אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה פסיכולוגיה קוגניטיבית ✔טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:37טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד?

טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי.

האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח?

למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע "חשיפה הדרגתית", משום שאי אפשר "לטוס חלקית". במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת.

מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד?

חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: "ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?". הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה?

בסרט "התפוז המכני" מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות.

איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מג'וקים או מים?

במקרה של פחד מג'וקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לג'וק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: "מדוע אתה מפחד שהג'וק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?". בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד.

למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד שמאחורי הפחד?

חשיפה חוזרת ללא בירור ההנחות הבסיסיות לא תביא להקלה קבועה. לדוגמה, אדם שחושש להיכשל מול קהל יכול לדבר מספר פעמים ולא להיכשל, אך עדיין לחשוש מהאפשרות שבעתיד ייכשל. במקרה כזה, יש לברר איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - "מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?". ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים?

העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק לצרוך אותם כדי להבין את הגורם לרצון שלו. תוך כדי ההתנזרות הוא יכול להתבונן על מחשבותיו ולברר "למה אני מרגיש רע כשאני לא צורך סמים?". בדיקת המחשבות והרגשות האלה תאפשר לו להתמודד עם השורש האמיתי של ההתמכרות, ולא רק עם הסימפטומים החיצוניים.

מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד?

רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן.

למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול?

החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות.
מהו טיפול בחשיפה?

ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה?

תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני.

האם טיפול בחשיפה תמיד עובד?

ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד?

תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין "טיסה קטנה" או "חצי המראה"). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית במיוחד, ואז האדם יירתע עוד יותר וירגיש "עכשיו אני בטוח לא רוצה לעשות את זה".

האם חשיפה בלבד מספיקה כדי להתמודד עם הפחד?

ש: אז מה עושים אם החשיפה מייצרת חרדה גדולה מדי או לא פותרת את הבעיה לגמרי?

תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול אנשים, אלא גם לשאול: "מה חשבתי לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?". הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה.

כיצד דוגמת "התפוז המכני" מתקשרת לנושא?

ש: הוזכרה הדוגמה של "התפוז המכני". איך זה מתחבר?

תשובה: הרעיון הוא שגם אם מראים לאדם, שוב ושוב, סיטואציה מסוימת (למשל, אנשים שעושים משהו שהוא לא אוהב), אין זה מבטיח שישנה את תחושתו. בדומה למה שקורה בסרט, חשיפה חיצונית לבדה לא תמיד גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד.

מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או ג'וקים?

ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד ג'וקים או פחד להיכנס למים?

תשובה: במקרה של פחד ג'וקים אפשר לומר לאדם "בוא תתקרב קצת לג'וק ותראה שהוא לא עושה לך כלום". אבל חשוב גם לשאול: "מדוע אתה חושב שהוא יקפוץ עליך? ומה תחשוב אם הוא יקפוץ עליך?". עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו טיסה, ששם או שטסים או שלא), צריכים למצוא דרך אחרת לעקוף את ההתנגדות הראשונית.

מדוע חשוב לבדוק גם את הנחות היסוד?

ש: למה לא מספיק לפעול לפי "פשוט תעשה את זה הרבה פעמים וככה תתרגל"?

תשובה: אם לא מפרקים את הפחד לשורשיו, יש סיכוי שתישאר הנחה סמויה שעדיין מחזיקה את הפחד. לדוגמה, אדם שחושש "אם אכשל מול קהל, זה סוף העולם" - גם אם הוא ידבר מול קהל מספר פעמים ולא יקרה לו רע, עדיין יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: "מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב?" וכן הלאה.

כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות?

ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)?

תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון "אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד". כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ואז לבדוק מדוע אתה כל כך רוצה את זה. בדומה למה שאליעד הזכיר על "התנזרות" - בדיוק כמו שניתן לחשוף אדם לדבר שהוא חושש ממנו, אפשר למנוע מאדם משהו שהוא מכור אליו כדי שיבין מאיפה נובעת התשוקה.

מהי משמעות דברי רבי נחמן על שבירת תאווה?

ש: נאמר שאם "שוברים" תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה?

תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה לפחד: אם לא מבינים את הסיבה העמוקה, יכול להיות שהפחד יחליף נושא או יחזור אחר כך בעוצמה גדולה יותר. לכן, בין אם מדובר בפחד ובין אם ברצון עז, יש צורך לבדוק את הנחות היסוד ולא רק לפעול מבחוץ.

מדוע חשוב לשלב התבוננות בכל שלב?

ש: אז מה בעצם העיקרון שעומד מאחורי הטיפול?

תשובה: השילוב של עשייה בפועל יחד עם הסתכלות פנימית והבנה הוא החלק החשוב. החשיפה (או ההתנזרות, במקרה שרוצים להפחית תשוקה) יוצרת נתונים חדשים על המציאות - האדם רואה שלא בהכרח קורה הדבר הרע שחשב, או שהמצב לא כזה טוב כמו שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית.
עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה?

ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.

אליעד: תן דוגמה.

ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.

אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.

אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.

בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".

ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.

אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.

נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.

לדוגמה בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חוויית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.

אם לדוגמה נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.

אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".

אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?

ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.

אליעד: אוקי.

ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.

אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?

ש: לא זאת החשיפה.

אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.

ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.

אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?

ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.

אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה.

ש: נגיד הוא רוצה לטוס.

אליעד: רוצה לטוס.

ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.

אליעד: אוקי.

ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.

אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו אחר תן דוגמה מסמים בסדר בן אדם לוקח סמים "למה אתה לוקח סמים? זה עושה לי טוב, אוקי תפסיק לקחת סמים רע לך, אוקי למה רע לך כשאתה לא לוקח סמים? כי אני עצוב מזה שככה וככה, סבבה אוקי קח סמים קח את הפתק עצוב לי מזה שככה וככה" מה קורה עם המחשבה הזאת עכשיו מה איתה אתה לא מאמין בה כאילו מה השתנה תעשה compare "לא עכשיו כשלקחתי סמים זה לא מעניין אותי שככה וככה, אוקי תפסיק לקחת סמים".

אוקי עכשיו "למה רע לך? כי עצוב לי שככה וככה, רגע אבל אמרת קודם שזה לא מעניין אותך, לא אבל זה היה כשלקחתי סמים, רגע אבל מה האמת כאילו זה מעניין אותך או לא מעניין אותך?", עכשיו מה שאתה אומר זה כמו נגיד בן אדם מכור למשהו "אוקי אל תעשה את זה" ואז רע לו מזה שהוא לא עושה את זה ואז "אוקי למה רע לך אתה רואה שלא קרה לך כלום" למרות שזה כמו להגיד חשיפה להפך זה כאילו "אוקי בוא תיחשף ללא לעשות את זה לא יקרה לך כלום אם לא תעשה" כמו שאומרים לא יקרה לך כלום אם תטוס לא יקרה לך כלום אם לא תטוס זה אותו דבר הפוך. וגם פה אני אוסיף שצריך לחקור את הנחות היסוד אם בן אדם לדוגמה נגיד יפסיק לעשות איזה משהו זה לא מחויב, רבי נחמן פעם אמר כששוברים תאווה נהיות עוד שתי תאוות. אתה יודע מה זה אומר?

ש: שזה כאילו נוגע לפחד.

אליעד: אז אני אסביר נגיד יש נגיד צדיקים שחושבים שהם שברו איזו תאווה הם אומרים "אין לי תאווה כזאת וכזאת" רבי נחמן אומר זה לא שאין לו תאווה יש לו פשוט עכשיו תאווה אחרת יותר גדולה וכשהיא תסתיים התאווה תחזור היא עוד שם רק עכשיו יש לך תאווה יותר גדולה, יש לך תאווה לחשוב שאין לך תאווה למה כי הוא לא טיפל בשורש אתה רוצה לטפל בשורש בבקשה תבדוק למה יש לך את התאווה תטפל בזה וזה יעבור אם לא תטפל בזה זה רק קומבינה מה שנקרא. הבנו את הסיפור?

ש: עכשיו צריך ליישם.

