אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה פחד לשבת במטוס ✔טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:37טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד?

טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי.

האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח?

למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע "חשיפה הדרגתית", משום שאי אפשר "לטוס חלקית". במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת.

מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד?

חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: "ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?". הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה?

בסרט "התפוז המכני" מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות.

איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מג'וקים או מים?

במקרה של פחד מג'וקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לג'וק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: "מדוע אתה מפחד שהג'וק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?". בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד.

למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד שמאחורי הפחד?

חשיפה חוזרת ללא בירור ההנחות הבסיסיות לא תביא להקלה קבועה. לדוגמה, אדם שחושש להיכשל מול קהל יכול לדבר מספר פעמים ולא להיכשל, אך עדיין לחשוש מהאפשרות שבעתיד ייכשל. במקרה כזה, יש לברר איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - "מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?". ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים?

העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק לצרוך אותם כדי להבין את הגורם לרצון שלו. תוך כדי ההתנזרות הוא יכול להתבונן על מחשבותיו ולברר "למה אני מרגיש רע כשאני לא צורך סמים?". בדיקת המחשבות והרגשות האלה תאפשר לו להתמודד עם השורש האמיתי של ההתמכרות, ולא רק עם הסימפטומים החיצוניים.

מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד?

רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן.

למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול?

החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות.
מהו טיפול בחשיפה?

ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה?

תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני.

האם טיפול בחשיפה תמיד עובד?

ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד?

תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין "טיסה קטנה" או "חצי המראה"). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית במיוחד, ואז האדם יירתע עוד יותר וירגיש "עכשיו אני בטוח לא רוצה לעשות את זה".

האם חשיפה בלבד מספיקה כדי להתמודד עם הפחד?

ש: אז מה עושים אם החשיפה מייצרת חרדה גדולה מדי או לא פותרת את הבעיה לגמרי?

תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול אנשים, אלא גם לשאול: "מה חשבתי לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?". הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" מתקשרת לנושא?

ש: הוזכרה הדוגמה של "התפוז המכני". איך זה מתחבר?

תשובה: הרעיון הוא שגם אם מראים לאדם, שוב ושוב, סיטואציה מסוימת (למשל, אנשים שעושים משהו שהוא לא אוהב), אין זה מבטיח שישנה את תחושתו. בדומה למה שקורה בסרט, חשיפה חיצונית לבדה לא תמיד גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד.

מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או ג'וקים?

ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד ג'וקים או פחד להיכנס למים?

תשובה: במקרה של פחד ג'וקים אפשר לומר לאדם "בוא תתקרב קצת לג'וק ותראה שהוא לא עושה לך כלום". אבל חשוב גם לשאול: "מדוע אתה חושב שהוא יקפוץ עליך? ומה תחשוב אם הוא יקפוץ עליך?". עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו טיסה, ששם או שטסים או שלא), צריכים למצוא דרך אחרת לעקוף את ההתנגדות הראשונית.

מדוע חשוב לבדוק גם את הנחות היסוד?

ש: למה לא מספיק לפעול לפי "פשוט תעשה את זה הרבה פעמים וככה תתרגל"?

תשובה: אם לא מפרקים את הפחד לשורשיו, יש סיכוי שתישאר הנחה סמויה שעדיין מחזיקה את הפחד. לדוגמה, אדם שחושש "אם אכשל מול קהל, זה סוף העולם" - גם אם הוא ידבר מול קהל מספר פעמים ולא יקרה לו רע, עדיין יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: "מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב?" וכן הלאה.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות?

ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)?

תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון "אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד". כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ואז לבדוק מדוע אתה כל כך רוצה את זה. בדומה למה שאליעד הזכיר על "התנזרות" - בדיוק כמו שניתן לחשוף אדם לדבר שהוא חושש ממנו, אפשר למנוע מאדם משהו שהוא מכור אליו כדי שיבין מאיפה נובעת התשוקה.

מהי משמעות דברי רבי נחמן על שבירת תאווה?

ש: נאמר שאם "שוברים" תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה?

תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה לפחד: אם לא מבינים את הסיבה העמוקה, יכול להיות שהפחד יחליף נושא או יחזור אחר כך בעוצמה גדולה יותר. לכן, בין אם מדובר בפחד ובין אם ברצון עז, יש צורך לבדוק את הנחות היסוד ולא רק לפעול מבחוץ.

מדוע חשוב לשלב התבוננות בכל שלב?

ש: אז מה בעצם העיקרון שעומד מאחורי הטיפול?

תשובה: השילוב של עשייה בפועל יחד עם הסתכלות פנימית והבנה הוא החלק החשוב. החשיפה (או ההתנזרות, במקרה שרוצים להפחית תשוקה) יוצרת נתונים חדשים על המציאות - האדם רואה שלא בהכרח קורה הדבר הרע שחשב, או שהמצב לא כזה טוב כמו שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית.
עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה?

ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.

אליעד: תן דוגמה.

ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.

אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.

אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.

בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".

ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.

אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.

נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.

לדוגמה בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חוויית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.

אם לדוגמה נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.

אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".

אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?

ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.

אליעד: אוקי.

ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.

אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?

ש: לא זאת החשיפה.

אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.

ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.

אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?

ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.

אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה.

ש: נגיד הוא רוצה לטוס.

אליעד: רוצה לטוס.

ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.

אליעד: אוקי.

ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.

אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו אחר תן דוגמה מסמים בסדר בן אדם לוקח סמים "למה אתה לוקח סמים? זה עושה לי טוב, אוקי תפסיק לקחת סמים רע לך, אוקי למה רע לך כשאתה לא לוקח סמים? כי אני עצוב מזה שככה וככה, סבבה אוקי קח סמים קח את הפתק עצוב לי מזה שככה וככה" מה קורה עם המחשבה הזאת עכשיו מה איתה אתה לא מאמין בה כאילו מה השתנה תעשה compare "לא עכשיו כשלקחתי סמים זה לא מעניין אותי שככה וככה, אוקי תפסיק לקחת סמים".

אוקי עכשיו "למה רע לך? כי עצוב לי שככה וככה, רגע אבל אמרת קודם שזה לא מעניין אותך, לא אבל זה היה כשלקחתי סמים, רגע אבל מה האמת כאילו זה מעניין אותך או לא מעניין אותך?", עכשיו מה שאתה אומר זה כמו נגיד בן אדם מכור למשהו "אוקי אל תעשה את זה" ואז רע לו מזה שהוא לא עושה את זה ואז "אוקי למה רע לך אתה רואה שלא קרה לך כלום" למרות שזה כמו להגיד חשיפה להפך זה כאילו "אוקי בוא תיחשף ללא לעשות את זה לא יקרה לך כלום אם לא תעשה" כמו שאומרים לא יקרה לך כלום אם תטוס לא יקרה לך כלום אם לא תטוס זה אותו דבר הפוך. וגם פה אני אוסיף שצריך לחקור את הנחות היסוד אם בן אדם לדוגמה נגיד יפסיק לעשות איזה משהו זה לא מחויב, רבי נחמן פעם אמר כששוברים תאווה נהיות עוד שתי תאוות. אתה יודע מה זה אומר?

ש: שזה כאילו נוגע לפחד.

אליעד: אז אני אסביר נגיד יש נגיד צדיקים שחושבים שהם שברו איזו תאווה הם אומרים "אין לי תאווה כזאת וכזאת" רבי נחמן אומר זה לא שאין לו תאווה יש לו פשוט עכשיו תאווה אחרת יותר גדולה וכשהיא תסתיים התאווה תחזור היא עוד שם רק עכשיו יש לך תאווה יותר גדולה, יש לך תאווה לחשוב שאין לך תאווה למה כי הוא לא טיפל בשורש אתה רוצה לטפל בשורש בבקשה תבדוק למה יש לך את התאווה תטפל בזה וזה יעבור אם לא תטפל בזה זה רק קומבינה מה שנקרא. הבנו את הסיפור?

ש: עכשיו צריך ליישם.

