אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חברתי ✔טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:37טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד?

טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי.

האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח?

למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע "חשיפה הדרגתית", משום שאי אפשר "לטוס חלקית". במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת.

מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד?

חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: "ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?". הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה?

בסרט "התפוז המכני" מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות.

איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מג'וקים או מים?

במקרה של פחד מג'וקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לג'וק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: "מדוע אתה מפחד שהג'וק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?". בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד.

למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד שמאחורי הפחד?

חשיפה חוזרת ללא בירור ההנחות הבסיסיות לא תביא להקלה קבועה. לדוגמה, אדם שחושש להיכשל מול קהל יכול לדבר מספר פעמים ולא להיכשל, אך עדיין לחשוש מהאפשרות שבעתיד ייכשל. במקרה כזה, יש לברר איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - "מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?". ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים?

העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק לצרוך אותם כדי להבין את הגורם לרצון שלו. תוך כדי ההתנזרות הוא יכול להתבונן על מחשבותיו ולברר "למה אני מרגיש רע כשאני לא צורך סמים?". בדיקת המחשבות והרגשות האלה תאפשר לו להתמודד עם השורש האמיתי של ההתמכרות, ולא רק עם הסימפטומים החיצוניים.

מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד?

רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן.

למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול?

החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות.
מהו טיפול בחשיפה?

ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה?

תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני.

האם טיפול בחשיפה תמיד עובד?

ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד?

תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין "טיסה קטנה" או "חצי המראה"). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית במיוחד, ואז האדם יירתע עוד יותר וירגיש "עכשיו אני בטוח לא רוצה לעשות את זה".

האם חשיפה בלבד מספיקה כדי להתמודד עם הפחד?

ש: אז מה עושים אם החשיפה מייצרת חרדה גדולה מדי או לא פותרת את הבעיה לגמרי?

תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול אנשים, אלא גם לשאול: "מה חשבתי לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?". הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" מתקשרת לנושא?

ש: הוזכרה הדוגמה של "התפוז המכני". איך זה מתחבר?

תשובה: הרעיון הוא שגם אם מראים לאדם, שוב ושוב, סיטואציה מסוימת (למשל, אנשים שעושים משהו שהוא לא אוהב), אין זה מבטיח שישנה את תחושתו. בדומה למה שקורה בסרט, חשיפה חיצונית לבדה לא תמיד גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד.

מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או ג'וקים?

ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד ג'וקים או פחד להיכנס למים?

תשובה: במקרה של פחד ג'וקים אפשר לומר לאדם "בוא תתקרב קצת לג'וק ותראה שהוא לא עושה לך כלום". אבל חשוב גם לשאול: "מדוע אתה חושב שהוא יקפוץ עליך? ומה תחשוב אם הוא יקפוץ עליך?". עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו טיסה, ששם או שטסים או שלא), צריכים למצוא דרך אחרת לעקוף את ההתנגדות הראשונית.

מדוע חשוב לבדוק גם את הנחות היסוד?

ש: למה לא מספיק לפעול לפי "פשוט תעשה את זה הרבה פעמים וככה תתרגל"?

תשובה: אם לא מפרקים את הפחד לשורשיו, יש סיכוי שתישאר הנחה סמויה שעדיין מחזיקה את הפחד. לדוגמה, אדם שחושש "אם אכשל מול קהל, זה סוף העולם" - גם אם הוא ידבר מול קהל מספר פעמים ולא יקרה לו רע, עדיין יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: "מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב?" וכן הלאה.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות?

ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)?

תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון "אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד". כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ואז לבדוק מדוע אתה כל כך רוצה את זה. בדומה למה שאליעד הזכיר על "התנזרות" - בדיוק כמו שניתן לחשוף אדם לדבר שהוא חושש ממנו, אפשר למנוע מאדם משהו שהוא מכור אליו כדי שיבין מאיפה נובעת התשוקה.

מהי משמעות דברי רבי נחמן על שבירת תאווה?

ש: נאמר שאם "שוברים" תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה?

תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה לפחד: אם לא מבינים את הסיבה העמוקה, יכול להיות שהפחד יחליף נושא או יחזור אחר כך בעוצמה גדולה יותר. לכן, בין אם מדובר בפחד ובין אם ברצון עז, יש צורך לבדוק את הנחות היסוד ולא רק לפעול מבחוץ.

מדוע חשוב לשלב התבוננות בכל שלב?

ש: אז מה בעצם העיקרון שעומד מאחורי הטיפול?

תשובה: השילוב של עשייה בפועל יחד עם הסתכלות פנימית והבנה הוא החלק החשוב. החשיפה (או ההתנזרות, במקרה שרוצים להפחית תשוקה) יוצרת נתונים חדשים על המציאות - האדם רואה שלא בהכרח קורה הדבר הרע שחשב, או שהמצב לא כזה טוב כמו שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית.
עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה?

ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.

אליעד: תן דוגמה.

ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.

אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.

אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.

בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".

ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.

אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.

נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.

לדוגמה בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חוויית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.

אם לדוגמה נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.

אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".

אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?

ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.

אליעד: אוקי.

ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.

אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?

ש: לא זאת החשיפה.

אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.

ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.

אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?

ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.

אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה.

ש: נגיד הוא רוצה לטוס.

אליעד: רוצה לטוס.

ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.

אליעד: אוקי.

ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.

אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו אחר תן דוגמה מסמים בסדר בן אדם לוקח סמים "למה אתה לוקח סמים? זה עושה לי טוב, אוקי תפסיק לקחת סמים רע לך, אוקי למה רע לך כשאתה לא לוקח סמים? כי אני עצוב מזה שככה וככה, סבבה אוקי קח סמים קח את הפתק עצוב לי מזה שככה וככה" מה קורה עם המחשבה הזאת עכשיו מה איתה אתה לא מאמין בה כאילו מה השתנה תעשה compare "לא עכשיו כשלקחתי סמים זה לא מעניין אותי שככה וככה, אוקי תפסיק לקחת סמים".

