היגיון, זה לא אומר שהאדם באמת תלוי באנשים אחרים או בקבוצה. התלות הזאת היא בעצם אשליה. בפועל, כל דבר פנימי, כגון הצלחה, התפתחות רוחנית, השגת מטרות, או כל דבר פנימי אחר, האדם יכול להשיג גם לבד לגמרי. קבוצה יכולה לסייע, אך היא אינה תנאי הכרחי להצלחה. מהי המניפולציה שמנהיגים רוחניים וגורואים עושים באמצעות הקבוצה? אליעד כהן מבהיר באופן מפורש כי המניפולציה הגדולה ביותר של מנהיגים רוחניים וגורואים היא לשכנע את התלמידים שהם תלויים בקבוצה בצורה מיסטית או רוחנית. מנהיגים אלו טוענים לפעמים שאדם חייב להתחבר לנשמות של הקבוצה, או שלקבוצה יש כוח מיוחד ובלעדי להוביל את האדם להצלחה רוחנית או חומרית. מנהיגים אלו לעולם לא יאמרו במפורש לאדם שהוא תלוי בהם ישירות, אלא ישתמשו בטענה שהקבוצה היא המפתח להצלחה. בפועל, מי ששולט בקבוצה הוא תמיד אותו מנהיג. לכן, האדם נעשה תלוי במנהיג בעקיפין, דרך התלות בקבוצה. המנהיג למעשה משתמש בקבוצה כאמצעי לשליטה והסוואת מטרותיו האמיתיות - שליטה באנשים אחרים ויצירת תלות סמויה. האם יש דוגמה להמחיש את ההבדל בין תלות בריאה לתלות לא בריאה בקבוצה? אליעד כהן נותן דוגמה ברורה לכך שיש הבדל משמעותי בין מצב שבו אדם נעזר בקבוצה באופן חיובי ומועיל, לבין מצב שבו הוא מאמין שהקבוצה היא גורם קריטי להצלחה האישית שלו באופן מוחלט. למשל, אם אדם שרוצה להצליח בעסקים מתחבר לאנשי עסקים או לומד ... אישי או מנטור שיכול לתת לו הכוונה מקצועית. הבעיה מתחילה כשהאדם מתחיל לחשוב שההצלחה שלו בלתי אפשרית ללא אותה קבוצה או אותו מנהיג רוחני, ושהוא תלוי בהם לחלוטין. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא חושב שלקבוצה יש כוח מיסטי או רוחני מיוחד ושהוא לא יכול להצליח לבד, זאת המניפולציה והבעיה. מה צריך להיות היחס הבריא של אדם כלפי קבוצה ומורים רוחניים? לפי אליעד כהן, היחס הבריא של האדם כלפי קבוצה או כלפי מורה רוחני, צריך להיות כזה שבו האדם מודע לכך שהוא איננו תלוי בשום דבר או אף אחד באופן מוחלט. מורה רוחני אמיתי לא יטען שאדם תלוי בו או בקבוצה שלו. במקום זאת, מורה אמיתי ינסה תמיד לעודד את האדם לקחת אחריות אישית, לפתח עצמאות מחשבתית, להבין בעצמו, להטיל ספק, לא להאמין באופן עיוור ולהיות בעל יכולת להתמודד לבד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים. האדם יכול להיעזר בקבוצה או במורה רוחני, אך לעולם לא להרגיש תלוי בהם באופן מוחלט. המטרה היא תמיד לפתח את יכולת החשיבה העצמאית, ולאפשר לאדם להצליח ולהתקדם בכוחות עצמו. איך אלוהים משמש דוגמה למצב של אי - תלות מוחלטת בקבוצה? אליעד מביא דוגמה פילוסופית של אלוהים כמופת לאי - תלות מוחלטת. הוא אומר שאלוהים הוא דוגמה לישות שנמצאת בראש הפירמידה של ההישגים הרוחניים, ואין לה שום קבוצה. לאלוהים אין צורך בקבוצה, מפני שבממד של אלוהים אין שום דבר אחר מלבדו, ולכן אין לו תלות בשום גורם חיצוני. על פי התפיסה ... צריך לחתור למצב תודעה שבו הוא אינו תלוי בשום גורם חיצוני להשגת ההצלחה הפנימית והרוחנית שלו. בכך הוא מסכם, שקבוצה יכולה להיות מועילה, אך היא אינה הכרחית, וכל מחשבה על תלות מוחלטת בקבוצה או במנהיג רוחני היא סוג של מניפולציה שמטרתה שליטה סמויה. האם קבוצה חשובה להצלחה? איך מנהיגי כתות שולטים באנשים? מהי אהבת חברים בקבוצות רוחניות? כיצד נוצרת תלות במורה רוחני? האם אפשר להצליח לבד ללא קבוצה? איך לזהות מניפולציות של גורואים?