אליעד: עכשיו צריך ליישם אם זה מה שאתה אומר.
הסתכלות פחד להיכנס למים מטופלים ביחס למה פעולה אוטומטית מה משפיע על מה אתה לא אוהב הסתכלות פנימית להימנע לשאול שאלות העולם איך לטפל איך לטפל בחרדה איך לטפל בחרדות איך לטפל בפחד איך לטפל בפחדים אימון אימון אישי אימון אישי טיפול בחרדות אימון אישי טיפול בפחדים אימון למטפלים אימונים גוקים גמילה גמילה מהתמכרויות גמילה מהתמכרות התמכרויות התמכרות חברויות חברות חברים חברתי חרדה חרדה חברתית חרדה מגוקים חרדה מחרדה חרדות חרדות חברתיות חרדת גוקים חרדת טיסות חרדת קהל חשיפה טיסה טיפול טיפול בהתמכרויות טיפול בהתמכרות טיפול בחשיפה טיפול בפחד טיפול בפחדים טיפול קוגניטיבי טיפולים להיגמל להיגמל מהתמכרויות להיגמל מהתמכרות להתאמן לטפל לטפל בהתמכרויות לטפל בהתמכרות לטפל בפחד לטפל בפחדים לימוד לימודי אימון לימודי אימון אישי למידה מטופל מטופלים מטפל מטפלים מכור פוביה מגוקים פחד פחד במה פחד חברתי פחד טיסה פחד מגוקים פחד מחרדה פחד מטיסה פחד מטיסות פחד מפחד פחד קהל פחדים פחדים חברתיים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי שיטות שיטות טיפול שיטות טיפוליות
רשימת פחדים / רשימת חרדות - רשימת חרדות ופחדים - רשימה של חרדות / רשימה של פחדים - רשימת פחדים וחרדות
... סירוב פחד לקחת סיכון פחד לקחת סיכונים פחד לקפוץ מהגג פחד לראות את האמת פחד לשאול פחד לשאול שאלות פחד לשבת במטוס פחד לשחות במים פחד לשלום הילדים פחד לשמוע לא... פחד לתת יעוץ פחד מ... פחד מאד גדול פחד מאהבה ...
טיפול בחרדות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, פחד משוטרים, הפרעת חרדה כללית, מתח נפשי, לחץ נפשי, מועקה רגשית, פחד לקבל התקף לב, פרנויות, פוביות, חרדה מוכללת, הפרעת קשב וריכוז
טיפול בחרדות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, פחד משוטרים, הפרעת חרדה כללית, מתח נפשי, לחץ נפשי, מועקה רגשית, פחד לקבל התקף לב, פרנויות, פוביות, חרדה מוכללת, הפרעת קשב וריכוז
טיפול בחרדות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, פחד משוטרים, הפרעת חרדה כללית, מתח נפשי, לחץ נפשי, מועקה רגשית, פחד לקבל התקף לב, פרנויות, פוביות, חרדה מוכללת, הפרעת קשב וריכוז מהו הגורם האמיתי לחרדה וכיצד מטפלים בה בשיטת אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק ובפירוט מהו הגורם האמיתי לחרדות, לפחדים וללחצים, ואיך ניתן לטפל בהם בשיטה ייחודית. אנשים הסובלים מחרדות נוטים לחשוב שהפחד שלהם נובע מאירוע ספציפי או מסיטואציה מסוימת, אך לפי אליעד, החרדה תמיד נובעת מפרשנות שלילית שהאדם נותן לאירוע או לתחושה כלשהי. לדוגמה, אדם הסובל מפחד משוטרים, מתחיל להרגיש לחץ כאשר הוא רואה ניידת משטרה, למרות שאין שום סיבה הגיונית לפחד. החרדה אינה מגיעה מעצם קיומה של המשטרה, אלא מהפרשנות השלילית שהוא נותן למפגש אפשרי איתה. אליעד מדגיש כי אין משמעות למחשבות הגיוניות מול החרדה, כי החרדה עצמה אינה הגיונית כלל. לכן הדרך להתמודד איתה לא יכולה להיות לוגית או רציונלית. איך שיטת הלא הגיוני של אליעד כהן עוזרת לטפל בחרדה? הדרך שאליעד מציע לטיפול בחרדה היא להפסיק לנסות לפתור את הפחד באמצעות הסברים רציונליים או הגיוניים, ובמקום זאת לעבור לחשיבה לא הגיונית באופן מכוון. הוא מציע לאדם הסובל מחרדה לאמץ גישה קיצונית הפוכה - לא להילחם בחרדה עם השכל, אלא לזרום איתה עד הסוף. במקום לומר זה לא הגיוני לפחד מזה, הוא ממליץ לאדם לומר לעצמו ... להיות? אליעד מסביר שכאשר אדם מתמודד עם פחד בצורה הזו, הוא בעצם מתמודד עם השורש הלא - הגיוני של החרדה, ועל ידי כך החרדה מאבדת מכוחה. למה הסבר הגיוני לא מצליח להעלים את החרדה? אליעד מדגיש שהסיבה לכך שהסבר הגיוני לא מצליח להעלים חרדה היא שהחרדה עצמה אינה מבוססת על חשיבה לוגית. המוח מייצר פחד לא הגיוני (אולי אקבל התקף לב, אולי השוטר יעצור אותי ללא סיבה), ולכן כל ניסיון להרגיע אותו באמצעות חשיבה הגיונית (אין סיבה ששוטר יעצור אותי סתם), נכשל. החרדה לא תיעלם בעזרת היגיון, כי השכל והרגש פועלים בשני מישורים שונים לגמרי. כיצד אליעד כהן מתמודד עם מחשבות פרנואידיות ופוביות? אליעד מציע לטפל בפוביות ופרנויות באותו האופן. הוא נותן דוגמה של אדם ששומע רעשים בלילה ומתחיל לחשוב שאולי מישהו נכנס לביתו. במקום ... לעצמו שיבואו, שישדדו אותי, שיתקפו