אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה עובדה ✔שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:12שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור
איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים?

השיטה שמוצגת בהרצאה עוסקת בהבדל בין עובדות לפירושים וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים.

מה ההבדל בין עובדה לפירוש?

ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר "היום יש יום יפה", מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ל"יום יפה" משתנה בהתאם לדעות האישיות של אותו אדם. דוגמה נוספת היא כאשר רכב נוסע במהירות - מה שנחשב כ"מהירות" תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמ"ש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא "מהיר מאוד", מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס.

איך ניתן להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?

השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו "הדירה מאוד שקטה". הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה.

איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?

הטכניקה שמוצגת כוללת "עטיפת" הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להציג עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש.

איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?

ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.

האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?

בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים?

הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ולמכור לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות.

מה ההבדל בין עובדה לפירוש?

ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד "היום יש יום יפה", זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום יפה יכול להשתנות בהתאם לדעותיו של האדם. דוגמה נוספת היא אם רכב נוסע מהר, מה שנחשב "מהיר" תלוי בהשוואה למשהו אחר, כמו רכב אחר או מטוס.

איך אפשר להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?

השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן לציין עובדות אובייקטיביות (כגון מספר חדרים, חלונות גדולים) ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי (כגון "הדירה שקטה מאוד", מה שבאמת תלוי בהשוואה או בנסיבות).

איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?

אם רוצים לשתול מחשבה מסוימת, השיטה ממליצה "לעטוף" את הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להראות לו עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", מה שיתקבל כמידע אמין למרות שהפירוש עצמו לא בהכרח נכון. באותה מידה אפשר למכור רכב על ידי ציון עובדות לגבי ביצועיו, ואז להוסיף את הפירוש "הרכב הזה הכי מהיר מכל הרכבים פה", בעוד שזה נכון רק ביחס לרכבים בתצוגה ולא באופן מוחלט.

איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?

ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את הדברים שנאמרים לנו ולהפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.

האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?

כן, הסרטון מציע שמי שרוצה לשפר את המיומנויות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה: איך אפשר לשתול מחשבות לאנשים, איך אפשר למכור לאנשים? איך אפשר לשכנע אנשים. אוקי?

השיטה מבוססת על הרעיון שנקרא, עובדות ופירושים, או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש.

אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אז מה היא האמת. האמת היא שהרכב הזה מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אבל האם יהיה נכון לומר שהרכב הזה הוא הכי מהיר או שהוא מאוד מהיר? לא יודע, תלוי ביחס למה. אולי ביחס למטוס הוא נחשב לאיטי.

בקיצור, עוד דוגמה אחרונה: נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: "הנה שולחן שחור", האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: "השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו", זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח לאכול עליו. אוקי? והרעיון של השכנוע ולשתול מחשבות אומר בעצם שאם רוצים לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים?

התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע אנשים בפירושים, בדברים שלא בהכרח נכונים.

והשיטה אומרת שאם רוצים לשתול למישהו מחשבה, אם רוצים לשכנע מישהו בדבר שהוא לא בהכרח נכון, מה שצריך / אפשר / עושים זה מערבבים ומקיפים את הפירוש שרוצים לשכנע את הבנאדם, מקיפים לו את זה בהמון עובדות. לדוגמה: נגיד שאנחנו רוצים לגרום סתם למישהו לחשוב שיש פיל מסוים שהוא מאוד מסוכן, פיל מסוכן, אוקי? והפיל לא מסוכן בכלל, הפיל לא מסוכן. מה אנחנו עושים? עושים לו "שלום תראה הנה נמר, שלום, תראה הנה שועל, שלום תראה, הנה פיל מאוד מסוכן, שלום תראה הנה זה וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו' וכו', כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה "מסוכן מאוד" זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן?

נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור מוצר, אז נגיד אפשר לומר ללקוח, נגיד רוצים למכור לו בית, אוקי, אז אומרים לו, אתה רואה הנה פה יש לך, זאת דירה 4.5 חדרים, יש לך ככה וככה פתחי אוורור, מציינים עובדות, יש לך פה נגיד אהה סתם, חלונות גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: "לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה", אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: "אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל..." מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש.

כנ"ל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה יודע, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת וכזאת שמאוד יכולה להתאים לך, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה ככה וככה וככה ובעצם דחפנו את המילים: "שמאוד יכול להתאים לך" לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2.

אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד זה 2. 2 ועוד 2 כמה זה? 4, כאילו אומרים לו זה 4, נכון זה 4, אמר לי את האמת ואז אומרים לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ואז אומרים לו איזה דבר שהוא חצי עובדה שהוא חצי נכון, שהוא נכון רק באופן יחסי למשהו.

שימו לב, אפשר לומר לו משהו שהוא בכלל לא נכון, שהוא בטעות יחשוב שזה נכון, אפשר לומר לו משהו שהוא יכול להיות נכון, יכול להיות לא נכון והוא יאמין שזה נכון, אפשר לומר משהו שהוא נכון שאופן יחסי, כאילו הוא נכון באופן מוחלט.

לדוגמה: נגיד רכב, נגיד שנוסע מהר, אומרים לו אתה יודע הרכב הזה מהיר, עכשיו מה האמת שהרכב הזה הרבה יותר מהיר מהרכב הזה והזה והזה, אבל הוא הרבה פחות מהיר מהרכב הזה והזה והזה. ואם נגיד, הוא רצה לקנות את הרכב הכי מהיר, זה לא הרכב הכי מהיר, איך למכור לו דווקא את הרכב הזה? אז נגיד לו: "אתה יודע הרכב הזה עושה ככה וככה, הוא הרבה יותר מהיר מהרכבים, האלו והאלו, הכי מהיר מכל הרכבים שאתה רואה פה. זה נכון, אבל מה עם הרכבים שאני לא רואה פה? אז בעצם לקחנו עובדה מסוימת לגבי הרכב ולקחנו את זה שאפילו הוא מאוד מהיר, או לקחנו אפילו את זה שהוא הכי מהיר, העובדה היא שהרכב הזה הוא הכי מהיר מתוך כל שאר הרכבים שנמצאים פה בתצוגה. אבל זה שהוא הכי מהיר מכל הרכבים שנמצאים בתצוגה, זה לא אומר שהוא הכי מהיר באופן מוחלט, שימו לב, עובדה ופירוש. העובדה היא שהוא הכי מהיר, האם זה שהוא הכי מהיר זה עובדה או פירוש? תשובה: זה שהוא הכי מהיר זה עובדה, כאשר הכי מהיר פירושו באופן יחסי לשאר הרכבים שפה. אבל האם הוא הכי מהיר באופן מוחלט? לא. זה לא עובדה, זה בכלל עובדה לא נכונה, לדוגמה.

ואז, בעצם מערבבים את העובדות ואת הפירושים ומוכרים לבנאדם איזה סיפור שרוצים כי המח שלו מתרגל לחשוב שמה שאומרים לו זה נכון ואז הוא לא טורח לבדוק עד הסוף, וגם אם הוא בודק, בא נניח שיש אנשים שהם ערניים, שכשאומרים להם משהו שזה לא עובדה, או אני מחדד, כשאומרים להם משהו שזה לא עובדה מוחלטת, שימו לב עוד פעם להסבר הזה, יש דברים שהם לא עובדה.

לדוגמה: "הבגד הזה יפה עליך", זה שזה בגד זה נכון, אם הוא נח או לא נח, אתה תחליט, אם זה יפה עליך או לא זה סובייקטיבי, מי מחליט אם זה יפה עליך או לא? זה נקרא פירוש, "הבגד הזה יפה", "החולצה צהובה ויפה", אז זה שהיא צהובה זה עובדה, זה שהיא יפה זה פירוש. אבל יותר מזה, יש דברים שהם עובדות יחסיות, זאת אומרת, לדוגמה: נגיד הבגד הזה מחמם, מחמם זה יכול להיות עובדה, ביחס למשהו אחר, עובדתית הוא מחמם, אבל האם הוא באמת נחשב למחמם באופן מוחלט כאילו? או שיכול להיות שזה בכלל בגד שיהיה לך קר אתו במצבים אחרים, לכן יש דברים שהם עובדה רק מהיבט מסוים. שימו לב להגדרה: עובדה, מהיבט מסוים. אם נגדיר שככה וככה וככה, אז יהיה נכון לומר שככה וככה, אבל האם באמת באופן מוחלט, זאת באמת עובדה באופן כללי, ביחס למה שהלקוח רוצה לקנות? לא בהכרח.

