... כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל ...

... לא מצליח לעשות משהו, היא למעשה הצלחה להתמיד בהפך מאותו דבר. האם זה טוב או רע להיות מחויב לחוסר מחויבות? אליעד לא נכנס לשאלה האם מחויבות לחוסר מחויבות היא טובה או רעה, אלא מציג את התופעה רק כהדגמה לכך שאין מצב שאדם באמת לא יכול לעשות משהו. ... ולהתחייב, השאלה היא רק במה האדם בוחר להתמיד. לדוגמה, אדם שלא מצליח להתחייב לזוגיות, בעצם כן מחויב - אך המחויבות שלו היא להישאר במצב של חוסר מחויבות. הוא נאמן לעקרון החופש, או נאמן לאי - התחייבות עצמה. האם ילד חסר ריכוז, או שהמורה מפריע לו ליהנות? ...

... חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד ... היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות

... אליעד, האדם יכול לדעת את האמת ועדיין לפעול הפוך ממנה. הוא מדגיש שהאדם חייב לנתק בין גילוי האמת לבין מחויבות לפעול לפיה. רק אז הוא יוכל באמת לחפש את האמת ללא תנאי או אינטרס. האם אפשר לדעת את האמת ... לאחר גילוי האמת? כן. אדם יכול להמשיך בחיים רגילים גם לאחר שהגיע לאמת המוחלטת. האמת המוחלטת אינה כופה שום מחויבות או פעולה, ולכן אפשר להמשיך לפעול בנפרדות ובשקר, אך מתוך ידיעה ברורה שזו פעולה מודעת. מה תפקיד הרע בחיי ... ומה זה ייתן לך? בסוף תביני מה קורה פה בעולם. לחפש את האמת, זה לדעת את האמת, בלי כל מחויבות. כי אם תגיד שאתה מחפש בגלל מחויבות, אז זה שוב חיפוש עם אינטרסים. אם האדם יחשוב שאם הוא ימצא את האמת, הוא יצטרך לשנות את המעשים ...

... לפני הטוב והרע, המקום שממנו נוצרת כל הגדרה וכל מציאות. זהו המקום הנקי ביותר שאין בו שום מגבלה או מחויבות מוקדמת. בשונה מבני האדם, שאליהם מתייחס אליעד כמי שפועלים מתוך אילוצים, פחדים, רצונות ואמונות שהם קיבלו או אימצו במהלך ... מגבלות. מהי ההגדרה של בחירה חופשית לפי אליעד כהן? בחירה חופשית לפי אליעד כהן היא היכולת לפעול ללא תחושת מחויבות פנימית או חיצונית. האדם בדרך כלל פועל מתוך התחושה שהוא חייב, כגון שחייב להצליח, חייב לעבוד, או חייב להימנע מכאב. לעומת זאת, אלוהים הוא ישות שפועלת מתוך מצב שבו אין לה מחויבות לשום פעולה או מחשבה. אלוהים פועל מתוך נקודת האפס, כלום, שאין בה שום דבר שחייב לקרות או שאסור שיקרה. לדוגמה, אדם שמתלבש יפה לפני יציאה מהבית עושה זאת בדרך כלל מתוך תחושת חובה או מחויבות חברתית, כי הוא מרגיש שהוא חייב להיראות טוב. לעומת זאת, אלוהים, לפי אליעד, היה מתלבש יפה מתוך בחירה טהורה ...

