... לדעת מה יותר טוב? איך להחליט החלטה? איזה צליל לבחור? איזה צליל להשמיע? איזה צליל עדיף? איזה צליל יותר טוב? איך לקבל החלטה? איך לדעת מה הכי טוב? סודות הצלילים, סודות המוזיקה הרצאה זו עוסקת בקבלת החלטות, במיוחד בהקשר של בחירת צלילים והשפעתם על אנשים. אליעד כהן מתאר את התהליך שבו אנשים בוחרים מה טוב ביותר, מה מתאים ביותר ומה יביא לתוצאה הרצויה ביותר. הוא מסביר כיצד הבחירה בצליל או במוזיקה עשויה להשתנות, תלוי בהקשר ובמצב הנפשי של האדם, והשפעתם של צלילים שונים על תחושותיהם והתנהגותם. במהלך ההרצאה, אליעד מסביר את המורכבות שבבחירת צליל מתאים במצבים שונים, על פי המטרה שאלו עומדים בפניה. לדוגמה, כאשר יש צורך להפעיל סירנה במצבים שונים בבית, השאלה היא איזה צליל יהיה היעיל ביותר בהבאת תוצאה מסוימת. הוא שואל אם הצליל אמור למשוך את תשומת הלב או אם הוא אמור להפחיד, ולמה חשוב להבין את הקשר הספציפי של הסיטואציה. אליעד כהן מוסיף כי לא ניתן להחליט באופן חד משמעי מהו הצליל הטוב ביותר מבלי לדעת את כל הגורמים המשפיעים. אם לדוגמה, אנחנו מדברים על צליל במערכת התרעה בבניין, התשובה תלויה בהבנת מי שעתיד לשמוע את הצליל, אופי הסביבה, פרטי ההתרעה, ומגוון משתנים נוספים. הוא מדגיש כי כל אדם יגיב לצלילים בצורה שונה, ולכן לא ניתן לקבוע באופן כללי איזה צליל הוא הכי טוב. ההרצאה ממשיכה בהסברים על תהליך קבלת החלטות בכלל. הוא מציין שמי שמתמודד עם החלטות שונות, בין אם זה בבחירת צליל או כל החלטה אחרת, חייב לקחת בחשבון את כל הגורמים האפשריים, ולהבין שאי אפשר לדעת מראש מה יהיה התוצאה בצורה מוחלטת. כל החלטה נתונה לאי - וודאות, ויש לבצע ניסויים וטעויות כדי להבין מה עובד ביותר. אליעד מציין גם את החשיבות של הבחירה האישית של האדם בבחירת צלילים, ומסביר כיצד צלילים שונים מעוררים תחושות שונות בהתאם למצב הרוח, לסיטואציה ולרקע האישי של כל אחד. הוא נותן דוגמה כיצד אנשים יכולים לבחור צלילים או מוזיקה כשתוך כדי הם מנסים להשפיע על רגשותיהם, כמו בחירת שיר שגורם להם להרגיש שמח או עצוב. בהקשר של הצלילים, הוא עוסק גם בעקרונות הפיזיקליים של הצלילים, וכולל את המושג של קודים - כלומר, איך הצלילים עצמם עשויים להעביר מסר או ליצור תגובה ספציפית אצל אנשים. הוא מסביר כיצד לעיתים כל צליל משדר קוד מסוים שמובן לאנשים באופן אינסטינקטיבי, ומדובר בניסיון להתאים את הצליל למטרה הרצויה. לסיום, אליעד מציין שבמקרים רבים, לא ניתן להוציא מסקנות חד משמעיות לגבי מה עובד הכי טוב עד שנראה את התוצאה בשטח. הרבה פעמים התשובה לשאלה איך לבחור צליל או כיצד לקבל החלטה תהיה מבוססת על ניסיון וטעויות, תוך כדי שמירה על הגמישות להבין ולהגיב בהתאם למצב. איך לבחור את הצליל המתאים? הבחירה בצלילים וההשפעה על רגשות איך לקבל החלטות נכונות? הקשר בין הצלילים לבין התחושות מהו הצליל הכי טוב במצבים שונים? איך לבחור את המוזיקה הנכונה? הסודות של ה