אותי, מה שיהיה יהיה. הגישה הזו מנטרלת את המתח, מכיוון שהאדם מפסיק להילחם בפחד, והחרדה פוחתת. למה אנשים מתקשים ליישם את השיטה הלא הגיונית בהתחלה? רבים מתקשים לקבל את הגישה הלא הגיונית כי זה מנוגד להרגלים שהוטמעו בהם במשך שנים. הם רגילים לפתור בעיות בעזרת השכל בלבד, אבל חרדה אינה בעיה לוגית. אליעד מדגיש כי כאשר אנשים מתרגלים לקבל את המצב הגרוע ביותר, הם מגלים שהלחץ יורד. הם ... עצמו, משום שהדבר הכי גרוע שהם חששו ממנו כבר התקבל מראש. איך להתמודד עם מתח נפשי וקשיי ריכוז הנובעים מחרדה? חרדות יוצרות מתח נפשי ולחץ, שגורמים לקושי להתרכז במשימות יומיומיות פשוטות. אליעד מסביר שגם כאן השיטה זהה - כשאדם חש ... הזו שוברת את המעגל של הפחד ומורידה את הלחץ באופן משמעותי. איך להתמודד עם פחדים גופניים וסימפטומים פיזיים של חרדה? אנשים רבים סובלים מתסמינים גופניים של חרדה, כמו קושי בנשימה, כאבים, קפיצות שרירים, ותחושת מחנק. לפי אליעד, גם את התסמינים הללו ניתן לפתור בשיטה הלא הגיונית. ... מה שיהיה. כך התסמינים מאבדים מעוצמתם, משום שאין ניסיון להילחם בהם או להפסיק אותם. לסיכום: מהי הדרך המעשית להיפטר מחרדות לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג דרך מעשית וברורה להתמודדות עם חרדה: להפסיק לנסות לפתור חרדות בעזרת הסברים רציונליים. לקבל בצורה קיצונית את התרחיש הגרוע ביותר. להגיב לחרדה באדישות מכוונת (אז שיקרה, לא אכפת לי). להכיר בכך שהפחדים אינם הגיוניים ולכן הדרך לפתור אותם אינה דרך היגיון. ליישם את הגישה הזו בכל סוג של פחד, פרנויה או סימפטום פיזי של חרדה. כך, לפי אליעד כהן, אפשר לשבור את מעגל החרדה, הלחץ והמתח הנפשי, ולחזור לחיים נורמליים ורגועים יותר. איך להתמודד עם חרדה לא הגיונית? מהי הדרך להפסיק לפחד משוטרים? כיצד להתמודד עם פחד מהתקף לב? איך לטפל בפוביות ופרנויות בשיטה פשוטה? מה לעשות כשיש תסמינים פיזיים של חרדה? איך מפסיקים פחד קיצוני? למה הסבר הגיוני לא עוזר לחרדות?
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 2 למה אנשים מפחדים ללמוד על מחלות נפש? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאנשים מפחדים ... אפילו להיכנס למוסד פסיכיאטרי. אולם, מאחר ובאופן כלשהו כל אדם נושא בתוכו היבטים של מחלת נפש מודחקת, הוא מפחד שהלימוד על המחלה יחשוף את אותה המחלה שכבר קיימת בו בפוטנציאל. כיצד סיפורו של רבי נחמן מדגים את הפחד ממחלת ... את הפחד שיגלו אצלו משהו נסתר, כי הוא כבר יודע שהכל נמצא בתוכו מלכתחילה. כך, הוא כבר לא מאוים מלימוד על מחלות נפש, ולא מפחד להידבק מהן. האם אפשר להידבק ממחלות נפש? האם לימוד על סכיזופרניה גורם להשתגע? איך להתמודד עם פחד ממחלות נפש? האם אני חולת נפש? מה הקשר בין שלמות למחלת ...
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1 מהי סכיזופרניה והאם באמת אין לה פתרון? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על סכיזופרניה (שסעת), מחלות נפשיות, וטיפולים אפשריים בהפרעות נפשיות, תוך התייחסות מפורטת לתפיסות הרווחות בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה. הוא מתאר את הסכיזופרניה כמחלה נפשית המאופיינת בהתקפים פסיכוטיים, המובילים להתדרדרות מתמשכת לאורך הזמן. הוא מדגיש שקיים טיפול תרופתי, אך טוען שהתרופות אינן מרפאות את המחלה, אלא רק מפחיתות תסמינים ומאפשרות למטופל לחיות לצד המחלה בצורה נסבלת יותר. הוא נותן דוגמה למחלה כמו איידס, שגם עבורה יש טיפול תרופתי שמאפשר חיים ממושכים, אך לא ריפוי מוחלט. לדבריו, זו בדיוק הטענה של פסיכיאטרים רבים לגבי סכיזופרניה. אליעד מעביר ... לסכיזופרניה אינה מוחלטת ומייצגת אינטרס כלשהו של אנשי המקצוע. הוא מסביר שלפסיכיאטרים יש אינטרס כלכלי ברור להשאיר אנשים תלויים בטיפול התרופתי, מה שמוביל לפרנסה ארוכת טווח עבורם. מה האינטרס של מומחים לומר שאין פתרון לסכיזופרניה? אליעד כהן טוען כי אנשי ... זה מחלת נפש לפי אליעד כהן? לפי אליעד, מחלת נפש היא למעשה צורת חשיבה חריגה שאינה מתיישבת עם הנורמות החברתיות המקובלות. הוא טוען שכל מחלה נפשית, כמו סכיזופרניה או הפרעות נפשיות אחרות, מקורה במבנה חשיבה מסוים, תפיסות ואמונות עמוקות של האדם כלפי עצמו וכלפי המציאות. לדבריו, אדם הסובל ממחלה נפשית הוא אדם שלא הצליח להסתגל באופן מלא למחויבים החברתיים, והוא סובל משום