להבדיל בין עובדה לפירוש, להיצמד לאמת בחיי היום יום, דיבור סובייקטיבי, לדייק בדיבור, לפני הפוטנציאל של המציאות, להפוך מחויב לאפשרי, להיכלל באין סוף, להפוך אפשרי ללא אפשרי, להיכלל במחויב המציאות איך להבדיל בין עובדה לפירוש בחיי היומיום? אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה בהבחנה בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים בחיינו. הוא מדגיש כי בני אדם רבים מתבלבלים בין שני המושגים, וחוסר ההבחנה הזה מוביל אותם לטעויות ולתחושות שליליות. ... לעומת זאת, הפירוש הוא התפיסה האישית של האדם, כמו למשל להחליט שהשולחן הוא יפה. זאת לא עובדה, אלא פרשנות סובייקטיבית. לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאמת ולשפר את איכות החיים, אדם חייב להיצמד להבחנה זו. כאשר אדם אומר משהו כמו הוא הכעיס אותי, זוהי פרשנות סובייקטיבית ולא עובדה. העובדה היא אני כעסתי ממנו, כי עצם תחושת הכעס היא עובדה שאתה חווה, אך הפרשנות שהאדם השני ... יפה, עליו לומר בעיניי זה יפה, משום שיפה זו פרשנות ולא עובדה. מה החשיבות של הוספת בעיניי לפני משפטים סובייקטיביים? הוספת המילה בעיניי חשובה מפני שהיא מכניסה אלמנט של אי - וודאות וספק. אדם שמתרגל לומר בעיניי לומד להטיל ... לומר השולחן יפה, לומר בעיניי השולחן יפה - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת לא יודע, ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ... הכוונה רק לומר בעיניי בצורה מכנית, אלא באמת לחוש ולהבין שהדברים אינם בהכרח כך אלא שזו רק נקודת מבטך הסובייקטיבית. מה המשמעות של הפיכת המחויב לאפשרי והאפשרי ללא אפשרי? אליעד מסביר שהמטרה העמוקה של כל התהליך הזה היא לקחת ... בלבד, מאבדים את הערך האמיתי של העניין. המטרה האמיתית היא להרגיש את הספק ולהבין שהמציאות הרבה יותר רחבה מהתפיסות הסובייקטיביות שלנו. לדבריו, יש שני סוגים של לדעתי: האחד הוא הבנה שכל מה שאתה חושב הוא סובייקטיבי, והשני הוא ההבנה העמוקה שכל המציאות כולה, כולל החושים והשכל, הם סובייקטיביים ונמצאים בראש שלך בלבד. אליעד ממליץ לאדם להתבונן ולהיצמד לאמת בצורה כנה ולא טכנית, כי רק כך הוא יכול ...

... למה לא לתת הנחה ללקוח? איך לתת הנחה ללקוח? מחיר השוק של מוצר, איך לתמחר מוצר? מחיר אובייקטיבי, מחיר סובייקטיבי, מחיר שמותאם אישית ללקוח, כמה כסף לבקש מלקוח? מחיר שוק של מוצר וכאן אתן עוד נקודת מבט שצריכים לקחת ... גורמת ללקוח עוד יותר להעריך את איכות המוצר. כי אז המחיר של המוצר, הוא כאילו מחיר אובייקטיבי ולא מחיר סובייקטיבי, מחיר שמותאם אישית ללקוח. בנוסף, לפעמים לקוח ירצה לדעת שהוא מבצע את העסקה במחיר הוגן ושהמוכר לא מרוויח על ...

מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר איך ההבנה שהכל סובייקטיבי משפיעה על תפיסת העצמי? אליעד כהן מסביר על המושגים מודעות עצמית, אובייקטיביות וסובייקטיביות, ועל ההבדל בין חלום ומציאות. אליעד מבהיר נקודה משמעותית: ההבנה שהכל סובייקטיבי לכאורה אמורה להוביל את האדם להיעלם, אך בפועל היא לא עושה זאת. למה? משום שאם האדם רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נמצא שם כדי לראות זאת, ולכן הוא לא באמת נעלם. למשל, אם האדם אומר אני רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נשאר בתור הישות הצופה, ולכן ישנה עדיין תחושת אני קיימת. ההבנה שהכל סובייקטיבי לא מעלימה את תחושת האני, אלא רק משאירה אותה במצב של צופה המתבונן במציאות סובייקטיבית. מדוע ההבנה הסובייקטיבית לא מעלימה את תחושת האני? אליעד מסביר כי ההבנה אני רואה שהכל סובייקטיבי עצמה היא מחשבה, והמחשבה הזאת מתקיימת בישות מסוימת שממשיכה להתקיים. המחשבה עצמה היא עדיין מחויבת מבחינת האדם שמחזיק בה. לכן, כל עוד האדם תופס את עצמו כישות שמחזיקה במחשבה סובייקטיבית, תחושת האני שלו לא תיעלם. מה צריך לעשות כדי באמת להיעלם ולהגיע לחוויית לא לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע גישה שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק אפילו בתחושת האני עצמה. כאשר האדם ... ויתחיל לחוות את עצמו ואת המציאות כלא מחויבים בכלל. מה ההבדל בין לא לדעת שום דבר לבין לדעת שהכל סובייקטיבי? אליעד כהן מדגיש כי לדעת שהכל סובייקטיבי, זוהי עדיין צורה של ידיעה. האדם יודע משהו - שהמציאות היא סובייקטיבית. לעומת זאת, מצב של לא לדעת שום דבר שונה לחלוטין. במצב זה האדם לא יודע כלל, אפילו לא יודע ... אין תחושת סבל, פחד, או דאגה, כי כל אלו נשענים על ידיעות מחויבות. כאשר אדם אומר אני יודע שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין חווה מתח או סבל כשהוא רואה משהו רע או שלילי. לעומת זאת, כשהאדם באמת לא יודע שום דבר, אפילו לא יודע שהכל סובייקטיבי, הוא לא יכול לחוות שום דבר כשלילי או חיובי בצורה מוחלטת. במצב הזה, לפי אליעד, התודעה הופכת לחופשיה באמת, ... לגבי המציאות, וזהו המצב האמיתי שאליו צריך האדם לשאוף, לפי אליעד. מהי מודעות עצמית אמיתית? מה ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? איך להעלים את תחושת האני? מהי משמעות הטלת ספק לפי אליעד כהן? האם המציאות היא חלום? מה זה לא ...

הכל יחסי בחיים, הכל סובייקטיבי, סובייקטיביות, אובייקטיביות, מוחלט או יחסי, יחסי או מוחלט, אחדות ההפכים, חשיבה מוחלטת, חשיבה יחסית, אמת מוחלטת, אמת יחסית מהו הקשר בין סובייקטיביות לאובייקטיביות? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהבנת מושגים של סובייקטיביות ואובייקטיביות בחיים, תוך התמודדות עם השאלה האם כל דבר בעולם הוא יחסי או שמא ישנם עקרונות מוחלטים. כל התפיסה ... נובעת מהשאלה הפילוסופית של האם ישנם מצבים או עקרונות שמוגדרים באופן מוחלט, או האם כל דבר נתון להסתכלות ופרשנות סובייקטיבית. הוא מתחיל בהסבר על המושג של סובייקטיביות, כאשר הוא טוען כי כל דבר בעולם נתון לפירוש אישי של כל אחד, כלומר, הכל תלוי בפרספקטיבה של הצופה. ... השאלה האם יש מקום למציאות מוחלטת בעולם שמבוסס על תפיסות שונות, או שבסופו של דבר הכל מתמוסס ונתון לפרשנות. סובייקטיביות ואובייקטיביות האם הכל יחסי? ההבדל בין מוחלט ליחסי האם יש אמת מוחלטת? פילוסופיה של ההשקפות השונות הסובייקטיביות של כל תפיסה

... כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה משתנה בהתאם לדעות האישיות של אותו אדם. דוגמה נוספת היא כאשר רכב נוסע במהירות ... אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו הדירה מאוד שקטה. הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה. ... מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים. האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים? בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו ... לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. ... החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום יפה יכול להשתנות בהתאם לדעותיו של האדם. דוגמה נוספת היא אם רכב נוסע מהר, מה ... לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן לציין עובדות אובייקטיביות (כגון מספר חדרים, חלונות גדולים) ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי (כגון הדירה שקטה מאוד, מה שבאמת תלוי בהשוואה או בנסיבות). איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע? אם רוצים לשתול ... עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את הדברים שנאמרים לנו ולהפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים. האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים? כן, הסרטון מציע שמי שרוצה לשפר את ... לאנשים? איך אפשר לשכנע אנשים. אוקי? השיטה מבוססת על הרעיון שנקרא, עובדות ופירושים, או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ... אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, ... שזה בגד זה נכון, אם הוא נח או לא נח, אתה תחליט, אם זה יפה עליך או לא זה סובייקטיבי, מי מחליט אם זה יפה עליך או לא? זה נקרא פירוש, הבגד הזה יפה, החולצה צהובה ויפה, אז זה ... אמינים. ציינו לו עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה, ואז אמרו לו איזה פירוש, ואז דבר שהוא נורא סובייקטיבי, שהוא נכון רק באופן יחסי, רק באופן חלקי, או נכון רק מהיבט מסוים או בכלל לא נכון ואחכ אמרו ...

... מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי / קצת ליד המילה חם, ולא משנה היכן מציבים ... המילה לי שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה לי. ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, עכשיו ... מכך שלכולם חם, ובכך בעצם הוא מגן על העמדה שלו, שעדיין חם. זא שלפעמים יותר קל להגן על רעיון סובייקטיבי, מאשר על רעיון אובייקטיבי. ואם האדם מנסה להעביר מסר שעכשיו חם. ואז מראים לו שלא חם עכשיו בצורה אובייקטיבית. ... המשפט, כביטוי של רק לי. אבל לפעמים, ההחלשה עצמה, מחזקת את הרעיון, על ידי זה שהיא הופכת את הרעיון לסובייקטיבי, כדי שיהיה יותר קל להגן על אמיתותו. ויש את סדר המילים קצת חם לי - שהוא מראש מצנן את ... שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי. ויש גם את הניסוח שאומר לי חם קצת - שבעצם הוא מראש מצהיר שמדובר על משפט סובייקטיבי. ואחכ יש הצהרה שאומרת, שבאופן סובייקטיבי חם לי, בחום כפשוטו. ואחכ יש הסתייגות, שגם ברמה הסובייקטיבית, לא מדובר על חום חזק, אלא רק על קצת חום. דהיינו, מראש הדובר אומר שמדובר על אינפורמציה סובייקטיבית. אבל חשוב לו שתחשוב שברמה הסובייקטיבית, חם לו כמו שנשמעת המילה חם. ואחכ הוא מצנן את החום, עם המילה קצת. ויש גם את סדר המילים ... החום וגם את מקור הכוח של האינפורמציה שחם. ומראש הדובר אומר לך, דע לך שאני הולך להעביר לך מידע סובייקטיבי. וגם ברמה הסובייקטיבית, אל תחשוב שהמידע הוא כפשוטו, אלא כאשר תשמע את המידע, תדע שזה רק קצת חם, אבל לא הרבה חם. ... שחם. ואחכ הוא טורח להזכיר ולומר שזה רק קצת חם ולא הרבה חם. ואחכ הוא מסתייג והופך את האינפורמציה לסובייקטיבית. והמסר העולה מהניתוח של מבנה המשפטים הנל, הוא שלכל מבנה של משפט ולכל סדר ורצף של מילים, יש את ...

