אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה עובדה ✔מעגל של פירושים שליליים וחיוביים, טיפול במאניה דיפרסיה, איך לצאת ממאניה דיפרסיה? איך לטפל במאניה דיפרסיה? טיפול בהפרעה ביפולרית, טיפול בהפרעה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:12מעגל של פירושים שליליים וחיוביים, טיפול במאניה דיפרסיה, איך לצאת ממאניה דיפרסיה? איך לטפל במאניה דיפרסיה? טיפול בהפרעה ביפולרית, טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך לצאת מלופ? פירושים שליליים, פירושים חיוביים, עובדות ופירושים
מדוע האדם הרגיש כל כך רע למרות שהמציאות לא נוראית?

הסיבה שהאדם הרגיש רע כל כך, לפי ההסבר של אליעד כהן, אינה שהמציאות אכן גרועה באופן אובייקטיבי, אלא שהוא התרגל לפרש כל אירוע וכל חוויה בצורה שלילית קיצונית ומוגזמת. בהתחלה האדם שאל את עצמו מדוע הוא סובל כל כך והאם חייו אכן קשים כל כך. לאחר בדיקה עצמית הוא הבין שהבעיה אינה בחיים עצמם, אלא בהרגל שלו לפרשנות שלילית. הוא הגיע למסקנה שכדי לשפר את המצב הנפשי שלו עליו להיצמד לעובדות ולא להגזים בפרשנויות השליליות.

איך הגזמה בחוויות חיוביות מחזקת את ההגזמה בחוויות שליליות?

אליעד כהן מסביר כי בנוסף להגזמה השלילית, האדם מגזים גם בחוויות חיוביות. ככל שהאדם מגיב בהתלהבות יתרה לאירועים קטנים וחסרי משמעות מיוחדת, כך מוחו מתרגל לסגנון פרשני קיצוני ולא מאוזן. הוא נתן דוגמה ברורה לכך: אם אדם מקבל חיוך או אמירת שלום מבחורה, הוא מפרש זאת כהוכחה לעניין עמוק ורציני. אך כאשר אותה בחורה לא זמינה לאחר מכן, הוא מיד שוקע בפרשנות שלילית ומוגזמת של דחייה קשה וסופנית. ההרגל לפרשנויות קיצוניות פועל בשני הכיוונים - חיובי ושלילי כאחד.

למה הרצון להרגיש טוב יוצר לופ של פירושים קיצוניים?

לפי אליעד, ככל שהאדם סובל יותר בגלל הפרשנות השלילית שלו, כך הוא הופך לנואש יותר להרגיש טוב. מתוך הנואשות הזאת הוא תופס כל דבר חיובי קטן ומגדיל אותו מעבר לכל פרופורציה הגיונית. אבל המציאות לא עומדת בציפיות המוגזמות, ואז הנפילה לרגשות שליליים הופכת עמוקה עוד יותר. התוצאה היא מעגל אינסופי של "מאניה דיפרסיה": מצב רוח מרומם באופן קיצוני (מאניה), שמסתיים בנפילה קשה ודיכאון עמוק (דיפרסיה).

מהו המעגל האינסופי של פירושים מוגזמים וכיצד הוא פועל?

אליעד כהן הסביר כי המעגל מתחיל בפירוש שלילי מוגזם לאירוע קטן, שיוצר מצוקה ותחושת כאב נפשי. כדי לפצות על המצוקה הזאת, האדם מחפש באופן אקטיבי אירועים חיוביים קטנים ומעצים אותם בצורה מלאכותית. עם זאת, הפירוש החיובי הזה לא מחזיק מעמד כי המציאות אינה תואמת את הציפיות הגבוהות. בשלב הבא, כשהאדם נתקל באכזבה או במצב רגיל שלא עומד ברף המוגזם שהציב, הוא נופל בחזרה אל הפירוש השלילי הקיצוני, וחוזר חלילה.

כיצד דוגמת ההלוואות ממחישה את בעיית ההגזמה?

הדוגמה שאליעד נותן מדמה את ההגזמה למצב שבו אדם לקח הלוואה בבנק ונקלע למינוס. כדי להיחלץ זמנית, הוא לוקח הלוואה נוספת עם ריבית גבוהה יותר. ברגע הראשון הוא מרגיש הקלה, אך לאחר זמן קצר החוב מתנפח והוא נזקק להלוואה גדולה עוד יותר. כך גם בפרשנות קיצונית: ההגזמה החיובית היא כמו הלוואה שנלקחת כדי לכסות על תחושה שלילית, אך בסופו של דבר רק מגדילה את תחושת האכזבה והמצוקה.

כיצד הדוגמה על העובד והבוס בעבודה מסבירה את המצב?

אליעד כהן סיפר על עובד שפוחד שיפוטר. הוא שומע את הבוס מדבר עם מישהו ומיד מפרש זאת כפיטוריו המתקרבים. אחר כך, כשהבוס פשוט אומר לו "בוקר טוב", הוא מגזים לטובה ומחליט שהבוס אוהב אותו ומתכנן לקדם אותו, למרות שאין שום בסיס אמיתי לפרשנות הזאת. כאשר מתברר שאין קידום, האכזבה גדולה, והנפילה לרגשות שליליים הופכת עוד יותר כואבת.

מה הקשר בין הלופ הזה להפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה)?

אליעד כהן מבהיר כי המעגל של ההגזמות, חיוביות ושליליות, דומה להפרעה דו - קוטבית (מאניה דיפרסיה). המאניה היא הפירוש החיובי המוגזם שגורם לאדם להרגיש התרוממות רוח לא מציאותית. הדיפרסיה היא הנפילה הכואבת לאחר שהאדם מגלה שהמציאות אינה תואמת את הציפיות המוגזמות שלו. המעגל ממשיך ללא סוף, וכל שלב של עלייה ונפילה הופך להיות קיצוני יותר מקודמו.