אוקי עכשיו "למה רע לך? כי עצוב לי שככה וככה, רגע אבל אמרת קודם שזה לא מעניין אותך, לא אבל זה היה כשלקחתי סמים, רגע אבל מה האמת כאילו זה מעניין אותך או לא מעניין אותך?", עכשיו מה שאתה אומר זה כמו נגיד בן אדם מכור למשהו "אוקי אל תעשה את זה" ואז רע לו מזה שהוא לא עושה את זה ואז "אוקי למה רע לך אתה רואה שלא קרה לך כלום" למרות שזה כמו להגיד חשיפה להפך זה כאילו "אוקי בוא תיחשף ללא לעשות את זה לא יקרה לך כלום אם לא תעשה" כמו שאומרים לא יקרה לך כלום אם תטוס לא יקרה לך כלום אם לא תטוס זה אותו דבר הפוך. וגם פה אני אוסיף שצריך לחקור את הנחות היסוד אם בן אדם לדוגמה נגיד יפסיק לעשות איזה משהו זה לא מחויב, רבי נחמן פעם אמר כששוברים תאווה נהיות עוד שתי תאוות. אתה יודע מה זה אומר?

ש: שזה כאילו נוגע לפחד.

אליעד: אז אני אסביר נגיד יש נגיד צדיקים שחושבים שהם שברו איזו תאווה הם אומרים "אין לי תאווה כזאת וכזאת" רבי נחמן אומר זה לא שאין לו תאווה יש לו פשוט עכשיו תאווה אחרת יותר גדולה וכשהיא תסתיים התאווה תחזור היא עוד שם רק עכשיו יש לך תאווה יותר גדולה, יש לך תאווה לחשוב שאין לך תאווה למה כי הוא לא טיפל בשורש אתה רוצה לטפל בשורש בבקשה תבדוק למה יש לך את התאווה תטפל בזה וזה יעבור אם לא תטפל בזה זה רק קומבינה מה שנקרא. הבנו את הסיפור?

ש: עכשיו צריך ליישם.

