... שפה לא יכולה להתקיים מבלי קשרים בין ישויות במציאות. החלק הראשון של ההרצאה עוסק בקשר שבין השפעות המילים לבין השפעות המובנות בתודעה האנושית. המילים הן לא רק אוסף של צלילים אלא קשרים בין ישויות שונות שנוצרו. לדוגמה, הצלילים שמציין אליעד כהן, כמו המילה שולחן, אינם רק אוסף של צלילים - הם מחברים אותנו לפסיכולוגיה שלנו, למילים שאנחנו תופסים כאמיתיות ומבנים את העולם דרך השפה. הדוגמה של איך תינוק לומד לדבר ממחישה את תהליך הלמידה הבסיסי של השפה: תינוק שומע את הצלילים אמא ובסופו של תהליך, צלילים אלה מקבלים משמעות אצל התינוק. אליעד כהן מסביר כיצד הילד לומד דרך תהליך של חיבור צלילים למילים, בהדרגה מגלה את משמעות המילים ומחבר אותן למציאות היומיומית. בהמשך, הוא עובר להסביר את השלב בו התינוק מתחיל להשתמש בשפה לא רק כהעתקה של צלילים, אלא גם בתהליך של למידת הקשרים המורכבים של השפה. אליעד כהן מדבר על איך מילים חדשות נכנסות לשפה, על ידי אנשים שממציאים מילים ... שמדברים בה רבים, בעוד ששפות אחרות לא מצליחות לשרוד? מהם התנאים החברתיים והתרבותיים שגורמים לשפות לצמוח ולהתפשט? בשלב הזה, אליעד כהן מביא את הדימוי של שפות שמתחילות בצלילים פשוטים אך בהדרגה נבנות ונתפסות כשפה שלמה בעיני המשתמשים בה. הדיון מסתיים בשאלה עמוקה נוספת: האם השפות תמיד היו קיימות? האם ... כשלב נוסף את יכולת הלמידה של ילד. איך המוח מעבד את השפה? לאורך ההרצאה, אליעד כהן נוגע גם בעיבוד השפה במוח. המוח האנושי לא רק שומע את המילים, אלא גם מבצע חיבור בין הצלילים שהאדם שומע לבין הקונספטים והמשמעויות שקשורים לאותם צלילים. יש התייחסות לסמנטיקה וללינגוויסטיקה, ומתאר כיצד המוח לא רק קולט את המילים, אלא מעבד אותן בצורה שמחברת אותן לתודעה. המוח לא רק שומע את הצלילים - הוא מבצע אנליזה מנטלית של הצלילים ומחבר אותם עם האסוציאציות האישיות והתרבותיות של הפרט. כמו כן, המוח מפעיל את יכולותיו הקוגניטיביות כדי ליצור קשרים ולקבל משמעויות מתוך התקשורת המילולית. איך נוצרות שפות חדשות? אליעד כהן מציין כי שפות חדשות יכולות להיווצר בצורה אקראית לחלוטין, דרך אנשים שממציאים צלילים חדשים, ומבצע חיבור בין הצלילים למילים. לאורך