... ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. ... לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת בדרך מדעית ומתמטית מבלי להיות שם כלל. האם תמיד מי שמתנסה יודע יותר טוב? אליעד מביא דוגמה של אדם שזורק אבן ... את הניסוי מודד בטעות, יוצא שהחישוב המתמטי המדויק ללא ניסיון נכון יותר מהניסיון עצמו. לכן, בעל הידע המתמטי וההבנה המדעית יכול לדעת טוב יותר, גם ללא התנסות ישירה, לעומת מי שיש לו ניסיון. המשמעות היא שתוצאות שמבוססות על ניסיון ... המסקנות המבוססות על ניסוי הן בהכרח נכונות? אליעד מסביר שמסקנות מניסוי אינן בהכרח נכונות. הוא נותן דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן ... אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל איינשטיין לא התרגש ואמר שאם הניסוי היה נכשל, הוא ... פשוט לנסות שוב, מכיוון שהוא היה בטוח לחלוטין שהחישובים שלו נכונים. הסיפור מדגים את העליונות של הבנה לוגית - מדעית מדויקת על פני הסתמכות על תוצאות ניסויים וניסיון. למה לא לסמוך רק על ניסיון? אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך ... האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?

מחקר מדעי, מה גברים אוהבים? איזה יופי אידיאלי? הוכחה מדעית, הוכחה סטטיסטית, אידיאל היופי, דוגמניות, מחקרים סטטיסטיים, הוכחה לוגית, חוקי הפיזיקה, תצפית סטטיסטית מה גברים אוהבים? האם קיים אידיאל יופי מדעי? הסיכום הבא מתבסס על תוכן מפורט מהרצאה של אליעד כהן, שעוסקת בשאלת אידיאל היופי, מה גברים מעדיפים בנשים, והאם אפשר להוכיח או לבדוק את זה מדעית וסטטיסטית. האם ניתן לקבוע מדעית מהו אידיאל היופי? אליעד פותח בדיון על מחקר מסוים שהוצג כביכול בתוכנית טלוויזיה. לטענת מי שהציג את המחקר, לקחו ... תכונות ויתרונות שונים שיוצרים תחושת שלמות. האם תוצאות מחקריות סטטיסטיות הן אמת מוחלטת? אליעד מדגיש שכל מחקר סטטיסטי או מדעי, לא משנה כמה הוא נראה משכנע, בסופו של דבר מוכיח רק את העובדות עצמן של אותו מחקר ספציפי. הוא ... אינה מעידה שהממוצע הוא האידיאל. זוהי בחירה שנעשית מתוך אילוצים. האם מחקרים סטטיסטיים באמת מוכיחים משהו? אליעד מבהיר שהמחקר המדעי, כאשר הוא לא מסביר מדוע תוצאה מסוימת קרתה, אינו מהווה הוכחה מוחלטת. לדבריו, בפיזיקה חייבים להסביר מדוע תוצאה מסוימת ... האידיאלי הוא ממוצע? האם דוגמניות מייצגות את היופי הממוצע? האם מחקרים סטטיסטיים מוכיחים אמת מוחלטת? מה משמעותו של מחקר מדעי על יופי? האם ניתן לקבוע אידיאל יופי באופן מדעי?