שהתפיסות שלו מתנגשות עם אלו של הסביבה. הוא מסביר כי חוסר ההתאמה בין התפיסות של האדם לאלו של החברה גורם לסבל לא רק לו עצמו אלא גם לסביבתו, והסביבה מגדירה אותו כחולה נפש משום שהתנהגותו שונה וחריגה. אבל ... אין גבול חד בין נורמלי לבין חולה, משום שבמידה מסוימת לכולם יש תפיסות חריגות שיכולות להיתפס כמחלת נפש. האם טיפול קוגניטיבי יכול לרפא סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות? אליעד כהן מדבר בהרחבה על הטיפול הקוגניטיבי ומסביר שיש בו פוטנציאל לעזור מאוד לאנשים הסובלים מסכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות. הוא מציין כי המטרה של הטיפול הקוגניטיבי היא ליצור אצל המטופל סתירה פנימית בין מה שהוא חושב שקיים לבין מה שהוא בטוח שקיים. למשל, אם אדם רואה אישויות דמיוניות או שומע קולות, על המטפל להוביל אותו להבין שבעזרת חושיו האמיתיים האישויות אינן קיימות בפועל. ברגע שהמטופל ישתכנע ברמה פנימית עמוקה שאין הוכחות בחושיו לקיום האישויות, הוא יוכל להשתחרר מהאשליה. אליעד מדגים זאת באמצעות אדם שטוען שהוא רואה פיל בחדר. לדבריו, המטפל צריך להוביל את המטופל לחקור ולהבין שברמה החושית הפיל אינו קיים, וכך לשבור את האמונה באשליה. כאשר האדם מצליח ליצור סתירה בין מה ... מסוימת, להבין את ההיגיון והחוסר היגיון שבחשיבה הזו, ולהשתמש בתובנות האלו כדי לעזור לאחרים להשתחרר מאותה תפיסה. הוא טוען שטיפול קוגניטיבי אכן יכול לעזור, אך צריך להיות מבוסס על הבנה עמוקה של תהליכי החשיבה של המטופל, ולא רק על התאמה שטחית למציאות חברתית. הוא מסכם את ההרצאה בכך שהאמת המוחלטת נמצאת בשילוב כל הזוויות האפשריות, ולכן כדי להגיע אליה אדם צריך להבין את כל ההפרעות הנפשיות לעומקן. האם יש ריפוי לסכיזופרניה? מהי מחלת נפש באמת? טיפול קוגניטיבי בסכיזופרניה מדוע פסיכיאטרים אומרים שאין פתרון? האם אפשר לרפא מחלת נפש באופן מוחלט? סכיזופרניה וטיפול תרופתי אליעד כהן סכיזופרניה
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. ... עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות ... וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך ... שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר? אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה ... שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק? אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים ... ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי. להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על ... ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים? ... וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה. איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה? טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון ... מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון ... שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי ... יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה חומר גלם לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר ... יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד או בהדרגה). ... מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי? להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח קוגניטיבי של מה שקורה בתודעה. כך התנהגות חדשה ומודעות מלאה למחשבות פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - ... המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים ... הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ... לא יודעים מה עדיף שים את שניהם לא המצב הזה. בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן ... אחוז אז מה המחויב? ש: מה מחויב שיביא לך את התוצאה? אליעד: כן אז מה מחויב? ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי. אליעד: הקוגניטיבי מחויב. ש: למה? אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה לעשן אם לא ... חופשית. ש: אבל מה יגידו המחשבות שלו? אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף. ש: זאת תיאוריה. אליעד: השאלה מה האמת? ש: איזה עוד ... מה האמת? ש: שזה לא תמיד נכון. אליעד: אז אני אומר שזה תמיד נכון. ש: רק תמיד נכון רק הקוגניטיבי? אליעד: רק קוגניטיבי אבל זה אף על פי כן לא תמיד נכון, למה זה לא תמיד נכון לא כי לא מספיק קוגניטיבי, קוגניטיבי מספיק כשאמרתי מה רבי נחמן היה אומר על זה כי רבי נחמן אמר זה איפשהו ציטוט ממקום אחר הכל ... ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי שהוא יצליח צריך שהוא יהיה גם התנהגותי, למה מה זאת אומרת כי אם תיאורטית בן אדם יכול היה להגיע לכל השינוי חשיבה שלו באמצעות טיפול קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם. ...