אליעד: עכשיו צריך ליישם אם זה מה שאתה אומר.
התמכרות לעישון מטפלים להציע אימון אישי טיפול בחרדות הנחת יסוד יש או אין אוטומט פחד חברתי סיטואציה חשיבה צריך לנסות להבין איך להיגמל איך להיגמל מהתמכרויות איך להיגמל מהתמכרות איך להתאמן איך לטפל איך לטפל בהתמכרויות איך לטפל בהתמכרות איך לטפל בפחד איך לטפל בפחדים אימון אימון אישי אימון אישי טיפול בחרדות אימון אישי טיפול בפחדים אימון למטפלים אימונים גוקים גמילה גמילה מהתמכרויות גמילה מהתמכרות האם לטפל בפחד התמכרויות התמכרות חברויות חברות חברים חברתי חרדה חרדה חברתית חרדה מגוקים חרדות חרדות חברתיות חרדת גוקים חרדת טיסות חרדת קהל חשיפה טיסה טיפול טיפול בהתמכרויות טיפול בהתמכרות טיפול בחשיפה טיפול בפחד טיפול בפחדים טיפול קוגניטיבי טיפולים כמה להתאמן להיגמל להיגמל מהתמכרויות להיגמל מהתמכרות להתאמן לטפל לטפל בהתמכרויות לטפל בהתמכרות לטפל בפחד לטפל בפחדים לימוד לימודי אימון לימודי אימון אישי למה להתאמן למידה מטופל מטופלים מטפל מטפלים מכור פוביה מגוקים פחד פחד במה פחד חברתי פחד טיסה פחד מגוקים פחד מטיסה פחד מטיסות פחד קהל פחדים פחדים חברתיים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי שיטות שיטות טיפול שיטות טיפוליות
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
... לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית איך ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בעזרת ... את העדיפויות שלנו ולהימנע מקבלת החלטות מתוך דחף רגשי או חוסר בהירות. החלטות רציונליות שיטה לקבלת החלטות תורת המשחקים פסיכולוגיה קוגניטיבית בקבלת החלטות כיצד להתמודד עם התלבטויות החלטות בחיים האישיים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. ... עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות ... וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך ... שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר? אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה ... שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק? אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים ... ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי. להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על ... ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים? ... וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה. איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה? טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון ... מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון ... שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי ... יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה חומר גלם לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר ... יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד או בהדרגה). ... מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי? להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח קוגניטיבי של מה שקורה בתודעה. כך התנהגות חדשה ומודעות מלאה למחשבות פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - ... המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים ... הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ... לא יודעים מה עדיף שים את שניהם לא המצב הזה. בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן ... אחוז אז מה המחויב? ש: מה מחויב שיביא לך את התוצאה? אליעד: כן אז מה מחויב? ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי. אליעד: הקוגניטיבי מחויב. ש: למה? אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה לעשן אם לא ... חופשית. ש: אבל מה יגידו המחשבות שלו? אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף. ש: זאת תיאוריה. אליעד: השאלה מה האמת? ש: איזה עוד ... מה האמת? ש: שזה לא תמיד נכון. אליעד: אז אני אומר שזה תמיד נכון. ש: רק תמיד נכון רק הקוגניטיבי? אליעד: רק קוגניטיבי אבל זה אף על פי כן לא תמיד נכון, למה זה לא תמיד נכון לא כי לא מספיק קוגניטיבי, קוגניטיבי מספיק כשאמרתי מה רבי נחמן היה אומר על זה כי רבי נחמן אמר זה איפשהו ציטוט ממקום אחר הכל ... ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי שהוא יצליח צריך שהוא יהיה גם התנהגותי, למה מה זאת אומרת כי אם תיאורטית בן אדם יכול היה להגיע לכל השינוי חשיבה שלו באמצעות טיפול קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם. ...
