... הראשון של ההרצאה עוסק בקשר שבין השפעות המילים לבין השפעות המובנות בתודעה האנושית. המילים הן לא רק אוסף של צלילים אלא קשרים בין ישויות שונות שנוצרו. לדוגמה, הצלילים שמציין אליעד כהן, כמו המילה שולחן, אינם רק אוסף של צלילים - הם מחברים אותנו לפסיכולוגיה שלנו, למילים שאנחנו תופסים כאמיתיות ומבנים את העולם דרך השפה. הדוגמה של איך תינוק לומד לדבר ממחישה את תהליך הלמידה הבסיסי של השפה: תינוק שומע את הצלילים אמא ובסופו של תהליך, צלילים אלה מקבלים משמעות אצל התינוק. אליעד כהן מסביר כיצד הילד לומד דרך תהליך של חיבור צלילים למילים, בהדרגה מגלה את משמעות המילים ומחבר אותן למציאות היומיומית. בהמשך, הוא עובר להסביר את השלב בו התינוק מתחיל להשתמש בשפה לא רק כהעתקה של צלילים, אלא גם בתהליך של למידת הקשרים המורכבים של השפה. אליעד כהן מדבר על איך מילים חדשות נכנסות לשפה, על ... לשרוד? מהם התנאים החברתיים והתרבותיים שגורמים לשפות לצמוח ולהתפשט? בשלב הזה, אליעד כהן מביא את הדימוי של שפות שמתחילות בצלילים פשוטים אך בהדרגה נבנות ונתפסות כשפה שלמה בעיני המשתמשים בה. הדיון מסתיים בשאלה עמוקה נוספת: האם השפות תמיד היו ... אליעד כהן נוגע גם בעיבוד השפה במוח. המוח האנושי לא רק שומע את המילים, אלא גם מבצע חיבור בין הצלילים שהאדם שומע לבין הקונספטים והמשמעויות שקשורים לאותם צלילים. יש התייחסות לסמנטיקה וללינגוויסטיקה, ומתאר כיצד המוח לא רק קולט את המילים, אלא מעבד אותן בצורה שמחברת אותן לתודעה. המוח לא רק שומע את הצלילים - הוא מבצע אנליזה מנטלית של הצלילים ומחבר אותם עם האסוציאציות האישיות והתרבותיות של הפרט. כמו כן, המוח מפעיל את יכולותיו הקוגניטיביות כדי ליצור קשרים ולקבל ... המילולית. איך נוצרות שפות חדשות? אליעד כהן מציין כי שפות חדשות יכולות להיווצר בצורה אקראית לחלוטין, דרך אנשים שממציאים צלילים חדשים, ומבצע חיבור בין הצלילים למילים. לאורך זמן, מילים חדשות שנוצרות נופלות לאנשים על לוגיקה אסוציאטיבית מסוימת, ומשם הן מתחילות להישאר בתודעה הקולקטיבית ולהפוך ... שנייה. איך תינוק לומד לדבר? מהו התהליך? כאשר תינוק נולד, הוא מתחיל ללמוד את השפה על ידי חיבור של צלילים למובנים. התהליך מתחיל בצלילים חסרי משמעות - למשל אמא, אמא, שם הצליל הזה מתחבר אצל הילד למשמעות של דמות האם. כך, תינוקות מתחילים ללמוד שפה בעזרת חזרות של מילים וצלילים שמקשרות אותם לדימויים. כאשר התינוק שומע את הצלילים הללו חוזרים על עצמם בהקשרים שונים, הוא מתחיל לזהות את משמעותם. הבנה של שפה מתבצעת לא בהכרח דרך מחשבה ... מה שנסמכה עליה. לדוגמה, כאשר התינוק שומע את המילה אמא שוב ושוב בהקשר של דמות האם, הוא מתחיל להאמין שהצליל הזה שווה לאם, גם אם אין הסבר לוגי או רעיוני ברגע זה של הזמן. איך נוצרת שפה? האם יש מקום לתיאוריה של אמונה? הבנת השפה איננה תמיד דבר שמבוסס על לוגיקה, אלא יותר על אמונה. כאשר אנחנו שומעים צליל מסוים ומקשרים אותו עם אובייקט או רעיון כלשהו, אנו מאמינים באמיתותו, גם אם אין הסבר לוגי למה דווקא הצליל הזה מתאר את הדבר הזה. זו אמונה שנבנית עם הזמן, בתהליך של חזרה והסכמה בתוך חברה. ההסבר לגבי הדרך בה נוצרת שפה קשור לתהליך הדרגתי - כל פעם נוצר קשר נוסף בין הצליל למובן, עד שהתינוק או הילד מצליח להבין את המשמעות המלאה של מילים. כל מילה מתחילה כצליל שמקושר לרגש או אובייקט, ומתוך כך נוצרת מערכת של מילים שמאפשרת תקשורת. האם השפה היא תהליך מחויב או אקראי? ... מהתרבות והחברה והופכת להיות המובן מאליו. כל מילה נבנית לא מתוך סדר לוגי, אלא מתוך תהליך של חיבור בין הצלילים למובנים. בסופו של דבר, כל מילה בונה שפה שלמה על בסיס חוקים שמבוססים על אמונה. איך נוצרות שפות חדשות? הדרך בה שפות נוצרות חדשה היא דרך חיבור של מילים והמצאה של צלילים חדשים. לדוגמה, אם נכניס אדם חדש לקבוצה של ילדים, הם ילמדו אותו מילים כמו כיסא, שולחן, אמא - וכך ...

