ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון ... בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו

... היהודי? איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני וכאן נסביר, האם הגיוני שהעונש למחבל יהודי על טרור יהודי, יהיה זהה לעונש למחבל פלסטיני על טרור פלסטיני. לדוגמה, אם יוחלט לגרש משפחות מחבלים פלסטינים, האם הגיוני שמצד הצד והדין, שיגרשו גם משפחות מחבלים יהודים? ואם יחליטו מחר על עונש מוות למחבלים פלסטינים, האם הגיוני שיהיה גם עונש מוות למחבלים יהודים? האם אין כאן גזענות? האם אין כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי? והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי. אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם לזהות של הטרוריסט, אם הוא יהודי או ערבי, אבל היא כן צריכה להיות בהתאם לרקע של פעולת הטרור. דהיינו, אם לדוגמה מתבצע רצח על רקע פלילי, העונש לא צריך להיות זהה לרצח שמתבצע על רקע לאומני. ואם מישהו מבצע אונס על רקע פלילי, הוא צריך לקבל עונש יותר קל מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני. ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים). וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. והעונש צריך להתאים גם בהתאם לרמת האיום והסכנה שנשקפת מהפושע. ואם יש פושע טרוריסט יהודי שהחליט לפגוע בערבים על דעת עצמו, הרי שהוא מבצע פשע על פי החוק, אבל אין לו ... רוצה לראות את מדינת ישראל מושמדת. ועל כך שהוא פעל מכוח האידיאולוגיה הזאת, על כך הוא אמור לקבל עונש חמור, יותר מאשר מי שמבצע פשע שאינו מהווה איום למדינה עצמה. ושוב, הענישה צריכה להלום ולהתאים לרמת הסכנה הנשקפת מהפושע. ואם הפושע מהווה סכנה לקיומה של המדינה, במובן שהוא פועל באופן מודע כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל, הרי שהוא צריך לקבל את העונש החמור ביותר שקיים. האם צריך לפגוע גם במשפחה שלו? תשובה: כנראה שכן. למרות שהם אולי חפים מפשע. כי בסיכוי גבוה, שמחבל מתאבד שהולך למות, לא אכפת לו מכלום, למעט ... הסיכוי לכך שבפעם הבאה הסביבה שלו אותו מחבל, תמנע מאותו המחבל לבצע את אותו הפיגוע. אז כן, הגיוני להעניש גם מעט אולי חפים מפשע, שאולי לא ידעו כלום, דהיינו, משפחת המחבל, כדי למנוע פגיעה בהמון חפים מפשע, שאר אזרחי מדינת ישראל. זה ברמה העקרונית. האם גירוש משפחות ... להתעלם מהתרעות על השביעי באוקטובר או לדוגמה קריאה לסרבנות וכיוב. אבל עדיין צריכים להחמיר את הענישה על מי שניסה באופן מודע מתוך כוונת מכוון לפגוע בקיום המדינה. אם לדוגמה מישהו מבצע פעולת טרור יהודי, והוא היה יודע בוודאות שהפעולה שלו תפגע בקיום המדינה, האם ... שלו טובה למדינה. לעומת הטרור הפלסטיני, שמייחל להשמדת המדינה שלנו. ועל כך צריכים להחמיר את הענישה וכולי. ...

... מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית לפעמים כשמישהו מרגיש רע בגלל משהו, זה גורם לו עוד יותר לאהוב את הדבר שבגללו הוא מרגיש רע. פירוש: נניח שמרביצים למישהו ומבזים מישהו, בגלל ...

להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, די לחכימא ברמיזא האם להעניש ילדים אוטיסטים או לנהוג בהם ברחמנות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא השאלה כיצד לחנך ילדים אוטיסטים או ילדים עם הפרעות ... מקבלים תגובה חריפה או עונש רציני הם יבינו ויתחילו להשתנות. כיצד להתמודד עם מי שמתנהג בצורה מסוכנת? אליעד מביא דוגמה של כלב חולה כלבת שרוצה לנשוך ילד ... לפעמים אין מנוס מלהפעיל עונש או משמעת קשה על עצמך, בדיוק כפי שהיית עושה לאדם אחר או לילד אוטיסט שמסכן את עצמו או אחרים. אליעד מסכם שהמטרה העמוקה היא לא ... ABA בטיפול באוטיזם האם להעניש ילד שמתנהג באלימות? מהי משמעות די לחכימא ברמיזא? גישתו של רבי נחמן לחינוך ילדים איך לשנות התנהגות מזיקה? ...

... בעצמו את ההשלכות. לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש ... נעימות או פחד במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי למנוע מצב גרוע יותר. כלומר, אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? ... רע, אבל הרע הזה נועד כדי למנוע רע גדול יותר. הילד מתייחס אל הרע שההורה יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של ... שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך הכרחית כדי להציל את חייו. הוא נותן דוגמה של אילוף בעל חיים: גם חיה לומדת מהתניה של שכר ועונש. אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו האדם מעניש את עצמו באופן לא מודע על פעולותיו או על חוסר ההשקעה שלו. כאשר האדם אינו משקיע מספיק, הוא עלול להעניש את עצמו באמצעות תחושה פנימית של חוסר שביעות רצון או פחד מפני העתיד. האדם בעצם יוצר לעצמו רע כאמצעי חינוכי כדי להשתפר. אליעד מסביר שאין תשובה מוחלטת לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש , ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה? ...