אליעד: עכשיו צריך ליישם אם זה מה שאתה אומר.
מטופלים הוא לא אוהב להיגמל מהתמכרויות אכילה איך גורמים אכילת בשר רצון יש מיש הוא לא יפחד מוות להתמודד עם פחד איך לטפל איך לטפל בחרדה איך לטפל בחרדות איך לטפל בפחד איך לטפל בפחדים אימון אימון אישי אימון אישי טיפול בחרדות אימון אישי טיפול בפחדים אימון למטפלים אימונים גוקים גמילה גמילה מהתמכרויות גמילה מהתמכרות התמכרויות התמכרות חברויות חברות חברים חברתי חרדה חרדה חברתית חרדה מגוקים חרדה מחרדה חרדות חרדות חברתיות חרדת גוקים חרדת טיסות חרדת קהל חשיפה טיסה טיפול טיפול בהתמכרויות טיפול בהתמכרות טיפול בחשיפה טיפול בפחד טיפול בפחדים טיפול קוגניטיבי טיפולים להיגמל להיגמל מהתמכרויות להיגמל מהתמכרות להתאמן לטפל לטפל בהתמכרויות לטפל בהתמכרות לטפל בפחד לטפל בפחדים לימוד לימודי אימון לימודי אימון אישי למידה מטופל מטופלים מטפל מטפלים מכור פוביה מגוקים פחד פחד במה פחד חברתי פחד טיסה פחד מגוקים פחד מחרדה פחד מטיסה פחד מטיסות פחד מפחד פחד קהל פחדים פחדים חברתיים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי שיטות שיטות טיפול שיטות טיפוליות
התמודדות עם לחץ חברתי, איך להתמודד מול עצמך עם לחץ חברתי? איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי? איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי? איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי? איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי? איך להגיב ללחץ חברתי? מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי? מה שאתה חושב על עצמך? למצוא חן בעיני הסביבה, ביקורת של הסביבה, חרדה חברתית
... עם לחץ חברתי, איך להתמודד מול עצמך עם לחץ חברתי? איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי? איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי? איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי? איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי? איך להגיב ללחץ חברתי? מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי? איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי? מה שאתה חושב על עצמך? למצוא חן בעיני הסביבה, ביקורת של הסביבה, חרדה חברתית וכאן נסביר שיש 2 נקודות מבט שונות, בכל סיטואציה שבה האדם נאלץ להתמודד עם לחץ חברתי. דהיינו, שכאשר האדם נקלע לסיטואציה שבה הוא מרגיש לחץ חברתי, להיות משהו מסוים, לדוגמה, להתחתן, לסיים תואר, לעשות כסף, להיראות טוב וכיוב, בכל אחת מהסיטואציות האלו, יש 2 נקודות מבט שצריכים לשים אליהן לב. נקודת מבט אחת היא, איך להתמודד עם לחץ חברתי, של האדם מול עצמו, בעולם הפנימי של עצמו. במובן של, איך להיות מאוזן למרות לחץ חברתי, איך להרגיש טוב עם לחץ חברתי, איך לא להיות מושפע מלחץ חברתי, איך להיות מאושר למרות לחץ חברתי וכולי. זאת נקודת מבט אחת, של האדם מול עצמו. אבל כאשר מדברים על התמודדות עם לחץ חברתי, יש גם את נקודת המבט של האדם מול הסביבה. במובן הפרקטי, של איך להתמודד עם לחץ חברתי בפועל, מה בפועל לעשות כאשר יש עליך לחץ חברתי, איך להגיב ללחץ חברתי , מה לעשות בפועל עם לחץ חברתי, איך להגיב לסביבה עם לחץ חברתי וכולי. והכל במובן של האדם מול הסביבה. וכאשר האדם מתמודד עם לחץ חברתי, אז עליו להבין שיש את השאלה של איך להיות רגוע למרות לחץ חברתי, שזה של האדם מול עצמו. ויש איך להגיב לסביבה שמפעילה עליך לחץ חברתי, שזה של האדם מול הסביבה. ואלו שני נושאים שונים. אז איך יתמודד האדם עם לחץ חברתי, מול עצמו. גם בזה יש כל מיני נקודות מבט. ונסביר, שיש את נקודת המבט שהיא לבדוק מה האמת. ולראות שכל הלחץ ה
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
... חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל בסיטואציה. אך ישנם דברים שצריך לעשות, ויש דברים שצריך להימנע מהם, שכן ההתנהלות הנכונה היא קריטית להצלחת ההתמודדות ... להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם המבוגרים נתקלים לפעמים במצבים של חוסר חיבור חברתי. במקרים כאלה, רבים מאמינים כי מקום העבודה הוא מקום שבו אנשים באים כדי לעבוד, ולא בהכרח כדי להיות אהובים על ידי כולם. רעיון זה חשוב להעביר גם לילדים: בית הספר ... את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם האמיתי, לא פונים לראש העיר כדי שיכפו על אחרים להיות חברים שלך. במקום זאת, לומדים לפתח כישורים חברתיים, להקרין ביטחון ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות בצורה בריאה. תהליך זה כולל לימוד לא לפחד ממה שאחרים חושבים ולהתמקד בהפיכת עצמך לחבר טוב יותר. כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? לא לשדר לחץ לילד. ... לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה ... ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו תהליך שמחזק את הביטחון העצמי של הילד ומפחית את הסיכון שהוא ירגיש פגוע או חלש מהסיטואציה החברתית. בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרם היא שילוב של שני דברים עיקריים: לא לשדר לילד פחד או תחושת אסון, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להתמודד עם מצבים חברתיים קשים. לבנות את היכולות החברתיות והביטחון העצמי של הילד, כדי שיוכל הן להפחית את הסיכוי לחרם והן להתמודד עם מצבים לא נעימים שכנראה יפגוש בעתיד. חרם בבית הספר חרדה חברתית והתגברות עליה פיתוח כישורי חברה אצל ילדים לקיחת אחריות אישית במצבי קושי חינוך ילדים וחיזוק הביטחון העצמי מדוע לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? כאשר ... ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? בחיים הבוגרים, אנשים נתקלים לא פעם בתחושות של נידוי חברתי או חוסר חיבור בעבודה. אחד ההסברים הנפוצים להתמודדות הוא: אתה נמצא שם כדי לעבוד, לא בהכרח כדי שיאהבו אותך. אם משלמים לך משכורת, ואתה מבצע את עבודתך, אז גם אם ... מניעים אחרים לחרם. בכל מקרה, כדאי לנתח את הסיטואציה לעומק ולראות מה הילד עצמו יכול לשפר, הן בביטחון העצמי שלו והן בכישורים החברתיים שלו, כדי למנוע מצבים דומים בעתיד. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי וליצור דרמה גדולה. כאשר הילד רואה שההורה ... לשדר לילד: בסדר, כרגע לא מדברים איתך. אז מה? אתה בא לבית הספר כדי ללמוד, אפשר למצוא חברים במקומות אחרים או לעבוד על היכולות החברתיות שלך. אם צוחקים עליך, בוא נלמד איך לא להיפגע מזה. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו שמבוגר עלול להגיע לטיפול ולומר שאין לו חברים והוא בודד, כך ילד עלול להרגיש בחרם שהוא לבד. אבל בעולם האמיתי לא הולכים לראש העיר לבקש שיכפו על אחרים להיות חברים שלך. לומדים לפתח כישורים חברתיים, לומדים להקרין ביטחון, לומדים לקבל סיטואציות חברתיות מורכבות ולפתח כוחות נפש. כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? 1. קודם כל, לא משדרים בהלה לילד. מסבירים לו שלא מדובר באסון. 2. בודקים אם יש סיבה ... קורבן נוח לחרם. אם הוא משדר רגישות גבוהה או פגיעות, עובדים איתו על פיתוח חוזק נפשי ודרכים לתגובה רגועה. 3. מקנים לילד כישורים חברתיים: איך לדבר, איך להצטרף לחבורה, איך לפתח קשרים חיוביים. 4. רק בשלב מאוחר יותר פונים לגורמים חיצוניים (למשל, מורים או הורים של ילדים אחרים) ומשתדלים לפעול מול ... עם חרם היא שילוב של שני דברים עיקריים: - לא לשדר לילד לחץ, פחד או תחושת אסון, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להתמודד עם מצבים חברתיים קשים. - לבנות את היכולות החברתיות והביטחון העצמי של הילד, כדי שיוכל הן להפחית את הסיכוי לחרם והן להתמודד עם מצבים לא נעימים שכנראה יפגוש בעתיד. חרם בבית הספר חרדה חברתית והתגברות עליה פיתוח כישורי חברה אצל ילדים לקיחת אחריות אישית במצבי קושי חינוך ילדים וחיזוק הביטחון העצמי איך לעזור לילד רגיש? איך לעזור לילד חלש? האשמת הקורבן, ילדה שעברה חרם, ילדים שעברו חרם, איך להתמודד עם חרם בבתי ספר? איך להתמודד עם נידוי חברתי? איך להתמודד עם ילד מנודה חברתית? עושים עלי חרם, מחרימים אותי, החרימו אותי, יש עלי חרם, אני מנודה, נידו אותי, לא מדברים איתי, צוחקים עלי, מקללים אותי, לא אוהבים אותי, רבים איתי, אין לי ... עם חרם בבית הספר? הדרכת הורים לילדים שעשו עליהם חרם, טראומת חרם בבית ספר, טראומה מהילדות, טראומה מבית הספר, טראומת נידוי חברתי, חרדה חברתית, איך לא ליצור טראומה לילד? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לפתח עור של פיל? איך לא להיפגע מאחרים? איך ליצור ביטחון עצמי לילדים? איך לחזק את הביטחון העצמי של ...
שטיפת מוח / לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי?
... מוח לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי? בעולם שלנו קיימים סוגים שונים של שטיפת מוח. ומצד האמת, רוב בני האדם עברו תהליך של שטיפת מוח. כי חלק גדול מההרגלים החברתיים, הם סוג של שטיפת מוח. וחלק גדול מהאמונות של האדם, שורשן בשטיפת מוח חברתית. ויש גם את שטיפת המוח של ערוצי הפרסום השונים, שמנסים לשכנע את האדם ... המחשבתי שלו, ולוודא שאין אצלו בצורת החשיבה כל מיני דברים, שהשורש שלהם הוא בשטיפת מוח כזו או אחרת? וגם, איך יכול האדם להתמודד במצבים שבהם הוא מרגיש שמופעל עליו לחץ חברתי, שגם הוא סוג של שטיפת מוח? והתשובה היא, כי יש כאן שתי דרכים להתמודד. ...
דיכאון, חיזוק ערך עצמי, שיפור דימוי עצמי, בניית ביטחון עצמי, העלאת הערכה עצמית, הכרה חברתית, הערכה חברתית, דימוי חברתי, טיפול בדיכאון, ערך חברתי, מה חושבים עלי? חרדה חברתית
דיכאון, חיזוק ערך עצמי, שיפור דימוי עצמי, בניית ביטחון עצמי, העלאת הערכה עצמית, הכרה חברתית, הערכה חברתית, דימוי חברתי, טיפול בדיכאון, ערך חברתי, מה חושבים עלי? חרדה חברתית
... חיזוק ערך עצמי, שיפור דימוי עצמי, בניית ביטחון עצמי, העלאת הערכה עצמית, הכרה חברתית, הערכה חברתית, דימוי חברתי, טיפול בדיכאון, ערך חברתי, מה חושבים עלי? חרדה חברתית איך ניתן להתמודד עם דיכאון ולשפר את הדימוי העצמי? במהלך ההרצאה, אליעד מציע ... בפני אחרים. הקבלה העצמית עוזרת לאדם להיות פחות תלוי בחוות דעת חיצוניות ומפחיתה את הצורך בהכרה חברתית. כאשר אדם לא מייחס לכל חוויית חיים את המשמעות של הצלחה או כישלון, הוא יכול ... הפנימי שלו, הוא יכול לשפר את רמת ההערכה העצמית ולחיות חיים מספקים יותר. איך נוכל לשפר את הערכה החברתית שלנו? לפי אליעד, הדרך לשיפור הערכה חברתית מתחילה בהבנת החשיבות של הפנימיות שלנו על פני מה שאחרים חושבים עלינו. אם ... טוב עם עצמנו. כשאדם מפתח את האמונה בהצלחה ובערך של עצמו, הוא גם מצליח להרגיש שיפור בהערכה החברתית. דיכאון הערכה עצמית שיפור דימוי עצמי ביטחון עצמי הכרה חברתית חרדה חברתית בניית ביטחון עצמי ...
3 דרכים להתמודד עם קושי חברתי, להתמודד עם בעיה חברתית, מזלזלים בי, איך להתמודד עם זלזול? איך להתעלם? לשנות את דעתם של אחרים, מה חושבים עליך? צוחקים עליך, התמודדות חברתית