למה השקר החיובי מחמיר את הסבל הנפשי?

כאשר האדם משקר לעצמו עם פרשנויות חיוביות מוגזמות, הוא בונה ציפיות שקריות ובלתי ניתנות למימוש. ברגע שהמציאות מוכיחה לו אחרת, הוא חווה אכזבה גדולה יותר וייאוש עמוק. כך, כל ניסיון להסתיר את הכאב הרגשי בהגזמות חיוביות, לא רק שאינו פותר את הבעיה, אלא מגדיל את הסבל עוד יותר כשהאמת מתגלה.

מהי הדרך היעילה ביותר לצאת ממעגל הפירושים המוגזמים?

אליעד כהן מציע שהדרך לצאת מהמעגל הזה היא ההיצמדות לאמת ולעובדות אובייקטיביות. במקום להגזים ולספר לעצמך סיפורים, האדם צריך לשאול שאלות כמו: "מי אמר שזה בהכרח טוב? מי אמר שזה רע? ואם כן, אז מה?" בכך הוא יוצר איזון, מפסיק להגזים, ומתנתק מהלופ ההרסני של פירושים מוקצנים.

מדוע חשוב להבדיל בין עובדות לפירושים?

ההבחנה בין עובדות לפירושים היא קריטית משום שהיא מאפשרת לאדם לראות את המציאות בצורה מאוזנת ואובייקטיבית יותר. כשהאדם קולט שפירוש הוא רק נקודת מבט אחת מתוך רבות, ולא אמת מוחלטת, הוא משתחרר בהדרגה מהקיצוניות ומהמצוקה הנפשית. כך מתאפשר לו לנהל את רגשותיו באופן יציב ומאוזן יותר, ולהיחלץ מהלופ של מאניה ודיפרסיה.
למה האדם הרגיש כל כך רע בתחילת הסיפור?

האדם הרגיש שהוא סובל מאוד בחיים ושאל את עצמו מדוע הוא מרגיש כל כך רע. הוא תהה האם המצב באמת כל כך גרוע או שאולי הוא רק מפרש את הדברים בצורה שלילית יותר מדי. לאחר מחשבה, התברר לו שהחיים שלו לא באמת כל כך רעים, אלא שהוא עצמו מרגיל את מוחו לפרש כל דבר לרעה ולהגזים בשליליות. הוא החליט שהוא חייב להפסיק לפרש דברים בצורה שלילית, להיאחז בעובדות במקום בהגזמות, ולצאת מהדיפרסיה העמוקה שבה הוא נמצא.

איך הוא גילה שההגזמה בטוב מחזקת גם את ההגזמה ברע?

האדם הבין שבנוסף לכך שהוא מגזים ברע, הוא גם מפרש אירועים חיוביים בצורה מוגזמת. ככל שהוא מגזים בתגובות טובות לאירועים קטנים, כך מוחו מתרגל להגזים באופן כללי. לכן, כשמגיעים אירועים שליליים, ההגזמה הזאת פועלת גם בכיוון ההפוך. הוא נתן דוגמה על מצב שבו בחורה אומרת למישהו "אהלן מה קורה?" והוא כבר בונה סיפור ענק שהיא בטוח מעוניינת בו. אבל באותה מידה, אם פתאום היא לא תהיה זמינה, הוא יסתחרר למחשבה שלילית מוגזמת: "היא לא רוצה אותי, זה סוף העולם".

מדוע הרצון להרגיש טוב מגביר את ההגזמה?

האדם שאל את עצמו למה הוא כל כך מגזים כשמשהו טוב קורה, וגילה שזה מפני שהוא ממש זקוק להרגיש טוב. אם הוא רגיל לפרש דברים אחרים בצורה מאוד שלילית, אז הוא מגיע למצוקה קשה. כדי לפצות על השליליות הקיצונית, הוא נאחז בכל דבר חיובי קטן ומגדיל אותו לממדים לא מציאותיים. אבל ברגע שהוא מגלה שהטוב לא באמת ענק כמו שדמיין, הוא נופל שוב אל ההרגשה שרע לו מאוד. כך נוצר לופ אינסופי, כי ההגזמה בטוב תמיד מחזיקה מעמד לזמן קצר, ולאחר מכן הקיצוניות חוזרת לשליליות גדולה עוד יותר.

איך הלופ הזה נראה בפועל?

האדם מפרש דברים שליליים בהגזמה, מה שגורם לו להרגיש מצוקה עמוקה. כדי לפצות, הוא מחכה לאירוע חיובי קטן ומפרש אותו כטוב מעבר לכל פרופורציה. אחר כך, כשהוא קולט שלא באמת קרה משהו גדול, הוא נשאב שוב לתחושת "הכל רע" בצורה מוגזמת עוד יותר. זה דומה לאדם שלוקח הלוואות: הוא כבר במינוס ומחליט לקחת הלוואה גדולה יותר כדי לכסות את החוב. ברגע הראשון זה עוזר, אבל מהר מאוד מצבו מחמיר כי החוב גדל עם ריבית. כך גם במחשבות - ההגזמה החיובית היא כמו הלוואה שלא באמת פותרת את הבעיה אלא רק מגדילה אותה בהמשך.

כיצד דוגמת ההלוואות ממחישה את הבעיה?

האדם הסביר שזה דומה למצב שלקחת הלוואה כדי לסגור הלוואה קודמת, תוך תוספת ריבית. אם אתה חייב 5,000 שקלים ואין לך, מישהו מציע לך "שלם רק 3,000 עכשיו ותוסיף עוד 3,000 אחר כך", והנה גדל החוב שלך מ - 5,000 ל - 6,000. במקום לצאת מהחוב, הוא רק גדל. בצורה דומה, כשאתה מפרש אירוע חיובי כהצלחה אדירה שאתה לא באמת מחזיק בה, אתה יוצר פער גדול יותר בינך לבין המציאות. לאחר מכן, כשמשהו שלילי קורה, אתה מרגיש עוד יותר גרוע כי הנפילה מה"שמחה" המוגזמת גדולה יותר.

