🖨שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםכאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין.
ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב.
והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. כי האדם ששומע קולות, והאדם שסובל מפיצול אישיות / סכיזופרניה פרנואידית וכיו"ב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות.
והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא רוצה להזדהות עם המחשבות שבתוכו, מסיבות כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו.
ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב.
לדוגמה: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו.
ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה אדם זר ממש.
והאמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות האישיות שלו, כעל קולות של מישהו זר. ולכן, הדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחזיר את האחריות לאותו אדם. ולכן יש לתקן אותו, או פשוט לחזור על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם.
ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט.
לדוגמה הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי שאני יכול ללכת". דהיינו, את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת.
ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, "הוא אומר לי שאני צריך לעשות X". אפשר להחליף את זה ל: "הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X". עם החלפה רק של המילה "צריך" למילה "יכול". וההחלפה הזאת משמעותה היא, שיש לך בחירה חופשית האם לעשות את הדבר. ושהקול ההוא, זאת רק המלצה בלבד, שאתה לא חייב להקשיב לה.
ובכל מקרה המסר הראשון הוא, שצריך להחזיר את השליטה לידיים של אותו האדם ששומע קולות בראש / סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית. וצריך להבהיר לו, שזה לא מישהו חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם.
וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד /...
פרנויות / מחשבות שווא / סכיזופרניה / מחשבות רדיפה / דלוזיות / פוביות / חרדות / פחדים - איך מתמודדים?פרנויות מחשבות שווא סכיזופרניה מחשבות רדיפה דלוזיות פוביות חרדות פחדים - איך מתמודדים? ובו יתבאר, העניין של האנשים שסובלים מפרנויות (פרנויה = פחד שגעוני ולא הגיוני), מחשבות שווא דלוזיות (דלוזיה ... שווא רעיון שווא = קיומן של מחשבות שאינן נכונות מבחינה אובייקטיבית) וכיוב. בפרט אנשים שנחשבים לסכיזופרנים (סכיזופרניה שסעת) שסובלים ביותר, מפרנויות וממחשבות שווא וכיוב. והמכנה המשותף של כל הפרנויות ומחשבות השווא הוא, שהן נובעות ממחשבות שאינן נחשבות לאמת אובייקטיבית. כגון ... שהאדם חושב כרגע יש לו בעיה גופנית, ובין אם זו מחשבת שווא של היפוכונדריה, שהאדם חושב שאולי יש לו בעיה בריאותית כלשהי, מה שנקרא היפוכונדר. וכיוב פרנויות שונות, שיש לאדם מחשבות שווא שונות, שכאילו יש לו בעיה כלשהי, למרות שבאמת כפי מה שנראה לעין, אין לו שום בעיה. וכל אחד בעולם, יש לו פרנויות כלשהן. בין אם הוא נחשב לפרנואיד, ובין אם לא. כי כל אחד בעולם, בתוך תת המודע שלו, יש את כל הפחדים כולם. בין ... האפשריות, וגם כל הבריאות הנפשית כולה, הכל קיים בכל אדם בכל זמן, ורק הביטוי נראה שונה מאדם אחד לאדם אחר בכל רגע ורגע. וראשית יש להבהיר, שכל הפרנויות ומחשבות השווא שיש בעולם, הן כולן גם - נכונות מצד האמת. והאדם בדכ אפילו לא ... שלא משנה מה יכול לקרות לך, בכל מקרה, מבחינה אובייקטיבית לא יכול לקרות לך שום דבר רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. והרעיון הוא, שכל הפרנויות ומחשבות השווא האפשריות, כולן משקפות פחדים אמיתיים, שאכן עפ השכל הישר, אכן ... אחריך, זה לא אומר שלא רודפים אחריך. דהיינו, זה שנראה לך שאינך צריך לפחד מכך שרודפים אחריך, זה עדיין לא אומר שלא רודפים אחריך. כגון לדוגמה פרנויה ומחשבת שווא של רדיפה. שיש לאדם מחשבות רדיפה. שהאדם חושב שאולי מישהו רודף ... כך שמנקודת מבט מסוימת, כל מחשבות השווא, הן מחשבות של אמת, מנקודת מבט מסוימת כנל. כך שראשית כל, פסיכולוג פסיכיאטר שמנסה לטפל באדם סכיזופרן פרנואיד שסובל ממחשבות שווא, ראשית כל עליו לדעת, מהי האמת שמסתתרת מאחורי מה שנראה כמחשבת השווא של האדם הפרנואיד סכיזופרן. כי מאחורי כל מחשבת שווא, יש איזו אמת כלשהי. ותת המודע של האדם הסכיזופרן, תת המודע שלו, מודע היטב לנקודת האמת שמסתתרת מאחורי מחשבת השווא והפרנויה. וגם אם האדם הסכיזופרן הפרנואיד, לא מסוגל להסביר מהי האמת שעומדת מאחורי הפרנויה שלו, הרי שעדיין זה לא אומר שאין נקודת אמת מאחורי הפרנויה שלו. ובכל מקרה, תמיד יש נקודת אמת כלשהי, מאחורי כל הפחדים והחרדות וכל הפרנויות וכל מחשבות השווא שיש ושיכולות להיות בעולם. כי לכל רעיון בעולם, גם לרעיון שנראה השקרי וההזוי ביותר, לכל רעיון שהוא, יש איזו נקודת אמת שמסתתרת מאחוריו. ואם הפסיכולוג פסיכיאטר, לא ידע ולא יבין, מהי האמת שמסתתרת מאחורי הפרנויה ומחשבת השווא, זה יגרום לכך, שהוא לא באמת יוכל לעזור לאדם הפרנואיד והסכיזופרן. משום, שגם אם יהיה ניתן לשכנע את הפרנואיד שהמחשבה שלו היא מחשבת שווא ופרנויה בלבד, עדיין הפרנואיד ימשיך בתת המודע שלו לפחד מאותה פרנויה, והיא יכולה לחזור בשנית. ולכן כנל, החשוב מכל הוא, להבין מהיכן מגיעה הפרנויה של האדם, ומהי נקודת האמת שמסתתרת מאחורי הפרנויה. ואחרי שהפסיכולוג פסיכיאטר מבין מהיכן מגיעה הפרנויה של האדם, עכשיו יש שני דברים שצריך לעשות במקביל בו זמנית, כדי לעזור לפרנואיד להתמודד עם הפרנויה שלו. ושני הכיוונים הם נראים כסותרים זה את זה וכמנוגדים זה לזה. אבל, הם משלימים זה את זה, ושניהם ביחד, הם הפתרון האידיאלי. ומדובר על פתרון יחסי, ועל פתרון מוחלט. שצריך את שניהם, כדי לעזור לאדם לצאת מכל הפרנויות שיש לו. והפתרון המוחלט, הוא קו החשיבה שאומר, שלא משנה מה יקרה לך, הרי שאין צורך שתפחד מכך. דהיינו, גם אם הפרנויה נכונה ואמיתית, עדיין אינך צריך לפחד ממנה. ולמה לא לפחד ממחשבת הרדיפה, שהאדם ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?