זמן, מילים חדשות שנוצרות נופלות לאנשים על לוגיקה אסוציאטיבית מסוימת, ומשם הן מתחילות להישאר בתודעה הקולקטיבית ... השפה עוסקת בהעברת רעיונות, תמונות ודימויים ממציאות אחת למציאות שנייה. איך תינוק לומד לדבר? מהו התהליך? כאשר תינוק נולד, הוא מתחיל ללמוד את השפה על ידי חיבור של צלילים למובנים. התהליך מתחיל בצלילים חסרי משמעות - למשל אמא, אמא, שם הצליל הזה מתחבר אצל הילד למשמעות של דמות האם. כך, תינוקות מתחילים ללמוד שפה בעזרת חזרות של מילים וצלילים שמקשרות אותם לדימויים. כאשר התינוק שומע את הצלילים הללו חוזרים על עצמם בהקשרים שונים, הוא מתחיל לזהות את משמעותם. הבנה של שפה מתבצעת לא בהכרח דרך מחשבה לוגית או רעיונית, אלא דרך האמונה שהמשמעות של המילה היא מה שנסמכה עליה. לדוגמה, כאשר התינוק שומע את המילה אמא שוב ושוב בהקשר של דמות האם, הוא מתחיל להאמין שהצליל הזה שווה לאם, גם אם אין הסבר לוגי או רעיוני ברגע זה של הזמן. איך נוצרת שפה? האם יש מקום לתיאוריה של אמונה? הבנת השפה איננה תמיד דבר שמבוסס על לוגיקה, אלא יותר על אמונה. כאשר אנחנו שומעים צליל מסוים ומקשרים אותו עם אובייקט או רעיון כלשהו, אנו מאמינים באמיתותו, גם אם אין הסבר לוגי למה דווקא הצליל הזה מתאר את הדבר הזה. זו אמונה שנבנית עם הזמן, בתהליך של חזרה והסכמה בתוך חברה. ההסבר לגבי הדרך בה נוצרת שפה קשור לתהליך הדרגתי - כל פעם נוצר קשר נוסף בין הצליל למובן, עד שהתינוק או הילד מצליח להבין את המשמעות המלאה של מילים. כל מילה מתחילה כצליל שמקושר לרגש או אובייקט, ומתוך כך נוצרת מערכת של מילים שמאפשרת תקשורת. האם השפה היא תהליך מחויב או אקראי? יש תיאוריות ... להיווצר באופן אקראי, אבל ככל שהשפה מתפשטת, היא הופכת לחלק מהתרבות והחברה והופכת להיות המובן מאליו. כל מילה נבנית לא מתוך סדר לוגי, אלא מתוך תהליך של חיבור בין הצלילים למובנים. בסופו של דבר, כל מילה בונה שפה שלמה על בסיס חוקים שמבוססים על אמונה. איך נוצרות שפות חדשות? הדרך בה שפות נוצרות חדשה היא דרך חיבור של מילים והמצאה של צלילים חדשים. לדוגמה, אם נכניס אדם חדש לקבוצה של ילדים, הם ילמדו אותו מילים כמו כיסא, שולחן, אמא - וכך תיווצר שפה חדשה. אף על פי ...