איך הדוגמה על הבוס בעבודה ממחישה את הלופ?

האדם נתן דוגמה על עובד שחושש שיפטרו אותו. הוא שומע את הבוס מדבר עם מישהו אחר, מיד מפרש שהם מדברים עליו ועל פיטוריו, ונכנס לחרדה עצומה. אחר כך הבוס רק אומר לו "בוקר טוב", והוא מפרש זאת כהוכחה שהבוס אוהב אותו ואולי אף מתכנן לקדם אותו. בכך הוא משקר לעצמו ש"הכל טוב מאוד". בפעם הבאה שקורה משהו קטן שלא מתאים לאותה תמונה מושלמת, הוא שוב נופל למחשבות שליליות מוגזמות. ההגזמה בטוב וההגזמה ברע מחליפות זו את זו ויוצרות מעגל אינסופי של עליות וירידות חדות.

איך זה מתקשר למאניה - דיפרסיה?

המצב הזה מתאר מעין "מאניה - דיפרסיה": רגע אחד הוא ממריא למעלה וחווה "מאניה" ושמחה גדולה, ורגע אחר כך נופל ל"דיפרסיה" עמוקה ותחושת ייאוש גדולה עוד יותר. ככל שהמאניה גדולה יותר, כך הנפילה אחריה כואבת יותר. זה ממשיך להתגלגל, כי בכל פעם שהאדם מרגיש רע, הוא מנסה לחפות על כך בשקר חיובי עוד יותר קיצוני, מה שמביא לנפילה גדולה יותר בהמשך.

ש: אתה יכול לתת דוגמה עם מחשבה איך זה קורה?

אליעד: זה פשוט. אדם שומע הערה של מישהו וחושב לעצמו: "אני לא שווה כלום", למרות שאין ממש קשר בין ההערה למציאות. בגלל הפירוש השלילי המוקצן, הוא חווה מצוקה גדולה. הוא אומר לעצמו "אני חייב להרגיש טוב", ואז כשהוא מקבל סימן חיובי קטן, הוא מיד הופך אותו למשהו ענק. אבל זה שקר, כי במציאות העובדה החיובית לא בהכרח מעידה על משהו גדול עד כדי כך. כשהוא מגלה שהמציאות לא באמת תואמת את ההתלהבות המוגזמת, הוא שוב מרגיש נפילה, וחוזר להגזמה שלילית עוד יותר.

למה השקר החיובי מחמיר את המצב?

כאשר האדם משקר לעצמו ושם על עצמו "גלימה" של כוחות לא מציאותיים או הצלחה שהיא מעבר למה שקורה בפועל, הוא יוצר ציפייה מוטעית. לאחר מכן, כשהוא מתנגש בעובדות, הנפילה קשה יותר. לכן כל ניסיון "לכסות" על הרע בהגזמה בטוב מגדיל בסופו של דבר את תחושת הרע שמגיעה לאחר שהאשליה מתנפצת.

כיצד אפשר לצאת מהמעגל הזה?

הדרך לצאת ממעגל ההגזמות היא להצמד לאמת. במקום לשקר לעצמך שהכל מושלם כשאולי לא, או להאמין שהכל איום ונורא כשזה לא בהכרח נכון, יש לבחון מה באמת קורה. אם מישהי אומרת לך שלום, כדאי לשאול "מי אמר שזה מחייב שהיא מעוניינת בי? ואם כן, אז מה?" וכך גם בצד השלילי - אם מישהו אמר משהו לא נעים, אפשר לבדוק "מי אמר שזה באמת כל כך גרוע? ואם כן, אז מה?" ההיצמדות לעובדות מפחיתה את הקיצוניות בשני הכיוונים.

למה חשוב להבחין בין העובדות לפירושים?

יש עובדות (מה באמת קרה) ויש פירושים (איך אנחנו מפרשים את העובדות). כשאדם קולט שפירוש הוא רק פירוש, לא בהכרח אמת מוחלטת, הוא יכול להימנע מהקיצוניות. הוא מפסיק "לשקר לטובה" או "לשקר לרעה" ומנסה לראות את הדברים באופן מדויק יותר. זאת הדרך להיחלץ מהלופ של מאניה - דיפרסיה ושל פירושים מוקצנים, כי בהדרגה המוח מתרגל להישאר שקול ומאוזן.
אז היו היה איש שהיה לו מאוד רע בחיים ואז הוא שאל את עצמו למה כל כך רע לי בחיים האם החיים שלי באמת כל כך רעים ואז התברר שהם לא כל כך רעים אז הוא אמר לעצמו אז למה כל כך רע לי ואז הוא הגיע למסקנה זה לא שבאמת רע לי זה פשוט אני כל הזמן מפרש את הדברים לרעה, כל הזמן כשקורה משהו אני מגזים ומפרש את זה לרעה יותר מדי מפרש דברים לרעה ואז הוא אמר לעצמו אוקי אני חייב למצוא דרך להפסיק לפרש דברים לרעה אני חייב להיצמד לעובדות להפסיק להגזים להפסיק להיות בדיפרסיה עמוקה.

