איך להתחבר לנקודת המבט של "האין" ביום - יום?

אליעד מסביר כיצד אפשר להתחבר לנקודת המבט של "האין" ביום - יום, למרות שמדובר ברעיון מופשט שלעיתים נראה רחוק ולא ניתן לשילוב מעשי. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא שכדי להתחבר לראיית "האין" עליך להטיל ספק בכל דבר שאתה בטוח בו, כלומר, להתבונן בהיפוך שלו.

לדוגמה, כשאתה חושב על דבר כלשהו, למשל "אני צריך להגיע הביתה", המחשבה האוטומטית שלך היא להתבונן ברעיון הזה עצמו. אבל אם אתה רוצה להתקרב לנקודת המבט של "האין", עליך לשאול את עצמך על ההיפוך של המחשבה הזאת: "אולי אין צורך להגיע הביתה?" או "אולי עדיף לא להגיע הביתה?". כך אתה מתחיל להטיל ספק במחשבה הקיימת, ומתחבר אל "האין" שהוא ההיפוך של מה שאתה רואה כ"יש".

מה ההבדל בין "אין מוחלט" ל"אין יחסי"?

אליעד מבדיל בין "אין מוחלט" ל"אין יחסי". "אין מוחלט" הוא מושג של כלום מוחלט - היעדר מוחלט של כל דבר. לעומת זאת, "אין יחסי" הוא תמיד שלילה של משהו קיים. לדוגמה, לומר "אין לי רצון לאכול" זה אין יחסי, כיוון שזה שולל את ה"יש" שהוא הרצון לאכול. אבל גם השלילה הזאת היא סוג של "יש" - כי עדיין מדובר במחשבה ובמצב מסוים ("יש לי מצב של אין - רצון").

אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה נוספת: אם אתה אומר "לא בא לי לאכול", עדיין יש לך סוג של "יש", כי המצב שלך עכשיו הוא "יש לי מצב של לא רוצה לאכול". וכדי להתקרב ל"אין מוחלט", עליך לתרגל את השלילה עד הקצה, עד שאתה מתחיל לראות שגם ההיפוך הוא סוג של "יש".

כיצד לתרגל הטלת ספק באופן פרקטי?

אליעד מציע לתרגל את הטלת הספק באופן מעשי באמצעות שאלות יום - יומיות פשוטות. למשל, כשאתה אומר "אני רוצה לאכול צ'יפס", יש לכך כמה היפוכים שאפשר לתרגל:

• "אני לא רוצה לאכול צ'יפס".
• "אני רוצה לא לאכול צ'יפס".
• "אני לא יודע אם אני רוצה לאכול צ'יפס או לא".

אם קשה לך להטיל ספק בדברים מורכבים יותר, אתה יכול להתחיל בדברים פשוטים כמו: "האם אני באמת רוצה לאכול צ'יפס עם הרבה קצ'ופ?" תתחיל להטיל ספק בכמות הקצ'ופ, ואחר כך בשאלה אם אתה בכלל צריך קצ'ופ. לאחר מכן אתה ממשיך לשאול: "האם אני צריך לאכול צ'יפס בכלל?", ומשם מגיע לשאלות קיומיות עמוקות יותר.

מדוע קשה להטיל ספק בדברים שאנחנו בטוחים בהם?

אליעד מסביר שהקושי להטיל ספק נובע מכך שאנו מאמינים באמיתות מסוימות שהופכות ל"מוחלטות" אצלנו. למשל, אם מישהו אומר "אני לא רוצה להסביר משהו כי זה מעייף לי את הראש", הוא תופס את העייפות כערך מוחלט שלילי. אליעד מבהיר שאם אותו אדם יטיל ספק בערך שלילי זה, וישאל: "אולי דווקא לעייף את הראש זה טוב?" או "אולי טוב לעשות לעצמי רע?", הוא יתחיל להשתחרר מההיאחזות במוחלטות של הדברים.

אליעד מתאר שבן אדם שלא מסוגל להטיל ספק אפילו בדברים פשוטים (כמו השאלה אם עייפות הראש היא דבר רע או טוב), בוודאי לא יצליח להטיל ספק בשאלות קיומיות עמוקות יותר, כמו שאלת הקיום או האין המוחלט. לכן, יש להתחיל את התרגול עם הטלת ספק בדברים קטנים ולנוע בהדרגה אל הדברים המורכבים יותר.

מה...