... שמתרחשים לאדם, הם סוג של מוזיקה. וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר. וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את ... שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. ולאהוב את כל סוגי המוזיקה שבעולם, פירושו שהאדם יאהב את כל סוגי הצלילים שיש בעולם, בכל שילוב שלהם. דהיינו, שהאדם ייהנה ממוזיקה איכותית, כמו שהוא נהנה מצעקות ... הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול ליהנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם חירש שאין לו יכולת שמיעה. כי הוא מפיק את אותה ההנאה מכל סוגי הצלילים שיש בעולם. ומי שייהנה מכל הדברים באותה המידה בדיוק, הוא בעצם מאבד את יכולת השמיעה שלו, ואת יכולת ההנאה שלו. כמו החירש שאצלו כל הצלילים אותו הדבר, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מהם. ומי שבעיניו הכל טוב באותה המידה ממש, הרי שהוא ... ממוזיקה בלי להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. וגם מי שיודע ליהנות מכל דבר, הרי שגם הוא צריך צמצום כלשהו, כדי שהוא יוכל להמשיך ליהנות ממוזיקה. ולמרות שצריך צמצום כנל, נשאל, איך אפשר ליהנות מכל הצלילים באותה המידה בדיוק? וכאן יש שתי תשובות. והתשובה הראשונה היא, שבאפשרותו של האדם להיות חירש לצלילים, וכך הוא ייהנה מכל הצלילים באותה המידה. דהיינו, כי באפשרותו של האדם לברוח מחשבתית מהמציאות שבה הוא נמצא, דהיינו, ... הוא רוצה לחשוב, ועל ידי זה הוא כאילו חירש ועיוור למה שקורה איתו. דהיינו, האדם יכול ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו. כי האדם יכול לבחור שלא לנסות להבין ... אבל, יש בזה גם חיסרון. כי האדם בעצם לא מנצל את יכולת השמיעה שלו. ולכן, יש דרך נוספת ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, גם בלי לסתום את האוזניים ובלי לשתוק. ואיך? על ידי זה שהאדם מתחבר לדבר הפנימי שיש בכל הצלילים שבעולם. כי לכל חלקיק של צליל בפני עצמו אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם ליהנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של הצליל, ומתחבר אליו רגשית. כי גם לצעקות וגם לרעש מחריש אוזניים או לכל צליל צורמני אחר, גם לו יש את הקצב המוזיקאלי שלו. והאדם פשוט לא רגיל ליהנות מהקצב של הצלילים שאותו הוא לא אוהב. אבל, באפשרותו של האדם להתבונן על הקצב של המוזיקה, ולנסות להתחבר לקצב ... להתבונן על הרעש של היתוש, ולנסות לחוות אותו, כמו סוג של מוזיקה בקצב מסוים. כי בסופו של דבר, כל הצלילים השונים שיש בעולם, הם כולם ביטוי של אותו הדבר. כי לכל צליל יש את העוצמה שלו וכולי. וההבדל בין הצלילים השונים, הוא רק במינון של הדברים שיוצרים את הצליל. אבל מצד האמת, כל הצלילים וכל הרעשים, את כולם ניתן להגדיר באותה הצורה. והמשמעות היא, שברמה העקרונית, האדם יכול ... רעש ומוזיקה, לא רק על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו, אלא גם על ידי זה שהוא מסתכל על המהות של הצלילים, ולא על איך שהם נשמעים בפועל. כי מי שהוא מוזיקאי אמיתי, הוא באמת יודע להפיק הנאה גם מצלילים מוזרים. כי כאשר מומחה במוזיקה שומע איזה שיר, הוא מתעניין לעומק גם בקצב של השיר, ובצורה שבה יצרו את הצלילים של השיר. ומי שהוא מעבד מוזיקאלי, והוא עוסק בלייצר צלילים, אותו מאוד מעניינים

