... בלימודים? התפתחות רוחנית דרך מצוינות איך לפתח שכל וחשיבה מכל דבר? מה לעשות אם הילד לא רוצה ללמוד? איך להפוך תחביב לכלי למידה? האם יש סתירה בין חומריות לרוחניות? האם צריך להתפטר מהעבודה כדי להתבודד ולעשות עבודה עצמית עם עצמך כדי להתקדם רוחנית? איך לגרום לילד שלך להצליח בחיים גם אם לא בא לו ללמוד שום דבר? איך לעזור לילד שלא מצליח להתרכז ...

... מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון האם לכל שאלה יש באמת תשובה מוגדרת? אליעד ... שאלה יש תשובה חד - משמעית ומוגדרת, במציאות המצב מורכב יותר. הוא פותח ואומר שהסיבה לכך שהוא לעיתים לא עונה ישירות לשאלות היא לא סתם מקרית. כאשר אדם שואל שאלה, הוא לרוב מניח שהתשובה קיימת באופן ... הוא מגיע להבנה שהכל אחד. כלומר, ברמה הגבוהה ביותר של השכל, אין כלל הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה, בין נברא ללא נברא, בין קיום לחוסר קיום. האדם שמגיע להבנה הזאת כבר לא מחפש תשובות לשאלות, כי הוא רואה שהשאלות עצמן אינן קיימות במובן המהותי. לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם שואל אותו מה הסיבה שהעולם קיים?. אם אליעד היה עונה באופן פשוט: יש סיבה ואין סיבה זה אותו הדבר, האדם לא היה מבין כלום. לכן אליעד אומר שצריך שהאדם ישאל את עצמו שאלות עמוקות יותר לגבי מהות הסיבה והאין סיבה, שיחקור ויבין בעצמו את משמעות המושגים האלה, ואז יגיע לתובנה שהשאלה עצמה כבר מכילה בתוכה את התשובה. זאת משום שהתשובה ... ההבנה שאין שום הבדל בין שני הקצוות של הפרדוקס. איך מגיעים להבנה שאין הבדל בין סיבה לאין סיבה? אליעד מדגיש שהדרך היחידה להביא אדם להבנה שהשאלה היא התשובה ושאפשר להוכיח דבר והיפוכו, היא על ידי התבוננות וחקירה עצמאית של המושגים עצמם. לדוגמה, אדם ששואל למה אני רוצה את מה שאני רוצה? צריך להתעמק בשאלה ולנסות להבין מה בכלל המשמעות של רצון. כשהוא יעמיק בשאלה הזאת, הוא יראה בעצמו שהרצון הראשון או הסיבה הראשונה הן בעצם מושגים בלתי מוגדרים. ואז, ברגע שהוא באמת מבין את השאלה, הוא כבר מבין את התשובה. ההבנה השורשית מביאה אותו למקום שבו השאלות כבר לא קיימות. מה המטרה הסופית של השאלות והתשובות? הסיבה שאליעד מדגיש שוב ושוב שהשאלה עצמה היא התשובה, היא כדי להביא את האדם למצב שבו הוא כבר לא תלוי בתשובות חיצוניות. ... כולה היא שלמות אחת, ואין הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות שהוא חשב שקיימות. מה הסיבה לקיום העולם? האם לכל שאלה יש תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה ...

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל ... ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות. מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר? אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה? ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה? כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, ומה הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם ...