... לפי הסדר בהן הן מופיעות במשפט. כשאומרים יותר טוב, המילה יותר משדרגת את הטוב, ומעבירה תחושה של חיזוק או מחויבות. לדוגמה, אם אומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח מפרש זאת כתחושה של כובד ומחויבות. לעומת זאת, אם אומרים טוב יותר שלא תעשן, המילה יותר לא מעבירה את אותה תחושת הכובד. באופן כללי, כאשר ... המשפט. מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? הכנסת המילה יותר למשפט יכולה לשדר תחושות שונות ולהשפיע על מידת המחויבות של המאזין. למשל, כשאומרים יותר טוב שלא תעשן, יש תחושת מחויבות כלפי ההמלצה, בעוד שכאשר אומרים טוב יותר שלא תעשן, אין תחושת מחויבות חזקה. אליעד מסביר כי המילה יותר יוצרת את ההשפעה של השוואה למשהו אחר, והדרך בה המילה ממוקמת במשפט משנה ... בו המוח מפרש את המסר. כאשר אנו רוצים לשכנע מישהו, עלינו להקפיד על מיקום המילים כדי להעביר את תחושת המחויבות או החיזוק הרצוי. לדוגמה, כשאומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח שומע את זה בצורה שגורמת לאדם להרגיש מחויב למסר, ... במיוחד כשמדובר בהשפעה על אנשים. לפני כל שימוש במילה יותר, חשוב להבין איך המילה תשפיע על המאזין ומה תחושת המחויבות שהיא תעורר. יש להבין את המשמעות הגלויה והסמויה של כל מילה, במיוחד כשמדובר במילים כמו יותר, כדי להשתמש בהן ... תחושות ותגובות? כאשר אנו משתמשים במילה יותר בהקשרים כמו יותר טוב או יותר מאוחר, יש לכך השפעה על תחושת המחויבות או השכנוע של המוח. לדוגמה, כשאמרים יותר טוב שלא תעשן יש תחושה של חיזוק או מחויבות, בעוד שכאשר נשמע את טוב יותר שלא תעשן, אין אותה תחושת כובד. כמו כן, יש הבדל בעיבוד המילים במוח, ...

... הוא לא מחויב לתשובה חדה ומוחלטת, ובכך מקטין את ההתנגדות. מדוע כדאי להשתמש בשפה של אפשרות ולא בשפה של מחויבות? כאשר משתמשים בשפה של יכול להיות במקום בשפה מוחלטת של זה כך, אנחנו מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות ... מצמצם את תחושת הלחץ ומגביר את הסיכוי שהילד יסכים למהלך. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי בשפה של שכנוע? במילים מחויבות, האדם צריך להתחייב למשהו שהוא קיים או בוודאות יקרה (האם זה ככה?), בעוד שבשפה של אפשרי, האדם לא נדרש ... מה שמגדיל את הסיכוי להסכמה. איך נוכל להשתמש ביכול להיות כדי להימנע מהתנגדות? המשמעות היא שכשאנחנו מציעים פוטנציאל ולא מחויבות, אנחנו מביעים אמפתיה לחששות של האדם. לדוגמה, במקום לומר זה מתאים לך, אפשר לומר זה יכול להתאים לך. בכך ... בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ברובד של מחויבות מציב אותו מול התחייבות מוחלטת. מהו העיקרון המרכזי שלפיו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל? שאלה: מה בעצם ...

... מאפשרת, והאדם מרגיש בנוח יותר להסכים. בנוסף, אנשים בדרך כלל לא אוהבים להרגיש שהם צריכים משהו, כי צריך מציין מחויבות והרגשה של אילוץ. לעומת זאת, רוצה מסמן בחירה אישית, עצמאות וחופש החלטה. לכן, יש יותר סיכוי לקבל תשובה חיובית ... צריך לבצע אותה. לדוגמה, אתה צריך ללמוד את החומר הזה כדי להצליח במבחן. במקרה כזה, צריך גורם לתחושת דחיפות ומחויבות חזקה יותר. איך לשלב בין צריך לרוצה בשיחה לשכנוע יעיל? הדרך היעילה ביותר היא לשלב בין שתי המילים לפי ... לו מדי, אפשר להגיד בתחילה אני צריך את העזרה שלך כדי להבהיר את החשיבות, ואז בסיום האירוע להפחית מתחושת המחויבות על ידי שינוי הניסוח לרציתי שתעזור לי. כך האדם ירגיש שהוא עזר מתוך רצונו ולא מתוך מחויבות או אילוץ. מה המשמעות של בא לך, מתאים לך, ומסתדר לך לעומת רוצה וצריך? מילים כמו בא לך או מתאים לך הן פחות מחייבות מרוצה וצריך. כאשר משתמשים בביטויים האלה, יוצרים תחושה של קלילות ושל פחות מחויבות. כך למשל, אם אומרים בא לך לעזור לי?, האדם מרגיש הרבה פחות לחץ ויותר חופש להיענות לבקשה. מה ההבדל ... לתרצה צריכה להיות מותאמת להקשר ולמטרת השכנוע: להדגשת אחריות אישית ושליטה, משתמשים ברוצה. להדגשת חשיבות ודחיפות, משתמשים בצריך. להקטנת מחויבות וליצירת תחושת נוחות, משתמשים במסתדר לך, בא לך, או מתאים לך. אליעד כהן מדגיש כי מודעות לבחירת המילים יכולה ...