... היה מפחיד אותך? ש: לא כי זה משהו אחר. אליעד: יפה אז לא רק ווליום זה גם הצליל עצמו נכון? ש: כן צלילים חזקים ומקוטעים. אליעד: יפה עכשיו אתה זוכר מה שדיברנו על צלילים אדוני? יפה, תסביר לה מה הסברנו על צלילים. ש: שצליל כל הרעיון בו זה שיש בו חלקים שהם מרגיעים ... מה זה עובד, למה דבר אחד מרגיע אותך ודבר שני מלחיץ אותך, מה דיברנו? ש: הצליל. אליעד: לפי מה שזה מזכיר לך אבל, צלילים מתחברים אצלך לאירועים נגיד. ש: רק צלילים? גם ריחות. אליעד: לא, בסדר אנחנו אבל עכשיו מדברים על צלילים, עכשיו תראי אם עושים ככה זה לא מפחיד אותך ... מנקודת המחשבה בגלל שזה מסוכן. אליעד: מה מסוכן למה שזה יהיה מסוכן זה סתם צליל. ש1: אולי יש לה מחשבה שזה מסוכן. ש2: זה משהו ...

... פי חשיבותה של שפת בני האדם, אם נתבונן היטב על העניין נראה, כי השפה של בני האדם עם כל החשיבות שלה, היא לא יותר מאשר אוסף של צלילים בלבד. ואם לדוגמה יקשיב האדם לשפה אחרת זרה שאותה הוא לא מכיר, הרי שבעיניו אותם בני האדם ... שיש בין כל המילים השונות. כי הכל נראה די דומה. ויש הרבה שפות, שמי שלא מכיר את השפה, נדמה לו שהשפה הזאת כולה יש בה רק כמה צלילים כלשהם. וקשה מאוד להאמין, שבאמצעות הצלילים האלו, אותם בני האדם האחרים שדוברים שפה אחרת, הם יכולים לבטא את כל אותה כמות רעיונות שניתן לבטא בכל שפה אחרת. וגם שאר בעלי החיים שיש בעולם, גם הם משמיעים את הצלילים שלהם. והאדם לא באמת מבין את שפת בעלי החיים. וכלפי חוץ זה נדמה שבעלי החיים בסך הכל ... בעולם שלנו המון תהליכים, שמי שמבין אותם מבחינתו יש כאן עולם שלם של משמעויות שונות. אבל מצד מי שלא מבין את השפה, מבחינתו כל הצלילים האלו הם בכך הכל צלילים ולא יותר מכך. ויש גם לדוגמה את שפת המורס. שבאמצעות רצף של נקישות, ניתן להעביר מסרים ... נראה ללא כל משמעות. אבל מי שמכיר את השפה ואת הקוד שלה, הוא מבין את משמעות העניין. ונמצא אם כן, כי מה שנראה לאדם אחד ככמה צלילים חסרי משמעות, נראה עבור האדם האחר כעולם ומלואו עם מלא אפשרויות להעביר ולבטא רעיונות ... אלא הם שיר אהבה, עבור מי שמבין את המילים. כי כל הדברים שקורים בעולם, הם ביטוי של היופי שיש בעולם. ומה שנדמה לאדם אחד כצלילים צורמים, נדמה לשני כמוזיקה נעימה בעלת המון משמעות. ולפעמים קורים בעולם כל מיני דברים, ... אבל בעיני האדם שמבין את שפת העולם, בעיניו הוא מייחס משמעות אחרת לדברים. והמסר המרכזי הוא, שכמו ששפה היא מצד אחד רק אוסף של צלילים בלבד, שלא כל אחד שומע את הצלילים האלו כגון מי שהוא חירש, ולא כל אחד מבין את הצלילים האלו, כגון מי שלא דובר את השפה. ואף על פי כן, הצלילים האלו הם מלאי משמעות וכולי. כך גם כל הדברים שבעולם. שיש כאלו שבכלל לא מתבוננים על מה ...

... זה שהוא כאילו מדבר בצורה תקינה. כי השפה, היא דרך לתקשר בין בני אדם. והשפה, היא בסך הכל אוסף של צלילים , שהאדם משמיע את הצלילים האלו, באמצעות הפה שלו. ובני האדם, מייחסים משמעות כלשהי, לצלילים כלשהם. ובני האדם, לומדים להשמיע צלילים כלשהם, כדי שהם יוכלו להבין אחד את השני טוב יותר. בדיוק כמו שהחיות לומדות להשמיע צלילים כלשהם, כדי לתקשר אחת עם השנייה. והילד לומד להשמיע צלילים מסוימים. דהיינו, לומד את שפת אימו, כדי שהוא יוכל, להשיג את המטרות שלו ...

