... ולכן הוא מוגבל בהגדרה זו. האם האין סוף הכרחי לקיום המציאות? רבים חושבים שהאין סוף קודם לדברים הסופיים, ושכל הצמצומים והדברים הסופיים נוצרו מתוכו. אבל אליעד טוען שאפשר גם לחשוב ההפך: אולי דווקא הצמצומים הם אלו שהתאחדו לכדי אין סוף? אולי דווקא הצמצומים מהווים את האין סוף עצמו? אין שום דרך ודאית לדעת מה קדם למה, אם הצמצומים יצרו את האין סוף או האין סוף את הצמצומים, והאפשרויות האלו הן סימטריות לחלוטין. מהו האין סוף הגדול יותר שמכיל הכל? אליעד מציע את הרעיון של האין סוף הגדול יותר. זהו האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את ... לאפשרות של אין סוף גדול ממנו. החיסרון של האין סוף הוא בכך שאין לו את ההפך שלו - הסוף, הצמצום. מי שאין לו גבולות לא יכול לצמצם את עצמו, לא יכול לחוות מגבלה, ולכן גם הוא מוגבל מעצם העובדה ... את שניהם יחד, בצורה אינסופית. מה גדול יותר מאין סוף? האם שלמות היא מושלמת? למה הגדרה יוצרת הגבלה? האם הצמצום יוצר את האין סוף? האם אפשר לדמיין אין סוף גדול יותר? מהו האין סוף האמיתי? האם אין סוף הוא ... שלמות. לא רק שלמות לא רק חיסרון האינסוף לא ממלא את כל המציאות כל מה שנמצא. גם אינסוף וגם צמצומים ויש הפרדה בינו לבין שאר דברים. החיסרון של האינסוף הוא ההגדרה שלו. בעצם זה שהגדרת אותו הגבלת אותו, שאמרת ... שהוא מוגדר יש בו חיסרון ודבר שיש לו משמעות יש לו חיסרון אמרת משהו שהוא טוב אמרת שהוא רע. צמצום זה צמצום. רק שלמות או מישהו שהוא רק חיסרון שניהם חסרים באותה מידה. האינסוף לא מחויב המציאות אלא רק אפשרי כמו ... מהאינסוף נוצר מהסוף. המציאות מכילה גם אינסוף וגם סוף. אומרים יש אינסוף שקדם לדברים הסופיים אפשר להגיד הפוך יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות ...

... הוא ההנחה שיש נפרדות בין הדברים. כיצד תודעת האדם משפיעה על הבנת האחדות? אליעד מסביר שהתודעה האנושית היא בעצם צמצום של המציאות האמיתית. המציאות האמיתית היא אחדות מוחלטת של כל הדברים, אך התודעה האנושית תופסת את המציאות בצורה חלקית ... מיישות אחת התהוו יישויות? היא בעצם התשובה הפשוטה בעולם והקלה והטובה בעולם לכל סוגי השאלות התודעה של האדם היא צמצום ולכן חווה באופן חלקי את החיבור של ההפכים כי מצד האמת הכל אחד, ולכן אין כאן מצד האמת, אין ...

... עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים ... עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים ...

... חלקים ממנו, ומפריד אותם ממנו. ומאחר שתהליך ההפרדה, לא גורע מהתכונות של מהות הדבר, ממילא זה אומר שגם לאחר הצמצום, הישות המצומצמת זהה לחלוטין למהות של עצמה, שהוא האין סוף. ואז ממילא יש לנו ריבוי של אין סוף. ואעפכ ... זהות לחלוטין לישות המקורית, הרי שאין כאן התרבות. ואם הן לא זהות לישות המקורית, הרי שיש כאן סוג של צמצום של הישות המקורית הראשונה. כי המציאות מכילה בתוכה רק ישות אחת שהיא אין סופית. ועכשיו אחרי הבריאה של הנפרדות, ... ריבוי של ישויות אין סופיות. שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא התאבדות או צמצום אמיתי, כי מצד האמת הכל אחד גם עכשיו, ואעפכ וכולי.

... תופש את הדבר הזה. וכאשר האדם מתקרב לאחדות של אמת, אז הוא עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, ... זה נגד רצונו, ואעפכ הוא בוחר את זה. אבל כל זמן שהאדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה, שיהיה לו צמצום ורע, הרי שהוא רוצה לבטל את הרע, ושיהיה לו יותר טוב. כי כולם רוצים שיהיה להם טוב, כי אחרת ...

... הוא שינוי חיצוני. והאדם, לא צריך לשנות מאומה, מלבד לדעת את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל של נפרדות, איך להגיע לאחדות, שהאדם חושב שהיא נפרדת ממנו וכולי. והעצות ...