הפרעה טורדנית כפייתית, טיפול ב ocd, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול התנהגותי, חרדה לא הגיונית, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית
הפרעה טורדנית כפייתית, טיפול ב ocd, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול התנהגותי, חרדה לא הגיונית, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית
הפרעה טורדנית כפייתית, טיפול ב ocd, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול התנהגותי, חרדה לא הגיונית, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית מהי הפרעה טורדנית כפייתית ואיך ניתן להתמודד איתה? ההפרעה הטורדנית כפייתית, הידועה גם כ ... ביצוע הפעולה. אחת מהשאלות המרכזיות היא אם ההיגיון שמניע את הפעולות הכפייתיות אכן הגיוני או שמא הוא נגרם מתוך חרדה לא רציונלית. למשל, כשאדם סובל מ - OCD, הוא יכול להאמין שיש קשר ישיר בין סידור הכוסות לבין מניעת ... כזה קיים. המחשבה שאם הוא לא יסדר את הכוסות, המשפחה שלו תמות, מתחילה לשאוב את האדם לתוך מצב של חרדה מתמשכת. האם ניתן להוכיח את המחשבות הכפייתיות? אליעד כהן מציין שהבעיה המרכזית במחשבות אובססיביות היא העובדה שאין שום אפשרות ... שגיאותן של המחשבות, אלא פשוט לשאול את עצמנו אם הפעולה באמת תורמת למטרה הרצויה או שמא היא רק מוסיפה חרדה ולחץ. אם מדובר בפעולה של סידור הכוסות מתוך פחד, אז על האדם להפסיק להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה ... דבר טוב. יש להימנע מהאמונה הזאת ולפני כל פעולה לחקור אם יש לה ערך אמיתי ולא רק תוצאה של חרדה. מהו הפתרון ל - OCD? הפתרון שמציע אליעד הוא שיטה של טיפול קוגניטיבי - התנהגותי שבו האדם מבין את מנגנון המחשבות הטורדניות ומפסיק לתת להן כוח לשלוט בו. במקום להתמקד בהוכחה של ... המחשבות, על האדם פשוט לבחון את הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לפעול בדרך הכפייתית. הפרעה טורדנית כפייתית OCD מחשבה טורדנית טיפול התנהגותי ב - OCD מניעת חרדה לא הגיונית מחשבות אובססיביות טיפול קוגניטיבי ב - OCD מהי ההיגיון שמאחורי הפעולות הכפייתיות בסכנת חיים? במהלך ההרצאה אליעד מציין את הגיונות ההשפעה של מחשבות ... לבחון את הדרך בה האדם מתמודד עם הפחדים והחששות שגורמים לו למחשבות טורדניות. הפרעה טורדנית כפייתית OCD מחשבה טורדנית טיפול התנהגותי ב - OCD מניעת חרדה לא הגיונית מחשבות אובססיביות טיפול קוגניטיבי ב - OCD עכשיו נניח שבן אדם לא רוצה שהמשפחה שלו תמות עד כאן זה הגיוני ונניח שהוא רוצה ... הוא התחיל להאמין שבאמת אם הוא לא יסדר את הכוסות בבית שלו המשפחה שלו תמות עכשיו הוא כבר נכנס לחרדה שהכוסות לא יהיו מסודרות והמשפחה שלו יכולה למות. עכשיו רוב האנשים שהיו שומעים את הבעיה הזאת היו אומרים אוקי ... תמות אם הן מסודרות בשורה הם לא ימותו ואתה אומר לו מה פתאום עזוב אותך ואז הוא נכנס מזה לחרדה ואז אתה רוצה להוציא אותו מזה ואז אתה אומר לו בוא נראה לו שזה לא נכון אבל אתה לא ...
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי האם שכל ורגש הם באמת אותו הדבר? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה היא האם שכל ורגש הם ... בעצם בודק עם עצמו: מה אני מרגיש ביחס לזה?, ולכן שכל ורגש הם אותו דבר. איך עובדת השיטה של טיפול רגשי לפי אליעד כהן? אליעד מסביר את תהליך הטיפול הרגשי - קוגניטיבי שהוא מציע. הרעיון הוא לזהות את ההיגיון או השכל הפנימי שעומד מאחורי כל רגש. כשאדם מרגיש משהו, הטיפול מנסה להראות לו את ההיגיון שעומד מאחורי אותו רגש, וכשהוא חושב משהו בשכל, מנסים להראות לו את הרגש שעומד מאחורי אותה מחשבה. לדוגמה, אם אדם כועס על מישהו ורוצה לצעוק עליו, הטיפול שואל: למה אתה רוצה לצעוק? מה ההיגיון מאחורי הרצון הזה?. על ידי זיהוי ההיגיון או השכל שמאחורי הרגש, ניתן ... בכך ששכל ורגש אינם נפרדים, נוכל להבין את עצמנו ולחוות יותר שליטה וחופש פנימי. האם שכל ורגש זהים? מהו טיפול רגשי קוגניטיבי? האם יש רגש בלי היגיון? איך השכל והרגש קשורים? מה ההבדל בין שכל לרגש? איך להרגיש רגשות מודחקים? איך ...
