🖨שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםכאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין.
ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב.
והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. כי האדם ששומע קולות, והאדם שסובל מפיצול אישיות / סכיזופרניה פרנואידית וכיו"ב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות.
והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא רוצה להזדהות עם המחשבות שבתוכו, מסיבות כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו.
ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב.
לדוגמה: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו.
ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה אדם זר ממש.
והאמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות האישיות שלו, כעל קולות של מישהו זר. ולכן, הדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחזיר את האחריות לאותו אדם. ולכן יש לתקן אותו, או פשוט לחזור על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם.
ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט.
לדוגמה הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי שאני יכול ללכת". דהיינו, את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת.
ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, "הוא אומר לי שאני צריך לעשות X". אפשר להחליף את זה ל: "הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X". עם החלפה רק של המילה "צריך" למילה "יכול". וההחלפה הזאת משמעותה היא, שיש לך בחירה חופשית האם לעשות את הדבר. ושהקול ההוא, זאת רק המלצה בלבד, שאתה לא חייב להקשיב לה.
ובכל מקרה המסר הראשון הוא, שצריך להחזיר את השליטה לידיים של אותו האדם ששומע קולות בראש / סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית. וצריך להבהיר לו, שזה לא מישהו חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם.
וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד /...
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש? האם ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי טיפולים פסיכיאטריים? הוא טוען שהתשובה היא כן, וההיגיון שמאחורי תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון. הוא מתחיל ... של ילד קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש. אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה ... היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש. בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של חולי נפש מבוססת על השוואה לתפיסה הנורמלית. אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים ... ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של חולה נפש. אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם ... אליעד מציין שזהו תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח. אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח ... מסוכן, כי זה יכול להטיל ספק במציאות גם אצל מי שנחשב נורמלי. הוא גם שואל אם השימוש בכדורים ותרופות פסיכיאטריות הוא חובה. אליעד טוען כי לעיתים הכדורים יכולים לעזור לאנשים, אך הם אינם הפתרון המוחלט. הוא מוסיף כי השימוש בכדורים לא תמיד פותר את הבעיה הבסיסית, שהיא חוסר ההתפתחות השכלית של אותו אדם. לסיום, אליעד מסכם כי כל מחלת נפש נובעת מכך שהאדם חושב בצורה שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק מהי השאלה המרכזית? השאלה שמטרידה את כולם היא: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות, בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני? כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה? שאלה: מה ... לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת. מהו הקשר בין שכל של ילד לבין הגדרת חולי נפש? שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד? תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר ... כן. לעתים, בגלל חוסר הידע שלנו כיצד לפתח את התפיסה של אותו אדם, אנו נותנים לו הגדרה קלינית של חולי נפש. לדוגמה, בספר ה - DSM יש רשימה ארוכה של אבחנות למגוון הפרעות, כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעה אובססיבית וכדומה. ברגע שאיננו יודעים לפתור את הבעיה, אנו מתייגים אותה כהפרעה. האם ניתן לרפא את כל המחלות הנפשיות? שאלה: האם באמת יש דרך לטפל בכל סוג של הפרעה נפשית ולהפוך את האדם לחכם, מתפקד ובעל יכולת להבין את העולם בצורה רגילה? תשובה: כן, לוגית אפשרי להגיע למצב שבו ... עובד, כיצד לתקשר עם אותו אדם, וכיצד להעביר אותו תהליכים התפתחותיים שלא קרו אצלו באופן טבעי. כיצד ההיגיון משתלב בהפרעות נפשיות? שאלה: מה המשמעות של היגיון כאשר אדם משוכנע שרודפים אחריו או שהכוכבים בשמיים הם מצלמות שעוקבות אחריו? תשובה: גם ... מבפנים, עליך להיכנס לכלא. לא לכל אחד מתאים לקחת את הסיכון הזה. איפה נכנס הנושא של כדורים, תרופות וטיפולים פסיכיאטריים? שאלה: האם חובה להשתמש בכדורים כדי לטפל במחלות נפש? תשובה: לא בהכרח. כדורים יכולים לעזור לחלק מהאנשים, אך הם לא התשובה אם רוצים להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה ... נותרת אפשרות לשנות את תפיסתו של האדם. מה המסקנה הסופית? שאלה: כיצד ניתן לסכם את כל הנושא? תשובה: בכל הפרעה נפשית, האדם חושב אחרת מהרוב - לרוב כי התפיסה שלו לא התפתחה כראוי (כמו ילד קטן שלא גדל בפן המחשבתי). ... ולעתים אף להפוך אותו לאדם חכם במיוחד. אין זה פשוט, אבל לוגית זה אפשרי. שיהיה לכולם בריאות נפשית. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק פסיכיאטריה, גנטיקה, תרופות פסיכיאטריות, אבחון מחלת נפש, מפלצת מתחת למיטה, טיפול באוטיזם, טיפול במפגרים, טיפול במשוגעים, ספר ה DSM, גורמים למחלות נפש, מחלות נפש בעקבות שימוש בסמים, אשפוז פסיכיאטרי, איך מטפלים במחלת נפש? איך מטפלים בהפרעה נפשית? איך מטפלים בהפרעת אישיות? האם אני חולה נפש? איך לעזור לחולה נפש?
סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשיסכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשי מה הקשר בין סכיזופרניה, פיצול אישיות והפרעה דיסוציאטיבית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהסבר מפורט ומעמיק על סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והפרעות נפשיות נוספות. במהלך ההרצאה הוצגו הסברים מפורטים, דוגמאות ואנלוגיות שהדגישו את ההבדלים והקשרים בין ההפרעות השונות, תוך הצעת גישות חדשות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבעיות אלה. האם פיצול אישיות הוא סוג של בחירה אישית? אליעד כהן טוען שהבסיס לכל הפרעות האישיות הוא סוג של בחירה פנימית שהאדם עושה, במודע או שלא במודע. הוא מסביר שכאשר אדם סובל מהפרעה כמו פיצול ... חיצונית אמיתית לבין מצבים מומצאים, ומכך ניתן להסיק שהוא אינו לגמרי מנותק מעצמו, גם במצב של דיסוציאציה. מדוע הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי לא תמיד אפקטיבי? אליעד טוען שהבעיה המרכזית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים היא שהם בעצמם לא יודעים כיצד לטפל באמת במטופלים. לדבריו, הפסיכיאטר או הפסיכולוג שמתיימר לאבחן בעיה נפשית או מחלה בעצם מתאר בעיה שקיימת אצלו עצמו. לטענתו, רוב הפסיכיאטרים אינם מצליחים להבין באמת את המנגנון הפנימי של המטופל, ולכן הם נכשלים פעמים רבות בטיפול. אליעד מסביר שהפתרון האמיתי ... לוקח על עצמו, ולגרום לו להבין את המחיר שהוא משלם על הוויתור על זהותו האמיתית. מה הקשר בין סכיזופרניה והפרעות נפשיות לבין אנשים נורמליים? אליעד כהן מסביר שאין הבדל מהותי בין אדם נורמלי לבין אדם שמאובחן עם סכיזופרניה או פיצול ... הנורמלי עובר בין זהויות או מצבים נפשיים שונים כמו כעס, עצב, פחד ושמחה, אבל הוא לא מתייחס לכך כאל בעיה נפשית או פיצול. לכן הטיפול שהוא מציע רלוונטי לכל האנשים, כיוון שביסודו זה אותו מנגנון פסיכולוגי. האם ההפרעה הנפשית היא בעצם בחירה של האדם? אליעד טוען באופן חד משמעי שכל הפרעה נפשית, סכיזופרניה או דיסוציאציה, היא למעשה סוג של בחירה שהאדם עושה, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. כשהאדם ...
הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיונייםהפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיוניים כי לפעמים יש לאדם ... פחד לא הגיוני. דהיינו, שהאדם חווה חרדה ופחד, מדבר כלשהו שנראה לאדם שלא הגיוני לפחד ממנו. וחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים ודומיהם, טועים בהבנה שלהם את עניין הפחדים והחרדות האלו. כי כאשר אדם הולך לפסיכולוג / פסיכיאטר עם בעיות של חרדה לא הגיונית, בדכ בסופו של דבר, התשובה שהוא מקבל היא, שהוא סובל מהפרעת אישיות. כגון סכיזופרניה פרנואידית / הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב, שאר השמות והכינויים שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים, נותנים למצבים האלו. והאמת צריכה להיאמר, והיא, שאין דבר כזה חרדות לא הגיוניות ואין דבר כזה פחדים לא הגיוניים. ואין דבר כזה פרנויות ופוביות והפרעות אישיות לא הגיוניות. כי הכל הגיוני לגמרי, למי שמבין את ההיגיון, של הדבר שנראה כלא הגיוני. כי חלק מהפסיכולוגיה / פסיכיאטריה לדוגמה, היא לא מבינה את ההיגיון של האנשים המשוגעים. ואז מקטלגים אותם כמשוגעים. והפסיכולוגיה שלא מבינה את השכל ההגיוני שיש בחרדה הלא הגיונית של האדם, היא מגדירה שהאדם סובל מהפרעת אישיות וכיוב. למרות שבאמת, הפרעת האישיות האמיתית, היא זו של הפסיכולוג / פסיכיאטר, שהוא מבין שהוא לא מבין את ההיגיון שבשיגעון של החרדה הלא הגיונית. והפסיכולוג בשיגעון שלו חושב, שאם הוא לא ... של דבר כלשהו, אז כנראה שהדבר הזה הוא משוגע ולא הגיוני. וזה למרות, שההיגיון הפשוט אומר, שאם הפסיכולוג / פסיכיאטר לא מבין משהו, אז זה אומר רק דבר אחד, והוא שאותו הפסיכולוג / פסיכיאטר, באותו הרגע, לא מבין את אותו הדבר. אבל זה לחלוטין לא אומר, שאכן באמת יש לאדם איזו הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב. והרעיון הוא, שמצד האמת, כל פרנויה / פוביה / פחד / חרדה / חשש, לכולם יש הסבר ... עצמה, גם אותה צריך לחזק בדרכים שונות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והמסר: אין דבר כזה הפרעת אישיות פרנואידית / חרדה לא הגיונית / פחד לא הגיוני / פוביה לא הגיונית / סכיזופרניה פרנואידית וכל כיוב. לכל ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?