3 דרכים להתמודד עם קושי חברתי, להתמודד עם בעיה חברתית, מזלזלים בי, איך להתמודד עם זלזול? איך להתעלם? לשנות את דעתם של אחרים, מה חושבים עליך? צוחקים עליך, התמודדות חברתית
... דרכים להתמודד עם קושי חברתי, להתמודד עם בעיה חברתית, מזלזלים בי, איך להתמודד עם זלזול? איך להתעלם? לשנות את דעתם של אחרים, מה חושבים עליך? צוחקים עליך, התמודדות חברתית איך להתמודד עם קושי חברתי וזלזול? ההרצאה עוסקת בשלוש דרכים עיקריות להתמודד עם קושי חברתי, במיוחד במקרים של זלזול, צחוק או דעה שלילית כלפי האדם. אליעד כהן מציע שלוש אפשרויות עיקריות להתמודד עם בעיות אלו: סבל, התעלמות או שינוי דעתם של אחרים. כל אחת מהדרכים ... לאדם ולמצבו האישי. כיצד להתמודד עם קושי חברתי? מה עושים כשמזלזלים בי? איך להתמודד עם זלזול חברתי? איך לשנות את דעתם של אחרים? איך להתעלם מהזחיחות של אחרים? התמודדות עם צחוק עליך איך להתמודד עם קושי חברתי וזלזול? הרצאה זו עוסקת בשלוש דרכים עיקריות להתמודדות עם בעיות חברתיות, במיוחד במקרים של זלזול, צחוק או דעה שלילית כלפי האדם. אליעד כהן מציע דרכים שונות, שמחולקות לשלוש אפשרויות עיקריות: סבל, התעלמות או שינוי דעתם של אחרים. כל אחת מהדרכים ... חשוב להבין שיש כל מיני דרכים לפתרון הבעיה החברתית הזו, וכל אדם צריך למצוא את הדרך שהכי מתאימה לו. כיצד להתמודד עם קושי חברתי? מה עושים כשמזלזלים בי? איך להתמודד עם זלזול חברתי? איך לשנות את דעתם של אחרים? איך להתעלם מהזחיחות של אחרים? התמודדות עם צחוק עליך ...
חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי
... חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית בפרט. ולמה? כי כל חרדה בעולם, נובעת מרצון כלשהו שיש לאדם. שהאדם מפחד, שהרצון הזה לא יתממש. ואין שום חרדה בעולם, שאין מאחוריה איזה ... וכאשר האדם נולד, כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים כלל. כך שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם צומח חי מדבר. ובעיני ... אין הבדל, בין בובה לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין בן ... המחדל שלו, כחיה וכייצור אנושי. אלא, ההתנהגות של האדם מבוססת, בעיקר על החברה שבה הוא חי וגדל, ועל המנהגים וכללי ההתנהגות החברתיים שאותם הוא מכיר. כך שכל גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר ... הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו בשום ... את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת חרדה חברתית קשה. ובנוסף לכל זה, יש לאדם גם את המוסכמות החברתיות, שאליהן הוא נצמד. והאדם רגיל ומורגל להיצמד למוסכמות האלו. והאדם משריש אצל עצמו את המוסכמות החברתיות, על ידי שכנוע עצמי ועל ידי שטיפת מוח, שהוא עושה לעצמו ושאחרים עושים לו. והרצון של האדם, מזדהה ונקשר מאוד למוסכמות החברתיות השונות. עד כדי כך, שלמרות שהטבע האנושי הוא, למרוד בכל מוסכמה ולהיות חופשי תמיד, אעפכ הרצון של האדם הבוגר, מאוד רוצה לעמוד בכללים החברתיים, ומאוד חשוב לאדם, מה חושבים ומה יחשבו עליו. ואם נוסיף לזה, את ההבנה הפנימית בתת המודע של האדם, שהוא מבין שמנקודת מבט מסוימת, הוא ... ואם נוסיף לכך את החרדה הכללית שבה נמצאים בני האדם, כפי רמת הרצונות המוגדרים שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. והן מהפחד הפרטי של האדם, מכך שהוא רוצה לעמוד בציפיות של החברה שבה הוא חי. וחרדה חברתית, יכולה להתבטא גם כהפרעת חרדה ממשית. וגם במקרים הפחות קשים, החרדה החברתית יכולה להתבטא, כביישנות וחוסר ביטחון עצמי פחד קהל פחד במה וכיוב שיש לאדם, מפני הסביבה שבה הוא חי ושאיתה הוא מתקשר. וזה עצמו נובע מחרדה פנימית של האדם, ממה שיחשבו עליו. וזה מתבטא בביישנות פחד קהל חוסר ביטחון עצמי וכיוב. ויש סוגים שונים של טיפול בחרדה חברתית. והפסיכיאטרים, שלא מבינים כמובן את השורש האמיתי של הפרעת החרדה החברתית הקשה שיש לאדם, הם נותנים לו כדורים ותרופות כאלו ואחרות, שלא עוזרות באמת, לשורש הבעיה הנפשית של האדם. ויש גם חלק מהפסיכולוגים, ואת ... לפחד מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. כי לפעמים, טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות עם חרדה חברתית לא הגיונית, הרי שאעפכ ברמה ההגיונית עצמה, יש הצדקה לחרדה החברתית שיש לאדם. ולמה? כי החרדה החברתית של האדם, מניעה אותו לעשות את רוב הפעולות שלו כל היום. כי האדם חי את רוב חייו, ומתנהל, לפי הכללים ה
חרדה חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית, טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 1
חרדה חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית, טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 1
... חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית , טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 1 מהי הגישה של אליעד כהן להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית? אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ייחודית ומפורטת להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית ופרנויה חברתית, וזאת ללא שימוש בתרופות. לפי גישתו של אליעד, אין מדובר בתיאוריה רוחנית מנותקת, אלא בתהליך מעשי שבו הוא משתמש בבעיות שמעלים אנשים, בוחן אותן באופן אישי בתוכו, ומתוך ההבנה העצמית שלו הוא מחזיר תשובות פרקטיות. אליעד מדגיש כי כדי לפתור חרדה חברתית קשה, צריך לזהות באופן מדויק את הנקודה שבה התחושה הופכת לבעיה. לשם כך, הוא מפרק את התהליך שעובר האדם שסובל מהחרדה לשלביו השונים. המטרה