🖶 שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםכאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין.
ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיו"ב.
והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות שהאדם שומע, לבין האדם עצמו. כי האדם ששומע קולות, והאדם שסובל מפיצול אישיות / סכיזופרניה פרנואידית וכיו"ב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות.
והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל שהוא לא מבין שזה המחשבות שבתוכו, ובגלל שהוא לא רוצה להזדהות עם המחשבות שבתוכו, מסיבות כאלו ואחרות, בגלל זה הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו.
ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב.
לדוגמה: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו.
ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות בגוף שלישי, כאילו זה אדם זר ממש.
והאמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות האישיות שלו, כעל קולות של מישהו זר. ולכן, הדבר הראשון שצריך לעשות, זה להחזיר את האחריות לאותו אדם. ולכן יש לתקן אותו, או פשוט לחזור על המשפט שלו, ולהוסיף שם, את המילה שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם.
ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט.
לדוגמה הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך את זה ל: "הוא אומר לי שאני יכול ללכת". דהיינו, את המחויב, להפוך לאפשרי. המחשבה לא מחייבת אותך לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת.
ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, "הוא אומר לי שאני צריך לעשות X". אפשר להחליף את זה ל: "הוא אומר לך שאתה יכול לעשות X". עם החלפה רק של המילה "צריך" למילה "יכול". וההחלפה הזאת משמעותה היא, שיש לך בחירה חופשית האם לעשות את הדבר. ושהקול ההוא, זאת רק המלצה בלבד, שאתה לא חייב להקשיב לה.
ובכל מקרה המסר הראשון הוא, שצריך להחזיר את השליטה לידיים של אותו האדם ששומע קולות בראש / סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית. וצריך להבהיר לו, שזה לא מישהו חיצוני לו, אלא שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול.
וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם.
וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד /...
הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיונייםהפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיוניים כי לפעמים יש לאדם חרדה לא הגיונית או פחד לא הגיוני. דהיינו, שהאדם חווה חרדה ופחד, מדבר ... לפחד ממנו. וחלק מהפסיכולוגים פסיכיאטרים ודומיהם, טועים בהבנה שלהם את עניין הפחדים והחרדות האלו. כי כאשר אדם הולך לפסיכולוג פסיכיאטר עם בעיות של חרדה לא הגיונית, בדכ בסופו של דבר, התשובה שהוא מקבל היא, שהוא סובל מהפרעת אישיות. כגון סכיזופרניה פרנואידית הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב, שאר השמות והכינויים שחלק מהפסיכולוגים פסיכיאטרים, נותנים למצבים האלו. והאמת צריכה להיאמר, והיא, שאין דבר כזה חרדות לא הגיוניות ואין דבר כזה פחדים לא הגיוניים. ואין דבר כזה פרנויות ופוביות והפרעות אישיות לא הגיוניות. כי הכל הגיוני לגמרי, למי שמבין את ההיגיון, של הדבר שנראה כלא הגיוני. כי חלק מהפסיכולוגיה פסיכיאטריה לדוגמה, היא לא מבינה את ההיגיון של האנשים המשוגעים. ואז מקטלגים אותם כמשוגעים. והפסיכולוגיה שלא מבינה את השכל ההגיוני שיש בחרדה הלא הגיונית של האדם, היא מגדירה שהאדם סובל מהפרעת אישיות וכיוב. למרות שבאמת, הפרעת האישיות האמיתית, היא זו של הפסיכולוג פסיכיאטר, שהוא מבין שהוא לא מבין את ההיגיון שבשיגעון של החרדה הלא הגיונית. והפסיכולוג בשיגעון שלו חושב, שאם הוא לא מבין את ההיגיון של דבר כלשהו, אז כנראה שהדבר הזה הוא ... הפשוט אומר, שאם הפסיכולוג פסיכיאטר לא מבין משהו, אז זה אומר רק דבר אחד, והוא שאותו הפסיכולוג פסיכיאטר, באותו הרגע, לא מבין את אותו הדבר. אבל זה לחלוטין לא אומר, שאכן באמת יש לאדם איזו הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב. והרעיון הוא, שמצד האמת, כל פרנויה פוביה פחד חרדה חשש, לכולם יש הסבר הגיוני, למי שמבין את ההיגיון שיש בכל דבר. ומי שינסה להתחמק מאחריות ולטפל בבעיה, בלי שהוא באמת מבין אותה עד סופה, הוא חוטא לאמת, ... שיש בעולם, גם כזו שנראית כסכיזופרניה פרנואידית וכיוב. משום שמצד האמת הפשוטה ביותר, הכל יכול לקרות תמיד. ואף אחד בעולם לא יכול אפילו לא לדמיין, שבאופן מוחלט אין שום אפשרות שדבר כלשהו יקרה. כי השכל הישר ... ועם פחדים לא הגיוניים (פרנויות פוביות וכיוב), היא על ידי חיזוק השכל של האדם, שיבין שאין לו מה לפחד עפ השכל, ושהשכל יצליח להתגבר על הדמיון שלו. על ידי חיזוק השכל כפשוטו, שהשכל מתחזק והדמיון נחלש ... אחרים. והמסר: אין דבר כזה הפרעת אישיות פרנואידית חרדה לא הגיונית פחד לא הגיוני פוביה לא הגיונית סכיזופרניה פרנואידית וכל כיוב. לכל חוסר היגיון, יש את ההיגיון שלו. וצריך לחזק את ההיגיון היחסי, שמבין שאין ממה לפחד עפ ההיגיון. ובו זמנית לחזק גם את השכל המוחלט, שלפיו אין מה ...