... מורה רוחני, עבודת אלילים - ליקוטי מוהרן חא יח (ברסלב) - חלק 2 האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי בלבד? אליעד כהן מסביר לעומק את שאלת הקיום של המציאות, ושואל: האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתפיסת האדם, או שהיא סובייקטיבית ותלויה בתודעת המתבונן? בתחילת ההסבר, אליעד מסביר שיש שני צדדים לשאלה הזו: הצד הראשון הוא הצד האובייקטיבי, לפיו המציאות קיימת כשלעצמה, באופן בלתי תלוי באדם או בתפיסתו. הצד השני הוא הצד הסובייקטיבי, הגורס שהמציאות קיימת אך ורק באופן שבו האדם תופס אותה. כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמה של אדם ... קיר, אלא יש רק אוסף של תחושות, צבעים, ומרקמים שמגיעים אל החושים של האדם. איך האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית? אליעד ממשיך להסביר שהאדם מפרש את המציאות על פי התבניות שהוא למד או אימץ לעצמו במהלך חייו. למשל, אדם ... נחשף למושג זה, התחושה הייתה פשוט תחושה חסרת משמעות מוגדרת. הדוגמה הזו ממחישה כיצד כל תפיסה וכל חוויה היא סובייקטיבית בלבד, למרות שלכאורה הן מצביעות על מציאות אובייקטיבית. אליעד מדגיש שכל ניסיון להפריד בין התפיסה לבין המציאות עצמה הוא ... המציאות עצמה ישירות, אלא תמיד דרך הפילטרים של התודעה, ההכרה, והחושים. אין גישה ישירה אל המציאות ללא תיווך החוויה הסובייקטיבית. האם יש דרך להוכיח שהמציאות אובייקטיבית? אליעד מציג את השאלה האם יש דרך להוכיח שהמציאות אכן קיימת באופן אובייקטיבי, ... שכל הוכחה שאנו מנסים להביא לכך שהמציאות קיימת באופן בלתי תלוי, עוברת דרך ההכרה שלנו עצמה, ולכן היא תמיד סובייקטיבית. כל ניסיון לאשר את קיום המציאות מחוץ לתודעה עובר דרך תיווך התודעה עצמה, ולכן ההוכחה אינה תקפה. האם ניתן לחוות את המציאות באופן מוחלט? אליעד ממשיך ומסביר שאף על פי שכל מה שאנו חווים הוא סובייקטיבי, יש אפשרות מסוימת לחוות את המציאות באופן מוחלט. כיצד? אליעד מתאר שכדי לחוות את המציאות כפי שהיא באמת, באופן ... היא חוויה שבה האדם אינו מגדיר דבר, אינו מפרש, ואינו מוסיף משמעות לתחושות שלו. במצב כזה, אין הבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, כי אין תיווך של השכל והתודעה כלל. החוויה במצב זה היא בלתי אמצעית וישירה לחלוטין. אליעד מדגים זאת ... מושג או הגדרה, אזי הוא היה חווה את העץ באופן בלתי מתווך. זוהי חוויית המציאות המוחלטת שאינה תלויה בתפיסה סובייקטיבית או באישור אובייקטיבי. מהי המסקנה לגבי שאלת הקיום של המציאות? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש שאין תשובה חד - משמעית לשאלה האם המציאות קיימת אובייקטיבית או סובייקטיבית. כל עמדה בעניין תלויה באופן שבו האדם בוחר להסתכל על הדברים. הוא מסביר שההבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי קיימת רק מנקודת מבט של אדם שמנסה להפריד בין התודעה לבין המציאות. בפועל, המציאות היא אחדותית, וההפרדה בין ... חווה. המסקנה הסופית היא שהמציאות והתודעה תלויות זו בזו באופן מוחלט, ואינן קיימות בנפרד. האם המציאות קיימת? האם הכל סובייקטיבי? איך לחוות את המציאות המוחלטת? האם יש אמת מוחלטת? האם ניתן להוכיח קיום אובייקטיבי? מדוע רבי נחמן טוען שאם ...

... ואת הרעיון שלך. והדרך להחליש רעיון כלשהו, היא על ידי זה שמדגישים ומבליטים את נקודות התורפה שלו, שהם החלקים הסובייקטיביים שיש ברעיון. והדרך לחזק רעיון כלשהו, היא על ידי חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון. ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן / שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש, החלקים של הרעיון, שנתפשים כפירושים סובייקטיביים ואישיים בלבד, ושקשה יותר להסכים איתם / שלא כולם מסכימים איתם. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ואת נקודות החולשה שלו. שהן הפירושים הסובייקטיביים שיש באותו הרעיון. שזה בעצם אומר, שעליך לחפש איפה בתוך כל הרעיון שאתה רוצה לשלול אותו, איפה בתוכו יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית. וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את נקודות התורפה של הרעיון, שהוא הפירושים הסובייקטיביים, החלקים של הרעיון שיותר קל לשכנע שהם רק סובייקטיביים ופירושים אישיים בלבד. ועליך ליצור את הרושם, כאילו כל הרעיון כולו, הוא כולו רק סובייקטיבי ופירוש אישי בלבד. וכאשר אתה לוקח רעיון כלשהו ורוצה להחליש אותו, אז עליך ליצור רצף של החלשות של אותו הרעיון. דהיינו, עליך ליצור רושם חזק מאוד אצל השומעים, שההתייחסות שלהם כלפי אותו הרעיון, תהיה כאילו זה רק רעיון סובייקטיבי בלבד, שהוא אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. זא עליך לגרום לאותם השומעים, להרגיש תחושה של חוסר אמון, כלפי ... שגם כאן צריך לעשות את זה בחוכמה. כי אם תדגיש יותר מידי שחלק כלשהו של הרעיון הוא רק אישי וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן כאל פירושים סובייקטיביים בלבד. ועל ידי זה שנוצר אצל השומעים חוסר אמון כלפי אותו הרעיון, על ידי זה בדכ הם נוטים לחשוב ...