... השונים שמתרחשים לאדם, הם סוג של מוזיקה. וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר. וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את המילים ונהנה ... ורעש שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. ולאהוב את כל סוגי המוזיקה שבעולם, פירושו שהאדם יאהב את כל סוגי הצלילים שיש בעולם, בכל שילוב שלהם. דהיינו, שהאדם ייהנה ממוזיקה איכותית, כמו שהוא נהנה מצעקות ומקולות מלחמה, באותה המידה. ואם ... המידה, הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול ליהנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם חירש שאין לו יכולת שמיעה. כי הוא מפיק את אותה ההנאה מכל סוגי הצלילים שיש בעולם. ומי שייהנה מכל הדברים באותה המידה בדיוק, הוא בעצם מאבד את יכולת השמיעה שלו, ואת יכולת ההנאה שלו. כמו החירש שאצלו כל הצלילים אותו הדבר, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מהם. ומי שבעיניו הכל טוב באותה המידה ממש, הרי שהוא כבר ... להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. וגם מי שיודע ליהנות מכל דבר, הרי שגם הוא צריך צמצום כלשהו, כדי שהוא יוכל להמשיך ליהנות ממוזיקה. ולמרות שצריך צמצום כנל, נשאל, איך אפשר ליהנות מכל הצלילים באותה המידה בדיוק? וכאן יש שתי תשובות. והתשובה הראשונה היא, שבאפשרותו של האדם להיות חירש לצלילים, וכך הוא ייהנה מכל הצלילים באותה המידה. דהיינו, כי באפשרותו של האדם לברוח מחשבתית מהמציאות שבה הוא נמצא, דהיינו, לחשוב על מחשבה כלשהי שאותה הוא רוצה לחשוב, ועל ידי זה הוא כאילו חירש ועיוור למה שקורה איתו. דהיינו, האדם יכול ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו. כי האדם יכול לבחור שלא לנסות להבין שום דבר, ... יש בזה גם חיסרון. כי האדם בעצם לא מנצל את יכולת השמיעה שלו. ולכן, יש דרך נוספת ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, גם בלי לסתום את האוזניים ובלי לשתוק. ואיך? על ידי זה שהאדם מתחבר לדבר הפנימי שיש בכל הצלילים שבעולם. כי לכל חלקיק של צליל בפני עצמו אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם ליהנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של הצליל, ומתחבר אליו רגשית. כי גם לצעקות וגם לרעש מחריש אוזניים או לכל צליל צורמני אחר, גם לו יש את הקצב המוזיקאלי שלו. והאדם פשוט לא רגיל ליהנות מהקצב של הצלילים שאותו הוא לא אוהב. אבל, באפשרותו של האדם להתבונן על הקצב של המוזיקה, ולנסות להתחבר לקצב של המוזיקה, בלי ... להתבונן על הרעש של היתוש, ולנסות לחוות אותו, כמו סוג של מוזיקה בקצב מסוים. כי בסופו של דבר, כל הצלילים השונים שיש בעולם, הם כולם ביטוי של אותו הדבר. כי לכל צליל יש את העוצמה שלו וכולי. וההבדל בין הצלילים השונים, הוא רק במינון של הדברים שיוצרים את הצליל. אבל מצד האמת, כל הצלילים וכל הרעשים, את כולם ניתן להגדיר באותה הצורה. והמשמעות היא, שברמה העקרונית, האדם יכול להתחבר רגשית לכל סוג של ... רק על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו, אלא גם על ידי זה שהוא מסתכל על המהות של הצלילים, ולא על איך שהם נשמעים בפועל. כי מי שהוא מוזיקאי אמיתי, הוא באמת יודע להפיק הנאה גם מצלילים מוזרים. כי כאשר מומחה במוזיקה שומע איזה שיר, הוא מתעניין לעומק גם בקצב של השיר, ובצורה שבה יצרו את הצלילים של השיר. ומי שהוא מעבד מוזיקאלי, והוא עוסק בלייצר צלילים, אותו מאוד מעניינים צלילים חדשים וקצבים חדשים שאותם הוא לא מכיר. וכאשר הוא שומע איזה רעש, הוא יכול באמצעותו ללמוד על צלילים חדשים, ומהם להפיק שירים. כך שכאשר האדם מסתכל על הצורה שבה הצליל נוצר, ועל הייצוג המוזיקאלי שלו, על ידי זה הוא יכול להפיק הנאה מכל סוג של צליל. והמשמעות הרוחנית של זה היא, שהאדם יכול ליהנות מכל דבר, לא רק על ידי זה שהוא פשוט יתעלם מהכל ... יש שכל אחד, שעל פיו מתנהלים כל האירועים. והמוזיקאי הגדול, הוא החכם הגדול, שהוא יודע את המהות של כל צליל. כי הוא יודע כל אירוע, איזה סוג של שכל הוא מייצג. והשכל של כל דבר, הוא הסיבה של כל ... על ידי ההבנה וההסתכלות על הפנימיות של כל דבר, כמו המוזיקאי שהוא יכול ליהנות מהקצב של המוזיקה, בלי להתייחס לצלילים שהיא יוצרת. כי החכם יכול ליהנות מכל האירועים, על ידי זה שהוא מסתכל על היופי שיוצר אותם, בלי להתייחס ... ידי זה הוא מפיק הנאה מכל דבר. כי השתיקה היא אין סוף. כי החירש אין אצלו הבדל בין שום צליל בשום צורה. אבל צריך צמצום כנל. כי האדם כן צריך להשתמש ביכולת השמיעה שלו, שהיא היכולת השכלית של האדם, ... זה הוא מפיק הנאה מהדברים השונים. ונוסיף: כי המוזיקאי שמקבל רעיונות איך ליצור מוזיקה חדשה וקצבי מוזיקה חדשה, מכל צליל שהוא שומע, המשמעות של זה היא, על החכם שהוא לומד מכל האדם. וגם מה שנדמה לאחד כצליל צורמני, נדמה לאחר כיצירת אומנות וכולי.