... הצלילים, סודות המוסיקה, למה אנחנו אוהבים מוזיקה? איך מוזיקה משפיעה על מצב הרוח? איך מוזיקה משפיעה על המוח? ... האם אנחנו באמת יודעים למה צלילים מסוימים משפיעים עלינו כך? במהלך ההרצאה, דיברו על איך צלילים משפיעים עלינו בצורה כזו או אחרת. המוזיקה לא בהכרח חייבת להיות עם מילים, כלומר, כל צליל, אפילו אם הוא מגיע מתוך רעש אקראי, עשוי להיתפס כמוזיקה. הרצף של הצלילים הוא זה שיוצר את התחושה שהמוזיקה מעוררת בנו. מה הופך צלילים מסוימים למוזיקה? לפי דברי אליעד, המוזיקה מורכבת לא רק מצלילים בפני עצמם, אלא גם מהסדר שלהם. חשוב להבין את המשמעות של כל צליל ביחס לצלילים האחרים. כלומר, לא כל צליל בפני עצמו יוצר את ההשפעה, אלא הדרך בה הוא משתלב בתוך רצף. הוא נותן דוגמה על רעש חזק שנשמע חזק יותר כאשר נשמע אחרי צליל חלש, לעומת רעש חזק לבד שיכול להיתפס כמתחיל במעט פחות חזק או מלחיץ. למה אנחנו אוהבים מוזיקה מסוימת? ... קלאסית או מזרחית, אלא כל צליל שמגיע אלינו דרך חוש השמיעה עשוי להיות מוזיקה. אליעד מציין כי אפילו רעשים שמגיעים מכל מיני מקורות, ... של דבר, כל אדם מגיב לצלילים בצורה שונה, ומוזיקה מסוימת עשויה להרגיע אותנו, בעוד אחרת עשויה להלחיץ אותנו. ההשפעה תלויה בתחושות ... כדי לשנות את מצבנו, כי הצלילים עשויים להזכיר לנו חוויות טובות או רעות שקשורות לאותו מצב רוח. מה הקשר בין מוזיקה לבין רצון לשנות ... מוזיקה היא לא רק רצף של צלילים, אלא חוויה שמתפתחת ומשפיעה על המאזין בהתאם למצבים השונים שבהם הוא נמצא. תחושות של לחץ, רוגע, שמחה ... אישית ותלויה בקשר שלנו עם הצלילים והזיכרונות שקשורים אליהם. מה משפיע על מצב הרוח שלנו? איך מוזיקה משפיעה על המוח? למה אנחנו אוהבים ...

... אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ישן והאוזניים שלו קולטות צלילים , יש חלק קטן במוח שכן ממשיך לקלוט ולעבד מידע. למשל, ... ששמעו בשנתם? אליעד מביא דוגמה נפוצה שאנשים שומעים צלילים או מילים תוך כדי שינה, ואז משלבים אותם בתוך החלומות ... היא שהמוח בזמן שינה לא מבצע פעולות מורכבות של פענוח צלילים לא מוכרים ויצירת קשרים בין צלילים ומשמעויות. הפעולה המורכבת הזו מתבצעת רק בזמן ערות, ...

... שמבוססת על התבוננות פנימית עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה ... מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה ... עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע ... מנטרה? ש: האם ויפאסנה לא קשור למנטרה? אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו שונים אך בסופו של דבר יכולים להוביל אותנו ... מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת ...

... שאנחנו רואים או חווים במציאות הוא תוצר של אפשרות קיימת מראש. למשל, תינוק שלומד לדבר עושה זאת כי הוא מגלה שכאשר הוא מפיק צלילים מסוימים, נוצרת תגובה מסוימת בסביבה, וכך הוא לומד את השפה. האם השכל של התינוק זהה לשכל של מבוגר? לפי אליעד, לתינוק שנולד יש בדיוק את אותם האינפוטים ... שלא ילמדו אותו לדבר לעולם לא ידבר. זאת משום שהשפה מתפתחת מההקשרים שנוצרים בתוך המציאות. אם לא תהיה סביבו סביבה שתגיב לצלילים שלו, הוא לעולם לא יפתח שפה. האם לתינוק יש חוויות ורגשות? אליעד מדגיש שתינוק הוא אדם לכל דבר ועניין, עם שכל, רגשות, תחושות וחוויות. הוא יכול להרגיש כאב, הנאה, והוא מתקשר כבר מהרגע הראשון באמצעות שפת הגוף, צלילים, תנועות עיניים ועוד. למרות זאת, אנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מה בדיוק עובר עליו, מאחר שהידע שלנו על התינוק מבוסס תמיד על הפירוש שאנחנו נותנים ...

... אינה מעוניינת לדבר עם זרים. אליעד ממליץ לשאול שאלות כגון: האם הילדה בכלל מסוגלת להפיק צלילים? האם היא מדברת בשקט רק כשהיא צריכה משהו? או האם היא מדברת בלחישה או רק עם אנשים ... את תהליך הדיבור לשלבים בסיסיים ולבדוק כל שלב בנפרד. למשל: האם הילדה מסוגלת פיזית להפיק צלילים? האם היא יכולה לדבר אך נמנעת מכך מסיבות רגשיות או חברתיות? האם היא מרגישה לא בנוח ...