איך להתמודד עם מחלה של בן משפחה?

כאשר בן משפחה חולה, בין אם זה הורה, ילד או קרוב אחר, זה יוצר תחושות חזקות של סבל, חוסר אונים ותחושת אובדן. השאלה המתעוררת היא איך להתמודד עם סבלו של אדם קרוב, וכיצד ניתן להקל על הסבל שמרגיש מי שבצד השני של המערכת, זה שעובר את החוויה הזאת כצופה וכמטפל.

אליעד כהן מציין שמי שמרגיש רע בעקבות סבל של קרוב משפחה לא בהכרח סובל את אותו סבל באופן אובייקטיבי, אלא סבלו הוא סובייקטיבי, תלוי בהשקפת עולמו ובתחושותיו האישיות כלפי האדם הסובל. אם לדוגמה, אדם רואה את אמא שלו חולה, תחושת הסבל שלו היא מורכבת - מצד אחד, הוא מרגיש רע על כך שהיא סובלת, ומצד שני, הוא מרגיש רע על כך שהוא לא נמצא שם בשבילה, דבר שמסב לו תחושת אשם.

לפי אליעד כהן, הסבל שנגרם כאשר אנו רואים אדם קרוב סובל הוא בעצם תוצאה של שני גורמים עיקריים במוח שלנו. הראשון הוא הצמדה רגשית: ככל שאנחנו יותר מחוברים לאדם, כך אנחנו יותר סובלים מכאבו. השני הוא הדרך שבה אנחנו תופסים את הסבל - אם אנחנו חושבים שהסבל של האדם הוא חמור מאוד, אנחנו נרגיש יותר רע.

על מנת להתמודד עם תחושת הסבל, הציע אליעד כמה אפשרויות:

1. הבנה מקיפה של אהבה - כשאתה אוהב מישהו, סבלו של אותו אדם יפגע בך הרבה יותר מאשר סבל של מישהו אחר שאתה לא אוהב. כאן מתעוררת השאלה: עד כמה האהבה הזו מחויבת? האם אתה באמת אוהב אותו או שמא אתה רק חושב שאתה אוהב אותו כי הוא ממלא חסרונות שאתה מרגיש?

2. הערכת מצבו של האדם החולה - אליעד טוען שתחושת הסבל שלנו נגזרת גם מההבנה של כמה אנחנו חושבים שהחולה סובל באמת. אם אנו חושבים שהוא סובל הרבה יותר ממה שהוא למעשה סובל, הסבל שלנו יוגדל.

3. הכנה מנטלית לפוטנציאל הסבל - כאשר אנו מבינים שאדם קרוב לנו סובל, ניתן להימנע מלהגיב באופן חפוז. אליעד מציע שנשאל את עצמנו: "האם הסבל של האדם שאני אוהב הוא סבל אובייקטיבי? האם הוא סובל באמת, או שמא מדובר בהגזמה של תחושות סובייקטיביות?"

לפי אליעד, כל התהליך הזה כולל גם חקירה עצמית. ככל שנבחן את אהבתנו לאדם, את המניעים שלנו ואת ההשפעה של אהבה זו על סבלנו, נוכל להבין אם זהו סבל אמיתי או סבל מיותר. השאלה המרכזית היא: האם כל סבל של אדם קרוב באמת חייב להשפיע עלינו כך? האם אנחנו חייבים להרגיש רע כשהוא סובל? הוא מציין שזו שאלה של...