היא להבין בדיוק מה ... ואיפה בדיוק נוצר הפיצוץ הרגשי שגורם לפחד. כיצד תהליך הפירוק המדויק של החרדה נעשה בפועל? אליעד מראה איך לפרק חרדה חברתית באמצעות דוגמה אמיתית של אדם הסובל מפחד חברתי המלווה בתחושות פיזיות כמו לחץ בבטן וקוצר נשימה. הוא מתחיל בשאלה מדויקת: מה בדיוק קרה ומתי? הוא מבקש מהאדם לתאר עובדות בלבד ולהבחין בין עובדה לפירוש. ... אלא גם חושב מה יקרה אם זה באמת יימשך? וכאן, לפי אליעד, מתחיל הקונפליקט האמיתי. הקונפליקט הזה הוא הגרעין של החרדה החברתית: האדם מפחד מההשלכות של המשך התחושה, לדוגמה, שהוא ייראה מוזר בעיני אחרים, שהוא ימות, או שהוא ירגיש מושפל. אליעד נותן דוגמה לכך שאם היה מובטח לאדם שהתחושה ... האמיתית, לטענתו, איננה בתחושה עצמה, אלא בפרשנות שהאדם נותן לה. למה חשוב להבחין בין עובדות לפירושים בטיפול בחרדה חברתית? אליעד מדגיש את החשיבות של הבחנה בין עובדות לפירושים כי החרדה מתגברת בעקבות פרשנות לא מדויקת של המציאות. לדוגמה, תחושה בבטן היא עובדה, אבל זה מלחיץ אותי ... לפירושים שלו, כך הוא יכול לערער עליהם, לשנות אותם, ולפוגג את הפחד. הוא ממחיש זאת בדוגמה נוספת, שבה האדם הסובל מחרדה חברתית אומר שהוא מפחד לקבל התקף לב. אליעד בוחן זאת ומגלה שלמעשה, החרדה מהתקף לב היא רק תירוץ, והפחד האמיתי הוא מהמבוכה והבושה שהאדם עלול להרגיש מול אחרים. האדם לא פוחד באמת מההתקף עצמו, אלא מהמשמעות החברתית שלו - מהפחד להיות מבויש או מושפל. כיצד אליעד מציע להתמודד עם חרדה חברתית עמוקה במיוחד? אליעד מעלה טכניקה עמוקה יותר להתמודדות עם חרדה חברתית: להגיע למצב של לא יודע כלום. לפי גישה זו, כאשר אדם מגיע למצב שהוא באמת מודה שהוא לא יודע כלום על מה שיקרה, הוא למעשה מנטרל את כל החרדות שמקורן בדמיון ... כי האדם אינו יכול להגדיר את העתיד, ומכאן משתחרר. למה אנשים מפחדים כל כך ממה שאחרים חושבים עליהם? לפי אליעד, פחד חברתי נובע בעיקר מהחשיבות העצומה שאדם נותן לדעתם של אחרים עליו. הוא מדגים זאת בכך שאנשים מעדיפים לפעמים לסבול או אפילו להסתכן בפגיעה ממשית (כמו לקבל התקף לב), מאשר לעמוד בפני מצב מביך או משפיל חברתית. הוא מביא דוגמה מספר בראשית, שבה אדם מעדיף לזרוק את עצמו לכבשן האש מאשר לספוג עלבון חברתי. אליעד מסביר שפחד זה הוא תוצר של תפיסה מוטעית של האדם לגבי החשיבות של כבודו בעיני אחרים. ככל שהכבוד העצמי של האדם תלוי פחות במה שחושבים עליו אחרים, כך החרדה החברתית שלו תפחת. סיכום הגישה המעשית של אליעד כהן לטיפול בחרדה חברתית לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך טיפולי מפורט שבו החרדה החברתית מתפרקת לגורמים מדויקים, האדם לומד להפריד בין עובדות לפרשנויות, ובכך מזהה את המקור האמיתי של הפחד. האדם לומד גם להגיע למצב נפשי שבו הוא משוחרר מתלות במה שאחרים חושבים עליו, וכתוצאה מכך משתחרר מהחרדה החברתית. איך לטפל בחרדה חברתית קשה? מהו טיפול בחרדה חברתית ללא תרופות? איך מתמודדים עם פחד חברתי? כיצד להתגבר על דימוי עצמי נמוך? מה ההבדל בין עובדה לפירוש בטיפול בחרדה? מה הקשר בין מבוכה לפחד חברתי? למה אנשים מפחדים מכבוד עצמי נמוך? ...
אוטיזם חברתי, PDD, הספקטרום האוטיסטי, תסמונת אספרגר, מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? סוגי אוטיזם בתפקוד נמוך, הינדיק, שיטות טיפול באוטיזם, פיגור שכלי, לקות שכלית, מפגר, פיגור שכלי גבולי, מנת משכל, מחלות נפשיות, סכיזופרניה
אוטיזם חברתי, PDD, הספקטרום האוטיסטי, תסמונת אספרגר, מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? סוגי אוטיזם בתפקוד נמוך, הינדיק, שיטות טיפול באוטיזם, פיגור שכלי, לקות שכלית, מפגר, פיגור שכלי גבולי, מנת משכל, מחלות נפשיות, סכיזופרניה
... חברתי , PDD, הספקטרום האוטיסטי, תסמונת אספרגר, מהו אוטיזם בתפקוד גבוה? סוגי אוטיזם בתפקוד נמוך, הינדיק, שיטות טיפול באוטיזם, פיגור שכלי, לקות שכלית, מפגר, פיגור ... הם מופיעים יחד. הוא מבהיר שפיגור שכלי מתייחס למצב שבו לאדם חסרה יכולת הבנה כללית בנושאים שונים, בעוד שאוטיזם מתייחס לקושי ספציפי בהבנת ובניהול תקשורת חברתית. לדוגמה, אדם עם פיגור שכלי עלול להתקשות לבצע פעולות פשוטות כמו לפתוח בקבוק או להבין הוראות פשוטות שאינן קשורות בהכרח לתחום החברתי. לעומת זאת, אדם אוטיסט יכול להיות בעל יכולת גבוהה בתחומים שונים, אך מתקשה דווקא בתחומים החברתיים. אליעד מדגים זאת בצורה מפורטת עם דוגמאות כמו אדם שלא יודע לפתוח צנצנת או אוכל מרק עם מזלג במקום עם כף, כי הוא לא מבין את ההיגיון החברתי או את הסיבתיות המקובלת. האם אוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי? אליעד כהן מסביר שאוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי במובן מסוים, אבל לא בהכרח. הוא מסביר בצורה מפורטת שאם לוקחים אדם נורמטיבי לחלוטין ומורידים לו את מנת המשכל, הסיכוי שהוא יהפוך להיות גם אוטיסט מבחינה חברתית הוא גבוה מאוד, כיוון שחלק מהיכולת החברתית דורשת שכל והבנת המציאות. לעומת זאת, אם לוקחים אדם רגיל ומלבישים עליו רק את התכונות האוטיסטיות, זה לא בהכרח הופך אותו למפגר בשאר התחומים. מדוע אנשים מתנהגים בצורה שונה בחברה? אליעד מסביר את הרעיון של מחויבים חברתיים. לדבריו, בני אדם מתנהגים לפי מחויבים ואמונות חברתיות, שהם מקבלים באופן אוטומטי כברור מאליו, כגון לאכול מרק בכף או לא לפתוח צנצנת בכוח אלא לסובב אותה. לעומת זאת, לאוטיסטים או לאנשים עם פיגור שכלי יש מחויבים ואמונות שונות או שהם חסרי מחויבים אלה לחלוטין. מכאן הם מתנהגים אחרת. לדוגמה, אם