... גם וגם, דבר והיפוכו, להפוך להיות יש, להפוך להיות אין, חיים ומוות, קיים או לא קיים, מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות מה זה אומר שיש ואין בכל דבר? האם אפשר לומר על דבר מסוים שהוא רק יש או רק אין? ... רוצה לאכול, בו בזמן אתה יכול להרגיש גם את הרצון לא לאכול. לדבריו, כל רעיון שאתה מחזיק הוא תמיד סובייקטיבי, וכאשר אתה מודע לכך, אתה יכול להרגיש בבירור את הניגודים הקיימים בו. לדוגמה, כאשר אתה רוצה לאכול, אם תהיה מודע לכך שהרצון שלך הוא סובייקטיבי, תוכל להבחין שבאותו הרגע בדיוק יש בך גם רצון לא לאכול. מודעות לנקודה זו מאפשרת לך להבין לעומק כל ... כל רצון כולל את שני ההפכים שלו, אבל בעוצמות שונות ובזוויות שונות. אליעד מוסיף ומסביר שככל שאתה מודע יותר לסובייקטיביות של הרצונות והתחושות שלך, כך אתה מבין טוב יותר את המהות העמוקה של היש והאין, וכיצד הם מתקיימים בו ... להבין דבר והיפוכו? מה זה אומר להיות קיים? למה אני רוצה לחיות? מה המשמעות של יש ואין? האם הכל סובייקטיבי? שאלה: האם יש דברים שגורמים לי לתחושת אין, ויש דברים שגורמים לי ליש? אליעד: בעיקרון לכל דבר יש גם ... הדברים בצורה אובייקטיבית / מחויבת אז אתה פחות רואה את ההפך. וכאשר את מתרגל לחשוב שמה שאתה רואה זה סובייקטיבי, אז כשאתה רוצה משהו אתה רואה שאתה גם רוצה את ההפך שלו. כשאתה לוקח רעיונות ואתה רואה שרק באופן סובייקטיבי אתה חושב אותם, אז שכאשר אתה אומר שאתה רוצה לאכול אז אתה מרגיש שאתה גם רוצה לא לאכול.

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמה אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא ... האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך באמת הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת סובייקטיבית, היא רק אפשרית, כי יש אפשרות שהיא נכונה, אך היא לא אמת מחויבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או ... נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות יש ואין של דבר והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות והעדפות אישיות וכיוב. ולהיות סובייקטיבי, פירושו לשפוט את הדבר, מנקודת מבט אישית, שאינה בהכרח נכונה, ושאינה בהכרח מבוססת, ושהיא נובעת מתוך אמונות, ונקודת מבט ... רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמה, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה את כל התמונה המלאה, שהיא קיימת גם אם הוא לא רואה אותה. ואז זה יכול לפגוע בו. כי להתעלם מהאמת, זה לא ממש עוזר. ואם האדם בטוח באמת סובייקטיבית, שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה ... דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין / רוצה וכיוב, הכל זה סובייקטיבי בלבד. ולמה? כי הכל כולל הכל, דהיינו, כל מה שידוע לאדם וכל מה שהאדם מבין, שמזה נובעים כל חייו ... הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ... שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו ... אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית ... ושבה יש חוויה של אחדות / אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ורע, וחיים על פני האדמה.