ואז הוא אמר לעצמו אוקי מה אני צריך לעשות כדי להפסיק את זה ואז הוא אמר לעצמו חשב וחשב והגיע למסקנה אמר מצאתי את הסיבה למה אני כל הזמן המוח שלי רגיל להגזים לראות את העולם כל כך רע, מצאתי את הסיבה למה המוח שלי רואה את הדברים כל כך רע בגלל שאני מרגיל את המוח שלי להגזים לראות דברים טובים מאוד טוב כשקורה איזה משהו קטן אני מתלהב מזה כאילו מי ישמע מה קרה ואז אני מרגיל את המוח להגזים בדברים טובים ואז המוח אחר כך בגלל שהוא רגיל להגזים אז הוא גם מגזים ברעים.

אם בחורה נגיד אומרת לך אהלן מה קורה ואתה כבר אומר וואו היא רוצה אותי ואיזה כייף ויש לך איזה סיפור שלם אז גם אם בחורה לא תהיה זמינה עבורך אתה כבר יש לך סיפור שלם היא לא זמינה עבורי היא לא רוצה אותי ואיזה סיפור שלם, בינגו ואז הוא אמר לעצמו זהו מצאתי את הפתרון אני צריך להפסיק להגזים בדברים הטובים ואז אני גם אפסיק אוטומטית בדברים הרעים ואז הוא חשב ואמר אוקי אבל איך אני מפסיק את הדברים הטובים למה אני כל הזמן מגזים בדברים הטובים למה כשבחורה אומרת לי שלום אני כבר מתלהב מי ישמע.

ואז הוא גילה הוא אמר מצאתי את הסיבה למה כי אני ממש רוצה להרגיש טוב כי ממש רע לי למה ממש רע לי כי החיים שלי ממש רעים למה הם ממש רעים כי לי פירושים מאוד רעים, זאת אומרת בגלל שהוא מפרש את הדברים מאוד רע אז עכשיו מאוד רע לו רע לו מאוד ומאוד אז אם בחורה רק אומרת לו שלום הוא כבר מפרש את זה כאילו מי ישמע זה טוב, למה הוא מפרש את זה כי מאוד רע לו למה מאוד רע לו כי הוא לפני כן הוא פירש פירוש שלילי אחר שהוא לא נכון מה בעצם נוצר לנו נוצר לנו לופ.

מה הלופ הלופ הוא כזה הוא מפרש פירושים חיוביים מגזים בחיובי כי הוא במצוקה הוא ממש סובל והוא חייב להרגיש טוב וזה נובע כתוצאה מכך שהוא מפרש פירושים שליליים שהוא מגזים בשליליים מרוב שהוא מגזים בפירושים השליליים נהיה לו ממש רע ואז הוא צריך לשקר את עצמו להגיד שהמצב ממש טוב ואז מה לעשות שהמצב גם לא ממש טוב ואז הוא רואה שזה לא בדיוק מה שהוא רצה אז הוא חושב שהמצב ממש רע וככה הגלגל ממשיך ואי אפשר לצאת מהלופ הזה.

ולכן הפתרון הוא כזה אתה צריך לעמוד בפיתוי עכשיו אתה לדוגמה נגיד לקחת הלוואה בבנק ויש לך מינוס ואתה לא יכול לסגור את החודש ואז הבנק אומר לך אין בעיה בוא אני אתן לך עוד הלוואה יותר גדולה כדי שתוכל לסגור את החודש אז אתה אומר בא ניקח הלוואה נוספת ואז אתה לוקח הלוואה נוספת למה כדי לסגור את הקודמת אבל הנוספת היא כבר עם יותר ריבית ועכשיו אתה בחודש הבא בעוד חודשיים או משהו כזה מצבך יהיה יותר גרוע כי אין לך את הריבית הזאת ואז אתה תצטרך הלוואה יותר גדולה.

נגיד שאתה עכשיו צריך להחזיר למישהו חמשת אלפים שקלים ואין ואז הוא אומר יודע מה אל תחזיר לי חמשת אלפים תחזיר כמה יש לך שלושת אלפים תחזיר לי רק שלושת אלפים אבל בחודש הבא תחזיר לי עוד שלושת אלפים נגיד עכשיו הוא כבר הקפיץ לך לששת אלפים, זאת אומרת במקום שאתה חייב חמשת אלפים אתה חייב ששת אלפים אתה אומר אין בעיה מה עכשיו יש לי שלוש בוא ניתן לו את השלוש ואז החוב שלך גדל מחמשת אלפים לששת אלפים.

ש: אתה יכול לתת דוגמה עם מחשבה איך זה קורה כי אני לא מבינה.

אליעד: זה פשוט בן אדם שהוא קורה לו משהו בחיים והוא חושב שהוא לא שווה נגיד חושב איזה פירוש שלילי יש כאילו מה קרה ויש מה הוא פירש אמרו לו איזה משהו והוא פירש איזה פירוש אין קשר, יכול להיות קשר אבל קשר קלוש ביותר והפירוש הזה עשה לו מאוד רע בן אדם כזה כנראה שמאוד רע לו ואז הוא במצוקה מאוד קשה הוא חייב להרגיש טוב והוא לא יודע איך להרגיש טוב אז הוא אומר אוקי עכשיו שיקרה איזה משהו טוב עכשיו אני אפרש אותו כאילו מה קרה ואז הוא משקר מהכיוון ההפוך הוא משקר כאילו קרה איזה משהו.

ש: אבל איפה נוצרת הריבית?

אליעד: הפואנטה זה לא על הריבית הפואנטה שהוא בלופ שזה לא נגמר לעולם כי עכשיו בגלל שהוא פירש משהו מאוד טוב, יש גם ריבית בגלל שהוא פירש מאוד טוב עכשיו בפעם הבאה יהיה לו עוד יותר רע כי בגלל שהוא שיקר את עצמו שהמצב כל כך טוב.

ש: למה יהיה לו יותר רע?