תורת הקבוצות, פרדוקסים של האינסוף, קבוצה אינסופית, חשבון אינפיניטסימאלי, גדלים של אין סוף, כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? הפרדוקסים של זנון, פרדוקסים מתמטיים, פרדוקסים לוגיים, ... של אינסוף? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן ניתח את רעיונות תורת הקבוצות ופרדוקסים הקשורים לאינסוף, תוך התמקדות בנושאים כמו קבוצה אינסופית, גדלים של אינסוף, פרדוקסים של זנון וחשבון אינפיניטסימאלי. הוא פתח את השיחה בשאלה האם ניתן לחלק חומר באופן ... ופרדוקסים של אינסוף? בהרצאה, דיבר אליעד כהן על רעיונות בתורת הקבוצות ופרדוקסים הקשורים לאינסוף, תוך כדי התמקדות בנושאים כמו קבוצה אינסופית, גדלים של אינסוף, פרדוקסים של זנון, וחשבון אינפיניטסימאלי. הוא פתח את השיחה עם השאלה על היכולת לחלק חומר ...

פחד לעמוד בפני קהל, פחד להציג את עצמי, פחד להעביר פרזנטציה, פחד לדבר בקבוצה, לעמוד מול קבוצה, דיבור בפני קהל, טיפול בפחד במה, טיפול בחרדת קהל, איך להתמודד עם פחד קהל? איך לדבר בפני קהל? למה ...

קבוצת הפייסבוק של אליעד כהן להיות אלוהים, מהי מטרת הקבוצה בפייסבוק? דיונים בפייסבוק, אפשר לנהל כל דיון בכל נושא בפייסבוק, טיפוסי גולשים בפייסבוק, קבוצה בפייסבוק לדיונים בשיטה של אליעד כהן מהי מטרתה של קבוצת הפייסבוק להיות אלוהים של אליעד כהן? קבוצת הפייסבוק של ... וייחודי שבו כל אדם יכול להביע כל רעיון ולדון בכל נושא ללא חשש מצנזורה או הגבלה. אליעד כהן מסביר שהקבוצה אינה מיועדת למטרות שיווקיות, משום שאם זו הייתה מטרתו, הוא היה נכשל בה לחלוטין, שכן בקבוצה הוא מופיע באופן אחר מאשר בדרך כלל, ומרשה לעצמו לנהל שיחות חסרות חשיבות או שטחיות ללא מטרה מוגדרת. הקבוצה גם לא הוקמה לצורך התמודדות עם אנשים משוגעים או בעייתיים, למרות שיש בקבוצה מקום גם לסוג כזה של דיונים. המטרה האמיתית של הקבוצה היא ליצור מרחב מיוחד שבו כל אדם יוכל להרגיש בנוח להטיל ספק באופן מוחלט בכל דבר ולהעלות כל רעיון, ... דבר. ברוב הקבוצות יש מנהלים שיכולים למחוק תגובות, לחסום משתמשים או להגביל את חופש הביטוי בנושאים מסוימים. לעומת זאת, בקבוצה של אליעד כהן כמעט ואין הגבלות על נושאי הדיון, וניתן לבטא אפילו רעיונות שאולי ייחשבו מוזרים או קיצוניים במיוחד. אליעד מציין שדווקא האופי הייחודי של הקבוצה הוא שמאפשר למשתמשים להרגיש בנוח להעלות שאלות בנושאים שלא היו מעזים להעלות במקומות אחרים, ובכך יוצר מקום שבו הדיונים הם פתוחים, עמוקים ונטולי פחד או צנזורה. האם בקבוצת הפייסבוק להיות אלוהים באמת הכל מותר? למרות הכותרת של הקבוצה שמרמזת על