... אינה הבעיה העיקרית. האם עונשים על נהיגה מהירה מוצדקים? אליעד מסביר כי לאחרונה התקבלה החלטה להחמיר משמעותית את הענישה על נהגים שנתפסים במהירות כפולה מהמותר. לדוגמה, אדם שנסע במהירות של 100 קמש במקום שבו מותר רק 50, יכול להיות מואשם בעבירה חמורה ואפילו לקבל עונש חמור מאוד, לעיתים יותר מחומרת העונש על עבירות חמורות בהרבה, כמו ניסיון לרצח. הוא תוהה אם ענישה כזו מוצדקת והגיונית, ומעלה תהייה נוספת: מדוע דווקא במהירות הנסיעה מתמקדים, ולא בהתאמת המהירות לתנאי הדרך? מה ההבדל בין מהירות גבוהה לסיכון ... הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה. כיצד צריך להתייחס לחוקי המהירות? אליעד מציע ... ולתנאי הדרך, בלי לחשוש מענישה אוטומטית ממצלמות מהירות. מה יותר חשוב: תנאי הדרך או מהירות הנסיעה? אליעד חוזר ומדגיש שהמפתח לנהיגה בטוחה הוא התאמת המהירות לתנאי הדרך ולא ... הרבה יותר. לכן, טוען אליעד, הענישה והאכיפה צריכות להיות תלויות בסכנה הממשית שנוצרה ולא במהירות בפני עצמה. מהי הגישה הנכונה לבטיחות בדרכים? לדעתו של אליעד, הגישה הנכונה היא ... בלבד. האם מהירות הורגת? ענישה על מהירות מופרזת האם מצלמות מהירות מסוכנות? כיצד להתאים מהירות לתנאי הדרך? חוקי תעבורה והיגיון מהירות נסיעה מותרת תאונות דרכים וסיבותיהן ...

... אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את ... מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את ... אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ... הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות ... נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו ... פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות ... לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד ... אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא ... רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ... משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים מקלים ב

... שלו לא תושג באמצעות הפעולה שלו, הוא יאבד את הרצון לבצע את הפיגוע. האם תגובה אכזרית יכולה לעצור מחבלים? אליעד כהן מציג גם דוגמאות הפוכות של תגובה אכזרית וקיצונית, למשל להעניש באופן קולקטיבי את משפחת המחבל או את הקהילה ממנה הוא מגיע. הוא מעלה דוגמאות של קבורה של מחבל יחד עם חזיר, שריפת בתים, או ענישה קולקטיבית, ומסביר שהרעיונות האלה נראים לכאורה אפקטיביים, כי הם יוצרים הרתעה קיצונית. אבל הוא מדגיש שהבעיה עם גישה זו היא שהיא לא אנושית, קיצונית מדי, וגם לא תמיד ... לאורך זמן, כי היא רק תגביר את המוטיבציה של הצד השני לנקום. איך להשתמש בהרתעה בצורה יעילה כדי לעצור פיגועים? אליעד מציג רעיון אחר של הרתעה, אבל כזה שפועל בצורה שונה: לא סתם ענישה אכזרית, אלא פעולה הפוכה למה שהמחבל מנסה להשיג. לדוגמה, אם מחבל מבצע פיגוע בגלל שהוא מתנגד לבניית התנחלויות, הדרך ההרתעתית האפקטיבית ביותר תהיה להכריז שאם יתרחש ...

... לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה? וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש , אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את ... העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, ... ומחויבות אישית של כל ילד דרך השתתפות פעילה בשיעור. אליעד מסביר שתמיד יש למצוא את האיזון בין הגישה החיובית והנעימה (הגזר) לבין שימוש בגבולות ברורים ובמידת הצורך ענישה (המקל). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את ... מאמינים שיביא להם את התועלת הגדולה ביותר. יש שני מסלולים עיקריים להשיג זאת: 1. לגרום להם להאמין שיקבלו תועלת אם יקשיבו (צורת הגמול החיובי). 2. לגרום להם לפחד מהעונש אם לא יקשיבו (צורת הגמול השלילי). כשמנסים להימנע ... לנסות למצוא ממוצע של הדברים שמעניינים את רוב הילדים ולשלב אותם בשיעור, או לחלק את השיעור לכמה חלקים, כך שכל חלק יענה על צורך של קבוצת ילדים אחרת. למה איומים וענישה עובדים לפעמים? נאמר שבפועל, איום או סנקציה ... כשילד או אדם יודע שעלול לכאוב לו ממשהו, הוא יתמקד בהימנעות מאותו כאב ולכן יקשיב למי שמאיים עליו. זהו ההסבר לכך שכלים של פחד וצעקות, כמו איום להתקשר להורים או להעניש, גורמים לילדים לשתוק ולהקשיב. אולם, המורה שהציגה ... בודקים המוח של הבן אדם שואל אותו בתת מודע מה אתה חושב שאם תתרכז בזה יביא לך הכי הרבה תועלת בזה תתרכז, אוקי עכשיו אפשר או לאיים עליהם שאם הם לא יקשיבו הם יקבלו עונש מאוד נורא ואז הם מקשיבים כדי שלא יהיה להם רע או ...

... והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את עצמך? איך לחזק את הרצון? אוטוסוגסטיה איך להשתמש בשיטת המקל ... לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ולהתגבר על מכשולים או על חוסר מוטיבציה. במקום לחכות לתמריצים חיצוניים, אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש לך שאלה קיומית או מטרה כלשהי שאתה רוצה להגיע אליה, אתה יכול ... אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על מנת לפתור את השאלה או להגיע למטרה שהגדיר לעצמו. כאשר יש לך תגמול ... של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות שונות, כגון צומות ארוכים (אפילו של שבוע שלם ללא אוכל ושתייה), התבודדות קיצונית, ... נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו שבכל פעם שהוא מרגיש צורך לעשן, הוא יחכה שעה לפני שהוא מדליק את הסיגריה. או לדוגמה, אם אדם רוצה ... שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ולהבנת עצמך. השיטה היא למעשה כלי יעיל להעצמת כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה? ...