אליעד: אם בן אדם לדוגמה נגיד נמצא בעבודה ומפחד שיפטרו אותו עד כאן בסדר ואז הבוס שלו עובר לידו ומדבר עם מישהו ואז הוא אומר לעצמו כנראה הם מדברים עלי שיפטרו אותי ואז הוא נכנס לחרדה עכשיו מי אמר שמדברים עליך בכלל ואם יפטרו אותך אז מה אבל הוא בחרדה נוראית חבל על הזמן, אוקי עכשיו הוא לא יודע מה לעשות הוא במצוקה הוא אומר לעצמו אני חייב לצאת מזה אז מה הוא עושה אז פתאום הבוס שלו אומר לו בוקר טוב הוא אומר אם הוא אמר לי בוקר טוב כנראה שהוא מאוד אוהב אותי כנראה שהוא רוצה לקדם אותי בשכר.

עכשיו מה זה אומר עכשיו הוא שיקר כי אף אחד לא רוצה לקדם אותו אז עכשיו בפעם הבאה יהיה לו עוד יותר רע כי הוא סיפר לעצמו סיפור שהוא לא טוב בכלל הוא סיפר סיפור טוב שלא קיים במציאות, הוא יוצר פער יותר גדול שיקר שקר לטובה עכשיו הוא יראה שזה לא נכון ואז הוא עוד יותר ישבר לו הלב. אם בן אדם הולך ברחוב מגיע לדלת והוא רואה שהוא לא יכול להיכנס ואז הוא פותח את הידית ונכנס הכל בסדר אבל אם הוא סיפר לעצמו שהוא סופרמן ואז הוא רואה שהוא לא יכול לעבור דרך הדלת הוא אומר מה אני לא סופרמן אז זאת אומרת בגלל שהוא סיפר לעצמו שהוא סופרמן כל כך רע לו מזה שהוא צריך לפתוח את הדלת להיכנס.

זאת אומרת שהסיפור שהוא סיפר לעצמו כל כך טוב אומנם עשה לו טוב אבל הגדיל את זה שיהיה לו רע ובגלל שהוא כל דבר מפרש לרעה אז כשהדלת לא תיפתח, הוא סיפר לעצמו שהוא סופרמן ואז הוא ראה שהוא לא יכול להיכנס דרך הקיר הוא חייב לפתוח דרך הדלת ואז בגלל שהוא מגזים אז עכשיו הוא פירש פירוש ואני נכה אין לי כוחות אני לא יכול לעשות כלום ואני גמור למה כי הוא רק לא יכול להיכנס דרך הדלת ואז היה לו ממש רע מזה ואז הוא נכנס בקושי דרך הדלת, אז הוא אמר רגע אני חייב לצאת מזה ואז אחר כך קרה איזה משהו הוא אמר וואו אני אלוהים אני כל יכול אני זה אני שם סיפר איזה סיפור מוגזם עוד יותר הגזים עוד יותר כדי לפצות את עצמו על השלילי.

אבל זה לא נכון הסיפור הזה ואז אחר כך הוא עוד הרגיש עוד יותר רע כי ככל שהסיפור שלו יותר טוב ככה אחר כך יהיה לו יותר רע, ככל שהוא משקר שקר יותר טוב שזה שקר זאת לא האמת ככה הוא התברר לו שהוא טועה ואז יהיה לו יותר רע אחר כך ואם יהיה לו יותר רע אז הוא במצוקה יותר גדולה ואז הוא צריך לשקר שקר עוד יותר טוב וזה נקרא מאניה דיפרסיה שאתה באיזה מאניה איזה משהו ואז אחר כך אתה בדיפרסיה ואז אחר כך במאניה אחר כך בדיפרסיה במאניה בדיפרסיה וכל פעם זה גדל עולה ועולה יורד ויורד יורד ועולה, כמו משוגע למה כי אתה מגזים לטוב ומגזים לרע.

ובמאה אחוז שיש אפשרות לצאת מזה וממאניה דיפרסיה ומכל שאר ההפרעות המחלות הנפשיות על ידי זה שאתה נצמד לאמת אתה אומר לעצמך תקשיב לא מעניין אותי יותר כלום אני רוצה לדעת מה האמת טוב לי רע לי לא אכפת לי אני חייב לדעת מה האמת, האם זאת האמת או לא האמת אני חייב להיצמד לאמת מה האמת יש עובדה ופירוש יש עובדות ויש פירושים הפירוש הוא אולי נכון אולי לא נכון אולי הוא נכון בשני אחוז בחמש אחוז, האם זאת עובדה האם זה פירוש מה האמת זאת אמת זאת לא אמת האם בהכרח זה טוב האם בהכרח זה רע בודק.

אם אתה נצמד לאמת יצאת מהבעיה הזאת אולי בעוד שלושה שלבים או הבעיה תתחיל להיחלש לאט לאט אבל אם אתה בגלל שרע לך במקום להיצמד לאמת אתה אומר אני אשקר לטוב אז אתה דופק את עצמך עוד יותר אם רע לך מאוד, אתה יכול או להפסיק לשקר או לשקר עוד יותר שטוב ואז מצבך יסתבך ולכן עדיף?

ש: לא לשקר.

אליעד: מה זה אומר פרקטית?

ש: לבדוק מה האמת.

אליעד: מה זה אומר פרקטית שאם מישהי אומרת לך שהיא ממש אותך.

ש: לקחת את זה בעירבון מוגבל.

אליעד: מי אמר שזה נכון ואם כן אז מה, עכשיו מישהי אומרת לך שהיא ממש לא אוהבת אותך.

ש: מי אמר שזה נכון ואם כן אז מה.

אליעד: אם כן אז מה בדיוק להיצמד לאמת אדוני. אתה הבנת?