... יש את הקצב שלו, כך גם לחיים יש את קצב האירועים שלהם. והאירועים השונים שמתרחשים לאדם, הם סוג של מוזיקה. וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר. וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את המילים ונהנה מהמוזיקה. ... גם הרעש של המכוניות שנוסעות בכביש, גם הוא סוג של מוזיקה. וגם כל רעש ורעש שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. ולאהוב את כל סוגי המוזיקה שבעולם, פירושו שהאדם יאהב את כל סוגי הצלילים שיש בעולם, בכל שילוב שלהם. דהיינו, שהאדם ייהנה ממוזיקה איכותית, כמו שהוא נהנה מצעקות ומקולות מלחמה, באותה המידה. ואם האדם ייהנה מכל סוגי הקולות שיש בעולם באותה המידה, הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול ליהנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם חירש שאין לו יכולת שמיעה. כי הוא מפיק את אותה ההנאה מכל סוגי הצלילים שיש בעולם. ומי שייהנה מכל הדברים באותה המידה בדיוק, הוא בעצם מאבד את יכולת השמיעה שלו, ואת יכולת ההנאה שלו. כמו החירש שאצלו כל הצלילים אותו הדבר, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מהם. ומי שבעיניו הכל טוב באותה המידה ממש, הרי שהוא כבר לא יכול ליהנות ... שונות וכיוב. כי גם המציאות כלפי חוץ, יש בה שינויים שונים. וגם מי שנהנה ממוזיקה בלי להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. וגם מי שיודע ליהנות מכל דבר, הרי שגם הוא צריך צמצום כלשהו, כדי שהוא יוכל להמשיך ליהנות ממוזיקה. ולמרות שצריך צמצום כנל, נשאל, איך אפשר ליהנות מכל הצלילים באותה המידה בדיוק? וכאן יש שתי תשובות. והתשובה הראשונה היא, שבאפשרותו של האדם להיות חירש לצלילים, וכך הוא ייהנה מכל הצלילים באותה המידה. דהיינו, כי באפשרותו של האדם לברוח מחשבתית מהמציאות שבה הוא נמצא, דהיינו, לחשוב על מחשבה כלשהי שאותה הוא רוצה לחשוב, ועל ידי זה הוא כאילו חירש ועיוור למה שקורה איתו. דהיינו, האדם יכול ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו. כי האדם יכול לבחור שלא לנסות להבין שום דבר, אלא פשוט ... סותם את האוזניים שלו לאירועים השונים, וממילא טוב לו באותה המידה תמיד. אבל, יש בזה גם חיסרון. כי האדם בעצם לא מנצל את יכולת השמיעה שלו. ולכן, יש דרך נוספת ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, גם בלי לסתום את האוזניים ובלי לשתוק. ואיך? על ידי זה שהאדם מתחבר לדבר הפנימי שיש בכל הצלילים שבעולם. כי לכל חלקיק של צליל בפני עצמו אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם ליהנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של הצליל, ומתחבר אליו רגשית. כי גם לצעקות וגם לרעש מחריש אוזניים או לכל צליל צורמני אחר, גם לו יש את הקצב המוזיקאלי שלו. והאדם פשוט לא רגיל ליהנות מהקצב של הצלילים שאותו הוא לא אוהב. אבל, באפשרותו של האדם להתבונן על הקצב של המוזיקה, ולנסות להתחבר לקצב של המוזיקה, בלי ... אם נתבונן לרגע אחד רק על עניין הרעש שמשמיע היתוש, הרי שהאדם יכול להתבונן על הרעש של היתוש, ולנסות לחוות אותו, כמו סוג של מוזיקה בקצב מסוים. כי בסופו של דבר, כל הצלילים השונים שיש בעולם, הם כולם ביטוי של אותו הדבר. כי לכל צליל יש את העוצמה שלו וכולי. וההבדל בין הצלילים השונים, הוא רק במינון של הדברים שיוצרים את הצליל. אבל מצד האמת, כל הצלילים וכל הרעשים, את כולם ניתן להגדיר באותה הצורה. והמשמעות היא, שברמה העקרונית, האדם יכול להתחבר רגשית לכל סוג של רעש ומוזיקה, לא רק על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו, אלא גם על ידי זה שהוא מסתכל על המהות של הצלילים, ולא על איך שהם נשמעים בפועל. כי מי שהוא מוזיקאי אמיתי, הוא באמת יודע להפיק הנאה גם מצלילים מוזרים. כי כאשר מומחה במוזיקה שומע איזה שיר, הוא מתעניין לעומק גם בקצב של השיר, ובצורה שבה יצרו את הצלילים של השיר. ומי שהוא מעבד מוזיקאלי, והוא עוסק בלייצר צלילים, אותו מאוד מעניינים

... עוזרת לאדם להבין טוב יותר מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או ... והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא ... טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על ... למנטרה? אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו ... משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם ...