איך לטפל באוסידי? שיטות לטיפול בהתנהגות טורדנית, טיפים למטפלים, טיפים למאמנים, טיפול קוגניטיבי, שינוי התנהגות, איך לשנות התנהגות? התנהגות לא נשלטת, התנהגות לא רצונית, התנהגות כפייתית
איך לטפל באוסידי? שיטות לטיפול בהתנהגות טורדנית, טיפים למטפלים, טיפים למאמנים, טיפול קוגניטיבי, שינוי התנהגות, איך לשנות התנהגות? התנהגות לא נשלטת, התנהגות לא רצונית, התנהגות כפייתית וכאן אבאר, עוד דרך כיצד באפשרותך ... להשיג את הטוב הזה בצורה אחרת / להבין שהטוב הזה לא באמת מושג באמצעות הפעולה שנעשית / ועוד אפשריות טיפוליות נוספות. אלא, שבדרך כלל כאשר מישהו רוצה לשנות הרגל, בדכ הוא לא באמת יודע למה הוא עושה את מה ...
מוטיבציה להתמדה בשינוי הרגלים, מוטיבציה להשגת מטרות ויעדים, ללמוד מאליעד כהן, התמדה בתהליך טיפולי, להתמיד בטיפול קוגניטיבי, התמדה בטיפול רגשי, התמדה באימון אישי, התמדה בהתפתחות אישית
מוטיבציה להתמדה בשינוי הרגלים, מוטיבציה להשגת מטרות ויעדים, ללמוד מאליעד כהן, התמדה בתהליך טיפולי, להתמיד בטיפול קוגניטיבי, התמדה בטיפול רגשי, התמדה באימון אישי, התמדה בהתפתחות אישית
מוטיבציה להתמדה בשינוי הרגלים, מוטיבציה להשגת מטרות ויעדים, ללמוד מאליעד כהן, התמדה בתהליך טיפולי, להתמיד בטיפול קוגניטיבי, התמדה בטיפול רגשי, התמדה באימון אישי, התמדה בהתפתחות אישית מה הקושי העיקרי בהתמדה בתהליך טיפולי או בשינוי הרגלים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בעיקר בקשיים בהתמדה בטיפול, בשינוי הרגלים ובתהליכי התפתחות אישית. הקושי העיקרי שאליעד מדבר עליו הוא חוסר הסבלנות של אנשים לתהליכים ארוכים ומורכבים. הוא מסביר ... בריאותית או הרגל שלילי, לעיתים קרובות הוא מצפה לתוצאות מהירות וכשהן אינן מגיעות, הוא מתחיל להטיל ספק בשיטה או בטיפול שבו הוא משתמש. לדוגמה, אדם שסובל ממחלה מסוימת ונדרש לפעולות רפואיות או לתרגולים, יכול להאשים את הטיפול עצמו אם הוא לא רואה תוצאות מיידיות. כך גם אדם שמתאמן 50 אימונים ולא רואה שיפור משמעותי, יחשוב שהבעיה היא בשיטה או במאמן ולא בעצמו או בהתמדה שלו. ככל שעובר הזמן ואין תוצאות, אנשים נוטים יותר ויותר להפסיק את התהליך או להאשים גורמים חיצוניים. למה אנשים מפסיקים טיפול למרות שהם יודעים שחשוב להתמיד? אליעד מסביר שאנשים מפסיקים טיפול מכמה סיבות: הם לא באמת מאמינים בשיטה או בתהליך שהם מבצעים. הם מצפים לתוצאות מהירות מדי ולא מבינים שהשינוי לוקח זמן. הם חושבים שהם מתרגלים מספיק, אבל בפועל הם לא מתרגלים מספיק או לא נכון. הם מאשימים את הטיפול, המאמן או המטפל בכך שאין להם תוצאות. דוגמה שאליעד נותן היא של אדם שקורא תהילים כדי למצוא זיווג, וכאשר התפילות לא נענות מידית, ... מדוע חשוב להבין את ההיגיון של השיטה כדי להתמיד בה? אליעד כהן מדגיש את החשיבות בהבנת ההיגיון מאחורי כל טיפול או שיטת שינוי הרגלים. הוא מסביר שכאשר אנשים פועלים מתוך אמונה בלבד, בלי להבין לעומק את ההיגיון שמאחורי הפעולה, ... התמדה לאורך זמן ושל הבנה של גודל המשימה. אם היה מבין את ההיגיון, הוא היה מתמיד יותר. למה לפעמים טיפול או שיטה לא עובדים למרות שנראה שעושים הכל נכון? אליעד מסביר שלפעמים אנשים חושבים שהם מתרגלים נכון, אבל בפועל ... של כמה ימים או אפילו שבועות לא בהכרח יספיק כדי לראות שינוי משמעותי. מה קורה כשאדם מצפה לתוצאה מהירה מטיפול או מאימון? אליעד כהן מדגיש שאנשים באים לטיפול כמו לקניית מוצר, כשהם מצפים לשלם ולקבל תוצאה מידית בלי להשקיע מאמץ נוסף מצידם. כשהם לא רואים תוצאות מיידיות, הם מתאכזבים ומאשימים את המטפל או השיטה. הוא מדגים זאת דרך אדם שלקח כדור רפואי שאמור להשפיע רק אחרי שלושה חודשים, אבל מפסיק אחרי שבוע וטוען שהכדור לא עובד. מה המשמעות של התמדה לאורך זמן בשינוי הרגלים או בטיפול? לפי אליעד, ההתמדה לאורך זמן משמעותית מאוד לשינוי אמיתי ועמוק. שינוי הרגלים ופתרון בעיות אישיות הם כמו הר של ... ובאופן עקבי. התמדה רצופה ועקבית היא המפתח, ולא כמות המאמץ ברגע מסוים. הוא מדגיש שלא מספיק רק לקבל תוכנית אימון או טיפול