ש: כן.
הבדלים עובדות לפירושים פירוש למה להיצמד לאמת איך לבדוק מה האמת איך להפסיק פירוש כעובדה עובדה ופירוש אולי הכל מושלם לטפל במאניה דיפרסיה תחושת ייאוש איך לטפל איך לטפל במאניה דיפרסיה איך לצאת מלופ איך לצאת ממאניה דיפרסיה דיפרסיה הפרעה הפרעה ביפולרית הפרעה דו קוטבית הפרעות הפרעות דו קוטביות חיוביות חיוביים טיפול טיפול בהפרעה טיפול בהפרעה ביפולרית טיפול בהפרעה דו קוטבית טיפול בהפרעות טיפול במאניה דיפרסיה טיפולים להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לופ לטפל לטפל במאניה דיפרסיה לצאת מלופ לצאת ממאניה דיפרסיה מאניה מאניה דיפרסיה מהם פירושים מטופל מטופלים מטפל מעגל של פירושים מעגל של פירושים שליליים וחיוביים עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש עובדה פירושים פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים חיוביים פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פירושים שליליים פירושים שליליים וחיוביים פרשנות או עובדה שלילי שליליות
עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם ... לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה ... הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן ... לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש. אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש? אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. ... שהוא נכון עובדתית ויש משהו שהוא רק בעיני המתבונן בלבד. אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית? תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים. ואני אסביר: כל מחשבה שיש ... כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש. לדוגמה: נניח שאנחנו ...
עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו?
עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין ... היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה רק פירוש, כי שום דבר לא מחויב. ... דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה אחוז שהוא נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמה, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה. או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמה, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה שמדובר בשולחן, את זה אתה לא מבין ... אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמה, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, שמבוסס על חוש השמיעה. דהיינו, אתה ... אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך אתה מגדיר עובדה? אם נניח אתה מחליט שרק מה שאתה רואה כרגע בעין שלך זאת עובדה, אז מכל נוכל להבין, האם המחשבה שלך, היא משהו שאתה רואה כרגע בעין שלך? ואם אתה רואה את זה לדוגמה בטלוויזיה, אז יהיה נכון לומר, שהעובדה היא, שאתה ראית בטלוויזיה משהו. זה שראית משהו בטלוויזיה, זאת עובדה. זה שמה שראית בטלוויזיה זה אכן קרה, זה כבר פירוש, שאתה מאמין לו. כאשר אתה בא לבדוק האם משהו הוא עובדה או פירוש, בדוק, האם מבחינתך מה שאתה רואה בעין שלך, זאת עובדה? האם מספיק לך שאתה רואה או שאתה גם צריך לגעת במשהו הזה בחוש המישוש? נניח שאתה במדבר, רואה הרחק ממך מים במדבר, האם מבחינתך זאת עובדה, או שאולי זאת פאטה מורגנה דהיינו, סוג של אשליה אופטית בלבד? איך אתה מחליט מה עובדה? האם פעם פגשת את ראש הממשלה? האם ראית אותו בעין שלך? איך אתה יודע שהוא ראש הממשלה? באמצעות החושים שלך? מהי עובדה עבורך? האם אתה מפחד לנסוע ברכב, כי אולי הוא יתפרק באמצע הדרך? איך אתה סומך על זה שהמים בברז ... לא רעילים? למה כשאתה שומע את צלצול הטלפון שלך, אתה מניח שזה מישהו שמתקשר אליך מהטלפון שלך? מה כאן עובדה? מה גורם לך להיות בטוח במשהו יותר מאשר במשהו אחר? ואני מחדד, כל מחשבה מורכבת מחלקים שונים. וכל חלק ...
שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור
שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור
שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים ... רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה משתנה בהתאם ... תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס. איך ... חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את ... שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ... מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום ... לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: האם מדובר בעובדה או בפירוש? במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את ... שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה: איך אפשר לשתול מחשבות לאנשים, ... או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש. אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ... עוד דוגמה אחרונה: נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: הנה שולחן שחור, האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו, זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח ... לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים? התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע ... הנה זה וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו וכו, כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה מסוכן מאוד זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן? נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור ... גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה, אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל... מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש. כנל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה יודע, ... ובעצם דחפנו את המילים: שמאוד יכול להתאים לך לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2. אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד ... כמה זה? 4, כאילו אומרים לו זה 4, נכון זה 4, אמר לי את האמת ואז אומרים לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ואז אומרים לו איזה דבר שהוא חצי עובדה שהוא חצי נכון, שהוא נכון רק באופן יחסי למשהו. שימו לב, אפשר לומר לו משהו שהוא בכלל לא נכון, ... מהיר מכל הרכבים שאתה רואה פה. זה נכון, אבל מה עם הרכבים שאני לא רואה פה? אז בעצם לקחנו עובדה מסוימת לגבי הרכב ולקחנו את זה שאפילו הוא מאוד מהיר, או לקחנו אפילו את זה שהוא הכי מהיר, העובדה היא שהרכב הזה הוא הכי מהיר מתוך כל שאר הרכבים שנמצאים פה בתצוגה. אבל זה שהוא הכי מהיר מכל הרכבים שנמצאים בתצוגה, זה לא אומר שהוא הכי מהיר באופן מוחלט, שימו לב, עובדה ופירוש. העובדה היא שהוא הכי מהיר, האם זה שהוא הכי מהיר זה עובדה או פירוש? תשובה: זה שהוא הכי מהיר זה עובדה, כאשר הכי מהיר פירושו באופן יחסי לשאר הרכבים שפה. אבל האם הוא הכי מהיר באופן מוחלט? לא. זה לא עובדה, זה בכלל עובדה לא נכונה, לדוגמה. ואז, בעצם מערבבים את העובדות ואת הפירושים ומוכרים לבנאדם איזה סיפור שרוצים כי ...