... למה דברים קורים? מה הסיבה שבגללה הדברים קורים? כפי שכבר ביארתי, כאשר קורים לאדם דברים כרצונו, זה לא ממש מעניין ... יש התחלה ויש סוף. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה, וכל אירוע גורר אחריו אירוע אחר, עד התוצאה הסופית שכל הדברים שבעולם מובילים אליה. ומי שרוצה להבין למה הדברים קורים, עליו לנסות ... כולם תהליכים שיוצרים תוצאות שונות. אבל, כל התהליכים כולם, הם כולם חלקים של תהליך אחד גדול יותר. שהוא לכשעצמו גם לו יש סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה. ומי שרוצה לדעת למה הדברים קורים לו, עליו לנסות לראות להיכן הדברים מובילים ... מבין את הקשר שיש בין הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לבין התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא בכל דבר שקורה, הוא יודע להיכן הוא מוביל בנקודה האחרונה שלו, ... הטוב שיש בכל דבר. כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי להשיג את התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ומי שיודע מהי הסיבה הראשונה ומהי התוצאה האחרונה, הוא תמיד מרגיש טוב. והדרך לגלות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, היא די פשוטה. כי על האדם ברמה המעשית והיום יומית, פשוט לנסות להתבונן על ... עצמו. למה זה קרה ומה הסיבה שבגללה זה קרה. ומה עכשיו יקרה בעקבות זה ומהי התוצאה של האירוע הזה. וכאשר האדם משפר את היכולת שלו להבין את הסיבה ואת התוצאה של הדברים השונים בעולם, על ידי זה בסופו של דבר, הוא מבין גם את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, ועל ידי זה הוא יודע למה זה קורה לו. ...

... דברים קורים? לחפש תשובה מוחלטת, לחפש תשובה יחסית, מה הסיבה של כל דבר? חיפוש הסיבה, השאלה הפנימית, שאלה בתוך שאלה למה דברים קורים דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת? אליעד כהן מסביר כי אחת השאלות העמוקות ביותר שאנשים שואלים היא למה דברים ... כי האדם מנסה לקבל תשובה מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר עכשיו רציתי להגיד זאת או פה החלטתי להדגיש את זה. אבל התשובה היחסית אינה מספקת את האדם לאורך זמן, כי ... אומר תבוא עכשיו או בוא לכאן, ואז נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ולכאן? התשובה המיידית תהיה: כי כרגע זה מתאים, כי כרגע יש לכך סיבה . אבל הסיבה האמיתית היא עמוקה יותר: האדם מחפש משהו שמכריח אותו לפעול או לומר בצורה מסוימת, איזשהו עיקרון או חוק מוחלט. האדם לא מסתפק בגורמים זמניים וחלקיים, הוא ... המחייב המוחלט. איך למצוא תשובה מוחלטת לשאלה למה דברים משתנים? כדי למצוא את התשובה המוחלטת לשאלה למה דברים משתנים?, צריך לחקור למה משהו שנראה לנו יש, הופך להיות אין ומדוע מאין נוצר יש. אליעד אומר שכל עוד האדם לא יבין את התהליך הזה - המעבר בין יש לאין ובין אין ליש, הוא לא יוכל באמת לענות על השאלות שלו. אליעד מסביר כי האדם שואל את השאלה למה זה ככה ולא אחרת? בצורות רבות ... האם התשובה קיימת במציאות או בתפיסה שלנו? אליעד מדגיש כי האדם לא ימצא תשובה מוחלטת בתוך ההסברים היחסיים, אלא רק על ידי חקירת העיקרון המוחלט של המציאות. הוא מוסיף דוגמה של עץ: עץ שיש לו שורשים מחובר באופן מוחלט למקום מסוים. לעומת זאת, עץ ללא שורשים יכול להיות בכל מקום. כך ... בזמן הזה? למה דווקא במקום הזה? כל אלו הן רק ביטויים שונים לאותה השאלה העמוקה והיסודית יותר, שקשורה להבנת מהות המציאות והסיבה האמיתית לשינוי שבה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שכדי לפתור את השאלות הפנימיות האלו, יש להבין לעומק מדוע בכלל המציאות היא כזאת - מה הסיבה האמיתית לשינוי בין יש לאין. בלי להבין את זה, האדם ימשיך לחפש ולא יגיע למנוחה, כי התשובות היחסיות אף פעם לא מספקות אותו באופן מלא. למה דברים משתנים? איך למצוא תשובה מוחלטת? מה הסיבה של כל דבר? הסבר על סיבה ומסובב למה דווקא עכשיו ולא אחר כך? מה הקשר בין זמן ומקום? שאלה בתוך שאלה ...