ולכן, בשורה התחתונה, מה שצריך לעשות, אם בנאדם רוצה למכור מוצר, הוא יכול לעטוף את העובדות, לקחת את הפירושים ולעטוף אותם בעובדות וכפי שאמרתי, גם אם בנאדם בודק את הדברים האלה, עדיין בתת מודע שלו, ברגע שמתחילים עובדות, אומרים פירוש, אח"כ ממשיכים עוד פעם לעובדות, המח, למרות שהבנאדם כאילו אומר כן שמתי לב שהוא אמר לי משהו לא מדויק אבל המח שוכח את זה שזה היה לא מדויק, לפעמים שוכח שזה לא מדויק והוא משתכנע מזה, למה? כי נתנו לו תחושה של דברים אמינים. ציינו לו עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה, ואז אמרו לו איזה פירוש, ואז דבר שהוא נורא סובייקטיבי, שהוא נכון רק באופן יחסי, רק באופן חלקי, או נכון רק מהיבט מסוים או בכלל לא נכון ואח"כ אמרו לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה שהם נכונים אז המח אומר: רגע, רגע, זה נכון וזה נכון וזה נכון, אהה גם זה נכון. אבל זה לא נכון, האמצע. הבנתם?

אז: שלא יעבדו עליכם! מזה אומר שלא יעבדו עליכם בפרקטיקה? זה אומר שכשבנאדם שמוע דברים, "רגע זה עובדה או פירוש?", "רגע זה מאה אחוז ככה? או שזה לא בדיוק מאה אחוז ככה? עכשיו, מתי בנאדם צריך לעשות את זה? כאשר מנסים לשכנע אותו במשהו. אם בנאדם מרגיש שמישהו הולך לשכנע אותו במשהו.

לדוגמה: סתם כלפי מכירות מישהו אומר: " ביבי הוא ככה וככה וככה וככה וככה ולכן תצביעו אלי" עכשיו, "כי אם לא, אז ביבי יעשה ככה וככה" עכשיו, נניח שביבי באמת הוא ככה וככה וככה וככה, מי אמר שצריך להצביע לך כאילו, למה אתה יותר טוב ממנו? אולי אתה גרוע כמוהו, אולי אתה גרוע עוד יותר ממנו, אולי אתה כישלון יותר גרוע ממנו, וזה יכול להיות, אבל המח אומר, רגע רגע, זה שביבי ככה זה נכון? נכון, זה שביבי ככה זה נכון? וזה שביבי ככה זה נכון? יפה, אז גם זה שהוא אמר שאני צריך להצביע לו גם זה נכון. אבל זה לא בהכרח נכון, זה שיש ככה וככה עניים נניח שזה עובדה, זה שיש ככה וככה וככה נניח שזה עובדה, הכל נניח שזה עובדה אבל זה שהגעת למסקנה שאתה תפעל לעשות שינוי? מי אמר שאתה תפעל לעשות שינוי? אולי גם אתה לא תפעל לעשות שינוי. למה שאתה תצליח איפה שהוא נכשל? אני לא אומר שבהכרח זה לא נכון שאותו, שאותה אלטרנטיבה תעשה שינוי, אבל אף על פי כן זה פירוש, זה לא עובדה. איך זה שגם אם לא משנה מה נגיד העובדות שביבי הוא ככה וככה וככה, זה שהבנאדם אומר אני אעשה אחרת. ומי אמר שאתה תעשה אחרת? זה כבר פירוש, זה לא עובדה.

ולכן צריך לשים לב כל דבר שבנאדם שומע בפרט כאשר מנסים לשכנע אותו. רגע זה עובדה או פירוש? רגע זה בטוח נכון או לא בטוח נכון? וזה נכון תמיד או נכון לפעמים? זה נכון באופן יחסי? או נכון באופן מוחלט? זה נכון ביחס למשהו? או נכון ביחס למה שאני צריך או רוצה? אוקי?

וגם זה דבר אחד מתי בנאדם צריך לבדוק את הסיפור הזה של עובדות ופירושים. דבר נוסף, כאשר בנאדם לדוגמה מרגיש רע ממשהו, בנאדם צריך לשאול את עצמו ואז המח שלו אומר לו, מספר לו איזה סיפור: אתה יודע, זה ככה וככה וככה וככה, והמח מספר איזה סיפור שממנו הבנאדם מרגיש רע, מה שהבנאדם צריך לעשות, לקחת את הסיפור שהמח של עצמו מספר על עצמו ולשאול את עצמו ולשאול, רגע זה עובדה או פירוש, רגע זה ככה או ככה? וזה בטוח ככה? רגע, זה שפיטרו אותי זה עובדה, נניח, אבל זה שהמצב יהיה גרוע? מי החליט שהמצב יהיה גרוע? אולי המצב יהיה יותר טוב? זה כבר פירוש, כנ"ל לגבי כל מיני בעיות שונות ומשונות. בנאדם אומר רגע, זה שקרה ככה וככה זה עובדה, אבל זה שאתה מרגיש מזה רע, זה שאתה אומר שזה רגע זה כבר פירוש, זה לא בהכרח רע.