... חזק זה היה מפחיד אותך? ש: לא כי זה משהו אחר. אליעד: יפה אז לא רק ווליום זה גם הצליל עצמו נכון? ש: כן צלילים חזקים ומקוטעים. אליעד: יפה עכשיו אתה זוכר מה שדיברנו על צלילים אדוני? יפה, תסביר לה מה הסברנו על צלילים. ש: שצליל כל הרעיון בו זה שיש בו חלקים שהם מרגיעים ויש בו חלקים שהם גורמים לך לעצבנות והשילוב שלהם. אליעד: ולפי מה זה עובד, למה דבר אחד מרגיע אותך ודבר שני מלחיץ אותך, מה דיברנו? ש: הצליל. אליעד: לפי מה שזה מזכיר לך אבל, צלילים מתחברים אצלך לאירועים נגיד. ש: רק צלילים? גם ריחות. אליעד: לא, בסדר אנחנו אבל עכשיו מדברים על צלילים, עכשיו תראי אם עושים ככה זה לא מפחיד אותך אם יש משהו זה לא מפחיד אותך אבל אם נגיד ... תני דברים רגילים. ש: אולי מנקודת המחשבה בגלל שזה מסוכן. אליעד: מה מסוכן למה שזה יהיה מסוכן זה סתם צליל. ש1: אולי יש לה מחשבה שזה מסוכן. ש2: זה משהו שקשור אצלי ל... אליעד: בום נתפס כסכנה. ש: כן. ...