חופש ביטוי מוחלט (להיות אלוהים), אליעד כהן מסביר שיש עדיין כמה מגבלות ברורות ומוגדרות. הוא מבהיר שאין כוונה להפוך את הקבוצה לפח אשפה שבו אפשר לכתוב כל דבר מבלי לקחת חלק בדיון. מי שמעלה תכנים בקבוצה נדרש להיות מוכן לנהל שיח אמיתי, לבדוק את רעיונותיו ולהתמודד עם שאלות שמפנים אליו החברים האחרים. לדוגמה, אם מישהו ... ולנהל דיון על כך. אם אותו אדם יפרסם רק תיאוריה שטחית ויעלם בלי לנהל דיון, הוא לא מתאים לרוח הקבוצה ועלול להיות מסולק. באופן דומה, מיסיונרים או אנשים שמנסים לכפות על חברי הקבוצה דעות דתיות או אמונות מבלי להיות פתוחים לבדיקה או דיון, גם הם אינם מתאימים לרוח הקבוצה וייתכן שיתבקשו לעזוב. עם זאת, כל עוד המשתמשים מוכנים לנהל דיונים פתוחים וכנים על הרעיונות שלהם, כל נושא הוא לגיטימי לחלוטין ואפשר לדון בו לעומק ובאופן חופשי ללא חשש. האם שם הקבוצה להיות אלוהים משקף את מטרת הקבוצה או גורם לבעיות תדמית? אליעד כהן מודה כי שם הקבוצה יכול לגרום לאנשים מבחוץ לחשוב שהקבוצה מוזרה או שהוא עצמו אדם מוזר. עם זאת, הוא לא מודאג מהתדמית הזאת. אליעד אומר שלא אכפת לו מה אנשים חושבים עליו או על הקבוצה, ומה שמעניין אותו באמת הוא התוכן והיכולת לנהל דיונים פתוחים ועמוקים על כל נושא אפשרי. הוא גם מציין שאין אפשרות טכנית לשנות את שם הקבוצה לאחר שהיא גדלה מעל גודל מסוים, ולכן השם נשאר כפי שהוא. הוא מאמין שמי שמחפש את שמו או את תכניו יגיע לקבוצה מתוך עניין אמיתי בחשיבה ובגישה שלו, כך שהשם מהווה רק מסנן ראשוני למי שכבר מכיר אותו. למה לא להסתפק בדיונים בקבוצות אחרות במקום בקבוצה של אליעד כהן? לשאלה זו משיב אליעד כהן ואומר כי אכן ישנן קבוצות רבות ברשת שניתן לנהל בהן דיונים בנושאים שונים. עם זאת, לדבריו, דווקא בקבוצה שלו אפשר לנהל דיון בלי לחשוש מהצנזורה או מהגבלת נושאים. לדבריו, ברוב הקבוצות האחרות יש מנהלים שעלולים להתערב או למחוק דיונים שאינם מתאימים להם מסיבות שונות. אליעד גם מסביר כי בקבוצה שלו אפשר להעלות שאלות על נושאים עמוקים ופילוסופיים, כגון איך נוצר רצון, ולהיות בטוח שהדיון יתנהל בצורה ביקורתית ורצינית, ולא באופן שטחי או חסר משמעות כפי שקורה לעיתים קרובות במקומות אחרים. עם זאת, הוא מודה שיש גם בקבוצה שלו אנשים שלפעמים מעלים נושאים מוזרים או לא קשורים, אך כל עוד הם פתוחים לבדיקה ולשיח - אין בכך ... אליעד כהן? האם באמת אפשר לדבר על הכל בקבוצת הפייסבוק של אליעד? מה ההבדל בין קבוצות פייסבוק אחרות לבין הקבוצה של אליעד כהן? האם יש הגבלות על דיונים בקבוצת הפייסבוק של אליעד כהן? למה אליעד כהן בחר בשם להיות ...