... ובאותו הזמן. הוא נותן דוגמה מעולם הצלילים: אם ניקח צליל ושקט וננסה לחבר אותם יחד באופן מלא באותו רגע בדיוק, התוצאה תהיה נטרול מוחלט של הצליל. הוא מדגים זאת גם באמצעות גלי קול (סינוס) וההיפוך שלהם (מינוס סינוס). כאשר מחברים גלי קול מנוגדים זה לזה בדיוק באותו זמן ומקום, מקבלים שקט מוחלט (אפס). ... דוגמה מעולם הסאונד. אם ניקח שני צלילים הפוכים וננסה לנגן אותם בדיוק באותו זמן ובאותו רמקול, נצטרך להכניס דיליי, אפילו מינימלי ביותר, בין השניים, כיוון שבאופן פיזיקלי אי אפשר להתחיל בדיוק ... השולחן. כך למשל, שקט הוא ההיפוך של צליל, ושחור הוא ההיפוך של לבן, אבל גם כל שאר הצבעים הם ההיפוך של לבן אם רוצים להיות מוחלטים. ההרצאה מסתיימת בנקודה זו, תוך הבהרה שעצם הדיון על הנושא עוזר ...

... בין ישויות במציאות. החלק הראשון של ההרצאה עוסק בקשר שבין השפעות המילים לבין השפעות המובנות בתודעה האנושית. המילים הן לא רק אוסף של צלילים אלא קשרים בין ישויות שונות שנוצרו. לדוגמה, הצלילים שמציין אליעד כהן, כמו המילה שולחן, אינם רק אוסף של צלילים - הם מחברים אותנו לפסיכולוגיה שלנו, למילים שאנחנו תופסים כאמיתיות ומבנים את העולם דרך השפה. הדוגמה של איך תינוק לומד לדבר ממחישה את תהליך הלמידה הבסיסי של השפה: תינוק שומע את הצלילים אמא ובסופו של תהליך, צלילים אלה מקבלים משמעות אצל התינוק. אליעד כהן מסביר כיצד הילד לומד דרך תהליך של חיבור צלילים למילים, בהדרגה מגלה את משמעות המילים ומחבר אותן למציאות היומיומית. בהמשך, הוא עובר להסביר את השלב בו התינוק מתחיל להשתמש בשפה לא רק כהעתקה של צלילים, אלא גם בתהליך של למידת הקשרים המורכבים של השפה. אליעד ... לא מצליחות לשרוד? מהם התנאים החברתיים והתרבותיים שגורמים לשפות לצמוח ולהתפשט? בשלב הזה, אליעד כהן מביא את הדימוי של שפות שמתחילות בצלילים פשוטים אך בהדרגה נבנות ונתפסות כשפה שלמה בעיני המשתמשים ... איך המוח מעבד את השפה? לאורך ההרצאה, אליעד כהן נוגע גם בעיבוד השפה במוח. המוח האנושי לא רק שומע את המילים, אלא גם מבצע חיבור בין הצלילים שהאדם שומע לבין הקונספטים והמשמעויות שקשורים לאותם צלילים. יש התייחסות לסמנטיקה וללינגוויסטיקה, ומתאר כיצד המוח לא רק קולט את המילים, אלא מעבד אותן בצורה שמחברת אותן לתודעה. המוח לא רק שומע את הצלילים - הוא מבצע אנליזה מנטלית של הצלילים ומחבר אותם עם האסוציאציות האישיות והתרבותיות של הפרט. ... התקשורת המילולית. איך נוצרות שפות חדשות? אליעד כהן מציין כי שפות חדשות יכולות להיווצר בצורה אקראית לחלוטין, דרך אנשים שממציאים צלילים חדשים, ומבצע חיבור בין הצלילים למילים. לאורך זמן, מילים חדשות שנוצרות נופלות לאנשים על ... ודימויים ממציאות אחת למציאות שנייה. איך תינוק לומד לדבר? מהו התהליך? כאשר תינוק נולד, הוא מתחיל ללמוד את השפה על ידי חיבור של צלילים למובנים. התהליך מתחיל בצלילים חסרי משמעות - למשל אמא, אמא, שם הצליל הזה מתחבר אצל הילד למשמעות של דמות האם. כך, תינוקות מתחילים ללמוד שפה בעזרת חזרות של מילים וצלילים שמקשרות אותם לדימויים. כאשר התינוק שומע את הצלילים הללו חוזרים על עצמם בהקשרים שונים, הוא מתחיל לזהות את ... האמונה שהמשמעות של המילה היא מה שנסמכה עליה. לדוגמה, כאשר התינוק שומע את המילה אמא שוב ושוב בהקשר של דמות האם, הוא מתחיל להאמין שהצליל הזה שווה לאם, גם אם אין הסבר לוגי או רעיוני ברגע זה של הזמן. איך נוצרת שפה? האם יש מקום לתיאוריה של אמונה? הבנת השפה איננה תמיד דבר שמבוסס על לוגיקה, אלא יותר על אמונה. כאשר אנחנו שומעים צליל מסוים ומקשרים אותו עם אובייקט או רעיון כלשהו, אנו מאמינים באמיתותו, גם אם אין הסבר לוגי למה דווקא הצליל הזה מתאר את הדבר הזה. זו אמונה שנבנית עם הזמן, בתהליך של חזרה והסכמה בתוך חברה. ההסבר לגבי הדרך בה נוצרת שפה קשור לתהליך הדרגתי - כל פעם נוצר קשר נוסף בין הצליל למובן, עד שהתינוק או הילד מצליח להבין את המשמעות המלאה של מילים. כל מילה מתחילה כצליל שמקושר לרגש או אובייקט, ומתוך כך נוצרת מערכת של מילים ... שהשפה מתפשטת, היא הופכת לחלק מהתרבות והחברה והופכת להיות המובן מאליו. כל מילה נבנית לא מתוך סדר לוגי, אלא מתוך תהליך של חיבור בין הצלילים למובנים. בסופו של דבר, כל מילה בונה שפה שלמה על בסיס חוקים שמבוססים על אמונה. איך נוצרות שפות חדשות? הדרך בה שפות נוצרות חדשה היא דרך חיבור של מילים והמצאה של צלילים חדשים. לדוגמה, אם נכניס אדם חדש לקבוצה של ילדים, הם ...