לשכנע משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל בחרדה, לטפל בשיגעון, לטפל במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעוןלשכנע משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל בחרדה, לטפל בשיגעון, לטפל במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעון... משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל בחרדה, לטפל בשיגעון, לטפל במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעון איך אפשר לטפל באדם שסובל מפרנויות ומחשבות שווא? כאשר מישהו סובל מפרנויות, פחדים, דמיונות שווא, או אפילו סכיזופרניה פרנואידית, המטרה הראשונית והמרכזית בטיפול היא לעזור לאותו אדם להפסיק לסבול מהמחשבות שמטרידות אותו. אליעד כהן מסביר שהבעיה של אדם הסובל מדמיונות ופרנויות היא בעיקר בעיה של חשיבה שגויה ושל פרשנות שגויה למציאות, ... או ליצור מערכות יחסים חדשות. כל אלו הם פתרונות חיצוניים בלבד. המהות האמיתית של הטיפול היא לעזור לו להתמודד עם המחשבות המטרידות, הדמיונות והפרנויות עצמן. לדוגמה, אם מישהו חושב שעוקבים אחריו, הפתרון אינו רק ... מוחלטת שאין עוקבים אחריו, אלא לגרום לו להתחיל להטיל ספק בפרשנות שלו, ולהתחיל לראות שהמחשבות האלו אינן בהכרח נכונות. איך לעזור לאדם הסובל מפרנויות ודמיונות להתחיל להטיל ספק במחשבותיו? אליעד מציע שיטה מאוד ברורה ופשוטה, שמתבצעת בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, חשוב לא לתקוף ישירות את הפרשנויות של האדם הפרנואידי. אם הוא חושב, למשל, שמדברים עליו או עוקבים אחריו, לא צריך ... לא. האם אתה בטוח? או מה בדיוק רמזו לך?. כאן המטרה היא לגרום לו לראות את חוסר ההיגיון במחשבות שלו. מהי החשיבות של היצמדות לאמת בתהליך הטיפול בפרנויות ודמיונות שווא? אליעד מדגיש שהכלי המרכזי והחשוב ביותר בטיפול בפרנויות, דמיונות שווא וסכיזופרניה הוא היצמדות לאמת. לא מדובר רק על האמת הפילוסופית או המוחלטת, ... פרשנות בלבד. ככל שהאדם מתרגל להבדיל בין עובדות לפרשנויות במצבים פשוטים ויומיומיים, כך יהיה לו קל יותר לעשות זאת במצבים מורכבים יותר הקשורים לפרנויות ודמיונות שווא. מה החשיבות של שימוש בדרך עקיפה לטיפול בפרנויות? אליעד מסביר שדרך נוספת ויעילה מאוד לעזור לאדם להתגבר על דמיונות שווא ופרנויות היא בצורה עקיפה. זה אומר שבמקום לדבר ישירות על הדמיון או הפרנויה שלו, מדברים איתו על נושאים רגילים ופשוטים שבהם הוא יכול לתרגל ... להיות מודל של היצמדות לאמת. אם האנשים סביבו אינם מקפידים על דיוק ועל אמת בדבריהם ובמעשיהם, זה יקשה עליו לפתח את היכולת הזו בעצמו. מה הקשר בין פרנויות, דמיונות שווא לבין הצורך להרגיש חשוב? אליעד מסביר נקודה חשובה ... אפשר לעזור לו למצוא דרכים חלופיות ולגיטימיות יותר להרגיש חשוב, וכך להפחית את התלות שלו במחשבות השווא. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך לטפל בפרנויות ובדמיונות שווא היא בראש ובראשונה לגרום לאדם להטיל ספק במחשבותיו, להבדיל בין עובדות לפרשנויות, להתרגל לחשיבה ישרה ונקייה, ולמצוא דרכים לגיטימיות לקבל את תחושת החשיבות שהוא מחפש. איך לטפל בסכיזופרניה פרנואידית? איך להטיל ספק בפרנויות? טיפול במחשבות שווא איך להתמודד עם פרנויות? איך להבדיל בין עובדות לפרשנויות? למה אנשים סובלים מדמיונות ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?