הדרך של אליעד כהן, השינוי של אליעד כהן, נושאי הלימוד של אליעד כהן, סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, שינוי התכנים של אליעד כהן, שכל גדול, שכל קטן, התורה שלי כולה הקדמות, ללמוד מאליעד כהן, תהליכי חשיבה של אליעד כהן, מודעות
מהי הדרך של אליעד כהן בשינוי ובתהליכי הלימוד?
אליעד כהן מתאר את הדרך שבה הוא עבר בשנים האחרונות, משיעורים על נושאים פילוסופיים מופשטים מאוד, כמו שאלות על המציאות, אלוהים, בחירה חופשית, זמן, מקום, אינסוף ויקומים מקבילים, לנושאים יותר יום - יומיים ופשוטים לכאורה, כמו בעיות זוגיות, מכירות, ופתרונות למצבים יומיומיים. השאלה שעולה היא מדוע יש שינוי כזה בתכנים שנלמדים ואיך הוא קשור לשיטת הלימוד של רבי נחמן מברסלב.
מדוע נראה שיש שינוי בנושאי הלימוד?
תחילה, אליעד כהן היה מתמקד בנושאים פילוסופיים עמוקים שדורשים הבנה גבוהה מאוד של המהות של העולם והמציאות. עם הזמן, תחום הלימוד שלו עבר לנושאים שמחוברים יותר לבעיות היום - יום של אנשים, כמו איך למכור ללקוח או איך לנהל מערכת זוגית. שינוי זה מתרחש מתוך רצון להפוך את תהליכי הלימוד לנגישים יותר, כדי שגם אלו שלא מצליחים להבין את העמוק ביותר יוכלו להתקדם.
כיצד שיטת הסיפורים של רבי נחמן מברסלב קשורה לשינוי בתכנים?
סיפור על רבי נחמן מברסלב, אשר בתחילה לימד את תלמידיו בצורה ישירה מתוך ספר "ליקוטי מוהר"ן" אך לא ראה הצלחה בהעברת המסרים, עבר להשתמש בשיטת הסיפור. הוא התחיל לספר לתלמידיו סיפורי מעשיות פשוטות, מתוך מחשבה שסיפורים יכולים להעביר רעיונות רוחניים עמוקים בצורה בהירה ומובנת יותר. כך, רבי נחמן הצליח להעיר את תלמידיו מהשינה הרוחנית שלהם דרך סיפורים על דמויות כמו הבת מלך שהלכה לאיבוד ובן המלך ובן השפחה שהתחלפו, ולא דרך הלימוד הישיר. אליעד כהן מחליט להשתמש בשיטה דומה להעביר רעיונות רוחניים מסובכים יותר, דרך סיפורים ודוגמאות מעשיות.
למה חשוב להמשיך לחקור את הנושאים העמוקים?
כדי להגיע לשלמות ולהרגיש טוב במאה אחוז, צריך להבין לעומק את כל מה שמתרחש סביבנו. זה דורש להבין את המהות של "אני", הרצון, הרגש, המחשבה, את הדרך בה נוצר העולם, האם יש אלוהים, האם יש בחירה חופשית, את המשמעות של זמן ומקום. אם לא מבינים את הדברים הגדולים האלה, נשארת תחושת חוסר בהירות. למרות שמדובר בנושאים מורכבים, חשוב לא לוותר עליהם, אלא לפתח חשיבה לוגית שתוכל להתמודד עם שאלות קיומיות אלו.
כיצד הלימוד המעשי מקדם הבנה עמוקה?
אליעד כהן מציין כי המעבר ללימוד נושאים מעשיים ויום - יומיים הוא לא בהכרח ירידה ברמה, אלא תהליך של חידוד חשיבה לוגית. כשאדם לומד להחליט אם לתת הנחה ללקוח או להתמודד עם בעיות בזוגיות, הוא לומד לזהות סיבתיות ולבצע ניתוח מדויק של המהות של הבעיה. תהליכי חשיבה אלו הם בדיוק אותם תהליכים שיכולים להוביל גם להבנה של שאלות פילוסופיות מורכבות.
מה הקשר בין השאלות המעשיות לשאלות הפילוסופיות?