תרופתי, אלא חייבים ליישם ולהתמיד. לדוגמה, אדם שלוקח סטרואידים חייב גם להתאמן כדי לראות תוצאות. גם אם אדם לקח טיפול ולא ראה תוצאות מידיות, זה לא אומר שהטיפול לא עובד, אלא שכנראה הוא לא ביצע אותו מספיק זמן או מספיק טוב. מדוע אלוהים לא פותר לנו בעיות ... לא תהיה שום משמעות לכך. סיכום כללי ומסקנות על התמדה בתהליכי שינוי: אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהמפתח להצלחה בטיפול, אימון או שינוי הרגלים הוא התמדה, סבלנות, הבנה עמוקה של ההיגיון מאחורי התהליך, ויישום עקבי של ההנחיות. רק כך ניתן להגיע לשינוי אמיתי ומתמשך. איך להתמיד בשינוי הרגלים? למה קשה להתמיד בטיפול רגשי? איך לפתח סבלנות בתהליך טיפולי? למה טיפולים לא תמיד עובדים? מה לעשות כשאין תוצאות בטיפול? איך לשמור על מוטיבציה לאורך זמן?
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין האם כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי בחרדה ודיכאון? הדיון מתמקד בשאלה האם כדאי להמליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי על מנת להתמודד עם חרדה ודיכאון, או להעדיף טיפול אחד בלבד. בשיחה, הוצגו גישות שונות, כל אחת עם יתרונות וחסרונות. האם עדיף רק טיפול תרופתי? האם ניתן להסתמך רק על טיפול תרופתי כדי לטפל בחרדה? יש אנשים שמאמינים כי טיפול תרופתי הוא הפתרון המהיר והיעיל ביותר לבעיה. התרופות נועדו להוריד את תסמיני החרדה באופן מיידי, אך הבעיה המרכזית היא ... הנפשית האמיתית שהוא חווה. הכדורים עוזרים להסוות את הבעיה אך לא לפתח את היכולת להתמודד איתה בצורה בריאה. האם טיפול קוגניטיבי יכול להיות הפתרון היחיד? לעומת זאת, טיפול קוגניטיבי, שמתמקד בשינוי החשיבה והתמודדות עם החרדה על ידי עיבוד מחשבות, עלול לקחת זמן ארוך יותר להפיק תוצאות. תהליך זה ... שסובלים מהתקפי חרדה חמורים ומחפשים הקלה מיידית. האם כדאי לשלב את השניים? ההמלצה של חלק מהאנשים היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגניטיבי. זה מאפשר להפחית את תסמיני החרדה בהתחלה בעזרת הכדורים, ובמקביל להתחיל את העבודה הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את החשיבה בצורה שתפגע ביכולת של המטופל להתמודד עם בעיותיו בדרך בריאה, ולמנוע ממנו להבין את שורש הבעיה האמיתית. לכן, יש אנשים המעדיפים להתחיל קודם בטיפול קוגניטיבי בלבד, ורק אם זה לא מספיק, לפנות לטיפול תרופתי. מה קורה אם התרופות לא פותרות את הבעיה? נראה כי ישנו חוסר הסכמה בין דוברים האם טיפול תרופתי בלבד יכול לפתור את הבעיה, או שהפתרון האמיתי טמון בטיפול קוגניטיבי. יש כאלו המאמינים כי תרופות יכולות רק להקל על התסמינים אך לא לפתור את הבעיה בשורש, ולעיתים אף להחמיר את המצב בטווח הארוך. גישה אחרת אומרת שטיפול קוגניטיבי, המצריך מאמץ ותהליך ממושך, עשוי להיות קשה לאנשים שמחפשים פתרון מיידי. כיצד הגישה הכללית לתרופות נגד חרדה משפיעה על ... כל אדם צריך טיפול תרופתי? לא כל אדם שסובל מחרדה יזדקק לטיפול תרופתי. מדובר בשאלה מהותית, שכן לפעמים טיפול קוגניטיבי יכול להספיק בכדי לטפל בבעיה באופן ממוקד ונכון. אך לפעמים, כאשר המצב חמום ואדם לא מסוגל להתמודד עם החרדה בצורה עצמאית, יש מקום לשקול טיפול תרופתי כהשלמה לטיפול הקוגניטיבי. כל מקרה דורש התייחסות פרטנית, שכן כל אדם זקוק לעזרה בצורה שונה בהתאם לרמת החרדה, הצורך והיכולת האישית. האם כדאי לקחת תרופות נגד חרדה? האם טיפול קוגניטיבי יכול להחליף תרופות? מה היתרונות של טיפול תרופתי בחרדה? מהם הסיכונים בשימוש בתרופות נגד חרדה? האם יש שילוב נכון בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי? כיצד תרופות משפיעות על מצב הנפש?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: פחד לשבת במטוס, מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להשיג איזון נפשי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: פחד לשבת במטוס, איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם אפשר לדעת הכל? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? האם לדומם יש תודעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול רגשי, אימון אישי טלפוני, מאמן אישי לירידה במשקל בתחום פחד לשבת במטוס - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 13_08_2025 השעה 07:58:05 - wesi1