... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את
האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, ... לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את
האפשרי למחויב , על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. ... את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את
האפשרי למחויב . שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית ... להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את
האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את
האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר ... מחויב, בבריאות שלו. והבריאות של האדם, היא רק אפשרית בלבד. ומצד האמת, האדם יכול להיות מאושר, כאשר הוא בריא, וגם כאשר הוא חולה, בדיוק באופן שווה. אך, כאשר האדם הופך את
האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את
האפשרי למחויב. כי לא מחויב שהוא יהיה בריא, וגם לא מחויב שהאדם יהיה בריא, כדי שהוא יהיה ... גם אין שום טוב. כי בלי תחושת רע כלשהי, גם אין שום תחושת טוב. וכאשר האדם נאחז במחויב המציאות בלבד, דהיינו, בשום דבר, על ידי זה אין שום טוב ורע כלל. אך כאשר האדם הופך את
האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל דבר שקיומו הוא אפשרי, כאילו קיומו הוא ... הרי שיש משהו אחר ששונה ממנו. ואכ קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ורק חוסר משמעות מוחלטת, רק הוא מחויב, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואעפכ גם וכולי. וכדי להפוך את
האפשרי למחויב, לשם כך צריך לשקר ולהאמין, שהאפשרי, הוא מחויב. כי באמת, הוא לא מחויב, אך ... דבר, קיומו אינו מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר אפשרי, אלא רק עם המחויב, דהיינו, לא מזדהה עם שום דבר, אז אין שום נפרדות, ואין טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את
האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש טוב ורע. שמנקודת מבט מסוימת, זה מיותר ורע, כי ...