ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם ככ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה ... את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום ... לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין סופי. כל הזמן כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ... בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. זא קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמה חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו והוא בסך הכל תחושה אישית שלו. גם הזמן של החלום מתארך ביחס לזמן שמחוץ לחלום. הסבר: ככל שהחלום עמוק יותר והדמיון של האדם חזק יותר, כך נוצר עבורו בתוך החלום ציר זמן ארוך יותר מאשר ציר הזמן האמיתי, וכך האדם שחולם את החלום יכול בדקות בודדות לחלום חלום עם אירועים של שנים ארוכות... הכל תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמה: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול שכדי לעבור אותו צריך שנים רבות, נראה לאדם ... שצריך דקות ספורות כדי לעבור אותו. (מדע / פיזיקה: גם עפ תורת היחסות ככל שהאדם נע יותר מהר, כך הזמן מתקצר אצלו). בנוסף, ככל שהאדם גדול יותר ותופס יותר מקום, כך המקום נראה לו יותר קטן וממילא גם הזמן שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמה: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם ... משמעות לזמן, כי הוא בכל זמן נמצא בכל המקום כולו. ויש גם נקודת מבט נוספת: אצל ילדים קטנים, ציר הזמן תופס פחות זמן ומרחב המקום תופס פחות מקום. הסבר: ילדים קטנים אינם יודעים להבדיל בין מה שקרה לפני שבוע ... ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ביארתי כי באמת כל הזמן כולו נכנס ברגע אחד. מספיק רגע אחד של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע ... שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר גדול, למרות שבאמת כל הזמן כולו קיים בפחות מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה ... המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר הזמן נדמים לאדם כדבר מאוד גדול ואין סופי. אך מצד האמת שניהם ביחד נכנסים בלא יותר מאשר מחשבה אחת קטנה ... מרגע אחד. ולצורך ההמחשה: מספיק שהמציאות תחשוב מחשבה אחת קטנה פחות מרגע אחד, כדי שבתוכה יכנסו גם המקום וגם הזמן שנדמים לככ גדולים. הנושא הוא מאוד פשוט. המציאות היא אין סופית באמת. המציאות היא אינה המקום וגם לא הזמן. הזמן והמקום נמצאים בתוך המציאות. כידוע, גם המקום וגם הזמן הופיעו בתוך המציאות (בבריאת העולם / המפץ הגדול. ראה כאן). ...

מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי? הסבר מדוע ציר הזמן והקשר של סיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי? טיעון: ציר הזמן הוא ציר בצורת מעגל ולא ציר בצורת קו ישר. הסבר: ציר הזמן דומה לסרט שחוזר על עצמו בצורה אין סופית. כל האירועים שמתרחשים חוזרים על עצמם ומתפרשים על פני זמן X כלשהו. כך שציר הזמן הוא מעגלי וחוזר על עצמו. אם נתקדם מספיק קדימה בזמן, נגיע לנקודה שבה נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה ושכל ... סופי ואי אפשר לראות ולהבין את כולו. מה שאין כך הדבר בציר זמן מעגלי וכולי. סוף טיעון. הפרכה: ציר הזמן לעולם אינו יכול להיות מעגלי, ובנוסף הוא לא פתר את בעיית האין סוף ואין לו שום יתרון על ציר ... שום תהליך אין סופי, אלא פשוט גורם לנו להסתובב בצורה אין סופית בתוך מעגל סופי. ועכשיו נסביר מדוע ציר הזמן לעולם לא יכול להיות מעגלי: משום שגם אם נאמר שכל האירועים חוזרים על עצמם בדיוק אחד לאחד אחרי X ... הזה כבר התרחש שונה. הוותק של האירוע שונה. מספר החזרות על האירוע שונה. וכולי. כן אפשרי לומר: שהאירועים בציר הזמן חוזרים על עצמם, אך ציר הזמן הוא תמיד יהיה קו ישר ולא מעגלי. זא אם אכן ישנה חזרה של האירועים על עצמם, הרי שמנקודת המבט הזו אכן האירועים נראים כאילו הם בצורת מעגל. אך באמת ציר הזמן הוא תמיד יהיה ישר, משום שהמונה האובייקטיבי שסופר כמה פעמים חזרנו על האירוע גדל בכל פעם מחדש. הדבר דומה ... אין סופי, שבו הצבע חוזר על עצמו בצורה מעגלית, אך הקו עצמו הוא אין סופי. וכן כיוב לגבי ציר הזמן, לוגיקת הסיבה / תוצאה וכולי. נקודת מבט נוספת: נניח לדוגמה שאדם מסתובב בתוך עיגול סגור. נניח גם לדוגמה שבכל ... נקודה אחת עבור כל סיבוב של האדם במעגל, נקבל קו ישר באורך אין סופי. ונסכם: בסופו של דבר, המרחק והזמן שצועד האדם על הקו הישר / בתוך המעגל, הוא אין סופי וזהה לחלוטין, גם אם האדם עצמו אינו מודע ...

... אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש ... אליה בפועל) ? התשובה כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן יש להם סוף. הפרכה: כנל, גם אם נאמר שמרחב המקום שלנו הוא בצורת כדור מוזר, שבו כאשר מגיעים לקצה אחד נכנסים לקצה השני של עצמו, הרי שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי: קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום ... שמתנהגת בצורה כלשהי. אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי. צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום אחר גדול יותר שמקיף את הכדור. צורת כדור למרחב המקום, מגדירה את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה את מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו. כנל לגבי ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין ...

מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת ... זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 מחשבות בבת אחת. אם חושבים על 2 דברים שונים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים ... 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. פירוש: ההגדרה של הדבר, היא המקום שלו. וכל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה, הרי שהוא נמצא במקום אחר. ניקח שטח אין סופי ונצייר בתוכו עיגול. ... נמצא כי הגדרתו והבדלתו של דבר כלשהו מדבר אחר, הרי שהיא מתבצעת בתוך מרחב מקום כלשהו. דרך אגב, מרחב המקום עצמו כישות אחת, גם הוא עצמו מורכב מהמון נקודות קטנות שנפרדות אחת מהשניה. זא כל נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים ... דבר, כי כל המחשבות כולן הן בעצם מחשבה אחת ויחידה. מה שגורם לכך שהמחשבות יהיו שונות זו מזו, זה הזמן שבו האדם חושב כל מחשבה. לדוגמה: האדם חושב על שולחן ואחכ האדם חושב על כסא. אם היה האדם חושב ... כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיוב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, ... באותו הרגע, הרי שלא היה גם מקום אחד נפרד ממקום אחר, כי לא היה ניתן להגדיר שום מקום. הגדרת המקום תלויה בזמן. מדוע? הגדרת מקום = צדדים שונים = כאן / שם = למעלה / למטה / קדימה / ... מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ואכ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנל. תוספת: אם לא היה מרחב מקום, הרי שלא הייתה ... הוא זה שמאפשר לישות אחת להיות קיימת ברגע אחד בזמן אחד, תוך כדי שגם ישות אחרת תהיה קיימת באותו הזמן במקום אחר. אם לא היה מרחב מקום / אם כל מרחב המקום היה מוגבל להחזיק בתוכו אך ורק ישות ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש ... סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי שכבר קיים כולו. זא ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש. זא בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך שלא הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק האירועים שבתוכו נוצרים בכל רגע, וגם זה רק ביחס לאדם כנל. ובאנלוגיה למרחב המקום, כאשר האדם מתקדם (גם מחשבתית או באמצעות חוש הראיה) בתוך מרחב המקום, מרחב המקום אינו גדל תוך כדי תנועה, אלא האדם נע בתוכו... הפרכה 3: גם אם נאמר שהזמן עצמו אינו נצחי וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה יותר. ... אין סוף תפוזים. 3 - לא ניתן להיות בשום מקום, כי צריך להתרחק מרחק אין סופי מהקצה של מרחב המקום. ומאחר שאין קצה כזה, ממילא לא ניתן לנוע בתוך המקום ולא ניתן להיות בשום מקום. וההפרכה היא כמובן פשוטה: אכן כדי להגיע אל הקצה האין סופי של ציר כלשהו, ... את כל האין סוף בבת אחת ולהגיע אל הקצה האחרון של האין סוף. אך האדם עצמו נע בתוך ציר הזמן, והעולם כרגע הוא אינו ברגע האחרון של ציר הזמן, אלא נמצא בתוך ציר זמן אין סופי. וכן כיוב לשאר הדוגמאות...

... במקרה - חלק 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ברגע אחד בתוך ציר הזמן. אל מול עיננו ישנה תמונה מלאה בפרטים שונים, שמייצגת את כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו? תשובה: אין סוף. הסבר: בכל רגע ורגע, קיימות אין ... הם רק תיאור של תופעה קיימת. לדוגמה: ניקח את סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה. זא הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו הדברים שבאופן אקראי חוזרים ... עפ ההסבר הנל, ניתן להבין כי התהליכים שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של המציאות. וכל התהליכים שנראים כמסודרים, הם מייצגים את הדברים שבסידור האקראי ...

... פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם ככלום זהו בכלל השלם והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו ... נוצר העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם / המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה בכל רגע מחדש יש מאין, בדיוק כמו ברגע הבריאה / המפץ הגדול. ונחדד את העניין הזה עוד יותר. קיימות 2 נקודות מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה ... לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה / רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה ... יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! זא מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ממהות עצמה ממש, הרי שמנקודת המבט שלה הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, זאת המהות העצמית שלה ממש. ומצד המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות ... בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה וגם הזמן הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה. המקום הוא אינו ההוויה עצמה וגם הזמן הוא אינו ההוויה עצמו. אלו ביטויים שונים של ההוויה אך הם אינם היא עצמה. גם המקום וגם הזמן שניהם ...

... היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות ... אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם. המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו קיים כל ציר הזמן. כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד ... ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של המציאות. מחשבה שכמובן אינה תלויה ... הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם ... קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה. אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן? תשובה: כל מה שהאדם רואה דהיינו, כל מה שמוגדר כישנו, כל מה שנכנס לתוך מחשבה של שכל רגיל, אלו ... האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה ... ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא ככ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך המציאות עצמה, לכן קשה לשכל ... כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת ...

... תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי ... עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי שלא יודע את סוד ההנאה), ... שלו את התכלית הסופית של כל האירועים. אבל כמו שהאדם לא יכול לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם התכלית של ... עצמה. עד אין סוף. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ולראות את נקודת ההתחלה שלו שהיא הסיבה הראשונה ואת נקודת הסוף של כל האירועים כולם. ועל ... להבין מהי התכלית של כל האירועים כולם. אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית ...

... שואל האם ניתן לנוע אחורה בזמן, ומה יקרה אם נוכל לעבור למרחקים אחרים או תקופות שונות. במילים אחרות, האם הזמן באמת לינארי או שמא הוא הרבה יותר גמיש ומרכיב את כל המציאות שלנו במובנים שלא חשבנו עליהם. מה זה זמן? למה אנחנו תופסים את הזמן בצורה לינארית? האם הזמן באמת אובייקטיבי או שמא הוא סובייקטיבי? מהו המסע בזמן? האם הוא אפשרי או שמא מדובר בתפיסות שגויות? האם יש יקומים מקבילים ומדוע זה חשוב להבנת הזמן? השיחה עוסקת גם ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מציין כי ייתכן וישנם אינספור יקומים שמתפקדים על פי חוקים שונים, ... או רק רעיונות מדעיים? איך הגישה שלנו למרחב זמן משתנה אם אנחנו מניחים את קיום היקומים המקבילים? מהו ציר הזמן ואיך נוכל לנוע בו? ההגדרה של ציר הזמן כמציאות שאינה עוצרת ולפעמים נראית לא ברורה לאנשים המנסים לתפוס אותה. האם זה באמת אפשרי לחזור בזמן? האם נוכל לאחסן את כל הזיכרונות ולחזור לאחור? אליעד שואל האם יש ציר זמן אובייקטיבי שהוא לא תלוי בהבנה שלנו של הזמן, ואיך כל תפיסת הזמן שלנו משנה את כל חוויית החיים. מה המשמעות של חוויית הזמן שלנו? מהו ציר הזמן האובייקטיבי ומהי המשמעות של זמן אישי? האם ניתן לשנות את הזמן? המרצה עוסק בשאלות איך ניתן לשנות את הזמן. אם נוכל באמת לחזור אחורה בזמן, או אם יהיה אפשרי לנוע במרווחי זמן בלי שיקרה שינוי במציאות. שאלות אלו עוסקות גם במשמעות השפעת הזמן על החיים שלנו, אם אפשר לחוות מציאות משתנה שקשורה בשינויים המתרחשים בתוך הזמן. תיאוריות של המסע בזמן מבהירות את ההבדלים בין מה שנחשב לאפשרי מבחינה פיזיקלית לבין מה שאפשרי במובנים שונים של ... השאלה האם יש ממשות בעתיד שבאמת ניתן לחוות היא שאלה נוספת בה עוסקת ההרצאה. האם המדע יכול להסביר את הזמן? אליעד מעלה את הרעיון שמדע יכול להסביר את הזמן בצורה שונה ממה שאנחנו רגילים להאמין. הדיון מספק את הרקע המדעי בנוגע ליקום, זמן, ומדוע יש אינסוף אפשרויות בהבנת זמן כמו גם תיאוריות אפשריות על הפיזיקה של הזמן. האם באמת כל מה שנראה לנו הגיוני ומובן על פי מדע הפיזיקה? מה קורה כאשר אנו בוחנים את הזמן בצורה פחות רציונלית ויותר סובייקטיבית? האם מדע יכול להסביר את הזמן בצורה מדויקת? מה כל תיאוריה חדשה אומרת לגבי זמן? מהו הזמן? האם יקומים מקבילים קיימים? מהו ציר הזמן האובייקטיבי? האם מסע בזמן אפשרי? האם הזמן ניתן לשינוי?