נראה כי כל השאלות, גם הנושאים הפשוטים ביותר כמו "האם לתת ללקוח הנחה?" וגם השאלות הפילוסופיות כמו "מי אני?" הן בעצם שאלות על המהות, הצורה והסיבתיות. כשאדם לומד להבחין בין עובדות לפירושים בנושאים יום - יומיים, הוא מפתח את היכולת להבין את המהות האמיתית של נושאים עמוקים יותר. מי שמצליח להבין את הדברים הפשוטים יותר, יוכל להמשיך להעמיק גם בנושאים הפילוסופיים הקשים ביותר.
כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום?
לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה הלוגית דרך נושאים פשוטים, ניתן לעבור לשאלות קיומיות יותר מורכבות כמו טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. עם הזמן, אפשר להתקדם לשאלות על הזמן, המקום, הבחירה החופשית, האם העולם נברא או תמיד היה, ועוד שאלות קיומיות אחרות. בשלב מאוחר יותר, עשוי להגיע אדם לנקודה בה יוכל להתמודד עם השאלות הגדולות ביותר על מציאות הקיום, האלוהים והיקום.
האם יש נקודה שבה אי אפשר לחקור מעבר אליה?
היו טענות כי ישנה נקודה כזו, שבה כל השאלות מגיעות למבוי סתום לוגי, או לנקודה בה הכל אפשרי. הוא מציין את המונח EIP (Everything Is Possible) כדוגמה למצב שבו אין יותר חקירה מעבר לנקודה הזו, או לחילופין, כל האפשרויות קיימות.
היכן ניתן למצוא חומר נוסף?
אליעד כהן מזכיר את האתר שלו, בו אפשר למצוא הרצאות ומאמרים מחולקים לפי נושאים ושנים. גם ספרים כמו "להיות אלוהים" מספקים תכנים עמוקים מאוד על השאלות הגדולות ביותר. החומר מסודר בצורה נוחה, כך שניתן לגשת לנושאים שונים וללמוד אותם לפי סדר זמן או לפי נושא, כשהמטרה הסופית היא לפתח חשיבה לוגית שתוכל להתמודד עם השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר.
אליעד כהן מתאר את הדרך שבה הוא עבר בשנים האחרונות, משיעורים על נושאים פילוסופיים מופשטים מאוד, כמו שאלות על המציאות, אלוהים, בחירה חופשית, זמן, מקום, אינסוף ויקומים מקבילים, לנושאים יותר יום - יומיים ופשוטים לכאורה, כמו בעיות זוגיות, מכירות, ופתרונות למצבים יומיומיים. השאלה שעולה היא מדוע יש שינוי כזה בתכנים שנלמדים ואיך הוא קשור לשיטת הלימוד של רבי נחמן מברסלב.
מדוע נראה שיש שינוי בנושאי הלימוד?
תחילה, אליעד כהן היה מתמקד בנושאים פילוסופיים עמוקים שדורשים הבנה גבוהה מאוד של המהות של העולם והמציאות. עם הזמן, תחום הלימוד שלו עבר לנושאים שמחוברים יותר לבעיות היום - יום של אנשים, כמו איך למכור ללקוח או איך לנהל מערכת זוגית. שינוי זה מתרחש מתוך רצון להפוך את תהליכי הלימוד לנגישים יותר, כדי שגם אלו שלא מצליחים להבין את העמוק ביותר יוכלו להתקדם.
כיצד שיטת הסיפורים של רבי נחמן מברסלב קשורה לשינוי בתכנים?
סיפור על רבי נחמן מברסלב, אשר בתחילה לימד את תלמידיו בצורה ישירה מתוך ספר "ליקוטי מוהר"ן" אך לא ראה הצלחה בהעברת המסרים, עבר להשתמש בשיטת הסיפור. הוא התחיל לספר לתלמידיו סיפורי מעשיות פשוטות, מתוך מחשבה שסיפורים יכולים להעביר רעיונות רוחניים עמוקים בצורה בהירה ומובנת יותר. כך, רבי נחמן הצליח להעיר את תלמידיו מהשינה הרוחנית שלהם דרך סיפורים על דמויות כמו הבת מלך שהלכה לאיבוד ובן המלך ובן השפחה שהתחלפו, ולא דרך הלימוד הישיר. אליעד כהן מחליט להשתמש בשיטה דומה להעביר רעיונות רוחניים מסובכים יותר, דרך סיפורים ודוגמאות מעשיות.
