... וככל שפחות ברור לאדם מה הוא רוצה שיהיה, כך בעצם האדם פחות משתתף במשחק של החיים. והנה, מי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול להשתתף במשחק. ומי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול ליהנות מהמשחק או להתאכזב ממנו. וכדי להשתתף במשחק כלשהו, לשם כך צריך האדם להיות שיפוטי, בצורה לא נייטרלית , לגבי המשחק. דהיינו, לרצות שצד אחד ינצח, יותר מאשר צד אחר. ומי שיעמיק ויתבונן על העניין היטב יראה, כי העדפה אישית ... אחר. כי כדי שתהיה העדפה אישית, לשם כך צריך לחשוב בצורה אישית וסובייקטיבית, ולא בצורה אובייקטיבית ונייטרלית. ולכן, הדרך של האדם לשלוט במינון של עד כמה הוא משתתף במשחק של החיים, היא על ידי זה שהאדם בוחר, האם ועד כמה הוא ... אמת רק מנקודת המבט האישית של האדם. דהיינו, אמת סובייקטיבית, שהיא לא אמת אובייקטיבית, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להשתתף במשחק של החיים בצורה יותר חזקה, עליו להשתדל באופן כללי, להיות פחות אובייקטיבי, ויותר ... האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ורע. וכאשר ... אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי ...

... להתרגל להיות כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ולהיות אובייקטיבי באמת, פירושו, שעל האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי ...

... בין מה שיש לבין מה שאין, אז ממילא אין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, ואז האדם מגיע לחשיבה נייטרלית, שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. והרעיון הוא, שלא משנה מה יש או אין לאדם בחיים, הוא לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם ... האדם לבין המציאות. כי המציאות מצידה, אין אצלה יתרונות או חסרונות כלשהם, בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות נייטרלי לגמרי. ולא להבדיל, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. וכיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, עד כדי כך שהוא הופך להיות נייטרלי לגמרי? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להיות כמה שיותר נייטרלי, לגבי כל דבר בחיים שלו באופן כללי. וזה כמובן, על ידי זה שהאדם עושה פחות הפרדות, בין דבר לבין היפוכו. דהיינו, על האדם לראות, היכן הוא ... לבין המציאות. ומי שרוצה להגיע להשתוות עם המציאות, עליו להתחיל להסתכל על הדברים גם בצורה נייטרלית. זא, זה בסדר גמור לחשוב שיש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. אבל זה לא בסדר לחשוב, שרק יש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. ... בין מה שיש לבין מה שאין, אבל לא רק יש הבדל, בין מה שיש לבין מה שאין. אלא, יש גם נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שבה אין שום הבדל, בין שום דבר לבין שום דבר אחר. והמציאות, היא בנקודת מבט נייטרלית על הכל. (ולמה היא משתנה כל הזמן? את זה ביארתי במקומות אחרים). והאדם, הוא בנקודת מבט שיפוטית ולא נייטרלית לגבי העולם. וכל החיים של האדם, וכל משמעות החיים של האדם, היא רק בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא לא ירצה שום דבר, ולא יפעל מעצמו לשום דבר, והוא כאילו לא יהיה ... שיש לו העדפות אישיות, ובכך שהוא חווה רגשות משתנים כל הזמן. והשלמות היא, כאשר יש גם חשיבה נייטרלית, וגם חשיבה לא נייטרלית. ששתיהן ביחד, משלימות זו את זו. אלא, שהאדם חושב בעיקר בצורה לא נייטרלית. והאדם מביע את דעתו על כל דבר, לטובה או לרעה. וזה גורם לכך, שתמיד האדם ימצא חיסרון כלשהו במציאות שלנו. ומי שרוצה לעשות שינוי בחיים ... האדם לנסות להסתכל על ההבדל הזה שהוא עושה, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו, גם מנקודת מבט נייטרלית. שבה, זה לא משנה בשום צורה שהיא, אם יש לך או אין לך דבר כלשהו. ועל האדם פשוט לשאול את עצמו, למה זה משנה לי, אם יש לי או אין לי דבר ...

... וחוסר התאמה בינו לבין המציאות. והרעיון הוא, שזה בסדר גמור שתהיה לאדם העדפה אישית משל עצמו, אבל האדם צריך גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט נייטרלית , שבה יש רק הרמוניה עם המציאות. וכיצד יכול האדם לחזק אצל ...

... מוחלטת, לא יכול באמת ליהנות או לסבול, לא יכול באמת להרגיש רגשות חזקים של אהבה, כעס, התלהבות או דיכאון, כי הוא נייטרלי מדי. הוא בעצם מודחק בצד ... במילים פשוטות, אדם צריך להיות מסוגל להרגיש שהוא גם קיים וגם לא קיים, גם אכפת לו וגם לא אכפת לו, גם שיפוטי וגם נייטרלי, באופן מלא בו זמנית. המצב ...

... להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא ...

... לילד מסר כפול. דהיינו, מסר שמצד אחד אומר, שיש להפריד בין טוב לבין רע. ובו זמנית להעביר לו גם מסר שאומר, שמבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע, אלא הכל טוב והכל רע והכל שווה באותה המידה ממש. דהיינו, צריך לעזור ...

... אל המציאות, בדיוק כמו שהמציאות מתייחסת לעצמה. וכיצד המציאות מתייחסת לעצמה? תשובה: היא לא מתייחסת לעצמה. דהיינו, נקודת המבט של המציאות כלפי עצמה, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. כי מנקודת המבט של המציאות, אין שום העדפות אישיות, כי אין שום מגבלות כלשהן. ונקודת המבט של המציאות, היא נקודת המבט הנייטרלית ביותר שיש. והרעיון הוא, שמי שרוצה לזרום עם המציאות, ולחיות את החיים שלו בצורה הטובה ביותר, ...

... אדם חושב שאם לא יהיה לו אכפת אם יש לו כסף או אין לו כסף, הוא יאבד מוטיבציה לפעול או לשנות משהו בחייו. יש כאן פרדוקס לכאורה: או שאתה סובל מכך שיש הבדל בין טוב לרע, או שאתה נייטרלי לחלוטין ולא מתפקד בחיים. כאן אליעד מבהיר שזו טעות - יש נקודת מבט נוספת שחסרה לו. מהי נקודת המבט השלישית שחסרה לאדם? נקודת המבט הנוספת והחשובה שאליעד מדגיש, היא להפוך את ...

... הפנימית ביותר, האדם צריך לדעת, שהכל אחד. דהיינו, שהכל מושלם איך שהוא, באותה המידה ממש. ומצד נקודת המבט הנייטרלית ביותר של המציאות, אין טוב או רע, אלא הכל שווה ערך תמיד, באותה המידה ממש. ומנקודת המבט הזו, לא שייך לרצות שום דבר מוגדר, ולא ...