עכשיו, ובאיזה עוד מקרה בנאדם, כדאי לו לבדוק את הנושא הזה של עובדות ופירושים? אז שימו לב, מקרה ראשון אמרתי מנסים למכור לך משהו, אתה רוצה שלא יצליחו לעבוד עליך: רגע זה עובדה או פירוש? וזה בטוח נכון או לא בטוח נכון? מי אמר? אולי זה לא נכון, אולי זה לא נכון, כל דבר, אולי זה לא נכון? ואז המח מזהה, אהה זה עובדה, זה נכון, זה פירוש, זה לא בטוח נכון. זה מקרה ראשון.

מקרה שני, בנאדם מרגיש רע הוא מסוכסך עם מישהו, רב עם מישהו, נפגע ממישהו, אמרו לו משהו, פגוע משהו, כל פעם שאתה מרגיש רע, כל פעם שבנאדם מרגיש רע שיבדוק: מה הסיפור שהוא מספר לעצמו ושישאל את עצמו: זה נכון? זה לא נכון? מי אמר שזה נכון? אולי זה רק פירוש? כי המח בד"כ מערבב עובדות ופירושים. אוקי?

ועכשיו מה המקרה השלישי? מתי, מי עוד צריך לבדוק את הסיפור של העובדות ופירושים? מי שאפילו בסתם דברים, סתם יש לך משהו, תבדוק, רגע זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? מי צריך לבדוק את זה? מי שרוצה לשפר את המיומנות שלו בשני מקרים הראשונים.

אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשינסו למכור לו משהו, שיהיה לו יותר קל לזהות מה עובדה ומה פירוש, אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשיהיה לו רע הוא ידע יותר מהר לזהות מה עובדה ומה פירוש? אז הוא צריך גם במקרים אחרים סתם רגילים של יומיום לבדוק כל מיני דברים, זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? ועל ידי זה המח של הבנאדם מתרגל לזהות עובדה ופירוש ואז הוא מוודא שלא יעבדו עליו!