למה חשוב להמשיך לחקור את הנושאים העמוקים?
כדי להגיע לשלמות ולהרגיש טוב במאה אחוז, צריך להבין לעומק את כל מה שמתרחש סביבנו. זה דורש להבין את המהות של "אני", הרצון, הרגש, המחשבה, את הדרך בה נוצר העולם, האם יש אלוהים, האם יש בחירה חופשית, את המשמעות של זמן ומקום. אם לא מבינים את הדברים הגדולים האלה, נשארת תחושת חוסר בהירות. למרות שמדובר בנושאים מורכבים, חשוב לא לוותר עליהם, אלא לפתח חשיבה לוגית שתוכל להתמודד עם שאלות קיומיות אלו.
כיצד הלימוד המעשי מקדם הבנה עמוקה?
אליעד כהן מציין כי המעבר ללימוד נושאים מעשיים ויום - יומיים הוא לא בהכרח ירידה ברמה, אלא תהליך של חידוד חשיבה לוגית. כשאדם לומד להחליט אם לתת הנחה ללקוח או להתמודד עם בעיות בזוגיות, הוא לומד לזהות סיבתיות ולבצע ניתוח מדויק של המהות של הבעיה. תהליכי חשיבה אלו הם בדיוק אותם תהליכים שיכולים להוביל גם להבנה של שאלות פילוסופיות מורכבות.
מה הקשר בין השאלות המעשיות לשאלות הפילוסופיות?
נראה כי כל השאלות, גם הנושאים הפשוטים ביותר כמו "האם לתת ללקוח הנחה?" וגם השאלות הפילוסופיות כמו "מי אני?" הן בעצם שאלות על המהות, הצורה והסיבתיות. כשאדם לומד להבחין בין עובדות לפירושים בנושאים יום - יומיים, הוא מפתח את היכולת להבין את המהות האמיתית של נושאים עמוקים יותר. מי שמצליח להבין את הדברים הפשוטים יותר, יוכל להמשיך להעמיק גם בנושאים הפילוסופיים הקשים ביותר.
כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום?
לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה הלוגית דרך נושאים פשוטים, ניתן לעבור לשאלות קיומיות יותר מורכבות כמו טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. עם הזמן, אפשר להתקדם לשאלות על הזמן, המקום, הבחירה החופשית, האם העולם נברא או תמיד היה, ועוד שאלות קיומיות אחרות. בשלב מאוחר יותר, עשוי להגיע אדם לנקודה בה יוכל להתמודד עם השאלות הגדולות ביותר על מציאות הקיום, האלוהים והיקום.
האם יש נקודה שבה אי אפשר לחקור מעבר אליה?
היו טענות כי ישנה נקודה כזו, שבה כל השאלות מגיעות למבוי סתום לוגי, או לנקודה בה הכל אפשרי. הוא מציין את המונח EIP (Everything Is Possible) כדוגמה למצב שבו אין יותר חקירה מעבר לנקודה הזו, או לחילופין, כל האפשרויות קיימות.
היכן ניתן למצוא חומר נוסף?
אליעד כהן מזכיר את האתר שלו, בו אפשר למצוא הרצאות ומאמרים מחולקים לפי נושאים ושנים. גם ספרים כמו "להיות אלוהים" מספקים תכנים עמוקים מאוד על השאלות הגדולות ביותר. החומר מסודר בצורה נוחה, כך שניתן לגשת לנושאים שונים וללמוד אותם לפי סדר זמן או לפי נושא, כשהמטרה הסופית היא לפתח חשיבה לוגית שתוכל להתמודד עם השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר.
- שאלות פילוסופיות וחקירות על הזמן, המקום והיקום
- התמודדות יום - יומית עם בעיות בזוגיות, מכירות ותקשורת
- הבנת המהות של הרצון, הרגשות והמחשבות
- שיטת הלימוד דרך סיפורים ודוגמאות מעשיות
- פיתוח חשיבה לוגית והיצמדות לאמת בכל תחום
מדוע נראה שיש שינוי בנושאי הלימוד?