... לרצות לבחור בך וכאן נדבר על עניין של שכנוע וטיפול בהתנגדויות. גם ברמת לקוח בודד וגם ברמה שמנסים לשכנע קבוצה של אנשים לבחור בך. ונסביר ברגע שאתה מנסה לשכנע בן אדם להסכים איתך, ויש לאותו בן אדם המון התנגדויות, באיזו התנגדות שלו, אתה אמור להתמקד. ואם אתה מנסה לשכנע קבוצה של אנשים, לדוגמה פוליטיקאי שמנסה לשכנע קבוצה של אנשים לבחור בו, במי מהאנשים הוא אמור להתמקד ואיזה מסרים הוא אמור להעביר. ונדבר על אחת הטעויות הנפוצות ביותר, של פוליטיקאים בתקופת בחירות, שמנסים לשכנע קבוצה של אנשים, לבחור בהם, להצביע להם וכיוב. ונדבר על טעות שגורמת לאדם שמנסה לשכנע את הקבוצה של האנשים, לא להצליח להשיג את המטרה שלו, למרות שהוא נותן את הנאום הכי משכנע ואת ההרצאה הכי משכנעת ... בכל מקרה, הרי שזה אותו המסר שאתה צריך להעביר לאנשים שמתלבטים. ובעומק של העניין, מה שנכון לגבי איך לשכנע קבוצה של אנשים, נכון גם לגבי איך לשכנע בן אדם אחד. לדוגמה נניח שאתה רוצה לשכנע לקוח לרכוש ממך, הרי ... 10 שיקולים האם לרכוש ממך או לא לרכוש ממך את המוצר. אז לצורך העניין אפשרי לעשות את החלוקה הבאה. קבוצה אחת של שיקולים, תהיה השיקולים שיש ללקוח לרכוש ממך, שהוא כבר משוכנע בהם לרכוש ממך. קבוצה שניה של שיקולים, תהיה השיקולים של הלקוח לא לרכוש ממך, שיקולים שכנראה לא תוכל לשכנע בהם את הלקוח לשנות את דעתו. קבוצה נוספת של שיקולים, תהיה השיקולים של הלקוח שלגביהם הוא מתלבט, האם כן או לא לרכוש ממך, שיקולים שיש ללקוח ...

... איך נוצרת אנטישמיות ומה הפתרון לה? אנטישמיות היא שנאה כלפי יהודים, אך המהות שלה היא שנאה בלתי מוצדקת כלפי קבוצה מסוימת, במקרה זה יהודים. היא אינה נובעת ממעשים שליליים של יהודים כלפי אחרים, אלא נובעת רק מהיותם יהודים. כלומר, ... שנאת נשים, שנאה כלפי הומואים ועוד. הצורך בהאשמת אחרים בצרות האישיות הוא בעיה שיכולה להתרחש בכל חברה ובין כל קבוצה. לדוגמה, אדם שהוא הומו מודחק עשוי להפנות את כעסו כלפי הומואים אחרים כי הוא לא רוצה להתמודד עם נטיותיו האישיות, ובכך יפתח שנאה כלפי מי שהוא רואה כנציג של הקבוצה הזו. אותו עיקרון נכון גם כלפי שנאה כלפי יהודים - מדובר במנגנון פסיכולוגי שבו אדם שונא את האחרים כדי ... מדוע יש אנטישמיות? איך נוצרת אנטישמיות? אנטישמיות היא שנאה כלפי יהודים, אך המהות שלה היא שנאה בלתי מוצדקת כלפי קבוצה מסוימת, במקרה זה יהודים. אנטישמיות אינה נובעת ממעשים שליליים של יהודים כלפי אחרים, אלא מכך שנאה מופנית כלפי יהודים ... לא חייב להיות אמיתי, אך ברגע שמישהו מאשים את היהודים על בעיותיו האישיות, הוא למעשה מניח את האשמה על קבוצה חיצונית, כדי לא להתמודד עם הבעיות הפנימיות שלו. האם יש קשר בין אנטישמיות לנושא אחר כמו הומופוביה או שנאת ... אתיופים או קבוצות מיעוט אחרות. הצורך בהאשמת אחרים בצרות האישיות נוגע לא רק לאנטישמיות, אלא גם לשנאה כלפי כל קבוצה מיעוט. למשל, אדם שהוא הומו מודחק עשוי להפנות את כעסו כלפי הומואים אחרים כי הוא לא רוצה להתמודד עם נטיותיו האישיות, ובכך יפתח שנאה כלפי מי שהוא רואה כנציג של הקבוצה הזו. איך ניתן להתמודד עם אנטישמיות? הפתרון האמיתי לאנטישמיות טמון בתהליך פנימי של כל אדם. המאבק הפיזי באנטישמיות, כמו ... אחריות על עצמם, ולא להאשים את הסביבה. תהליך זה יכול להוביל לתוצאה של הפחתת השנאה כלפי יהודים וכלפי כל קבוצה מיעוט אחרת. אם כל אדם לומד לא להאשים אחרים על מצוקותיו האישיות, ייווצר עולם פחות שנאה. אנטישמיות שנאה כלפי ...