... מדגם, שיטות דגימה, מדגם לא מייצג, מדגם מייצג, הסתברות, תזונה בריאה, בריאות, מה נכון לאכול? מה בריא לאכול? הוכחה מדעית מהי המשמעות של סיכויים גבוהים במחקרים סטטיסטיים? כאשר אליעד כהן מתייחס למונח סיכויים גבוהים, הוא מדגים זאת באמצעות אדם ... שהנוסחה תחזור על עצמה במקרים אחרים. אך בהיעדר הבנה של החוקיות, התוצאות יכולות להיות מקריות בלבד. מה ההבדל בין מדעים מדויקים לבין מדעי הבריאות לפי אליעד כהן? לפי אליעד, ההבדל העיקרי בין מדעים מדויקים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, לבין מדעי הבריאות הוא רמת הדיוק והוודאות. הוא מסביר שבמדעים מדויקים קיימת נוסחה מדויקת שנכונה ב - 100% מהמקרים, בעוד שבמדעי הבריאות אין דיוק מוחלט. אפילו אם ישנם מחקרים רבים בנושא הבריאות, עדיין תמיד קיימת אי - ודאות, כיוון שהגוף ... אלו שטוענים שאכילת בשר היא סוד החיים מול אלו שטוענים שהיא מובילה למחלות. מדוע אליעד כהן מטיל ספק בהוכחה מדעית בעולם הבריאות והתזונה? אליעד מדגיש שאפילו טענות שכביכול מוכחות מדעית אינן תמיד מוחלטות, כיוון שאינן זוכות להסכמה מלאה. הוא מציין שאפילו בנושאים שנחשבים לכאורה חד - משמעיים, כמו שאדם לא יכול לחיות ללא חמצן, לא תמיד תיתכן הסכמה מוחלטת. הוא מסביר שהמושג הוכחה מדעית במדעי הבריאות הוא פחות מוחלט ממה שנראה בתחילה, ולכן גם כאשר נאמר שמשהו מוכח מדעית, זה לא אומר שהוא בהכרח נכון באופן מוחלט לכל אדם ואדם. כיצד אליעד כהן מציע לגשת למצב בריאותי כמו ... להיות לו שום בעיה להתחייב לסנקציה ממשית ומשמעותית במקרה של טעות. מהו מדגם מייצג? איך להבין סטטיסטיקה? מהי הוכחה מדעית בתזונה? האם בשר בריא או מזיק? איך מבצעים ניסוי מדעי? מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעי הבריאות? מה המשמעות של סיכויים גבוהים?

... יצאתי מהחושך לאור, חזרתי בתשובה, חזרתי בשאלה, אולי טעיתי עד עכשיו? אני חכם או טיפש, זה מאוד פשוט, תגליות מדעיות, מחקר מדעי ההרצאה עוסקת בשאלת האמון העצמי, במיוחד כאשר אדם מגלה תובנות חדשות או חוויות רוחניות שמובילות אותו להרגיש בטוח במסקנותיו. ... הזמן. מה אנחנו לא יודעים עוד? ההרצאה ממשיכה ומדברת על האפשרות שמה שנכון היום לא בהכרח יישאר נכון בעתיד. מדענים גילו דברים מדהימים, אך כל פעם שבוצע גילוי מדעי חדש, עלו גם שאלות נוספות שטרם נענו. אף תיאוריה מדעית לא יכולה להיחשב כסופית. כך למשל, כשמישהו אומר שהשולחן הזה נמצא כאן בגלל כוח המשיכה, זה נכון לפי החוק ... החדש שנוכל לקבל בעתיד. האם תמיד נכון לסמוך על עצמנו? מהם הגורמים שמשפיעים על תהליכי קבלת החלטות? האם גילוי מדעי יכול להתברר בעתיד כשגוי? מהו מקור השפעת המידע על דעותינו? איך להבין אם תשובה באמת פשוטה? האם כל התשובות ...