בתחילת הדרך הועברו תכנים שעוסקים בנושאים פילוסופיים ומופשטים במיוחד, כמו שאלות על המציאות, אלוהים, בחירה חופשית, זמן, מקום, אינסוף, עולמות מקבילים, יקומים ופוטנציאל קיום. אלו נושאים רחבי היקף שמצריכים רמת הבנה עמוקה מאוד. עם הזמן, התחילו להופיע יותר הסברים ודוגמאות על נושאים יום - יומיים, כמו בעיות זוגיות, מכירות, מתן הנחות ללקוחות, איך להתנהל עם אחרים וכדומה. השאלה שעלתה היא מדוע יש מעבר מנושאים "כבדים" לנושאים יום - יומיים ופשוטים יותר לכאורה.
כיצד קשורה שיטת הסיפורים של רבי נחמן לשינוי הזה?
מסופר על רבי נחמן מברסלב שבתחילה לימד את תלמידיו בצורה ישירה מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן", אך כשהבין שזה לא מחלחל מספיק לתודעתם, הוא עבר לספר להם "סיפורי מעשיות". ההיגיון שלו היה ששכל עמוק ומופשט קשה להבנה עבור מי שלא פיתח יכולת חשיבה גבוהה, ולכן יש צורך להלביש את הרעיונות העמוקים בתוך סיפורים פשוטים יותר. בדרך הזאת, דרך סיפור על הבת מלך שהלכה לאיבוד, על בן מלך ובן שפחה שהתחלפו, על קמצנים וכדומה, מצליחים להעביר מסרים רוחניים מורכבים לאנשים, בתקווה שזה יעורר אותם "מהשינה" שלהם. לכאורה, סיפור יכול להרדים אדם, אבל רבי נחמן גרס שדווקא הסיפורים האלה מסוגלים לעורר את המוח להבין דברים שלא נקלטים בצורה ישירה.
מדוע חשוב להמשיך לחקור את הנושאים העמוקים?
כדי להגיע לשלמות ולהרגיש טוב במאה אחוז, אדם צריך להבין לעומק את כל מה שקורה סביבו. זה אומר להבין את המהות של ה"אני", הרצון, הרגש, המחשבה, איך נוצר העולם, האם יש אלוהים, מהי בחירה חופשית, מהו זמן, מהו מקום, ואיך הכל פועל. אם לא מבינים את הדברים הגדולים האלה, נשארת תחושה שמשהו לא ברור עד הסוף. אבל מכיוון שאלו נושאים מורכבים להפליא, לא פשוט להתעמק בהם בלי לפתח קודם יכולת חשיבה לוגית גבוהה.
כיצד הלימוד המעשי מקדם הבנה עמוקה?
המעבר ללימוד נושאי היום - יום (כגון איך למכור ללקוח ולהחליט אם לתת הנחה, איך לפתור בעיות בזוגיות, איך לשכנע ילד להכין שיעורי בית או לאכול מלפפון חמוץ, ועוד) נועד לאמן את האדם בחשיבה מדויקת. בנושאים הפשוטים האלה לומדים לזהות מהי סיבתיות, מהי המהות של הדבר, מהן העובדות לעומת הפירושים, מה בטוח נכון ומה דורש בירור נוסף. ברגע שאדם מתרגל חשיבה בהירה ומדויקת בפרטים הקטנים, הוא בונה לעצמו יסודות חזקים שמאפשרים לו בהמשך לטפס לשאלות הפילוסופיות הגדולות יותר.
מה הקשר בין השאלות המעשיות לשאלות הפילוסופיות?
גם הנושאים היום - יומיים הם בעצם "לבושים" של אותו עיקרון: תרגול חשיבה הגיונית. כשאדם מתמודד עם שאלה כמו "האם לתת ללקוח הנחה?" או "איך להתמודד עם בגידה?", הוא מחדד את השכל שלו בלחפש את המהות האמיתית של הבעיה, לבדוק את הנתונים לאשורם ולא להישאר בהנחות שגויות. מי שמעמיק בצורה יסודית בניתוח נושאים מעשיים, מגלה שתהליכי המחשבה הללו ניתנים ליישום גם בעניינים פילוסופיים מורכבים, כמו "מי אני?" או "האם יש משמעות לחיים?".
כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום?
לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה ההגיונית בנושאים פשוטים, אפשר לעלות שלב ולחקור את טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. משם ניתן להתקדם להבנת הזמן והמקום, שאלת הבחירה החופשית, השאלה האם העולם נברא או תמיד היה, האם אנחנו קיימים באמת, מה זה אומר "יש" ומה זה אומר "אין", ואיך יקומים מקבילים או ממדים אחרים יכולים להשתלב בתמונה. בסופו של דבר, כך גורסים, ניתן להגיע גם לנקודה שבה אי אפשר עוד להמשיך לחקור מעבר לה, ולחוות מצב של סוף המשחק.
האם יש נקודה שאי אפשר לחקור מעבר אליה?
יש הטוענים שבאמת קיימת נקודה כזאת, שבה כל השאלות מגיעות למבוי סתום לוגי, או לחילופין לנקודה שבה "הכל אפשרי" (EIP -Everything Is Possible). זוהי הנקודה שבפועל אי אפשר להעמיק מעבר לה, ובכל זאת טוענים שניתן לחוות אותה בצורה מלאה.
היכן ניתן למצוא חומר נוסף?
יש באתר מסודר של הרצאות ומאמרים המחולקים לפי נושאים ולפי שנים. אפשר למצוא בו גם את "ספר להיות אלוהים", ספר נדיר ומעמיק שעוסק בשאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר, וגם תכנים על היום - יום: איך לשווק, איך למכור, איך לסדר את הבית, איך לגרום לחברה לעשות מסאז' בגב ועוד. הכל בנוי שלב על גבי שלב, כך שניתן לצפות בהרצאות או לקרוא מאמרים לפי סדר היסטורי או לפי נושא. המטרה הסופית היא תמיד לפתח את החשיבה ההגיונית כך שבסופו של דבר ניתן יהיה להבין את הדברים העמוקים ביותר על העולם, המציאות, הבחירה החופשית, אלוהים, הזמן, המקום והאינסוף.
בתחילת הדרך הועברו תכנים שעוסקים בנושאים פילוסופיים ומופשטים במיוחד, כמו שאלות על המציאות, אלוהים, בחירה חופשית, זמן, מקום, אינסוף, עולמות מקבילים, יקומים ופוטנציאל קיום. אלו נושאים רחבי היקף שמצריכים רמת הבנה עמוקה מאוד. עם הזמן, התחילו להופיע יותר הסברים ודוגמאות על נושאים יום - יומיים, כמו בעיות זוגיות, מכירות, מתן הנחות ללקוחות, איך להתנהל עם אחרים וכדומה. השאלה שעלתה היא מדוע יש מעבר מנושאים "כבדים" לנושאים יום - יומיים ופשוטים יותר לכאורה.
כיצד קשורה שיטת הסיפורים של רבי נחמן לשינוי הזה?
מסופר על רבי נחמן מברסלב שבתחילה לימד את תלמידיו בצורה ישירה מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן", אך כשהבין שזה לא מחלחל מספיק לתודעתם, הוא עבר לספר להם "סיפורי מעשיות". ההיגיון שלו היה ששכל עמוק ומופשט קשה להבנה עבור מי שלא פיתח יכולת חשיבה גבוהה, ולכן יש צורך להלביש את הרעיונות העמוקים בתוך סיפורים פשוטים יותר. בדרך הזאת, דרך סיפור על הבת מלך שהלכה לאיבוד, על בן מלך ובן שפחה שהתחלפו, על קמצנים וכדומה, מצליחים להעביר מסרים רוחניים מורכבים לאנשים, בתקווה שזה יעורר אותם "מהשינה" שלהם. לכאורה, סיפור יכול להרדים אדם, אבל רבי נחמן גרס שדווקא הסיפורים האלה מסוגלים לעורר את המוח להבין דברים שלא נקלטים בצורה ישירה.
מדוע חשוב להמשיך לחקור את הנושאים העמוקים?
כדי להגיע לשלמות ולהרגיש טוב במאה אחוז, אדם צריך להבין לעומק את כל מה שקורה סביבו. זה אומר להבין את המהות של ה"אני", הרצון, הרגש, המחשבה, איך נוצר העולם, האם יש אלוהים, מהי בחירה חופשית, מהו זמן, מהו מקום, ואיך הכל פועל. אם לא מבינים את הדברים הגדולים האלה, נשארת תחושה שמשהו לא ברור עד הסוף. אבל מכיוון שאלו נושאים מורכבים להפליא, לא פשוט להתעמק בהם בלי לפתח קודם יכולת חשיבה לוגית גבוהה.