בהצלחה! תודה
מסקנות מה עובדה ומה פירוש סיבה מניפולציות המון עובדים פירוש מול עובדה איך אפשר גורמים מה האמת להפוך את העובדה לפירוש טעות איך למכור איך לשכנע איך לשתול איך לשתול מחשבות איך מוכרים איך משכנעים איך שותלים מחשבה איך שותלים מחשבות טיפים טיפים למכירות להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה ללמוד ללמוד למכור למידה למכור לשכנע לשתול לשתול מחשבות מחשבה מחשבות מכירה מכירות משכנע עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש עובדה פירושים פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שותלים מחשבה שותלים מחשבות שיטה לשכנוע שיטות שיטות לשכנוע שיטות מכירה שיטות שכנוע שיטת מכירה שיטת מכירות שיטת שכנוע שכנוע שתילת מחשבות
עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של לדעתי בעיני נראה לי אני חושב לפי מה שאני מבין יכול להיות ש לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא
עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו?
עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה ... הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה רק פירוש, כי שום דבר לא מחויב. ואז נשאל, האם אתה בטוח באותה ... בשום דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה אחוז שהוא נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמה, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה. או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמה, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה שמדובר בשולחן, את זה אתה לא מבין באמצעות חוש הראיה שלך, אלא בדרך אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמה, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, שמבוסס על חוש השמיעה. דהיינו, אתה זוכר בזיכרון שלך שאתה שמעת ... זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש
עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו. אליעד נתן דוגמה: אם אדם חושב הוא שונא אותי, עליו ... עליו לבדוק מה בדיוק הוא ראה - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש. איך מחליטים מה חשוב ומה טפל? אליעד מתייחס לכך שאין ... אותם מהחדר. לכן עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כ
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה ... היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה ... יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי ... אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין עובדות לפירושים, הוא מתחיל לחשוב שהפירושים הם חלק מהמציאות, מה שעלול ליצור בלבול בחיים האישיים. זה גורם לכך שקשה לקבל החלטות, כי המוח לא יודע להבחין בין העובדות לבין התוספות הסובייקטיביות שלנו עליהן. לדוגמה, אם אדם לא ... ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין
מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
... רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת, ... הוא סוג של נצמד לאמת? האם הוא מספיק נצמד לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום לספק, ... ברור בכלל שיש לך דעה ושהיא אישית וכולי. 3 - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי לפעמים ... ההימור שלי הוא ש, במובן של הימור אקראי סתמי שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש בלבד? אז לצורך העניין נניח שלא, כי נניח שיש כאן איזה היגיון כלשהו. אז האם הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך מבוססת על ... שלך, תהיה תואמת לראיות שיש לך. ואני אסביר: כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמה במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ואז ... ביטוח. נניח שזה יהיה ההסבר לאמירה לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא מדובר ... יש היגיון מאחורי הדעה שלו? האם ההיגיון של הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של חוסר ... יותר מדויק יהיה אם העוצמה שלדעתו זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות ... ואם לדעתך הדבר נכון רק בסיכוי נמוך, אז למה לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא ... כמובן עוד נושא שלם בפני עצמו, שקשור להסקה שממנה מסיקים את המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך עשויה להתברר כנכונה, אם נבדוק את העובדות בשטח? נניח שניגש לאותו הרכב ונבדוק אם יש לו ביטוח, מה הסיכוי לדעתך שנגלה שיש לו ביטוח או שאין ...
נכון או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות בחיפוש האמת, רמות שונות של אולי, רמות שונות של ספק, רמות של וודאות, רמות של אמת, רמות של חוסר וודאות, איך להטיל ספק בצורה נכונה? איך לא להשתגע מהטלת ספק?
... או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות ... צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי. ...
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש?
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש?
עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק פירוש. לדברי אליעד, אדם זה עושה צעד חשוב ... הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו בעיניי או לדעתי במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה פילוסופית או ... פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ובין הפרשנות שמייחסים לאותה חוויה, וחשוב לשים לב ... גם כשמדובר בחוויה ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה. לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי אולי מדובר במשהו אחר. אני בטוח שהוא יפה - זו רמה עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו בצורה הגיונית וברורה, בלי להתבלבל בין עובדות לפירושים. האם אפשרי לחיות בגישה שאומרת שהכל פירוש? אליעד כהן עונה בצורה ברורה שאמנם אפשר לחשוב או להבין תיאורטית שהכל פירוש, אבל ברגע שאדם ... צריך להיות ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי? ...
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש
עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים. האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש? לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה לוגית. הוא מסביר שאם המציאות היא אך ורק פירושים, אז אם נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים. דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - השולחן יפה אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר השולחן יפה, הרי שהמילה יפה היא בבירור פירוש, משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט יש כאן שולחן יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה יש כאן משהו, שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין? הוא מסביר שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט אולי יש פה משהו. ככל שממשיכים לשאול שאלות ספקניות, מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת. האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות? אליעד מציג את הרעיון שאם אדם באמת היה מסוגל להפסיק לפרש לגמרי את המציאות, הוא לא היה ... היה נמצא במצב של ספק תמידי עד כדי חוסר תפקוד מוחלט. לפי אליעד, רוב האנשים לא מגיעים למצב כזה. במקום זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם עובדות בטוחות, למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד. מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה? אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר כלום. אם באמת תטיל ספק בכל דבר, כולל בקיומה של המציאות עצמה, תגיע ... אפשר אפילו לדבר על קיום או אי - קיום, כי גם זה יהיה פירוש בלבד. הוא מדגיש שכל אדם נעצר בשלב מסוים של הספק, וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם יש פה שולחן הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות. סיכום מהותי - האם כל המציאות היא פירוש? אליעד מסכם שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא פירוש? ...
גמילה מהתמכרויות, איך להיגמל מהתמכרות? טעויות בטיפול בהתמכרויות, להפסיק לעשן, גמילה מהימורים, גמילה מפורנוגרפיה, דיאטה, להפסיק התמכרות, להיגמל מהימורים, הפסקת עישון, התמכרות אובססיבית לאקסית, התמדה, לופ מחשבתי
גמילה מהתמכרויות, איך להיגמל מהתמכרות? טעויות בטיפול בהתמכרויות, להפסיק לעשן, גמילה מהימורים, גמילה מפורנוגרפיה, דיאטה, להפסיק התמכרות, להיגמל מהימורים, הפסקת עישון, התמכרות אובססיבית לאקסית, התמדה, לופ מחשבתי
... לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה ... עצמה: לתרגל ביומיום את ההבדל בין עובדה לפירוש. כלומר, כל הזמן לשאול האם מה שקורה לי הוא עובדה או רק פירוש?. למשל, המחשבה אני חייב לעשן היא פירוש ולא עובדה. ככל שהאדם מתרגל את ההבחנה הזו, הוא הופך באופן ... בן אדם צריך ביומיום להתעסק בנושא של עובדה ופירוש כל דבר שקורה לך בחיים זה עובדה או פירוש רגע זאת עובדה או פירוש זה שזה יפה זאת עובדה או פירוש זה שזה ככה זאת עובדה או פירוש זה שהוא אמר לי זאת עובדה או פירוש זה שהוא כעס זאת עובדה או פירוש זה שרציתי זאת עובדה או פירוש זה שהוא חשב זאת עובדה או פירוש כל הזמן לבדוק זאת עובדה או פירוש, עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי העובדה היא מחויבת כשבן אדם לוקח את הפירושים שלו ואומר רגע זה פירוש או עובדה בסוף מה שקורה שהוא מתחיל לראות את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ... אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות זה בעצם ... לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר צריך ללמוד גם את זה אז ... אוטומטי מה צריך לעשות? ש: להתחיל לתרגל עובדה ופירושים. אליעד: נכון ובסופו של דבר מה זה יגרום לו? ... בסוף יגרום לו אם עכשיו הוא יצמד לאמת עובדות ופירושים בסוף הוא יעשן או לא? ש: מה שיבוא לו. אליעד: ... זה במאה אחוז מי שיעבוד על המנגנון של עובדה ופירוש במאה אחוז שבסוף הוא לא ירגיש שהוא חייב לעשן ... אותו לאפשרי זה אותו תהליך של לקחת עובדה ופירוש לבדוק. ש: אז כאילו כל זה שאני כל היום אגיד ...
שיטות לא להרגיש רע, לשנות את מה שקורה, לשנות את מה שאני חושב שקורה, 2 אפשרויות לשנות את המציאות, לשנות את הרצון, שינוי המציאות, שינוי הרצון, עובדה ופירוש, האם זו עובדה או פירוש? האם זה באמת קורה? איך לא להרגיש רע? הדרכת מטפלים
... הרצון, שינוי המציאות, שינוי הרצון, עובדה ופירוש, האם זו עובדה או פירוש? האם זה באמת קורה? איך לא להרגיש רע? הדרכת מטפלים מה גורם לנו להרגיש רע? כאשר אדם מרגיש רע, אליעד כהן מסביר כי הסיבה ... באמיתות המחשבה, בוחן אם המחשבה היא עובדה או פירוש בלבד. לעומת זאת, בשינוי המציאות עצמה, האדם מניח שהמחשבה שלו נכונה, ופשוט מחפש דרכים לשנות את מה שקרה באמת. האם מה שאני חושב שקורה הוא עובדה או פירוש? אליעד כהן מדגיש שהאבחנה בין עובדה לפירוש היא קריטית. פעמים רבות, התחושה הרעה נוצרת לא מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן לו. אם האדם יבדוק האם האירוע שגורם לו להרגיש רע הוא עובדה מוחלטת או רק פירוש סובייקטיבי, הוא יכול לגלות שהמציאות פחות שלילית ממה שנדמה לו, ובכך להפחית או אף להסיר לגמרי את התחושה ... את כל הכסף שלי עשוי לגלות שזאת לא עובדה מוחלטת. אולי יש כסף במקום אחר, אולי אפשר לשחזר או להחזיר חלק מהכסף, ואולי בכלל המצב לא כל כך גרוע כפי שנראה ברגע הראשון. ... פרשנות? איך לא להרגיש רע? האם זו עובדה או פירוש? שיטות להרגיש טוב יותר שינוי מחשבות שליליות ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: עובדה, איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בזוגיות? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להאמין בעצמך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: עובדה, איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? כעס ועצבים? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להיות הכי חכם בעולם? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? למה יש רע וסבל בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? איך להנות בחיים? האם יש אמת מוחלטת? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להפרעות קשב וריכוז, ייעוץ נפשי, מאמן למציאת עבודה בתחום עובדה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 10:59:30 - wesi1