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו. אליעד נתן דוגמה: אם אדם חושב הוא ... - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש. איך מחליטים מה חשוב ומה טפל? אליעד מתייחס ... עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לקבוע מה חשוב ומה טפל? האם יש נוסחה להבחין בין עובדה לפירוש? מהי עובדה מוחלטת?
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא ... חיובי יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או ... אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין ... לקרוא ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? כדי להימנע מערבוב עובדות ופירושים, עלינו להיות מודעים לכל פרט. יש להפריד ... מה שנמצא בתוך תחום העובדות לבין מה שקשור לפרשנות האישית שלנו. לדוגמה: אם מישהו אמר לי משהו - זו עובדה. אם אני מפרש את זה ככוונה לפגוע בי - זה פירוש. אם קניתי משהו - זו עובדה. אם אני מאמין שהדבר יועיל לי - זו פרשנות אישית. כדי להבין את המציאות בצורה ברורה, עלינו להכיר בכך שמה שקורה כרגע הוא עובדה, בעוד שהזיכרון או המחשבה על העבר והעתיד הם כבר פרשנויות שיש בהן ספק. יש יתרון לפרשנויות במקרים מסוימים, כי ... בפרשנויות שליליות. עובדות ופירושים חוסר ביטחון עצמי קבלת החלטות מהי אמת ומהו ספק זיכרון וודאות מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא כל דבר שברור לכולם שקרה או נאמר, ושאין עליו ספק. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, עצם האמירה היא עובדה. פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים על העובדה, כמו הסבר או סיבה אפשרית שהתרחשה מאחורי הקלעים. אם מישהו אמר אתה טיפש ומסיקים מזה שהוא ניסה לפגוע בנו, זו כבר פרשנות ולא בהכרח עובדה. גם במקרה של ראיתי שולחן יפה: ראיית שולחן היא עובדה, אך הטענה שהוא יפה תלויה בטעם אישי או בהשקפת עולם. דוגמאות נוספות: מישהו קנה לי מתנה, זו עובדה. ההנחה שהוא עשה זאת כי הוא אוהב אותי, זו פרשנות. ייתכן שהוא קנה אותה מסיבה אחרת לגמרי. הזיכרון שלנו ... הוא פרשנות ביחס להווה: אנחנו זוכרים שזה קרה, אך ייתכן שהזיכרון שלנו מתעתע. לכן עצם הזכירה היא לא תמיד עובדה מוחלטת. מה קורה כאשר מערבבים עובדות ופירושים? ברגע שמשלבים יחד עובדות עם פרשנויות במחשבה אחת (ראיתי בחורה יפה, במקום ... הפוכות במוח: 1. הפרשנויות מתחילות לקבל תוקף של עובדות. כשאומרים ראיתי בחורה יפה בביטחון מלא, הרכיב יפה נכנס לתודעה כעובדה, למרות שהוא רק פירוש סובייקטיבי. אם הפרשנות חיובית, היא עשויה לגרום להרגשה טובה, אך אם היא שלילית, נגרמים סבל ... אני מרגיש פגוע, למרות שלא בטוח שזו הייתה כוונתו האמיתית. 2. העובדות עצמן מאבדות את ודאותן. כאשר מערבבים בין עובדה לפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בדברים שהם כן ודאיים. הוא מתקשה להבחין מתי המידע מבוסס ומתי הוא מבוסס רק ... אם אדם אומר לעצמו קראתי בעבר מאה ספרים, לכן אני בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה, הוא מערבב בין עובדה (קראתי מאה ספרים) לבין פירוש (לכן בוודאות אוכל לקרוא גם את הספר הנוכחי). במקרים כאלה, אם מתעורר ספק כלשהו ... בלבול לגבי היכולות והידע שלנו. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? הדרך הפשוטה היא לשים לב בזמן אמת מהי עובדה ומהו פירוש. לדוגמה: מישהו דיבר אליי - עובדה. הוא דיבר אליי בכוונה לפגוע בי - פירוש, כי לא בטוח מה הוא חשב באמת. קניתי משהו כי אני מאמין שזה יעזור לי - עצם הקנייה היא עובדה, אבל עצם האמונה שעזרתו מובטחת היא פירוש. חשוב להבין שגם ההווה עצמו מוגדר כעובדה שקורת ברגע זה, בעוד הזיכרון על העבר או מחשבה על העתיד הם כבר פירושים ברמה מסוימת של ספק. יש ...
מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
... נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת, ביחס לבן אדם ... מספיק נצמד לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי / בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום לספק, שאולי הוא ... ושהיא אישית וכולי. 3 - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי לפעמים אומנם ... / סתמי / שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש בלבד? אז ... שיש כאן איזה היגיון כלשהו. אז האם הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך מבוססת ... שיש לך. ואני אסביר: כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי / בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמה במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ואז נשאל, על ... לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא מדובר ... האם ההיגיון של הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של חוסר ... זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות היסוד שעליהן מבוססת ... בסיכוי נמוך, אז למה לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה ... בפני עצמו, שקשור להסקה שממנה מסיקים את המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך עשויה להתברר כנכונה, אם נבדוק את העובדות בשטח? נניח שניגש לאותו הרכב ונבדוק אם יש לו ביטוח, מה הסיכוי לדעתך שנגלה שיש לו ביטוח או שאין ...
נכון או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות בחיפוש האמת, רמות שונות של אולי, רמות שונות של ספק, רמות של וודאות, רמות של אמת, רמות של חוסר וודאות, איך להטיל ספק בצורה נכונה? איך לא להשתגע מהטלת ספק?
נכון או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות ... ביחס למה שמגדירים מראש. כי צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי.
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש?