כיצד הלימוד המעשי מקדם הבנה עמוקה?
המעבר ללימוד נושאי היום - יום (כגון איך למכור ללקוח ולהחליט אם לתת הנחה, איך לפתור בעיות בזוגיות, איך לשכנע ילד להכין שיעורי בית או לאכול מלפפון חמוץ, ועוד) נועד לאמן את האדם בחשיבה מדויקת. בנושאים הפשוטים האלה לומדים לזהות מהי סיבתיות, מהי המהות של הדבר, מהן העובדות לעומת הפירושים, מה בטוח נכון ומה דורש בירור נוסף. ברגע שאדם מתרגל חשיבה בהירה ומדויקת בפרטים הקטנים, הוא בונה לעצמו יסודות חזקים שמאפשרים לו בהמשך לטפס לשאלות הפילוסופיות הגדולות יותר.
מה הקשר בין השאלות המעשיות לשאלות הפילוסופיות?
גם הנושאים היום - יומיים הם בעצם "לבושים" של אותו עיקרון: תרגול חשיבה הגיונית. כשאדם מתמודד עם שאלה כמו "האם לתת ללקוח הנחה?" או "איך להתמודד עם בגידה?", הוא מחדד את השכל שלו בלחפש את המהות האמיתית של הבעיה, לבדוק את הנתונים לאשורם ולא להישאר בהנחות שגויות. מי שמעמיק בצורה יסודית בניתוח נושאים מעשיים, מגלה שתהליכי המחשבה הללו ניתנים ליישום גם בעניינים פילוסופיים מורכבים, כמו "מי אני?" או "האם יש משמעות לחיים?".
כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום?
לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה ההגיונית בנושאים פשוטים, אפשר לעלות שלב ולחקור את טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. משם ניתן להתקדם להבנת הזמן והמקום, שאלת הבחירה החופשית, השאלה האם העולם נברא או תמיד היה, האם אנחנו קיימים באמת, מה זה אומר "יש" ומה זה אומר "אין", ואיך יקומים מקבילים או ממדים אחרים יכולים להשתלב בתמונה. בסופו של דבר, כך גורסים, ניתן להגיע גם לנקודה שבה אי אפשר עוד להמשיך לחקור מעבר לה, ולחוות מצב של סוף המשחק.
האם יש נקודה שאי אפשר לחקור מעבר אליה?
יש הטוענים שבאמת קיימת נקודה כזאת, שבה כל השאלות מגיעות למבוי סתום לוגי, או לחילופין לנקודה שבה "הכל אפשרי" (EIP -Everything Is Possible). זוהי הנקודה שבפועל אי אפשר להעמיק מעבר לה, ובכל זאת טוענים שניתן לחוות אותה בצורה מלאה.
היכן ניתן למצוא חומר נוסף?
יש באתר מסודר של הרצאות ומאמרים המחולקים לפי נושאים ולפי שנים. אפשר למצוא בו גם את "ספר להיות אלוהים", ספר נדיר ומעמיק שעוסק בשאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר, וגם תכנים על היום - יום: איך לשווק, איך למכור, איך לסדר את הבית, איך לגרום לחברה לעשות מסאז' בגב ועוד. הכל בנוי שלב על גבי שלב, כך שניתן לצפות בהרצאות או לקרוא מאמרים לפי סדר היסטורי או לפי נושא. המטרה הסופית היא תמיד לפתח את החשיבה ההגיונית כך שבסופו של דבר ניתן יהיה להבין את הדברים העמוקים ביותר על העולם, המציאות, הבחירה החופשית, אלוהים, הזמן, המקום והאינסוף.
- שאלות פילוסופיות וחקירות על הזמן, המקום והיקום
- התמודדות יום - יומית עם בעיות בזוגיות, מכירות ותקשורת
- הבנת המהות של הרצון, הרגשות והמחשבות
- שיטת הלימוד דרך סיפורים ודוגמאות מעשיות
- פיתוח חשיבה לוגית והיצמדות לאמת בכל תחום
050-3331-331