... כאפשרות. ולכן האין שהוא העדר היש, הוא תמיד רק צורה, כי תמיד קיימת האפשרות לקיומו של היש. וזהו סוד הצמצום, שאינו אפשרי שיהיה צמצום, ואעפכ יש צמצום, כי יש צורות ונפרדות. כי גם המהות היא עצמה צורה. וגם אם יש רק מהות, הרי שיש רק צורה ...

... מוטעה שהבעיה היא באחרים ולא בו עצמו. הטענה של אליעד היא שכל הבעיות שאדם נתקל בהן נובעות קודם כל מהצמצום וההגבלה שבתפיסת המציאות של האדם עצמו. לדברי אליעד, השאלה שמופנית אליו על ידי האדם - כיצד להתמודד עם הסיטואציה ... את האחר ולהגיע איתו להסכמה, הבעיה הבאה תופיע מיד לאחר מכן. ההיגיון כאן הוא שהאדם תמיד נמצא במצב של צמצום ותמיד יהיה משהו אחר שיפריע לו. אם הבעיה היא שאדם מסוים לא מבין אותו, אז גם כשהבעיה הזאת תיפתר, ... והוא אינו יכול לחוות שלמות מוחלטת. הדרך היחידה להפסיק את הבעיה הזו, לפי אליעד, היא להבין את השורש של הצמצום - למה האדם מוגבל להסביר ולמה האחר מוגבל להבין. ההבנה העמוקה הזו תיצור מצב של קבלה ושלמות פנימית, גם ... הוא מסביר שגם אם האדם יפסיק לפחד מגוקים, הוא ימצא משהו אחר לפחד ממנו, כי הפחד הוא תוצאה של צמצום פנימי שממנו האדם סובל. לכן, לפי אליעד, יש רק פתרון אחד אמיתי, והוא להבין את המקור והסיבה לפחד: למה ... אדם אחר לא יכול להבין אותו או להשתכנע ממנו, במקום להיות מתוסכל מזה. מה התוצאה הסופית של הבנת הסיבות והצמצום? אליעד כהן מסכם ואומר שאם האדם יגיע עד האחד הראשון - כלומר, לשורש העמוק ביותר שממנו המציאות נוצרת, ושממנו ... באדם שמרגיש את הקושי, ולא באנשים אחרים. שכנוע אחרים לעולם לא יביא לפתרון אמיתי של הבעיה. אדם תמיד יהיה בצמצום ולכן תמיד ימצא בעיה נוספת. הבנת הסיבות לצמצום היא הדרך היחידה לפתור באמת את הבעיה. הפתרון הפנימי תקף גם להתמודדות עם פוביות ופחדים שונים, כמו פחד מגוקים. ... תקשיבי. התשובה היא פשוטה. גם אם תצליחי לשכנע אותו את תהיי בעיה אחרת, בסופו של תהליך את תמיד נמצאת בצמצום. אם תצליחי לשכנע אותו בסוף תגיעי לראש בקיר על דבר אחר. איך שלא תסובבי את הגלגל את מוגבלת. עכשיו, או שתביני את מהות המציאות ותביני שכל הצמצומים הם אחד, גם שתגידי זה שהוא לא מבין אותי זה טוב וגם אם הוא יבין אותי זה טוב, וגם ...

... קבליים שונים כמו עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם האצילות. לדעתו, ידיעה מוחלטת קיימת רק אצל הבורא, והמחשבות שלנו הן צמצום ופירוט של אותה ידיעה מוחלטת אל תוך העולם שבו אנו חיים. איך קשורים רשימות וזיכרון למחשבה? מחשבה תלויה בזיכרון ... המוחלט. בעולם שלנו אנו חווים נפרדות, אך באמת המהות של כל הדברים היא אחת. המחשבות שלנו נוצרות על ידי צמצום של אותה אחדות מוחלטת, והתחברות של הישויות זו לזו. כאשר אדם מתחבר לעצמו בצורה מוחלטת, הוא מתחבר למהות האמיתית ...

... מודע לכך שאתה הכל, אתה מזדהה דווקא עם הגוף שלך, ועם הכאב או החוויות האישיות שלו, וכך נוצרת תחושת צמצום ומוגבלות. בחוויה היומיומית, כשאתה מסתכל במראה, אתה מזדהה עם הגוף הספציפי הזה בלבד. אך אם היית מודע באמת לכך ... זאת משום שהוא החליט לשכוח שהוא הבמאי של הסיטואציה כדי להעצים את החוויה שלו. למה אנחנו רוצים לחוות דווקא צמצום ומוגבלות? אליעד מסביר שכאשר אתה מודע לכך שאתה כל המציאות, החוויה שלך היא בלתי מוגבלת, אך היא פחות מרגשת. ...