🖶 שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםכאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין.
ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב.
והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. כי האדם ששומע קולות, והאדם שסובל מפיצול אישיות / סכיזופרניה פרנואידית וכיו"ב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות.
והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא רוצה להזדהות עם המחשבות שבתוכו, מסיבות כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו.
ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב.
לדוגמה: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו.
ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה אדם זר ממש.
והאמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות האישיות שלו, כעל קולות של מישהו זר. ולכן, הדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחזיר את האחריות לאותו אדם. ולכן יש לתקן אותו, או פשוט לחזור על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם.
ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט.
לדוגמה הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי שאני יכול ללכת". דהיינו, את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת.
ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, "הוא אומר לי שאני צריך לעשות X". אפשר להחליף את זה ל: "הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X". עם החלפה רק של המילה "צריך" למילה "יכול". וההחלפה הזאת משמעותה היא, שיש לך בחירה חופשית האם לעשות את הדבר. ושהקול ההוא, זאת רק המלצה בלבד, שאתה לא חייב להקשיב לה.
ובכל מקרה המסר הראשון הוא, שצריך להחזיר את השליטה לידיים של אותו האדם ששומע קולות בראש / סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית. וצריך להבהיר לו, שזה לא מישהו חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם.
וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד /...
טיפול בהפרעות נפשיות קשות, טיפול בפרנויות, טיפול בסכיזופרניה פרנואידית קלינית, טיפול במחשבות רדיפה, סמים והפרעות נפשיות, סמים ופרנויות, הפרעת אישיות פרנואידית, חושב שרודפים אחריו, טיפול במחלות נפשטיפול בהפרעות נפשיות קשות, טיפול בפרנויות, טיפול בסכיזופרניה פרנואידית קלינית, טיפול במחשבות רדיפה, סמים והפרעות נפשיות, סמים ופרנויות, הפרעת אישיות פרנואידית, חושב שרודפים אחריו, טיפול במחלות נפשטיפול בהפרעות נפשיות קשות, טיפול בפרנויות, טיפול בסכיזופרניה פרנואידית קלינית, טיפול במחשבות רדיפה, סמים והפרעות נפשיות, סמים ופרנויות, הפרעת אישיות פרנואידית, חושב שרודפים אחריו, טיפול במחלות נפש למה אנשים מפתחים פרנויות ומחשבות רדיפה? אנשים רבים סובלים מפרנויות ומחשבות רדיפה קשות, כמו לדוגמה בעל עסק שחושב שיש נגדו מזימות בינלאומיות לחסל את העסק ... מנסה להרעיל אותו או להרוס לו את העסק, כי הוא אינו יכול לעמוד במחשבה שהעסק ייכשל. ככל שהפחד הפנימי גדול יותר, כך הפרנויות שיתפתחו יהיו קשות ומוגזמות יותר. איך מטפלים באדם שסובל מפרנויה ומחשבות רדיפה? כשאדם סובל מפרנויה קשה, הטעות הנפוצה היא לנסות להסביר לו שהמציאות שהוא רואה אינה נכונה. לדוגמה, אם הוא ... לומר לו זה טוב שעוקבים אחריך, אך גם היא לא תעזור, כי המטופל בדרך כלל ידחה את הגישה הזו. מה השורש האמיתי של מחשבות פרנואידיות? אליעד כהן מסביר כי השורש של כל מחשבת רדיפה הוא תמיד פחד בסיסי מכישלון או פגיעה. ... מפחד עמוק מאוד להיכשל או להיפגע. הסיבה לכך נעוצה באופן שבו המוח האנושי פועל: ככל שהסכנה נתפסת כגדולה יותר, כך גם הפרנויה והחרדות יתחזקו. לדוגמה, אדם שהולך ברחוב ורואה פרפר ממרחק, לרוב לא יחשוש ממנו, אבל אם ... הפחד שלו מתעצם בהתאם לגודל הסכנה, והוא מתחיל להמציא איומים דמיוניים כדי להגן על עצמו מפני הכישלון האפשרי. איך פרנויות יכולות להיות מועילות? פרנויות יכולות להיות תגובה מועילה במצבים מסוימים. למשל, אדם שמייצר מכונית וחייב לוודא שהמכונית עמידה לגמרי, יתחיל להמציא כל מיני תרחישים פרנואידיים: מה יקרה אם המכונית תיפול עליה טנק או מטוס? כך הפרנויות בעצם מגנות על האדם ומאפשרות לו להיות מוכן לכל תרחיש אפשרי. אבל כשהפרנויה הופכת מוגזמת ולא נשלטת, כמו אדם שחושב שה - FBI עוקב אחריו או שהוריו רוצים להרעיל ... זה מעיד על פחד עמוק מדי מכישלון ואובדן שליטה, ולכן זו תופעה שדורשת טיפול. מה עושים כשאי אפשר לשכנע את המטופל שהפרנויה אינה נכונה? כשאי אפשר לשכנע אדם שהמחשבות שלו שגויות, הגישה הנכונה היא לא להיאבק עם ... בלי כלום או תישאר עם חלק ממנו? ברגע שהאדם מבין שגם בתרחיש הגרוע ביותר הוא לא נשאר חסר כל, הפחד מתמתן, וכך גם הפרנויות נחלשות. למה אנשים משתמשים בפרנויות כדי להרגיש טוב? אליעד מסביר שאנשים חושבים מחשבות מסוימות משתי סיבות: או בגלל שהמחשבות האלו נתפסות כאמת, או בגלל שהן גורמות להם להרגיש טוב. במקרה של פרנויות, אנשים נאחזים במחשבות של רדיפה כי זה גורם להם להרגיש מוגנים. כלומר, האפשרות שישנה ... במקום לנסות לשכנע אותם שהמחשבה אינה נכונה, עדיף לעזור להם להוריד את הפחד מכישלון, ואז באופן טבעי הצורך להיאחז בפרנויה נחלש. איך שימוש בסמים משפיע על הופעת פרנויות? סמים יכולים להגביר תופעות פרנואידיות, כי הם משנים את תפיסת המציאות. לדוגמה, אם אדם חושש מעט שכוס מים תישפך עליו, תחת השפעת סמים החשש הזה יכול להפוך למוגזם ובלתי נשלט. השינוי הזה בתפיסת המציאות יכול לגרום לו להאמין במחשבות הפרנואידיות, וכדי להירגע מהלחץ ומהחרדה, הוא עשוי לצרוך עוד סמים. כך נוצר מעגל קסמים שבו הפרנויה והחרדות רק מתחזקות יותר ויותר עם כל שימוש נוסף בסמים. בשורה התחתונה, המפתח לטיפול הוא הפחתת הפחדים והחרדות שמובילים לפרנויות מלכתחילה, ולהראות לאדם שגם בתרחיש הגרוע ביותר, עדיין יישאר משהו טוב בחייו, וכך הוא ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?