... מחויב אליך. לכאורה, זה טוב, כי האדם שמרגיש מחויב עשוי להעריך אותך יותר ולהיקשר אליך יותר. עם זאת, תחושת המחויבות עלולה להיות שלילית אם היא עוברת סף מסוים שבו האדם השני כבר מרגיש לא בנוח, מרגיש שהוא נמצא תחת ... אשם או להרגיש רע בעקבות המידע, עדיף להמעיט או להסתיר את הקושי שלך. אם אתה רוצה לחזק את תחושת המחויבות והקשר ביניכם, אפשר לספר על המאמץ שלך במינון מסוים, שגורם לשני להרגיש מוערך אך לא אשם. חשוב להיות מודעים ... אז היא תגיד תודה ולא יהיה לה נעים וזהו. אליעד: באמת? ש: ככה אני חושב שהיא תרגיש יותר מדי מחויבות הוא רוצה את המקסימום מחויבות. אליעד: אז מה התשובה? ש: שזה צריך להיות ברמה הוא צריך להביע את המאמץ שלו אבל במינון מסוים שבו ... לא טוב אבל התשובה המדויקת היא שזה תלוי האם ועד כמה זה עושה טוב לשני בזה זה תלוי, עכשיו מחויבות זה מקרה פרטי זה אחד השיקולים למה זה עושה לו טוב או רע אבל זה לא השיקול היחיד זה ... רע. ש: כי יש עלות. אליעד: לא בגלל העלות כן יש עלות נכון יש עלות אבל העלות לא קשורה למחויבות אבל לא קשור למחויבות בכלל לא קשור למחויבות. ש: למה עלות זה המחויבות לא? אליעד: יש עוד עלויות לאו דווקא מחויבות. ש: אפשר שוב את זה? אליעד: אתה רוצה שמישהו יאהב אותך בשביל שהוא יאהב אותך אתה צריך שהוא יחשוב ...

... נוצרת תחושה של חוסר חופש פנימי. אליעד מדגיש את החשיבות של לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש ולא מתוך מחויבות. ההבנה כי מדובר בבחירה מאפשרת שחרור מתחושת הכפייה והזיוף. האם יש רמות של משחק בדמויות? אליעד מסביר שקיימות רמות ... ממוות או מסבל נובע מכך שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או להרגיש טוב. הוא חווה פחד משום שהוא מרגיש מחויבות פנימית להמשיך להתקיים או להימנע מסבל. אך כאשר האדם מבין כי מדובר במשחק ובבחירה שלו, הוא יכול לבחור גם ... חייב להיות בדמות הזאת. לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של הבחירה: לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש, ולא מתוך מחויבות. איך דמות קשורה לרמת התחכום של המשחק? אליעד מסביר שיש רמות שונות של משחקים. יש אנשים שמשחקים משחקים פשוטים ... מסבל נובע מזה שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או חייב להרגיש טוב. כלומר, החוויה של פחד היא תוצאה של מחויבות פנימית כלשהי - כמו: אני חייב להישאר קיים, או אני חייב לא לסבול. ברגע שהאדם חווה את עצמו כמי ...