... של המציאות. השכל של האדם, גם הוא רק חלק מהמציאות האין סופית. להבין את המציאות בשלמות = להבין את מהות המציאות. מאחר שהמציאות היא אין סופית, ממילא להבין את מהות המציאות = להבין את מהות האין סוף. הבעיה שנוצרת היא: כיצד בדיוק יכולה להיכנס הבנה של אין סוף לתוך מחשבה ... שהוא חלק בתוך התמונה, יהיה מסוגל לראות את התמונה מבחוץ?! מסקנה: השכל האנושי של האדם מוגבל לתפוס בתוכו את מהותה של המציאות האין סופית. כי כדי להכניס אל תוך המחשבה, צריך לעשות סוף. והמציאות היא אין סוף. מה הפתרון שהמציאות סיפקה ... את המציאות בשלמות, משום שאינו משתמש בדמיון שלו בצורה נכונה. שימוש נכון בדמיון, היה אמור לגרום לאדם לדמיין את מהות המציאות האין סופית. שימוש נכון בדמיון = ראיית התמונה המלאה = שלמות = אושר. וזה בדיוק המקום שאליו נכנסים האמונות ... של האדם כדי לגרום לו להרגיש טוב. זו נקודת האמת שממנה הן שואבות את כוחן. משום שכדי להבין את מהות המציאות האין סופית, צריך דמיון, מכאן שואבות האמונות הטפלות את כוחן. בנוסף, בכל דמיון של אמונה טפלה באשר היא, תמיד ...

... הרצון לאהבה, מייצג את הכמיהה של התודעה של האדם לחיבור עם המציאות. פירוש: מהותה של התודעה של האדם, היא מהותה של המציאות. המציאות מהווה וממלאת במהותה את מהותה של התודעה של האדם. מצד המהות של התודעה של האדם, אין שום הבדל ...

... אישית = הכרת עצמך = לימוד עצמך. התפתחות אישית = הכרת המהות הפנימית והשכל וההיגיון של המציאות = לימוד מהותה של המציאות. קריירה טובה היא כזו שמאפשרת לאדם ללמוד כל הזמן דברים חדשים ולהרגיש כל הזמן תחושה של התחדשות מתמדת. ככל ...

... להתאחד עם המציאות. מהי המשמעות? וכיצד לעשות זאת? להתאחד עם המציאות = להפוך את הישות של האדם לאחת עם המהות של המציאות. התאחדות עם המציאות = הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות. האדם = המציאות = אחד. האדם הוא התודעה שלו. ... מתאחדת עם המציאות, הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם המציאות = להרגיש אחדות ... ביארתי במקומות אחרים כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת להיות המציאות כולה. האדם מתמזג ... אפשרי המציאות. כאשר האדם מגיע אל האמת של מחויב המציאות, על ידי זה הישות העצמית של האדם מתמזגת עם המהות של המציאות. כאשר האדם חושב כמו ישות כלשהי, התודעה / המהות / הוויה / הישות של האדם, מתאחדות עם זה שהאדם ... השורש של האני של האדם, על ידי זה האדם הופך להיות אחד עם השורש של האני שלו, שזו כמובן מהותה של המציאות. כאשר האדם חושב כמו המציאות, הוא הופך להיות באחדות עם המציאות. כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא ...

