מהן פעולות אוטומטיות וכיצד הן קשורות למשבר הקורונה?

פעולות אוטומטיות הן פעולות שאדם מבצע בלי לחשוב באופן מודע, מתוך הרגל או מתוך תגובה בלתי נשלטת. אליעד כהן מסביר בעזרת דוגמה אמיתית של ראש ממשלה, אשר בנאום על התמודדות עם נגיף הקורונה הזהיר אנשים שלא ללחוץ ידיים או להתחבק, אך בסיום אותו נאום הוא עצמו לחץ יד ואף התחבק עם אדם שעמד לידו. רק לאחר מכן הוא הבין את הטעות שלו והתנצל. הדוגמה הזו מראה כיצד אנשים פועלים באופן אוטומטי, מבלי לחשוב על הפעולות שלהם, גם אם הם מבינים בשכל שהם צריכים לעשות אחרת.

אליעד מדגיש כי אדם דומה במובן מסוים ל"רובוט", שכן הוא יכול להבין בשכל שעליו לעשות פעולה אחת, אך במציאות הוא פועל אחרת, מתוך אוטומטיות מוחלטת. התופעה הזו ממחישה את חוסר החיבור בין ההבנה השכלית לבין הפעולה עצמה.

מדוע המוח פועל בצורה אוטומטית?

המוח האנושי פועל בצורה אוטומטית משום שאין לו מספיק משאבים ואנרגיה כדי לחשב מחדש כל פעולה בכל רגע נתון. כמו מחשב או כמו וייז, אשר לא יכול לחשב כל שניה מחדש את המסלול האופטימלי, גם המוח האנושי בוחר לפעמים לבצע פעולות מתוך הרגל, על סמך החלטות קודמות שכבר התקבלו, במקום לחשב שוב מה הפעולה האופטימלית באותו הרגע. הסיבה העיקרית לכך היא חסכון באנרגיה ובמשאבים קוגניטיביים.

אליעד מסביר שהמוח לא מסוגל כל הזמן לחשוב מחדש על כל פעולה, ולכן חלק מהפעולות עוברות למצב "אוטומטי". הדבר הזה כמובן מביא לכך שהפעולות יהיו פחות טובות, כי בכל פעם שאדם פועל בצורה אוטומטית, הוא למעשה מסתמך על החלטה ישנה ולא על חישוב עדכני של המצב הנוכחי.

כיצד משבר הקורונה מלמד אותנו לשנות הרגלים אוטומטיים?

משבר הקורונה מאלץ אנשים לבחון מחדש פעולות פשוטות ויומיומיות. לדוגמה, אנשים צריכים לשנות את המרחק בו הם עומדים זה מזה, את האופן שבו הם לוחצים ידיים, או אפילו את הדרך שבה הם לוחצים על כפתור במעלית. פעולות שבעבר בוצעו באופן אוטומטי, לפתע נעשות בצורה מודעת ומתוך מחשבה תחילה. הקורונה גרמה לאנשים לבדוק מדוע הם נוגעים בפנים או בעיניים ללא שטיפת ידיים, ולתהות האם הדרך שבה הם רגילים לשטוף ידיים או לבצע פעולות אחרות היא באמת הטובה והנכונה ביותר.

ההתמודדות עם הקורונה הפכה להרגלים הקבועים של אנשים למשהו שאינו מובן מאליו, והדגישה את החשיבות של חשיבה מחדש על פעולות אוטומטיות.

איך אפשר לשנות את הפעולות האוטומטיות שלנו ולהגיע לתוצאות טובות יותר?

כדי לשנות פעולות אוטומטיות ולהגיע לתוצאות טובות יותר, אליעד כהן ממליץ לבצע באופן מודע תהליך של בדיקה ודיבוג ("Debugging") של כל הפעולות היומיומיות. האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל פעולה שהוא מבצע: האם אני עושה אותה בדרך הכי טובה שאפשר? האם יש דרך יעילה יותר לבצע אותה?

דוגמאות לפעולות יומיומיות שצריך לבדוק:

• האם הדרך שבה אדם אוכל או מבצע פעולות פשוטות אחרות היא אכן הכי נכונה?
• האם האופן שבו אדם נוסע למקום מסוים הוא האופטימלי ביותר?
• האם הדרך שבה אדם מכבה את האור היא הנכונה ביותר?

בנוסף, אליעד מציע שכל אדם יזכור שגם אם הוא בטוח בשכלו שהוא יודע מה נכון לעשות, עדיין יתכן שבפועל הוא מבצע פעולה שונה לחלוטין באופן אוטומטי. לכן, המטרה היא להפחית כמה שיותר את הכמות של פעולות אוטומטיות ולהגביר את המודעות לפעולות שהאדם עושה.

איך פיתוח השכל מסייע בשינוי הרגלים ופעולות אוטומטיות?

לפי אליעד כהן, פיתוח השכל הוא קריטי על מנת להקטין את כמות הפעולות האוטומטיות ולהגדיל את כמות הפעולות המודעות והמחושבות. ככל שיש לאדם יותר שכל ויכולת עיבוד טובה יותר, הוא יכול לחשב בצורה מהירה ויעילה יותר מה הפעולה הנכונה ביותר לבצע ברגע הנתון, וכך לפעול בצורה פחות אוטומטית ולהגיע לתוצאות טובות יותר.

אליעד נותן דוגמה של רכב אוטונומי או של מערכת ניווט כמו וייז, שמחשב כל רגע מה הדרך האופטימלית ליעד. ברור שרכב או מערכת כזו שמחשבת מחדש כל רגע יביאו לתוצאות טובות יותר מאשר מערכות שמחשבות לעיתים רחוקות יותר, כמו פעם בדקה או פעם בכמה דקות. באותו אופן, אדם עם שכל מפותח יותר יוכל להגיע להחלטות טובות יותר על ידי כך שהוא מחשב בכל רגע נתון מה נכון לעשות, במקום להסתמך על החלטות קודמות.

מה המסקנה העיקרית בנושא פעולות אוטומטיות ושינוי הרגלים?

המסקנה של אליעד היא שכל פעולה אוטומטית היא תמיד, במאה אחוז מהמקרים, פחות טובה מאשר פעולה שנעשית מתוך מחשבה מודעת ומעודכנת. לכן, אדם צריך לשאוף להגדיל את יכולות החשיבה שלו כדי שיוכל לבצע כמה שיותר פעולות מודעות ופחות אוטומטיות. ככל שאדם יעשה זאת יותר, הוא ישיג תוצאות טובות יותר בכל תחומי החיים.