... היטב על העניין נראה, כי השפה של בני האדם עם כל החשיבות שלה, היא לא יותר מאשר אוסף של צלילים בלבד. ואם לדוגמה יקשיב האדם לשפה אחרת זרה שאותה הוא לא מכיר, הרי שבעיניו אותם בני האדם שדוברים שפה ... די דומה. ויש הרבה שפות, שמי שלא מכיר את השפה, נדמה לו שהשפה הזאת כולה יש בה רק כמה צלילים כלשהם. וקשה מאוד להאמין, שבאמצעות הצלילים האלו, אותם בני האדם האחרים שדוברים שפה אחרת, הם יכולים לבטא את כל אותה כמות רעיונות שניתן לבטא בכל שפה אחרת. וגם שאר בעלי החיים שיש בעולם, גם הם משמיעים את הצלילים שלהם. והאדם לא באמת מבין את שפת בעלי החיים. וכלפי חוץ זה נדמה שבעלי החיים בסך הכל משמיעים כל ... שמבין אותם מבחינתו יש כאן עולם שלם של משמעויות שונות. אבל מצד מי שלא מבין את השפה, מבחינתו כל הצלילים האלו הם בכך הכל צלילים ולא יותר מכך. ויש גם לדוגמה את שפת המורס. שבאמצעות רצף של נקישות, ניתן להעביר מסרים שונים מאחד לשני. ... את השפה ואת הקוד שלה, הוא מבין את משמעות העניין. ונמצא אם כן, כי מה שנראה לאדם אחד ככמה צלילים חסרי משמעות, נראה עבור האדם האחר כעולם ומלואו עם מלא אפשרויות להעביר ולבטא רעיונות שונים. ומה שנדמה לאדם אחד, ... מי שמבין את המילים. כי כל הדברים שקורים בעולם, הם ביטוי של היופי שיש בעולם. ומה שנדמה לאדם אחד כצלילים צורמים, נדמה לשני כמוזיקה נעימה בעלת המון משמעות. ולפעמים קורים בעולם כל מיני דברים, שעבור מי שלא מבין את ... שפת העולם, בעיניו הוא מייחס משמעות אחרת לדברים. והמסר המרכזי הוא, שכמו ששפה היא מצד אחד רק אוסף של צלילים בלבד, שלא כל אחד שומע את הצלילים האלו כגון מי שהוא חירש, ולא כל אחד מבין את הצלילים האלו, כגון מי שלא דובר את השפה. ואף על פי כן, הצלילים האלו הם מלאי משמעות וכולי. כך גם כל הדברים שבעולם. שיש כאלו שבכלל לא מתבוננים על מה שקורה סביבם. ...

איך לדעת מה יותר טוב? איך להחליט החלטה? איזה צליל לבחור? איזה צליל להשמיע? איזה צליל עדיף? איזה צליל יותר טוב? איך לקבל החלטה? איך לדעת מה הכי טוב? סודות הצלילים, סודות המוזיקה הרצאה זו עוסקת בקבלת החלטות, במיוחד בהקשר של בחירת צלילים והשפעתם על אנשים. אליעד כהן מתאר את התהליך שבו אנשים בוחרים מה טוב ביותר, מה מתאים ביותר ומה יביא לתוצאה הרצויה ביותר. הוא מסביר כיצד הבחירה בצליל או במוזיקה עשויה להשתנות, תלוי בהקשר ובמצב הנפשי של האדם, והשפעתם של צלילים שונים על תחושותיהם והתנהגותם. במהלך ההרצאה, אליעד מסביר את המורכבות שבבחירת צליל מתאים במצבים שונים, על פי המטרה שאלו עומדים בפניה. לדוגמה, כאשר יש צורך להפעיל סירנה במצבים שונים בבית, השאלה היא איזה צליל יהיה היעיל ביותר בהבאת תוצאה מסוימת. הוא שואל אם הצליל אמור למשוך את תשומת הלב או אם הוא אמור להפחיד, ולמה חשוב להבין את הקשר הספציפי של הסיטואציה. אליעד כהן מוסיף כי לא ניתן להחליט באופן חד משמעי מהו הצליל הטוב ביותר מבלי לדעת את כל הגורמים המשפיעים. אם לדוגמה, אנחנו מדברים על צליל במערכת התרעה בבניין, התשובה תלויה בהבנת מי שעתיד לשמוע את הצליל, אופי הסביבה, פרטי ההתרעה, ומגוון משתנים נוספים. הוא מדגיש כי כל אדם יגיב לצלילים בצורה שונה, ולכן לא ניתן לקבוע באופן כללי איזה צליל הוא הכי טוב. ההרצאה ממשיכה בהסברים על תהליך קבלת החלטות בכלל. הוא מציין שמי שמתמודד עם החלטות שונות, בין אם זה בבחירת צליל או כל החלטה אחרת, חייב לקחת בחשבון את כל הגורמים האפשריים, ולהבין שאי אפשר לדעת מראש מה יהיה התוצאה ... לבצע ניסויים וטעויות כדי להבין מה עובד ביותר. אליעד מציין גם את החשיבות של הבחירה האישית של האדם בבחירת צלילים, ומסביר כיצד צלילים שונים מעוררים תחושות שונות בהתאם למצב הרוח, לסיטואציה ולרקע האישי של כל אחד. הוא נותן דוגמה כיצד אנשים יכולים לבחור צלילים או מוזיקה כשתוך כדי הם מנסים להשפיע על רגשותיהם, כמו בחירת שיר שגורם להם להרגיש שמח או עצוב. בהקשר של הצלילים, הוא עוסק גם בעקרונות הפיזיקליים של הצלילים, וכולל את המושג של קודים - כלומר, איך הצלילים עצמם עשויים להעביר מסר או ליצור תגובה ספציפית אצל אנשים. הוא מסביר כיצד לעיתים כל צליל משדר קוד מסוים שמובן לאנשים באופן אינסטינקטיבי, ומדובר בניסיון להתאים את הצליל למטרה הרצויה. לסיום, אליעד מציין שבמקרים רבים, לא ניתן להוציא מסקנות חד משמעיות לגבי מה עובד הכי טוב עד שנראה את התוצאה בשטח. הרבה פעמים התשובה לשאלה איך לבחור צליל או כיצד לקבל החלטה תהיה מבוססת על ניסיון וטעויות, תוך כדי שמירה על הגמישות להבין ולהגיב בהתאם למצב. איך לבחור את הצליל המתאים? הבחירה בצלילים וההשפעה על רגשות איך לקבל החלטות נכונות? הקשר בין הצלילים לבין התחושות מהו הצליל הכי טוב במצבים שונים? איך לבחור את המוזיקה הנכונה? הסודות של הצלילים במוזיקה