אדם אוכל מצלחות של אחרים במסעדה, הוא נחשב אוטיסט מבחינה חברתית, כי הוא לא מקבל את המחויב החברתי של אוכלים רק מהצלחת של עצמך. מה זה בעצם אוטיזם חברתי? אליעד מסביר שאוטיזם חברתי הוא מצב שבו לאדם יש מחויבים שונים או חוסר מוחלט במחויבים חברתיים מקובלים. למשל, ילד שנלקח בגיל צעיר לגונגל ולא היה במגע עם בני אדם יכול להפוך לאוטיסט חברתי כי הוא לא למד את הקודים החברתיים. אליעד מדגיש כי ההבדל הוא במחויבים חברתיים ולאו דווקא ביכולת השכלית הכללית. הוא מדגים זאת עם ילד שבמסעדה אוכל מצלחות של אחרים כי זה נראה לו לגיטימי לחלוטין, אף על פי שהסביבה חושבת שזה לא נורמלי. האם ... אליעד מבהיר כי אספרגר הוא חלק מהספקטרום האוטיסטי ונחשב לסוג של אוטיזם בתפקוד גבוה. הוא מדגיש שאספרגר אינו מחלת נפש, אלא מתאפיין בקשיים ספציפיים בתקשורת החברתית ובקודים החברתיים, כאשר ברוב המקרים מנת המשכל הכללית של האדם אינה נמוכה ולעיתים אף גבוהה. מהי המהות של פיגור שכלי? אליעד מסביר שפיגור שכלי מתייחס לאדם שיש לו פער כללי בהבנת המציאות, ללא קשר דווקא לתקשורת החברתית. הוא מדגים זאת על ידי אדם שמתקשה בפתרון בעיות פשוטות כמו להבין איך לפתוח בקבוק או איך להרכיב שולחן. הוא מדגיש שפיגור שכלי הוא מצב כללי של חוסר יכולת להבין סיבתיות או להפעיל שכל באופן כללי, בניגוד לאוטיזם שהוא מקרה פרטי של פער ביכולת להבין את הקודים החברתיים בלבד. איך נכון לטפל באוטיזם? אליעד מסביר את השיטה הנכונה לטיפול באוטיזם באמצעות ההבנה שהאוטיסט הוא אדם שהמחויבים שלו שונים משל החברה. במקום לכפות עליו בכוח את הקודים החברתיים, הטיפול האמיתי צריך להיות הבנת ההיגיון של האדם האוטיסט ולגרום לו להבין את ההיגיון שמאחורי המחויבים החברתיים המקובלים. למשל, אם אדם מתנהג בצורה חריגה חברתית כמו לדפוק את הראש בקיר, במקום לומר לו אל תעשה את זה, צריך להבין מדוע הוא עושה את זה ולשכנע אותו מדוע לפי המחויבים של החברה אין בכך צורך או שזה לא כדאי. ... שאינה עובדת עבור בעיה אחרת אינה שיטה נכונה במהותה. מדוע קשה לשכנע אדם אוטיסט לשנות את התנהגותו? אליעד מסביר שאדם עם אוטיזם אינו מקבל את המחויבים והאמונות החברתיות שהחברה מקבלת כמובן מאליו, ולכן קשה לשכנע אותו לשנות את התנהגותו. הוא מסביר שהקושי הזה בעצם משקף את הקושי שיש לכל אדם לשנות משהו שהוא עושה באופן לא מודע, ולכן השיטה לטיפול באוטיסטים צריכה להיות זהה לשיטה של שינוי פנימי של כל אדם לגבי עצמו. מה ההבדל בין אוטיזם לפיגור? כיצד מטפלים באוטיזם חברתי? מה ההבדל בין אספרגר לאוטיזם? איך לזהות אוטיזם בתפקוד גבוה? מהן דרכי הטיפול באספרגר? מה זה פיגור שכלי גבולי? האם אוטיזם זו מחלה? מה זה pdd אוטיזם? מהו הטיפול ... מהן דרכי הטיפול באוטיזם? מה ההגדרה של אוטיזם הגדרה ומאפיינים? מה ההבדל בין אוטיזם ופיגור? האם אוטיזם זה לכל החיים? האם אוטיזם זה מחלה? ממה נובע אוטיזם חברתי? איך להתמודד עם אוטיזם ופיגור שכלי? איך לטפל באוטיזם קל? מהו אוטיזם קלאסי? איך לטפל באוטיזם קשה? מהו אוטיזם רגשי? מהו אוטיזם תקשורתי? התמודדות עם אספרגר, ... אספרגר זו מחלת נפש? מהן דרגות פיגור שכלי? מהו pdd? איזה סוגי פיגור יש, מהו פיגור אוטיזם? מהו פיגור התפתחותי? מה הקשר שבין פיגור ואוטיזם? ממה נובע פיגור חברתי? מהו פיגור לעומת אוטיזם? מהו פיגור מנטלי? מה הקשר שבין פיגור למנת משכל? מהו פיגור סביבתי? מהו פיגור קוגניטיבי? מהו פיגור קל? מהו פיגור קשה? מהו פיגור רגשי? ...
הצלחה חברתית, מערכות יחסים, להצליח חברתית, כישורים חברתיים, למגנט אנשים, להיות מקובל חברתית, אישיות ממגנטת, כריזמה, למשוך אליך אנשים, אישיות מושכת, להיות אהוב על כולם, תכונות מושכות, אישיות מושכת, להיות חברתי, להתקדם חברתית
הצלחה חברתית, מערכות יחסים, להצליח חברתית, כישורים חברתיים, למגנט אנשים, להיות מקובל חברתית, אישיות ממגנטת, כריזמה, למשוך אליך אנשים, אישיות מושכת, להיות אהוב על כולם, תכונות מושכות, אישיות מושכת, להיות חברתי, להתקדם חברתית
... חברתית, מערכות יחסים, להצליח חברתית, כישורים חברתיים, למגנט אנשים, להיות מקובל חברתית, אישיות ממגנטת, כריזמה, למשוך אליך אנשים, אישיות מושכת, להיות אהוב על כולם, תכונות מושכות, אישיות מושכת, להיות חברתי, להתקדם חברתית מה זה אומר להתקדם ברמה החברתית? להתקדם ברמה החברתית פירושו להרחיב ולשפר את הקשרים החברתיים, להפוך לאדם יותר אהוד ואהוב, להגדיל את מעגל החברים, לשפר את המעמד במקום העבודה או העסק, ולהיות דמות מושכת ואטרקטיבית חברתית. זה יכול לבוא לידי ביטוי בקידום לתפקידים ניהוליים, ביצירת קשרים עסקיים חדשים או בשיפור האופן שבו אנשים מתייחסים אליך ורוצים להימצא בחברתך. אדם מתקדם חברתית מצליח לבנות לעצמו מוניטין חיובי שמושך אליו הזדמנויות חדשות. איך אנשים מדרגים אותך חברתית? כל אינטראקציה חברתית היא סוג של מבחן מתמשך, שבו אנשים מדרגים אותך לפי התחושות שהם חווים בנוכחותך. כשאתה משוחח עם מישהו, הוא תמיד שואל את עצמו: האם נהניתי מהשיחה ... שליליות, הוא יעדיף להימנע ממך, גם אם יש לך יכולות מקצועיות יוצאות דופן. איזה תחושות אתה מעורר אצל אנשים אחרים? ההצלחה החברתית שלך תלויה בתחושות שאתה מעורר באחרים במהלך ובסוף כל אינטראקציה: אם אתה חיובי, שמח ואנרגטי - אנשים ירצו להמשיך לדבר איתך. אם אתה מתלונן, מקטר ... כך שכאשר ייזכרו בשם שלך, מיד יתעוררו אצלם תחושות טובות. כיצד להפוך לאדם שמושך אליו אנשים? כדי להפוך לאדם מושך ומוערך חברתית, אתה צריך לאמץ את הגישה שגורמת לאחרים להרגיש טוב: לדבר בנעימות