פחד מאלצהיימר, פחד מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי
פחד מאלצהיימר, פחד מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי
... מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי למה אנשים מפחדים מאיבוד הזיכרון? הפחד מאיבוד הזיכרון הוא החשש של האדם ממצב בו יאבד מידע חשוב ומשמעותי מחייו, ... ומוכחת למנוע באופן מוחלט את אובדן הזיכרון. אדם יכול להקפיד על אורח חיים בריא, לאכול נכון, להתאמן, לעסוק בפעילות קוגניטיבית כמו קריאה וחשיבה מאומצת, אך גם כך עדיין קיים סיכון מסוים לאיבוד הזיכרון. אף שיטה רפואית או התנהגותית לא ... למידה, וחשיבה עמוקה. אף כי פעולות אלו אינן מבטיחות בוודאות את שימור הזיכרון, הן יכולות להקטין את הסיכוי לאובדן קוגניטיבי. גישה שנייה: לשנות את התפיסה הבסיסית, כך שגם אם אדם יאבד את זיכרונו, הוא לא ירגיש בכך אסון או ... לאבד את הזיכרון איך להתמודד עם פחדים? אהבת המציאות בלי תנאים הבדל בין שכל לזיכרון איך לשמור על יכולת קוגניטיבית? פחד מאלצהיימר ודמנציה מהו הפחד מאיבוד זיכרון? פחד מאיבוד זיכרון מתייחס לחשש של האדם ממצב שבו הוא עלול לשכוח ... תנאים? איך לשמור על השכל? איך לא לאבד את השכל? איך לשמור על היכולת השכלית? איך לשמור על יכולות קוגניטיביות? מה ההבדל בין שכל לבין זיכרון? איבוד הזיכרון, איבוד השכל, איבוד יכולת החשיבה
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות וחשיבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא ... עמוק בתת מודע? אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח. לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה ... או טיפול התנהגותי יכולים להיות יעילים במצבים מסוימים בלבד. במצבים מורכבים יותר, הפתרון האמיתי והאפקטיבי היחיד הוא באמצעות חקירה קוגניטיבית עמוקה שתיגע בשורש הפחד או האמונה, ותייצר שינוי משמעותי וממושך. האם מנטרות עוזרות לשנות התנהגות? מה זה טיפול קוגניטיבי? מתי מנטרות יכולות להזיק? איך לשנות אמונה מושרשת בתת מודע? האם טיפול בחשיפה תמיד יעיל? איך לטפל בפחדים עמוקים? ... אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה באמצעות ...
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
... תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין האם כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי בחרדה ודיכאון? הדיון מתמקד בשאלה האם כדאי להמליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי על מנת להתמודד עם חרדה ודיכאון, או להעדיף טיפול אחד בלבד. בשיחה, הוצגו גישות שונות, כל אחת עם יתרונות ... האמיתית שהוא חווה. הכדורים עוזרים להסוות את הבעיה אך לא לפתח את היכולת להתמודד איתה בצורה בריאה. האם טיפול קוגניטיבי יכול להיות הפתרון היחיד? לעומת זאת, טיפול קוגניטיבי, שמתמקד בשינוי החשיבה והתמודדות עם החרדה על ידי עיבוד מחשבות, עלול לקחת זמן ארוך יותר להפיק תוצאות. תהליך זה ... ומחפשים הקלה מיידית. האם כדאי לשלב את השניים? ההמלצה של חלק מהאנשים היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגניטיבי. זה מאפשר להפחית את תסמיני החרדה בהתחלה בעזרת הכדורים, ובמקביל להתחיל את העבודה הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את החשיבה בצורה שתפגע ביכולת של המטופל להתמודד עם בעיותיו בדרך בריאה, ולמנוע ממנו להבין את שורש הבעיה האמיתית. לכן, יש אנשים המעדיפים להתחיל קודם בטיפול קוגניטיבי בלבד, ורק אם זה לא מספיק, לפנות לטיפול תרופתי. מה קורה אם התרופות לא פותרות את הבעיה? נראה כי ישנו חוסר הסכמה בין דוברים האם טיפול תרופתי בלבד יכול לפתור את הבעיה, או שהפתרון האמיתי טמון בטיפול קוגניטיבי. יש כאלו המאמינים כי תרופות יכולות רק להקל על התסמינים אך לא לפתור את הבעיה בשורש, ולעיתים אף להחמיר את המצב בטווח הארוך. גישה אחרת אומרת שטיפול קוגניטיבי, המצריך מאמץ ותהליך ממושך, עשוי להיות קשה לאנשים שמחפשים פתרון מיידי. כיצד הגישה הכללית לתרופות