רפואה מודרנית / והתפתחות מדעית - מהי המשמעות הרוחנית? כפי שכבר ביארתי, כל תהליך שמתרחש בעולם בנושא כלשהו, יש לו משמעות גם לגבי כל ... הרפואה המודרנית, היא על ידי זה שהרפואה מכירה טוב יותר את גוף האדם ואת המבנה הגנטי שלו, ובמקביל הרפואה והמדע מכירים גם יותר טוב את העולם שלנו, ואת החומרים השונים והרכיבים השונים שמהם ניתן להרכיב ולהתאים עבור האדם תרופות ... המודרנית, מסוגלת להתמודד עם יותר ויותר מחלות שונות. ובכל פעם יש מחלות שונות, שגם הן עצמן נובעות מההתפתחות הטכנולוגית והמדעית, שהן משפיעות על הסביבה ויוצרות מחלות חדשות. והרפואה מתמודדת כל הזמן עם מחלות חדשות. ובשורה התחתונה, הרפואה מסוגלת לספק ... ודעות שונות, בלי להיכנס איתן למאבק. אבל, ההתפתחות הרוחנית של האדם, היא גם יוצרת לו בעיות חדשות. בדיוק כמו שהמדע יוצר גם מחלות חדשות. כי מי שלא עושה לא טועה. וכאשר האדם מתקדם וחופר לעומק ומחפש את הטוב שבתוכו, ... הן כולן כבר היו קיימות בעולם ברמת הפוטנציאל שלהן. רק שעדיין הן לא באו לידי ביטוי בפועל. וההתקדמות של המדע וההתפתחות הטכנולוגית, עוררו את המחלות שכבר היו קיימות בעולם, וגרמו להן להתגלות. וכאשר מחפשים נפט או כל אוצר אחר ... לכן. וכדי להגיע למעמקי האדמה ולמצוא אוצרות, לשם כך צריך להתגבר על כל המכשולים שבדרך. והרעיון הוא, שלמרות שההתפתחות המדעית מעוררת מחלות חדשות, הרי שזה בהכרח שזה יקרה כך. והמדע לא יוצר שום מחלה חדשה, אלא הוא רק מעורר מחלות ובעיות קיימות. כי לדוגמה קרינה סלולארית, עלולה ליצור אצל ... להתבונן פנימה, הם היו קיימים כבר קודם. אלא שרק עכשיו האדם מתבונן עליהם. וככל שהרפואה מתפתחת יותר ויותר, וככל שהמדע מתפתח יותר ויותר, כך מוצאים תרופות חדשות, גם למחלות החדשות שהתעוררו בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית עצמה. כאשר הנמשל הוא, שככל ... שהוא יכול באמצעותן להתמודד עם כל ענייני החיים באשר הם. וזה עניין אחד, עם כל עניין החיסונים. והיכולת של המדע להתמודד עם המון מחלות, היא ביטוי לכך שמי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול להכיל בתוכו המון דעות שונות. דהיינו, ... אותה, ולתת לה את היחס שראוי לה. והיכולת של הרפואה להאריך את חיי האדם, היא מוגבלת. כי נכון לעכשיו המדע עדיין לא הצליח לייצר חיי נצח. אבל ברוחניות הדבר אפשרי. כי העולם החיצוני הוא עולם של נפרדות ושל שינויים וממילא של גבולות ומוגבלות. אבל העולם הפנימי, הוא עולם של אחדות ושל אין סוף. ולמרות שהמדע לא הצליח להאריך את חיי האדם לנצח, הרי שברמה הרוחנית, האדם כן יכול להגיע לשלמות אישית אין סופית בשלמות. ... ביותר מצבים, כך הוא נחשב שהוא יותר חי. ומי שהוא רופא אמיתי החכם ביותר בעולם (שעוד אין כזה בעולם המדעי), הוא יכול לתת לאדם תרופת פלאים, שאיתה הוא יחיה לנצח. וברמה הרוחנית, מי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול לתת ...