... בן אדם עושה דברים? למה אתה עושה משהו? מה מניע אותך? מה הסיבה שלך? מה מפעיל אותך? של מי הרצון שלך? מה הרצון שלך? רוצה להרגיש רק טוב, בחירה חופשית, רצון חופשי למה בן אדם עושה פעולות שהוא עושה? אחת ... ההוכחה שאדם עושה דברים באמת רק בגלל שהוא חושב שזה יעשה לו טוב יותר? ייתכן שאדם עושה דברים ללא קשר לתוצאה הסופית, ואפילו ייתכן שהוא עושה פעולה דווקא משום שהיא גורמת לו להרגיש רע. הוא מביא כדוגמה אנשים שפוגעים בעצמם או עושים דברים מזיקים, ... רוצים להרגיש רע? ואולי בעצם הם מחפשים להרגיש טוב דרך התחושה הרעה, וכך בעצם כל פעולה חוזרת תמיד לתוצאה של רצון להרגיש טוב, גם אם בדרך שלילית. האם אדם יכול לעשות פעולה בלי לרצות את התוצאה? אליעד דן במורכבות של הנושא באמצעות דוגמה פשוטה: אדם שמעשן סיגריה. הוא רוצה לעשן את הסיגריה, אך אינו רוצה את התוצאה השלילית של העישון - הסיכון לחלות בסרטן. אליעד שואל: האם זה מוכיח שהאדם עשה את הפעולה מבלי לרצות את התוצאה? או שאולי הוא פשוט רוצה לעשן יותר משהוא מפחד מהתוצאה השלילית? ההבחנה שאליעד עושה היא בין הרצון לבצע את הפעולה לבין הרצון בתוצאה עצמה. לדבריו, ברוב המקרים בני אדם רוצים את הפעולה, אבל לא בהכרח רוצים את התוצאה. מהי טוב וכיצד אפשר להגדיר אותו? אליעד שואל באופן מעמיק: מה פירוש המילה טוב? הוא מציע להגדיר טוב כהתמלאות רצונו של האדם. הוא מציג אפשרות ... נכנס לנושא הבחירה החופשית ושואל: האם האדם באמת בוחר את הפעולות שלו? לדבריו, אם אדם עושה פעולה ללא סיבה, זה לא בדיוק נחשב לבחירה חופשית, אלא לאקראיות. כדי שיהיה אפשר לדבר על בחירה חופשית, צריכה להיות סיבה או מטרה מאחורי הפעולה. אך אליעד מעלה ספקות גם לגבי הטענה שכל פעולה נעשית למען תוצאה מסוימת, ואומר שאולי ישנן פעולות שנעשות פשוט כי האדם רוצה לעשות אותן בלי קשר לתוצאה, מה שמחזיר את השאלה אם באמת קיימת בחירה חופשית. האם רצונות האדם הם אקראיים או שיש להם היגיון מסוים? אליעד מתעמק בשאלה האם הרצונות שלנו ... לבדוק בעצמם את המניעים מאחורי הפעולות שלהם ולשאול את עצמם למה הם באמת עושים מה שהם עושים, ולחקור לעומק האם המטרה האמיתית שלהם היא תמיד להרגיש טוב. האם אדם רוצה להיות קיים או חושש מהמוות? אליעד מעלה את הסוגיה הפילוסופית של הפחד מהמוות ... ולשאול את עצמו שאלות כמו: האם באמת רציתי לעשות את הפעולה הזו? ואם כן, מדוע? ולמה רציתי דווקא את התוצאה הזו? הוא ממליץ לאנשים לחקור ולפרק את הסיבות שלהם עד שיגיעו לשורש המניע של הפעולה שלהם, כדי לגלות מה באמת מניע אותם בפעולות שהם עושים. אליעד לא נותן תשובה חד - משמעית או סופית לשאלות, אלא מעודד את המאזינים לחשיבה ביקורתית וחקירה עצמית, במטרה להבין טוב יותר את מניעי הפעולה שלהם. למה בן אדם עושה פעולות? מה מניע אותי באמת? האם יש בחירה חופשית? איך להגדיר מה זה טוב? האם הרצונות שלי אקראיים? מה הסיבה לכל פעולה שאני עושה? האם אני באמת רוצה להרגיש טוב? ...

... המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש ... אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים למה? אליעד כהן מפרט שלשאלה ... אחר? למה אין פה משהו אחר במקומו?. אם מישהו שואל, למה הדלת פתוחה?, הוא מניח שבאפשרות השנייה, הדלת הייתה יכולה להיות סגורה. האם יש הבדל בין לשאול למה לבין מה הסיבה? אליעד כהן מדגיש כי אין הבדל מהותי במשמעות בין השאלות למה? ו - מה הסיבה?. שניהם ביטויים שונים לאותה תהייה. יחד עם זאת, לעיתים יש הבדל בטון או במשמעות המשנית של השאלה: כשאדם אומר למה עשית את זה? הוא עלול לשדר מידה מסוימת של כעס או ביקורת, לעומת מה הסיבה שעשית את זה? שיכול להיות נייטרלי וסקרני יותר. אך מבחינה רעיונית, המהות של שתי השאלות ... ישאל למה נתתם לי את הכסף? משום שזה נתפס כדבר חיובי שהוא רצה בו מראש. לעומת זאת, כאשר הוא נתקל בקושי או בדבר שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה והבנה. כאשר דבר מסוים קורה ללא סיבה נראית לעין, מתעוררת תחושה של חוסר שליטה, חוסר ודאות, וכתוצאה מכך - פחד או תסכול. אם יובהר לאדם מה הסיבה, ולמה דבר מסוים קרה, הוא בדרך כלל ירגיש יותר בנוח עם המציאות. למשל, אדם שלא מצליח למכור בעבודה ושואל את עצמו למה לא מכרתי היום?, גם אם אומרים לו כי לא היית מרוכז, הוא עדיין יכול להמשיך לשאול למה לא הייתי מרוכז? עד שתהיה לו תשובה מספקת. כאשר אדם מגיע לתשובה מספקת, הוא מפסיק להרגיש ... הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה ... ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל אינסופי של חיפוש סיבות ותשובות. לכן, בסופו של דבר, אליעד מסכם ואומר שכל שאלה של למה מבטאת תחושת חוסר סיפוק עם המציאות כפי שהיא, והאדם יפסיק לשאול למה רק כאשר הוא יקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה?

חקירת סיבת הרצון, מה הסיבה שאני רוצה משהו? לגלות את סיבת הרצון, אני רוצה בלי סיבה, רצון מבחירה חופשית, של מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? למה יש לי רצון? מה הסיבה של הרצון? לא מוצא את הסיבה מה הסיבה שאני רוצה משהו בכלל? אליעד כהן דיבר על נושא הרצונות שלנו ועל כך שאנשים נתקלים לעיתים קרובות במצב שבו יש להם רצון מסוים, אבל הם לא מצליחים להבין מה הסיבה לכך. לפי אליעד, בדרך כלל כשמשהו רע לנו, אנחנו מנסים להיפטר מהרצון שלנו או לשנות אותו, במיוחד כאשר אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות עצמה. למשל, אם ... כל רצון שיש לנו חייב להיות עם סיבה? כאשר אדם חוקר את עצמו ושואל למה הוא רוצה משהו, ישנן כמה אפשרויות לתוצאה של החקירה הזאת: אפשרות ראשונה: הוא מגלה סיבה מסוימת לרצון שלו. במקרה כזה, תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול מדוע הוא רוצה את הסיבה הזו, כלומר, החקירה לא מסתיימת, אלא ממשיכה לשאלה נוספת ועמוקה יותר. אפשרות שנייה: הוא לא מצליח למצוא סיבה, ולכן אומר