נגד חרדה משפיעה על ... כל אדם צריך טיפול תרופתי? לא כל אדם שסובל מחרדה יזדקק לטיפול תרופתי. מדובר בשאלה מהותית, שכן לפעמים טיפול קוגניטיבי יכול להספיק בכדי לטפל בבעיה באופן ממוקד ונכון. אך לפעמים, כאשר המצב חמום ואדם לא מסוגל להתמודד עם החרדה בצורה עצמאית, יש מקום לשקול טיפול תרופתי כהשלמה לטיפול הקוגניטיבי. כל מקרה דורש התייחסות פרטנית, שכן כל אדם זקוק לעזרה בצורה שונה בהתאם לרמת החרדה, הצורך והיכולת האישית. האם כדאי לקחת תרופות נגד חרדה? האם טיפול קוגניטיבי יכול להחליף תרופות? מה היתרונות של טיפול תרופתי בחרדה? מהם הסיכונים בשימוש בתרופות נגד חרדה? האם יש שילוב נכון בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי? כיצד תרופות משפיעות על מצב הנפש?
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות ... את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה ... הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. ... הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה ... תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד ... יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ולכן יותר קל לרמות אותם. הם לא תמיד מבינים את המניפולציות שנעשות עליהם בעזרת חושים, כי הם לא תמיד ... תהליך מאוד מורכב. למדוד את המציאות בצורה מדויקת ולחבר בין מה שהילד ראה לבין מה שקרה בפועל דורש מאמץ קוגניטיבי, שלב שהתפתחות קוגניטיבית תומכת בו ככל שהילד מתבגר. קוגניציה של ילדים תפיסת זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי מהם המנגנונים לפתרון קונפליקטים פנימיים? כאשר אדם נתקל בקונפליקט פנימי, לדוגמה כשיש לו רצונות מנוגדים, הוא נמצא במצב של דיסוננס קוגניטיבי. דיסוננס זה יכול להיגרם ממחשבות, רגשות או רעיונות מנוגדים בתודעתו של האדם. כיצד מתמודדים עם מצב כזה? מהו דיסוננס קוגניטיבי ומדוע הוא קורה? הדיסוננס הקוגניטיבי הוא מצב שבו שני רעיונות מנוגדים מתנגשים בראשו של האדם. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא רוצה להתחיל דיאטה, אך ... יכולה לעזור לאדם להפסיק לרדוף אחרי דברים שאין לו בהם צורך אמיתי. איך להתגבר על קונפליקטים פנימיים? מהו דיסוננס קוגניטיבי? כיצד לפתור קונפליקט רגשי? מהו קונפליקט זהות? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מנוגדות?
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית איך אפשר לחשוב מהר יותר ולפתח את יכולת החשיבה? חשיבה מהירה היא נושא שרבים מתעניינים בו, בין אם זה ... אליעד כהן הוצגה השאלה, איך לחשוב מהר? או במילים אחרות, כיצד לפתח יכולת חשיבה מהירה ואנליטית, תוך שיפור היכולות הקוגניטיביות שלנו. מה המשמעות של לחשוב מהר באמת? קודם כל, חשוב להגדיר מה הכוונה בלחשוב מהר. חשיבה מהירה היא לא ... באופן משמעותי, ונשפר את היכולת לתת תשובות איכותיות ומדויקות במהירות. איך לחשוב מהר יותר? פיתוח חשיבה אנליטית שיפור יכולת קוגניטיבית איך לתת תשובות מדויקות? מהו אימון חשיבה?
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה איך לדעת בוודאות מוחלטת שמשהו נכון? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בנושא האינטליגנציה, פיתוח השכל, החשיבה ... לרגש? האם וודאות יחסית קיימת? איך לפתח את החשיבה והשכל? מה ההבדל בין דמיון להבנה שכלית? כיצד לשפר יכולת קוגניטיבית?
שכל / יכולת קוגניטיבית - איך לשפר את היכולת השכלית והקוגניטיבית?
שכל / יכולת קוגניטיבית - איך לשפר את היכולת השכלית והקוגניטיבית? היכולת השכלית של האדם, מאפשרת לו להבין טוב יותר את המציאות, לקבל החלטות טובות יותר וכיוב. והשאלה היא, כיצד ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: פסיכולוגיה קוגניטיבית, איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: פסיכולוגיה קוגניטיבית, איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אכזבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להשיג איזון נפשי? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בדידות? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ אישי, אימון אישי רוחני, מאמן אישי לדיאטה בנושא פסיכולוגיה קוגניטיבית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 29_08_2025 השעה 21:16:58 - wesi1