... התמונה המלאה של המציאות, פירושו שהאדם יצליח להבין לדוגמה את החוק הבסיסי שלפיו פועלים כל החוקים שיש בעולם. ובאנלוגיה מדעית, לראות את התמונה המלאה, פירושו להבין מה היה לפני כל מה שהיה, דהיינו, מה היה לפני המפץ הגדול. וכיצד ... ומהי החוקיות שהייתה בשעת ההתרחשות הראשונה לפני המפץ הגדול, ואיך היא באה לידי ביטוי בחוקיות שיש לנו כיום. ויש מדענים שמסבירים תיאוריות שונות מה היה לפני המפץ הגדול. והסבר מלא אין לאף אחד מהם. כי אף אחד לא באמת ... את התמונה המלאה. משום שתמיד ניתן לשאול, מה היה לפני החוק הזה הראשון שאחראי להתרחשות המפץ הגדול. כי יש מדענים לדוגמה שנותנים כל מיני הסברים על מה היה לפני המפץ הגדול. ובכך נדמה להם שהם פתרו את שאלת השאלות. אך באמת הם לא פתרו שום שאלה, אלא בסך הכל הם הזיזו את השאלה למקום אחר. זא שלמדע כיום אין דרך ואין כלים לבדוק מה היה לפני המפץ הגדול. וברגע שאיזה מדען מביא איזו תיאוריה ואיזה הסבר על מה היה לפני המפץ הגדול, אז מאחר שאין דרך ללכת עוד אחורה ולראות מה קרה שם באותו הרגע, לכן נדמה לאותו המדען שהנה הוא מצא תשובה לשאלה של איך נוצר היקום. אבל באמת הוא בסך הכל הביא איזו תיאוריה שהיא מוגבלת ביכולת לבדוק אותה. כי אילו הייתה למדע את הדרך לחזור לרגע המפץ הגדול, ולחזור ללפני המפץ הגדול ולראות מה קרה שם, הרי שהיה ניתן לבדוק מה באמת התרחש לפני המפץ הגדול. ולא רק שהיו מבינים האם התיאוריה המדעית נכונה או לא, אלא גם ממילא הייתה נוצרת עכשיו שאלה חדשה עוד יותר גדולה, והיא השאלה, איך נוצר אותו ... שהייתה לפני המפץ הגדול. כי השאלה של איך נוצר העולם, היא רק ביטוי של שאלה אחרת גדולה יותר. וכאשר המדען מביא איזה הסבר, ובכך נראה לו שהוא מצא את התשובה, הרי שבאמת הוא לא מצא שום תשובה. אלא בסך הכל הוא העביר את השאלה למקום אחר וייצר שאלה אחרת. כי אילו המדע היה יכול לאמת לדוגמה את תיאוריית המפץ הגדול, הרי שבכך היה תירוץ רק לשאלה של איך נוצר היקום שלנו. אבל זה היה מביא שאלה חדשה, של איך נוצר הדבר שממנו נוצר היקום שלנו. ומאחר שאין למדע את הדרך לאמת בוודאות הסבר כלשהו, ל - מה היה בדיוק לפני המפץ הגדול, לכן המדענים נעצרים בתיאורית המפץ הגדול. ונדמה להם שאם הם רק יצליחו לאמת את עניין המפץ הגדול, הרי שהם מצאו את ... ומהי החוקיות שלפיה הוא פועל, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם, ולהסביר גם את כל התופעות המדעיות שיש בעולם, וממילא גם להיות מסוגל לקבל תשובות לכל השאלות הקוסמולוגיות על עתיד היקום והעולם, גם אם היה למדע את התשובות לכל השאלות האלו, הרי שעדיין הוא לא באמת היה רואה את התמונה המלאה. כי גם אם יהיה הסבר מדעי לכל הנל, עדיין יהיה ניתן לשאול, איך נוצרה המציאות שהייתה לפני המפץ הגדול. ומדוע החוק הזה קיים כפי מה שהוא. ובעצם בסך הכל העבירו את השאלה, צעד אחד אחורה. אבל לא הגיעו לראיית התמונה המלאה. וגם אם המדע ימצא תשובה לשאלה של איך נוצרה המציאות שיצרה את העולם שלנו, עדיין תהיה שאלה חדשה, של מה יצר את המציאות שיצרה את המציאות שיצרה את המציאות שלנו. וכן הלאה עד אין סוף. דהיינו, לעולם המדע לא יוכל להבין באמת מה היה בנקודה הראשונה. כי כל נקודה ונקודה שאליה יגיע המדע, תמיד תהיה נקודה אחרת שקודמת לה. ואכ ניתן לומר, כי מבחינה לוגית, אין למדע את היכולת לתת הסבר לכל שאלות היקום והקיום. כי כל הסבר שהוא ייתן, תמיד זה ייצור שאלה חדשה גדולה עוד יותר. ואין לדבר סוף. אבל בכל זאת ולמרות הכל, המדע רוצה כן להבין את החוק הראשון של כל החוקים שלפיו מתרחשים כל האירועים. אך למרות שהמדע רוצה להבין את כל זה, מבחינה לוגית פשוטה הוא לעולם לא יוכל באמת לתת תשובה לשאלה של איך הכל ...