... מפחיד אותך, נגיד ששמים מוזיקה של שקט מאוד חזק, נגיד של ציפורים מצייצות חזק זה היה מפחיד אותך? ש: לא כי זה משהו אחר. אליעד: יפה אז לא רק ווליום זה גם הצליל עצמו נכון? ש: כן צלילים חזקים ומקוטעים. אליעד: יפה עכשיו אתה זוכר מה שדיברנו על צלילים אדוני? יפה, תסביר לה מה הסברנו על צלילים. ש: שצליל כל הרעיון בו זה שיש בו חלקים שהם מרגיעים ויש בו חלקים שהם גורמים לך לעצבנות והשילוב שלהם. אליעד: ולפי מה זה עובד, למה דבר אחד מרגיע אותך ודבר שני מלחיץ אותך, מה דיברנו? ש: הצליל . אליעד: לפי מה שזה מזכיר לך אבל, צלילים מתחברים אצלך לאירועים נגיד. ש: רק צלילים? גם ריחות. אליעד: לא, בסדר אנחנו אבל עכשיו מדברים על צלילים, עכשיו תראי אם עושים ככה זה לא מפחיד אותך אם יש משהו זה לא מפחיד אותך אבל אם נגיד יש איזה בום מפחיד אותך, ... פסיכולוג, תקשיבי אני לא פסיכולוג אל תתני לי פה סיפורים תני דברים רגילים. ש: אולי מנקודת המחשבה בגלל שזה מסוכן. אליעד: מה מסוכן למה שזה יהיה מסוכן זה סתם צליל. ש1: אולי יש לה מחשבה שזה מסוכן. ש2: זה משהו שקשור אצלי ל... אליעד: בום נתפס כסכנה. ש: כן. אליעד: למה מה קשור ...