לעצמו שאין סיבה. כאן עולה השאלה: האם האדם באמת משוכנע שאין סיבה, או שאולי הוא עדיין לא מצא אותה? לפי אליעד, אם אדם באמת בטוח שאין סיבה, אז הוא אמור להיות במצב שבו גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו היה מגיע ואומר לו שיש סיבה לרצון שלו, הוא היה בטוח לחלוטין שאלוהים טועה ושאין סיבה אמיתית לרצון הזה. אם עדיין יש ספק, זה סימן שהוא עדיין חושב שאולי קיימת סיבה. האם ניתן בכלל להרגיש משהו ללא סיבה אמיתית? לפי אליעד, לא יכול להיות מצב של רגש או רצון ללא סיבה. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא מפחד ללא סיבה, אז ניתן לשאול אותו למה הוא לא מפחד מדברים אחרים רבים שאין לו סיבה לפחד מהם. אם אין סיבה, למה הרגש הזה ספציפי מופיע דווקא עכשיו? אם באמת היה אפשר להרגיש דברים ללא סיבה, הרי שהיינו מסוגלים להרגיש כל דבר אחר, כמו צחוק, בכי או גועל ללא כל סיבה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת. לכן כל רגש, כל רצון, וכל מחשבה חייבים להגיע מסיבה כלשהי, גם אם אנחנו לא מודעים אליה כרגע. איך אפשר להוכיח שכל מה שאני מרגיש הוא מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאם באמת האדם מאמין שאין

... אני רוצה משהו? לא לפחד לחקור את האמת, מה הסיבה שאני רוצה משהו? למה יש רצון? איך נוצר רצון? מודעות עצמית מה אפשר ללמוד מגורג קוסטנזה על בירור הרצון האמיתי? ההרצאה ... לראות את הבית. הוא מעלה טענות כמו הדרך הארוכה לשם, בעיות של דלק ברכב, חוסר במזון, טענות שהמקום רחוק ולא נעים לביקור, ועוד שלל תירוצים שנועדו לגרום להם לוותר על הביקור. כשהתירוצים לא עובדים והם מתעקשים, גורג ... במעגלים ולמצוא כל פעם סיבה חדשה כדי לדחות את רגע הגילוי. בסופו של דבר, לאחר התעקשות ארוכה, מתברר שאין בכלל בית, וגורג עומד מול האמת שהוא שיקר. מה ... שמנסות למנוע מאיתנו לחקור את הרצון לעומקו. הרצון הפנימי שלנו, בדומה לגורג, אומר לנו שוב ושוב האם אתה בטוח שאתה רוצה לחקור את הרצון שלך? אולי זה יגרום לך כאב ראש, אולי זה מסובך מדי, אולי עדיף לא לדעת. הרצון מייצר תירוצים, פחדים וחששות כדי ... מסביר שדווקא ההתעקשות לחקור את הרצון עד הסוף, כמו ההתעקשות של משפחת ארוסתו של גורג, היא שמובילה לחשיפת האמת. אם נוותר או נסתפק בתשובה שטחית, לא ... רוצה את זה?. כיצד לבצע חקירה פנימית של הרצון בצורה אפקטיבית? כדי לברר את שורש הרצון, אליעד כהן ממליץ להודות בפני עצמנו באופן מלא שאנו אכן רוצים את ... מהתשובה, נוכל לחשוף את הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הרצון. החקירה צריכה להיות רצינית ועמוקה, ולשאול את עצמנו שוב ושוב: למה זה חשוב לי? למה זה באמת משנה לי? ככל שניכנס לעומק ונשאל את ... למה אני רוצה משהו? איך לחקור את הרצון הפנימי? מהי מודעות עצמית? איך נוצר רצון? מה אפשר ללמוד מסיינפלד על מודעות עצמית? איך להתמודד עם האמת ... מדוע חשוב להבין את הסיבה לרצון? ...

