... להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, ... עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי , ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם ... שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו ... גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב ...

... בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע, אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא סוג של רובוט במציאות, כלומר, שאין לו ...

... האנושי, ביחס אליו, בכל דבר יש יתרון כלשהו וגם חיסרון כלשהו. אבל מנקודת מבט מוחלטת, דהיינו, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שיפוטיות כלשהי, מנקודת מבט שכזו, אין בשום דבר, לא חיסרון ולא יתרון. כי אין שום משמעות לחיסרון או ליתרון, כאשר אין טוב ואין רע, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. וככל שהאדם חושב יותר על היתרונות שבדבר, כך האדם רוצה אותו יותר. וככל שהאדם חושב יותר על החסרונות שבדבר, כך האדם פחות רוצה אותו ...

... בעצם הוא יותר נוקט עמדה ובוחר צד, כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה. וככל שפחות ברור לאדם מה הוא רוצה שיהיה, כך בעצם האדם פחות משתתף במשחק של החיים. והנה, מי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול להשתתף במשחק. ומי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול ליהנות מהמשחק או להתאכזב ממנו. וכדי להשתתף במשחק כלשהו, לשם כך צריך האדם להיות שיפוטי, בצורה לא נייטרלית, לגבי המשחק. דהיינו, לרצות שצד אחד ינצח, יותר מאשר צד אחר. ... בצורה אובייקטיבית לגמרי, הוא לא יעדיף שום צד אחד על צד אחר. כי כדי שתהיה העדפה אישית, לשם כך צריך לחשוב בצורה אישית וסובייקטיבית, ולא בצורה אובייקטיבית ונייטרלית. ולכן, הדרך של האדם לשלוט במינון של עד כמה הוא משתתף במשחק של ... אלא, הרבה פעמים האדם חושב על דבר שהוא אמת, למרות שהוא אמת רק מנקודת המבט האישית של האדם. דהיינו, אמת סובייקטיבית, שהיא לא אמת אובייקטיבית, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להשתתף במשחק של החיים בצורה יותר חזקה, עליו ... מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום ... אז יש לו העדפות אישיות, ואז הוא מתחיל להרגיש יותר טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ...

... בכל תחום שהוא. ולהיות אובייקטיבי באמת, פירושו, שעל האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים ...

... ממילא אין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, ואז האדם מגיע לחשיבה נייטרלית, שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. והרעיון הוא, ... לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי ... מצידה, אין אצלה יתרונות או חסרונות כלשהם, בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות נייטרלי לגמרי. ולא להבדיל, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. וכיצד יכול האדם להביא ... לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, עד כדי כך שהוא הופך להיות נייטרלי לגמרי? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להיות כמה שיותר נייטרלי, לגבי כל דבר בחיים שלו באופן כללי. וזה כמובן, על ידי זה שהאדם עושה פחות ... להשתוות עם המציאות, עליו להתחיל להסתכל על הדברים גם בצורה נייטרלית. זא, זה בסדר גמור לחשוב שיש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. אבל ... לא רק יש הבדל, בין מה שיש לבין מה שאין. אלא, יש גם נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שבה אין שום הבדל, בין שום דבר לבין שום דבר אחר. והמציאות, היא בנקודת מבט נייטרלית על הכל. (ולמה היא משתנה כל הזמן? את זה ביארתי במקומות אחרים). והאדם, הוא בנקודת מבט שיפוטית ולא נייטרלית לגבי העולם. וכל החיים של האדם, וכל משמעות החיים של האדם, היא רק בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא ... שהוא חווה רגשות משתנים כל הזמן. והשלמות היא, כאשר יש גם חשיבה נייטרלית, וגם חשיבה לא נייטרלית. ששתיהן ביחד, משלימות זו את זו. אלא, שהאדם חושב בעיקר בצורה לא נייטרלית. והאדם מביע את דעתו על כל דבר, לטובה או לרעה. וזה גורם לכך, שתמיד האדם ... הזה שהוא עושה, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו, גם מנקודת מבט נייטרלית. שבה, זה לא משנה בשום צורה שהיא, אם יש לך או אין לך דבר כלשהו. ועל האדם ...

... בסדר גמור שתהיה לאדם העדפה אישית משל עצמו, אבל האדם צריך גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט נייטרלית, שבה יש רק הרמוניה עם המציאות. וכיצד יכול האדם לחזק אצל עצמו גם את נקודת המבט שלו, שבה הוא נמצא בהרמוניה עם המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם נצמד אל האמת עד הסוף, ורואה תמיד את ...

... לא יכול באמת להרגיש רגשות חזקים של אהבה, כעס, התלהבות או דיכאון, כי הוא נייטרלי מדי. הוא בעצם מודחק בצד השכלי או בצד הרגשי, ולכן ... שהוא גם קיים וגם לא קיים, גם אכפת לו וגם לא אכפת לו, גם שיפוטי וגם נייטרלי, באופן מלא בו זמנית. המצב הזה הוא מה שאליעד מכנה המקום ...

... לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית ...

... הכוונה לומר, שצריך להעיר לילד כמה שפחות וכיוב. אבל הכוונה היא כן לומר, שצריך לדעת איך כן להעביר לילד מסר כפול. דהיינו, מסר שמצד אחד אומר, שיש להפריד בין טוב לבין רע. ובו זמנית להעביר לו גם מסר שאומר, שמבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע, אלא הכל טוב והכל רע והכל שווה ...