... שהוא כאילו מדבר בצורה תקינה. כי השפה, היא דרך לתקשר בין בני אדם. והשפה, היא בסך הכל אוסף של צלילים, שהאדם משמיע את הצלילים האלו, באמצעות הפה שלו. ובני האדם, מייחסים משמעות כלשהי, לצלילים כלשהם. ובני האדם, לומדים להשמיע צלילים כלשהם, כדי שהם יוכלו להבין אחד את השני טוב יותר. בדיוק כמו שהחיות לומדות להשמיע צלילים כלשהם, כדי לתקשר אחת עם השנייה. והילד לומד להשמיע צלילים מסוימים. דהיינו, לומד את שפת אימו, כדי שהוא יוכל, להשיג את המטרות שלו טוב יותר. כי כאשר הילד מבטא ...

... שואלים אם אפשר ללמוד בזמן שינה או תוך כדי חלימה. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ישן והאוזניים שלו קולטות צלילים, יש חלק קטן במוח שכן ממשיך לקלוט ולעבד מידע. למשל, אם מישהו יישן ויקראו בשמו בקול, סביר להניח שהוא ... ייקלט ויכנס לחלום או לתודעה. מה קורה כשאנשים חולמים על דברים ששמעו בשנתם? אליעד מביא דוגמה נפוצה שאנשים שומעים צלילים או מילים תוך כדי שינה, ואז משלבים אותם בתוך החלומות שלהם. למשל, אם אדם ישן ויש ברקע שיר, יתכן ... זרה, הוא לא באמת ילמד את השפה. הסיבה לכך היא שהמוח בזמן שינה לא מבצע פעולות מורכבות של פענוח צלילים לא מוכרים ויצירת קשרים בין צלילים ומשמעויות. הפעולה המורכבת הזו מתבצעת רק בזמן ערות, ולכן מידע זר לחלוטין לא נקלט ולא נלמד במלואו. האם חלומות ...

... לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות ... הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: ... טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של ... קשור למנטרה? אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו שונים אך בסופו של דבר יכולים להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון ... אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, ...

... במציאות הוא תוצר של אפשרות קיימת מראש. למשל, תינוק שלומד לדבר עושה זאת כי הוא מגלה שכאשר הוא מפיק צלילים מסוימים, נוצרת תגובה מסוימת בסביבה, וכך הוא לומד את השפה. האם השכל של התינוק זהה לשכל של מבוגר? לפי ... אותו לדבר לעולם לא ידבר. זאת משום שהשפה מתפתחת מההקשרים שנוצרים בתוך המציאות. אם לא תהיה סביבו סביבה שתגיב לצלילים שלו, הוא לעולם לא יפתח שפה. האם לתינוק יש חוויות ורגשות? אליעד מדגיש שתינוק הוא אדם לכל דבר ועניין, עם שכל, רגשות, תחושות וחוויות. הוא יכול להרגיש כאב, הנאה, והוא מתקשר כבר מהרגע הראשון באמצעות שפת הגוף, צלילים, תנועות עיניים ועוד. למרות זאת, אנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מה בדיוק עובר עליו, מאחר שהידע שלנו על ...

... לדבר בכלל, או אולי אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ספציפיים? לדברי ... רצון. הוא מציע לפרק את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא מרגישה לא בנוח בחברת אנשים מסוימים? ...