ולהיות מעניין ומקשיב. לפרגן לאנשים ולתמוך בהם, במקום לבקר או להקטין אותם. ... וחיובית, גם אם אתה מביע ביקורת. לראות בכל שיחה הזדמנות לחזק קשר ולא רק הזדמנות להעביר מידע. למה אנשים מסוימים מתקשים חברתית? קיימים חסמים שגורמים לאנשים להתקשות ביצירת קשרים חברתיים עמוקים: חוסר רצון להעניק תחושה טובה לאחרים מתוך פחד לניצול או פגיעה. נטייה לראות אינטראקציות חברתיות כמאבק או תחרות. רגשנות יתר שגורמת להעברת תחושות שליליות לסביבה. מי שרוצה לשפר את עצמו חברתית צריך לזהות את החסמים האלו ולטפל בהם. למה המוצר או השירות הם לא הדבר המרכזי? אנשים לא באמת מחפשים מוצר או שירות אלא את התחושה הטובה שהמוצר ... כי זה מרחיק אנשים. להיות ער לתחושות של אחרים ולנסות להעניק להם חוויה חיובית מכל סוג של שיחה איתך. כיצד להתגבר על חסמים חברתיים? כדי להתגבר על חסמים חברתיים צריך תחילה לזהות אם יש לך התנגדות פנימית לעשות טוב לאחרים (כגון פחד מניצול). יש לעבוד על ההתנגדות הזאת ולפתח רצון כנה ואמיתי לגרום לאחרים ... חיוביות בכל סיטואציה, עד לרמה של בחירת המילים, טון הדיבור וסגנון השיחה המדויק שיגרום לאחרים להרגיש בנוח ולהימשך אליך חברתית. מהן התוצאות של הצלחה חברתית? אם תצליח חברתית, אנשים ירצו להיות סביבך: עובדים ירצו לעבוד איתך ולתמוך בך. לקוחות ימשיכו לחזור אליך ולהמליץ עליך לאחרים. קולגות יכבדו ויעריכו אותך. יהיו לך יותר הזדמנויות עסקיות וחברתיות. אנשים יעמדו לצדך גם אם תפשל או תטעה. לעומת זאת, אדם שלילי, לחוץ, ממורמר או זועף יגרום לאנשים להתרחק ממנו, גם אם הוא מאוד מוכשר או מוצלח מקצועית. בסיכומו של דבר, הצלחה חברתית היא תוצאה של יצירת חוויות חיוביות אצל אחרים, כך שיזכרו אותך לטובה וירצו להמשיך להיות איתך בקשר. איך לגרום לאנשים לרצות להיות חברים שלי? איך לפתח אישיות מושכת? איך להתמודד עם דחייה חברתית? איך להיות אהוב על כולם? למה החברים מתרחקים ממני? איך לגרום לאנשים להתחבר אליך? איך להצליח חברתית? מה הכוונה להתקדם ברמה החברתית? כאשר מדברים על התקדמות חברתית, הכוונה היא לכך שבן אדם משפר ומרחיב את הקשרים והיכולות ה
פחד קהל, חרדת קהל, פחד במה, דימוי חברתי, השפעת הסביבה, פחד מכישלון, פחד להיכשל, התמודדות עם פחדים, הפרעות חרדה, אהבה עצמית, חרדה חברתית קשה
פחד קהל, חרדת קהל, פחד במה, דימוי חברתי, השפעת הסביבה, פחד מכישלון, פחד להיכשל, התמודדות עם פחדים, הפרעות חרדה, אהבה עצמית, חרדה חברתית קשה
... קהל, חרדת קהל, פחד במה, דימוי חברתי, השפעת הסביבה, פחד מכישלון, פחד להיכשל, התמודדות עם פחדים, הפרעות חרדה, אהבה עצמית, חרדה חברתית קשה ממה באמת נובע פחד קהל וכיצד להתמודד איתו? פחד קהל או חרדת במה הוא נושא נפוץ שיכול לשתק אנשים רבים. אליעד כהן ... בפני קהל. אליעד מסביר שהפחד מורכב משני היבטים עיקריים: ההיבט החברתי: האדם מפחד מביקורת, השפלה או לעג מצד אנשים שהוא מעריך או אנשים שדעתם חשובה לו. הפחד קיים בעיקר מול אנשים שהוא מכיר ... ויחשבו שהיא טיפשה. מה שמפחיד אותה הוא לא הטעות עצמה, אלא ההשלכות החברתיות של הטעות. אליעד מציין שזה הסימפטום (הבלקאאוט), ולא המקור של הפחד. למה הפחד להיכשל קשור לרצון להצליח? אליעד מסביר ... של הכישלון. לכן, פחד קהל נובע ישירות מעוצמת הרצון להרשים ולהצליח חברתית. איך אפשר להפחית פחד קהל בצורה מעשית? אליעד מציע כמה דרכים להפחתת הפחד, תוך הסבר מפורט של כל שיטה: קבלה עצמית ללא ... אם תיכשל בפרזנטציה, או אם יפטרו אותך מהעבודה, או אם לא יקבלו אותך חברתית. כשהרצון מופחת, הפחד להיכשל פוחת בהתאם. תרגול שיטת ההקצנה והקבלה: דרך מעשית שאליעד מציע היא לכתוב על דף את כל ... שלו, והוא צריך לקבל את זה שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מהרצון. איך דימוי חברתי משפיע על הפחד? אליעד מסביר לעומק שהשורש העמוק ביותר של פחד קהל הוא דימוי חברתי מוגזם. אדם שמתחשב יותר מדי במה שחושבים עליו, ומייחס חשיבות רבה מדי לדימוי החברתי, יחווה פחד גדול יותר להיכשל בפומבי. כדי להפחית את הפחד קהל, יש להפחית באופן מודע את החשיבות שמייחסים לדעות של אנשים ... לפחות חצי מהם. זה יפחית בצורה משמעותית את עוצמת הלחץ והפחד מהשפלה חברתית. האם אפשר להיפטר לגמרי מפחד קהל? אליעד טוען שאין פתרון מושלם. תמיד יש בחירה: אם רוצים להיות חופשיים מפחד קהל באופן מוחלט, צריך לוותר על הרצון להרשים ולהצליח חברתית. מצד שני, אם רוצים לשמור על הרצון הזה, צריך לקבל שהפחד יהיה שם תמיד, במידה כזו או אחרת. הכל עניין של איזון ... עדיף היא של האדם עצמו. בסיכום, פחד קהל נובע מהזדהות האדם עם ביקורת חברתית, ומתחזק מעוצמת הרצון להצליח. הדרך להפחית אותו היא ללמוד לקבל את עצמך ללא תנאים, להפחית את הרצון החברתי להצליח או להפחית את החשיבות שמייחסים לדעותיהם של אחרים. איך להתמודד עם פחד קהל? מה לעשות כשיש לי בלקאאוט? חרדה חברתית קשה כיצד להפחית דימוי חברתי? איך לקבל את עצמי בלי תנאים? ממה נובע פחד מכישלון? איך להפסיק לפחד ממה שחושבים עליי? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חברתי, האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? האם אפשר לדעת הכל? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חברתי, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? מועקות נפשיות וייאוש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצר לזוגיות, אימון אישי מומלץ, מנטורינג בתחום חברתי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 24_08_2025 השעה 20:55:09 - wesi1