איך לתקוף מישהו בצורה חכמה בלי להיראות נקמן?

כאשר מישהו פוגע בך, מתנכל לך או מטריד אותך, במיוחד במצבים כמו במקום העבודה או בדינמיקה קבוצתית, יש דרכים חכמות להתמודד איתו מבלי להיראות נקמן או פגיע. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית היא לעולם לא להציג את הקונפליקט כאישי. במקום לתקוף מישהו ישירות על כך שהוא פוגע בך, הגישה החכמה והאסטרטגית יותר היא להגן כביכול על אנשים אחרים שנפגעים ממנו.

מדוע לתקוף מישהו בצורה לא אישית?

הסיבה המרכזית לכך היא שכאשר אתה מתקיף אדם באופן אישי על פגיעה בך, זה עלול להצטייר כחולשה או רגישות יתר שלך. אם למשל אדם מדבר אליך באופן לא ראוי במקום העבודה ואתה אומר לו: "למה אתה מדבר אליי ככה?", אתה מיד מציג את עצמך כפגיע ורגיש, כאדם שאינו מסוגל להתמודד בעצמו עם המציאות החברתית. אליעד כהן מסביר שבאופן טבעי, כאשר מישהו מתייחס רע אליך, הוא כנראה מתייחס רע גם לאנשים אחרים. לכן הדרך החכמה לפעול תהיה להמתין שהאדם הזה יפגע במישהו אחר, ואז לנצל את ההזדמנות לתקוף אותו על ההתנהגות הזאת, תוך הצגת עצמך כמגן על אחרים.

איך לפעול בצורה אסטרטגית כדי לרכוש אהדה חברתית?

הטקטיקה שאליעד כהן מציע היא להתייחס לקונפליקט כאילו הוא אינו קשור אליך באופן אישי כלל. למשל, כאשר אותו אדם פוגע במישהו אחר, במקום להאשים אותו במה שעשה לך, אתה פונה אליו ואומר משהו כמו: "מה פתאום אתה מתנהג ככה לאנשים? מי אתה שתרשה לעצמך לזלזל באחרים?". בגישה הזו, אתה נתפס בעיני אחרים כמגן על החלשים, כלוחם צדק, או כמעין "רובין הוד". בכך אתה מראה שאין לך עניין אישי אלא שאתה פועל ממקום של דאגה לזולת, מה שמגביר את הערך החברתי שלך בעיני הקבוצה.

איך להימנע מריקושטים חברתיים בעת תקיפה של מישהו?

כדי למנוע תגובות שליליות כלפיך, חשוב מאוד להראות כאילו אתה לא נפגע מההתנהגות הרעה שלו כלפיך באופן אישי. גם אם אתה מתמלא בכעס בעקבות פגיעה אישית, מוטב להדגיש שהבעיה העיקרית שלך עם האדם הזה היא פגיעתו באחרים. אתה אפילו יכול להגיד: "לי לא אכפת, אתה יכול לדרוך עליי, זה לא מזיז לי, אבל למה אתה פוגע באחרים?". טקטיקה זו מסייעת לך להתחמק מהאשמה של רגישות או חולשה אישית ומספקת לך עמדה חזקה יותר במאבק החברתי.

מתי כדאי דווקא כן להפוך את הקונפליקט לאישי?

אליעד כהן מדגיש שלעיתים ייתכן שיש אינטרס אישי ברור להפוך את הקונפליקט לאישי, למשל אם אתה רוצה להציב גבול ברור ולשדר מסר חד משמעי כגון: "אתה יכול להתנהג איך שאתה רוצה עם כולם, אבל איתי ספציפית אתה לא תדבר ככה". במצבים כאלו, הגיוני להציב את עצמך במרכז הקונפליקט בצורה מודעת. אבל בדרך כלל, אם אין סיבה ספציפית להבליט את האישי, עדיף להימנע מכך.

מדוע חשוב להציג את עצמך כמגן על החלשים ולא כמישהו שנפגע בעצמו?

כאשר אתה מגן על עצמך באופן ישיר, אתה מסתכן בכך שאנשים יחשבו שאתה חלש, בעייתי, או פגיע מדי. לעומת זאת, אם אתה מציג את עצמך כאדם שמגן על אחרים, אתה נתפס באופן חיובי הרבה יותר. החברה מעריכה אנשים שמגנים על חלשים, וזה מקנה לך יתרון משמעותי במאבק חברתי. בצורה זו, אפילו אם המניעים שלך אישיים לחלוטין, אתה מצליח לפגוע במטרה שלך, אך להצטייר בצורה חיובית וחברתית.

האם יש בצורת הפעולה הזו צביעות?

אליעד כהן מציין שיש כאן בהחלט אלמנט של צביעות, כיוון שלעיתים קרובות אנשים אינם מתערבים כאשר אחרים נפגעים עד שהדבר נוגע בהם באופן אישי. ברגע שאדם נפגע באופן אישי, פתאום הוא נזכר לצאת למאבק למען הזולת. עם זאת, למרות הצביעות הברורה, הגישה הזו עדיין נתפסת כחכמה ויעילה יותר מבחינה חברתית מאשר להגיב באופן ישיר על פגיעות אישיות.

הסיכום המרכזי לטקטיקת התמודדות חכמה במצבי קונפליקט חברתי:

• לעולם לא לתקוף בצורה אישית, אלא להצדיק את התקיפה בהגנה על אחרים.
• להמתין להזדמנות מתאימה שבה האדם הפוגע עושה זאת לאדם אחר, ורק אז לתקוף.
• ליצור דימוי של אדם הפועל מתוך דאגה לאחרים ולא מתוך חולשה או פגיעה אישית.
• להיות מודע לאפשרות של שימוש בטקטיקה הפוכה, כאשר יש צורך באמירה אישית וברורה.
• לזכור שהמטרה היא להרוויח נקודות בזירה החברתית תוך מזעור נזקים לתדמית האישית.