... איך למנוע הצטרפות לכת? איך להציל מישהו מכת? איך להילחם בכת? מה זה בדיוק כת ומה ההבדל בין כת לקבוצה רגילה? כת היא קבוצה של אנשים, לפחות שני אנשים ומעלה, שמאמינים באמונה כלשהי הנתפסת על ידי החברה הכללית כמוזרה, שונה, או קיצונית. לא כל קבוצה אידאולוגית או חברתית היא כת, למשל, אנשים שמאמינים שראש ממשלה מסוים הוא טוב או לא טוב אינם מהווים כת, מכיוון שהאמונה שלהם אינה יוצרת נזק למערכות היחסים שלהם עם הסביבה הקרובה. הדבר שהופך קבוצה לכת הוא שאמונה מסוימת שלהם מתחילה לשבש ולהזיק ליחסים של חבריה עם בני המשפחה, החברים, או אפילו עם עצמם. לדוגמה, אם אדם מתחיל להאמין במישהו שמציג את עצמו כבעל כוחות על, עצם האמונה הזו אינה הופכת את הקבוצה לכת, אבל אם בעקבות האמונה האדם מתנתק ממשפחתו, מתרחק מחבריו, או מזניח את עצמו, אז הקבוצה הזו נחשבת לכת. קבוצה שהופכת לגדולה במיוחד ונתפסת כלגיטימית על ידי החברה עשויה להיקרא דת, אך כל דת גדולה החלה את דרכה בעבר ... עליך להיות בכת אינו יעיל כלל. האדם כבר מאמין שמנהיג הכת או האמונה שלהם חזקה מהאיסור שלך. הסברה שהוא בקבוצה מסוכנת - לנסות לשכנע אותו שהמנהיג אינו צדיק אמיתי או שהוא מנצל אותו, לא עובד כי האדם כבר פיתח ... כיצד להתמודד עם קרוב משפחה שהצטרף לכת, ומה ניתן לעשות כדי למנוע מראש הצטרפות לכת. מהי כת? כת היא קבוצה של אנשים שמאמינים באמונה מסוימת, אשר בדרך כלל נתפסת כמוזרה או שונה על ידי החברה הכללית, וכתוצאה מכך, מתחילה ... שליטה על חבריהן, ולעיתים גם מנצלות אותם לצרכים שונים. איך ניתן לזהות כת? ישנם מספר מאפיינים המבדילים בין כת לקבוצה רגילה: חבריה מאמינים באמונה מוזרה או קיצונית. הכת פוגעת בקשרים האישיים של החבר עם משפחתו וחבריו. מנהיג הכת לרוב ...

... איך למצוא מכנה משותף? מכנה משותף. איך למצוא את המכנה המשותף של דברים שונים? מכנה משותף, הוא הדבר שמאחד קבוצה של דברים. ככל שהמכנה המשותף רחב יותר, כך הוא מאחד קבוצה רחבה יותר של דברים. מכנה משותף רחב = מהות בסיסית רחבה. מכנה משותף רחב = אחדות בין דברים שמבוססת ... במה הם דומים, מה מאחד אותם, מה ההיגיון שגורם להם להיות כפי מה שהם. אחרי שמוצאים היגיון כלשהו שמנהיג קבוצה של דברים, יש לעשות זאת עם קבוצה נוספת וכן הלאה. לאחר מכן יש לחפש את ההיגיון של השכלים השונים. דהיינו, את ההיגיון של ההיגיון וכולי. בסופו ...

... לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין. לדוגמה, אם מישהו רוצה להשמיץ קבוצה מסוימת של אנשים, הוא יכול להגיד: כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. במקרה זה, המילה כל מהווה הכללה חד - משמעית ולכן מעוררת התנגדות, מכיוון שאנשים באופן טבעי מתנגדים להכללות מוגזמות. השומע יחשוב מיד: לא נכון, לא כל האנשים בקבוצה הם גנבים, גם אם בפועל אחוז גדול מהקבוצה הוא אכן כזה. לעומת זאת, אם רוצים להעביר מסר דומה בלי לעורר התנגדות, ניתן להשתמש במשפט כמו: חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים או יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. ... מסתבר שיש הבדל משמעותי בין חלק מהאנשים לבין יש אנשים. אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין: אם אומרים חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ומורידים את המילה חלק, נשאר המשפט: האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. משפט זה נשמע כהכללה חזקה ויכול להיתפס כהאנשים כולם גנבים. לעומת זאת, אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים ונוריד את המילה יש, נקבל את המשפט: אנשים בקבוצה הזאת גנבים, שאינו נשמע כהכללה מוחלטת כמו המשפט הקודם. מכאן ההסבר שאליעד נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח ... כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים. אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים, אוקי עכשיו עובדתית בא נניח שהעובדות הם שלא כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים, נגיד שעובדתית לא כולם גנבים נגיד שחלקם גנבים, נגיד שיש בקבוצה הזאת 30% גנבים 10% גנבים 70% גנבים זה לא משנה. אוקי עכשיו אם נבוא לשומע לזה ששומע את המסר ונגיד לו כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת גנבים ברגע שאומרים את המילה כל בהתחלת הרעיון המילה כל היא מילה מחייבת, היא מילה שברגע שאומרים ... השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק ... מנסה לדייק כנראה שגם מה שהוא יגיד לי אחר כך זה נכון ואז אומרים לבן אדם תראה חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע ... משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים וחלק לא גנבים ואנחנו נגיד רוצים להשמיץ אותם, עכשיו איך אפשר להעביר בעצם את המסר הזה אפשר לומר יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים ואפשר לומר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים. עכשיו איזה מסר יותר משמיץ המסר שאומר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים או יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים לכאורה אותו דבר, נכון פעם אמרנו שחלק מהאנשים גנבים ולא כולם ופעם אמרנו שיש אנשים גנבים ולא כולם, אוקי אבל שימו לב לנושא הבא. אוקי בואו ניקח את המילים האלה יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים, חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים, עכשיו שימו לב בא נגיד נוריד את המילה חלק ואת המילה יש מה קיבלנו, אם הורדנו את המילה חלק נשאר לנו שימו לב חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים נוריד את המילה חלק מ... נשאר לנו האנשים בקבוצה הזאת גנבים. לעומת זאת אם אנחנו ניקח יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז נוריד את המילה יש ואז קיבלו אנשים בקבוצה הזאת גנבים. עכשיו שימו לב להבדל אם היו רואים ואומרים אנשים בקבוצה הזאת גנבים או האנשים בקבוצה הזאת גנבים מה יותר מכליל, מה נשמע לשומע יותר הכללה כלפי הקבוצה הצורה של האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זאת אומרת אנשים בקבוצה הזאת גנבים זה לא בהכרח אומר שכל האנשים גנבים אבל אם לדוגמה אומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים זה יותר מכליל אם לדוגמה היה צריך להמר אומרים לבן אדם תקשיב אנשים בקבוצה הזאת גנבים ואחר כך מצביעים על קבוצה אחרת ואומרים לו האנשים בקבוצה הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או ...