... יש כאן עובדה פשוטה - המילים נאמרו, השמיעה של הצלילים היא עובדה, אך המשמעות שאותה המוח מייחס למילים הללו היא כבר פירוש אישי. המוח תמיד מפרש את מה ששומעים או רואים, ובכך מוסיף משמעות סובייקטיבית למציאות האובייקטיבית. הצליל עצמו הוא רק צליל, הוא לא טוב ולא רע, ולא נושא משמעות כשלעצמו. משמעות הצלילים נוצרת אך ורק מפרשנות אישית. לדוגמה, כשמישהו אומר אתה חכם, קיימות אפשרויות רבות לפרש את המשפט הזה: האם הוא באמת חושב שאתה חכם? האם הוא אומר את זה מתוך נימוס? ... שומע משפט כמו אתה חכם, העובדה המחויבת היחידה היא הצלילים עצמם - עצם קיומם של הצלילים היא בלתי ניתנת לערעור. לעומת זאת, המשמעות המיוחסת לצלילים היא תמיד בגדר האפשרי, אפשר לפרש אותה באינספור דרכים. לדוגמה, אם אדם שומע משפט בשפה שהוא לא מבין, הוא יקלוט רק את הצלילים ולא ייתן להם משמעות, ולכן הם לא יגרמו לו שום השפעה חיובית או שלילית. המשמעות והפרשנות הן שגורמות להיווצרות תחושות כמו שמחה או עלבון. איך נוצרות משמעויות ... מופשטים, המוח מנסה ליצור משמעות על ידי קישור של הצלילים למושגים מוכרים. לדוגמה, המילה חלל חיצון תהיה חסרת משמעות עבור מי שאינו מבין את מושגי הבסיס חלל וחיצון. המשמעות נוצרת על ידי חיבור בין מושגים שונים שכבר קיימים ...

... לא. זה אמנם שני צלילים אחרים אבל המשמעות שלהם שווה בעיניך. עכשיו ניקח את המילה שולחן ונשים על ידו את המילה כיסא, האם זה אותו הדבר? לא. מה ... מה גורם לכך שהצליל שולחן גורם לך לחשוב על משהו אחד, והצליל כיסא יגרום לך לחשוב על משהו אחר? מה זה למעשה שולחן? צליל מסוים. כשהמוח שלך שומע את הצליל שולחן, מה בעצם קורה? אסוציאטיבית המילה שולחן מזכירה לך דברים. אם אשאל אותך מה זה שולחן, אתה אף פעם לא תגיד לי מהו שולחן, ... מתקשר אסוציאטיבית עם הצליל שולחן. שולחן, זה הידיעות שיש לך על המילה שולחן. הדברים שאתה יודע הם לא השולחן, אלא הם דברים שאתה יודע על השולחן. למשל על ...

... מישהו. רעשים אלו יכולים להיות כל רעש יום - יומי: נשימות, רעשי לעיסה, אכילה, רעש של מזגן, צלילי מכוניות, רעשים של אפליקציות כמו טיק טוק, ואף רעשים חלשים ועדינים כמו קליקים של עכבר או נשימות קלות של אדם אחר. הדבר ... רוצה לטרוף מישהו בגלל רעש שמפריע לו. הרעש יכול להיות כל דבר - נשימות, מזגן, רכב, או אפילו צליל מסוים מטיק טוק. לעיתים האדם אינו יודע מדוע הרעש הזה מטריף אותו, וזה לא בהכרח קשור לטראומה או זיכרון ספציפי מהעבר. הקשר ... סיבות למיזופוניה, פחד לא הגיוני, קולות מעצבנים, רגישות יתר לרעשים יום יומיים, רגישות לצלילים, רגישות לרעשים, רגישות פתאומית לרעש, רגישות שמיעתית, רעשי אוכל, רעשי אכילה ושתייה ...

... דרכים וניצל ממנה, עלול לפתח תגובה של פחד או חרדה מכל מה שקשור לכבישים או לרכבים, ואפילו לשמע הצליל של רכב מתקרב. אליעד כהן מסביר שאחת המטרות של ... שהבן אדם עשה תאונת דרכים ועכשיו בגלל זה הוא לא מוכן לנסוע בכביש לא מוכן לראות כלי רכב הוא שומע צליל של רכב והוא נכנס לסטרס. אוקי אחד הדברים זה להגיד ...