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש?
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק ... לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים ... במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות ... להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ... בחוויה ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה. לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי אולי מדובר במשהו אחר. אני בטוח שהוא יפה - ... רמה עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו בצורה הגיונית וברורה, בלי להתבלבל בין עובדות לפירושים. האם אפשרי לחיות בגישה שאומרת שהכל פירוש? אליעד כהן עונה בצורה ברורה שאמנם אפשר לחשוב או להבין תיאורטית ... להיות ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי?
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים. האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש? לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים. דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - השולחן יפה אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר השולחן יפה, הרי שהמילה יפה היא בבירור פירוש, ... האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט יש כאן שולחן יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה יש כאן משהו, שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין? הוא מסביר שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט אולי יש פה משהו. ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת. האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות? אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת היה מסוגל להפסיק לפרש לגמרי ... רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם עובדות בטוחות, למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד. מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה? אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל ... שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם יש פה שולחן הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות. סיכום מהותי - האם כל המציאות היא פירוש? אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא פירוש?
גמילה מהתמכרויות, איך להיגמל מהתמכרות? טעויות בטיפול בהתמכרויות, להפסיק לעשן, גמילה מהימורים, גמילה מפורנוגרפיה, דיאטה, להפסיק התמכרות, להיגמל מהימורים, הפסקת עישון, התמכרות אובססיבית לאקסית, התמדה, לופ מחשבתי
גמילה מהתמכרויות, איך להיגמל מהתמכרות? טעויות בטיפול בהתמכרויות, להפסיק לעשן, גמילה מהימורים, גמילה מפורנוגרפיה, דיאטה, להפסיק התמכרות, להיגמל מהימורים, הפסקת עישון, התמכרות אובססיבית לאקסית, התמדה, לופ מחשבתי
... לא באמת פותרת לו את הבעיה. לכן עליו למצוא דרכים יעילות יותר לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה להפסקה אוטומטית של התמכרויות, גם ללא טיפול ישיר בהתמכרות עצמה: לתרגל ביומיום את ההבדל בין עובדה לפירוש. כלומר, כל הזמן לשאול האם מה שקורה לי הוא עובדה או רק פירוש?. למשל, המחשבה אני חייב לעשן היא פירוש ולא עובדה. ככל שהאדם מתרגל את ההבחנה הזו, הוא הופך באופן אוטומטי את המחויב (אני חייב לעשן) לאפשרי (אני יכול לעשן ... באופן אוטומטי גם בלי בכלל לטפל בעישון הדבר מאוד פשוט. הדבר כזה בן אדם צריך ביומיום להתעסק בנושא של עובדה ופירוש כל דבר שקורה לך בחיים זה עובדה או פירוש רגע זאת עובדה או פירוש זה שזה יפה זאת עובדה או פירוש זה שזה ככה זאת עובדה או פירוש זה שהוא אמר לי זאת עובדה או פירוש זה שהוא כעס זאת עובדה או פירוש זה שרציתי זאת עובדה או פירוש זה שהוא חשב זאת עובדה או פירוש כל הזמן לבדוק זאת עובדה או פירוש, עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי העובדה היא מחויבת כשבן אדם לוקח את הפירושים שלו ואומר רגע זה פירוש או עובדה בסוף מה שקורה שהוא מתחיל לראות את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד ... אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות זה בעצם אפשרי שהופך למחויב אפשרי שתעשן ואפשרי שלא תעשן ברגע ... לא חייב אפשרי לעשות זה לא חייב אבל אתה אומר לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר צריך ללמוד גם את זה אז אוטומטית במוח הוא מתחיל להפוך את ... מחויב. הבנו את הסיפור אז עוד פעם מי שרוצה להפסיק התמכרות באופן אוטומטי מה צריך לעשות? ש: להתחיל לתרגל עובדה ופירושים. אליעד: נכון ובסופו של דבר מה זה יגרום לו? ש: לראות את האמת. אליעד: נכון ואז בסופו של ... לא? ש: אם הוא יהפוך את המחויב לאפשרי. אליעד: מה זה בסוף יגרום לו אם עכשיו הוא יצמד לאמת עובדות ופירושים בסוף הוא יעשן או לא? ש: מה שיבוא לו. אליעד: מה שיבוא לו בסוף אם הוא ירצה לעשן ... לו לעשן אבל במאה אחוז שהוא לא יחשוב שהוא חייב לעשן זה במאה אחוז מי שיעבוד על המנגנון של עובדה ופירוש במאה אחוז שבסוף הוא לא ירגיש שהוא חייב לעשן הוא לא ירגיש שהוא חייב שום דבר לא חייב ... אפילו. ש: אוקי זה אותו מנגנון. אליעד: התהליך של לקחת מחויב ולהפוך אותו לאפשרי זה אותו תהליך של לקחת עובדה ופירוש לבדוק. ש: אז כאילו כל זה שאני כל היום אגיד רגע זאת עובדה זה פירוש וזאת עובדה זה פירוש זה בעצם. אליעד: במאה אחוז שזה ישפיע על כל ההתמכרויות שלך שפתאום דברים שנראים לך מחויבים תגידי ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מעגל של פירושים שליליים וחיוביים, טיפול במאניה דיפרסיה, איך לצאת ממאניה דיפרסיה? איך לטפל במאניה דיפרסיה? טיפול בהפרעה ביפולרית, טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך לצאת מלופ? פירושים שליליים, פירושים חיוביים, עובדות ופירושים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: עובדה, איך להצליח בזוגיות? איך להאמין בעצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לקבל החלטות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: עובדה, איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה העולם קיים? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? האם באמת הכל לטובה? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לנוער, מגשר, קואצינג מומלץ בנושא עובדה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 01_09_2025 השעה 11:45:30 - wesi1