... יש סיבה לחיות? למה לחיות? מה הסיבה לחיות? רצון לחיות, רצון למות, רצון להתאבד, סיבה למה לחיות, סיבה למה לא להתאבד, לא רוצה לחיות, רוצה למות, לשכנע מישהו לא למות, לשכנע מישהו לא להתאבד, למה לא למות? האם יש סיבה אמיתית לחיות או למות? כאשר בן אדם שואל את עצמו למה לחיות, הוא מחפש משמעות או סיבה שתיתן לו כוח להמשיך. אליעד כהן מציג בהרצאה את השאלה החשובה והעמוקה הזו: האם קיימת בכלל סיבה מוחלטת לחיות? אליעד מסביר שלשאלה זו אין תשובה מוחלטת, אלא רק תשובות יחסיות, זמניות וחלקיות. הוא נותן דוגמה לכך שאנשים יכולים לתת ... ליהנות או להגשים את עצמו, עדיין הוא יכול לשאול: ובשביל מה בכלל לעשות חיים? כלומר, גם על תשובה שנשמעת הגיונית אפשר תמיד לשאול למה, מה התכלית או מה המטרה, ולא תהיה לכך תשובה מוחלטת שתסגור את כל השאלות האפשריות. האם אפשר לתת תשובה מוחלטת לשאלה למה לחיות? אליעד כהן ... את השאלה ולמנוע כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה למה לחיות? תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת. אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות? אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות? הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים את זה כך: בן אדם קם בבוקר, רע לו מאוד, והוא חושב שאם הוא ימות, הוא יפתור את הבעיה. אבל אז הוא תוהה האם יש סיבה שבכלל יחיה, ולכן הולך לחקור את השאלה. הוא שואל אנשים ולא מוצא תשובה מספקת. כשהוא מגיע למסקנה שאין באמת סיבה, הוא עלול לחשוב שעכשיו כבר מותר לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים רעים אז כדאי למות כדי להפסיק לסבול. אם המשמעות באמת ... ומנותק, הוא כבר לא יתאמץ לעשות שום דבר - לא למות ולא לחיות. מדוע אנשים רוצים להתאבד ומה הטעות שלהם? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאדם רוצה למות היא תמיד בגלל שהוא סובל או חווה חוסר משמעות בחייו, והוא מניח שבמוות הסבל או חוסר המשמעות ייעלמו. לדוגמה, אדם שמתעללים ... כל וודאות לכך. כדי להסביר זאת בצורה ברורה יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרצה להתאבד אך לא עשה זאת מפני שהייתה לו סיבה מסוימת, למשל בגלל שאסור לו מבחינה מוסרית או דתית. אותו אדם לא התאבד בגלל סיבה ספציפית חיצונית, כגון חוק או אמונה. אך מה יקרה אם הסיבה תיעלם פתאום? למשל, אם יתגלה שאין איסור להתאבד? האם זה אומר שצריך למות מיד? לא. כי אם הסיבה לחיות אינה מוחלטת, הרי שגם הסיבה למות אינה מוחלטת. מה ההבדל בין הבנה חלקית להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות? אליעד מסביר הבדל חשוב מאוד בין אדם שחושב שאין סיבה לחיות לבין אדם שבאמת מבין שאין סיבה לחיות. אדם שבאמת הבין שאין שום סיבה לחיות, לא יהיה מוטרד בכלל מהשאלה אם להתאבד או לא. הוא יהיה במצב פסיבי. לעומת זאת, אדם שמוטרד ומתייסר ורוצה למות, זהו סימן שהוא עדיין מחפש משמעות או מניח שישנה משמעות, ולכן הוא עדיין סובל ומוטרד. אליעד מסביר שאם באמת אין סיבה מוחלטת לחיים, אז אין גם סיבה מוחלטת למות, ולכן הרצון למות הוא סימן שהאדם עדיין לא הבין באמת שאין משמעות. הרצון למות מעיד שהאדם לא הגיע לתובנה האמיתית והעמוקה שאין סיבה אמיתית לחיים. אם הוא היה מגיע לתובנה הזאת באמת, הוא היה נעשה שווה - נפש לגמרי, ולא היה מתייסר או מוטרד כלל מהשאלה אם לחיות או למות. למה לא צריך לפחד להודות שאין סיבה מוחלטת לחיות? אליעד כהן מסביר שאין צורך לפחד מההכרה שאין