... מכך שהאדם אינו יודע את מקומו, את האלטרנטיבות שלו, ואת המהות האמיתית שלו. כאשר האדם מודע ומבין באמת את המהות של המציאות, ממילא נחסכים ממנו כל העימותים / קונפליקטים וממילא הוא נהנה מהמציאות. כאשר האצבע מבינה את השכל של האדם ומסוגלת ... אינה שוללת את קיומו של דבר, אלא מסבירה את קיומם של כל הדברים. אז מהי האמת האמיתית? האמת היא שהמהות של המציאות שהיא אחת, היא זו שמהווה את כל הדברים כולם. המהות של המציאות = הרובד הפנימי ביותר של המציאות, שאינו משתנה בשום צורה חיצונית של המציאות. המהות של המציאות = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה. המהות של המציאות = הדבר שמהווה בכל רגע את ציר הזמן ובכל מקום את מימד המקום. המהות של המציאות = השורש של המציאות = הסיבה של כל הסיבות / הסיבה הראשונה = הרצון שממנו נובעים כל הרצונות / הרצון הראשון = השורש של כל המחשבות / רגשות וכולי. המהות של המציאות = הדבר היחיד שתמיד קיים ושקיומו אינו תלוי בדבר. מהי מהותה של המציאות? מהי המהות הזאת שמהווה את הכל? זה כבר עניין אחר, אך המהות של המציאות מהווה את הכל. גם האני של האדם, גם הדברים שעליהם האדם חושב, וגם המחשבה שלו עצמה, כל הדברים האלו ... מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של המציאות האין סופית. אך בהחלט כן ניתן להבין, כי כל הדברים כולם, בכל רגע / מקום, כולם, כל מה שקיים, ...

... מוגבל רואה בשני הצדדים של המטבע שני ניגודים, במקום לראות בהם מהות אחת. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, מצד מהותה של המציאות, כל הדברים כולם הם דבר אחד. מצד המהות של המציאות, לא יכולים להיות שני דברים שונים, משום שהכל זאת אותה המהות. הסיבה שהדברים נראים שונים לאדם, היא רק משום שהוא אינו מסוגל להבין את המהות של המציאות. ברגע שהאדם מסוגל להסתכל על התמונה המלאה של המציאות = על המהות של המציאות = על המטבע כולו, באותו הרגע האדם מבין שכל הדברים כולם שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל דבר אחד. ...

... הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. זא בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה ... בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: השלם, ההכל, המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך ... ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ההכל דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה ... כל מה שישנו. זא קיימת ישות אחת שהיא המהות הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא במקום עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת ... תת המודע, ברהמן, השלם האחד הנצחי, השכל של העולם, הישות האחת, המהות הנצחית. יש כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה. כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא את העולם יש מאין, הכוונה האמיתית ...

... וגם טיפשות, גם משמעות וגם חוסר משמעות, גם מלחמה וגם שלום. הוא מדגיש שכל המצבים חייבים להתקיים כי זו מהותה של המציאות השלמה. לדוגמה, אם לא יהיו מריבות או מלחמות בין אנשים, החיים יהיו משעממים וחסרי משמעות לחלוטין. לכן יש צורך ...

... העולם?, ומתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר כמו מי יצר את הרצון הראשון של אלוהים?, האדם מגיע להבנה אמיתית של מהות המציאות. על ידי הבנה כזאת האדם מפסיק לחוות את המציאות כנפרדת מאלוהים, מפסיק לכפור ומתחיל לחיות חיים אמיתיים של שלמות, ... רוצים שתדע אותם. ואני אומר כן לשאול ולחקור, כי מי שלא יבין ימשיך לחיות כאן בגיהינום, צריך להבין את מהותה של המציאות. ומי שיחקור, הוא יגלה בסופו של דבר שיש אלוהים חדש, שאצלו הכל אחד ושם אין שום שאלה כלל והכל ...

... תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש את מהות האני שלו, דהיינו, את מהותה של המציאות עצמה, שהיא מפרקת לאדם את חוויית האני הנפרד שלו, התפישה הזאת ניתן להגדיר אותה, כתפישה מעל המחשבה. ולמה מעל ... להגדיר אותו. כי כל הגדרה שלו, הופכת אותו לסופי. ואם הוא סופי, אז הוא לא מחויב המציאות והוא לא המהות של המציאות. ובסוף התהליך, על האדם להכיל בתוכו את מהות המציאות עצמה, שאותה לא ניתן להגדיר כלל, משום שהיא מחוץ לכל ההגדרות. כי כל ההגדרות, הן לבושים שונים של מהות המציאות. וזה בעצם אומר שהמכוון והתכלית, הם מחוץ להגדרות כלשהן. והדרך של האדם להשיג במחשבתו את הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, שהיא השגת עצמות ומהות המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, שאותן השכל של האדם ...