... והיפוכו, מצד האמת, הכל דבר אחד ואז לא משנה אם תעשה או לא, ומצד הצמצום יש ישויות שונות כמו הזמן, המקום ועוד ישויות רבות ואף על פי כן מצד הפרספקטיבה של השלם, הכל אחד ממש. על כן נסכם, אם ישנה ...

... להמשיך בכיוון הזה. אם באיזשהו רגע היה מחליט אחרת, הוא היה משנה את הכיוון שלו. מדוע הרצונות משתנים כל הזמן? אליעד מסביר שכל הרצונות של האדם מתנקזים בסופו של דבר לרצון להרגיש טוב. אך הבעיה היא, שהרצון להרגיש טוב ... כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם חולקים את אותו חומר הבסיס. באותה מידה, הזמן והמקום מהווים את המכנה המשותף הגדול ביותר של כל הדברים הקיימים בעולם - בין אם הם חומריים או מטאפיזיים (כמו רצונות ומחשבות). הזמן והמקום, על פי ההסבר של אליעד, הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה ... לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת. מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום? אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא ... הרצון משתנה? איך לחוות שקט פנימי? האם אפשר לרצות את הבעיה? האם יש הבדל בין לרצות ללא לרצות? האם הזמן והמקום הם אחד? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא ... שכל הרצונות שלו הם כדי להרגיש טוב. כי האדם חושב שזה טוב וזה רע, אז הוא בוחר לעשות כל הזמן דברים שנחשבים בעיניו כטובים. ויש רצונות בסיסיים, עד שהרצונות מצטמצמים יותר ויותר, עד שזה מגיע לרצון אחד וזה שהאדם רוצה להרגיש טוב זה דבר נחמד, אבל זה לא מסביר עדיין למה הרצונות משתנים כל הזמן. אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב כל פעם בצורה אחרת, למה לא תבחר לרצות את הבעיה שיש לך, כי ... רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים. והזמן והמקום, גם הם עשויים ממשהו, כי כל החומרים וכל הדברים המטאפיסיים כביכול, כל הבחירות, כל הרצונות, כולם נמצאים בתוך זמן ומקום, גם זמן ומקום גם ברמה הפילוסופית ובתוך הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת. כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים. וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו הזמן, בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות. ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש ...

... היא בעצם שאלה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, משום שהיא נובעת רק מחוסר היכולת של השכל האנושי לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן ומקום. הוא מדגים זאת בטענה שהאדם לא יכול להבין בשכל שלו שימינה ושמאלה יכולים להיות באותו מקום ובאותו זמן, או ... בראש פתוח, בסופו של דבר הוא כן יבין שהכל אחד! שככה זה ולא אחרת ושהכל ישות אחת, הכל באותו זמן ומקום, גם ההפכים, וכל שאלה שנשאלת תתקבל תשובה שהכל אחדות. ועל האדם, כדי להגיע לשם, צריך לשאול, אולי ההפך הוא ...

... החוויה, אז זה לא אמיתי כי מי שבאמת חווה אחדות, הוא בעצמו, לא יודע שהוא היה קיים בכלל באותו הזמן, לא היה כלום, לא היה הוא ומשהו אחר שאפשר לחוות אותו, לאחר שהיה באחדות, וחזר לנפרדות אז ישנו הזיכרון ... שהוא ידע שהוא היה ער, אבל הוא לא באמת זוכר שהוא היה ער כשהוא בחלום נשאר בו רק הרושם מהזמן שהוא היה ער. והדגש פה הוא לא על תחושת אחדות, אלא על מה זה, לא תחושת אחדות, ואני יחדד ...

... אותי. ואדם יגיע בסוף להבנה שישנו כוח, שאי אפשר יותר לשאול עליו. ובסופו של דבר, כל הדברים נמצאים בתוך מקום וזמן, והמקום והזמן עשויים מחומר מסוים ואיך זה שמחומר מחוץ לזמן ולמקום, נוצרה נפרדות. והתשובה לשאלה למה אתה רוצה רצון כלשהו, זה נמצא בשאלה, בהבנה, למה בכלל קיימים שינויים בעולם, וזה ... יש לו רצון כלשהו. כשתבין את השורש, תחווה אחדות בתוך עולם של נפרדות ושינויים. ושוב, הדרך היא לשאול כל הזמן שאלות, למה הרצונות, למה קיימת המציאות, כי אם לא תבין למה המציאות קיימת, למה הישות שלך קיימת, לא תחווה ...

... כי הוא מבין שהכל בסופו של דבר טוב באותה המידה. אליעד נותן דוגמה נוספת, כאשר האדם תופס שכל רגעי הזמן קיימים בו - זמנית, ולכן הוא אינו לחוץ אם אירוע מסוים יתרחש או לא יתרחש, כי מצד האמת העמוקה ...

... ואין ויכוח עם העובדה שהמציאות מאפשרת לחשוב שאין סיבה, לא יעזור לך. השכל שלך החכמולוגי מביא לך הוכחות וסיבות מהמקום המוגבל שלו. אך הוא לא יכול להתווכח עם המציאות שמאפשרת לחשוב שאין סיבה, לא יעזור כלום! השכל שלך, לא ...

... תהיה לו בחירה, תתבטל הבחירה כי בשורש של המציאות הכל בכלל אחד, ואז גם ימינה וגם שמאלה יהיו באותו המקום, ותהיה לך בחירה ללכת שמאלה או ימינה, אך לא יהיה פחד יותר לבחור, אבל אז הבחירה היא באיזה משחק ...

... הרצון? לטעון שאין דבר שעומד בפני הרצון זה לטעון, למעשה, שהרצון יכול להתגבר על כל מגבלה בעולם, כולל מגבלות הזמן, המוות וחוקי הטבע. אבל המציאות מראה אחרת: - אדם לא יכול להיכנס לאש ולא להישרף, גם אם ירצה בכל ...

... כהן טוען שלשניהם יש סוף ברור. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שקיימת לפני תחילת היקום, כלומר, מצב שבו אין עדיין זמן ומקום. סוף הטיפשות הוא החוכמה, כלומר, הגבול העליון של הטיפשות הוא למעשה הגבול התחתון של החוכמה. כאשר האדם מגיע אל ... אחד? שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? הפעם אענה על השאלה, אדם מחפש את האמת, וכל הזמן מגלה שנותרות לו שאלות חדשות, והוא לא מבין איך להבין את האמת, איך לחפש את האמת. ומה זה אומר ... ליקום וגם לטיפשות יש סוף. והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות, זאת החכמה, כי גם לטיפשות יש סוף. והקצה של הטיפשות זאת החכמה. ... כי אם האדם מסתכל ימינה ושמאלה והיתה לו תפישה ששני הדברים ההפוכים הם אחד, וימינה ושמאלה הם אחד ואותו המקום ממש אם היה חווה את האחדות, לא היתה לו שום שאלה, למרות שקיימת גם הנפרדות אם היתה חוויה של ...