רוצה להרגיש טוב, לא רוצה להרגיש רע, רוצה להיות מאושר, לשאול למה, מאיץ החלקיקים, החלקיק האלוהי, מדענים, חקירה עצמית, מודעות עצמית, אלגוריתם לאושר, הנאה וסבל, לא רוצה לסבול מהי השאלה הבסיסית שעליך לשאול כדי להיות מאושר? ... הוא פוגש את הגבול של השכל שלו. כך ניתן להבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמייצר אושר וסבל. למה המדענים מחפשים את החלקיק האלוהי ואיך זה קשור לאושר? אליעד משתמש בדוגמה נוספת - החיפוש של המדענים אחר החלקיק האלוהי (היגס) באמצעות מאיץ החלקיקים. הוא טוען שהמדענים מבצעים ניסויים רבים כדי למצוא תשובות לשאלות, מאחר שהם אינם יכולים לענות על השאלות האלו רק באמצעות השכל. הם ...

... אך יש הטוענים כי במציאות שבה הזמן והמקום אינסופיים, ייתכן שימצאו דרכים להתחבר ליקומים אחרים ולהשתמש במשאבים הנמצאים בהם. המדענים עצמם בודקים רעיונות מסוג זה מתוך סקרנות טהורה, כי לעולם לא יודעים לאן עשויים להוביל מחקרים מסוג זה. מי ... מתוארת כחוויית כל האפשרויות בו זמנית, ומביאה את האדם לידי רגיעה, משום שהכל כבר קורה במקום אחר. מה טוענים המדענים על הזמן והמקום? הטענה המדעית הרווחת אומרת שלזמן ולמקום יש גבול, ושהיקום נוצר במפץ הגדול לפני כ - 14 מיליארד שנה, אז גם נוצרו המקום והזמן כפי שאנו מכירים אותם. תיאוריה זו נתמכת על ידי מרבית המדענים, אולם יש מי שסבורים שהזמן והמקום הם אינסופיים. לפי גישה זו, ייתכן שהיקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף ... ולמשוך ממנו תועלת כלשהי, אולי כדאי לבדוק את זה. בנוסף, יש הסבר שכל רעיון חדש, כולל יקומים מקבילים, נבדק במדע מתוך סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר נגלה דרכים חדשות להחיות מתים, לעקוף את ... מפחד מהרע כי הוא כבר קורה איפשהו, וגם פחות רודף אחרי הטוב כי הוא כבר קיים גם ככה. האם המדע תומך בתפיסה של זמן ומקום אינסופיים? עולה כאן התייחסות לעמדה המקובלת של מדענים רבים האומרת שלמקום ולזמן יש גבול, בגלל תיאוריית המפץ הגדול: היקום התחיל לפני כ - 14 מיליארד שנה, ואז ... היגיון בסיסי פשוט שלפיו המקום והזמן הם אינסופיים, תמיד אפשר להמשיך עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי מוגבלים. האם אינסוף ... תפיסה יכול לחיות את החיים עם פחות היצמדות לתוצאה, ביודעו שכל התוצאות מתקיימות ממילא. כיצד הרעיון קשור גם לחקירות מדעיות נוספות? אומרים שפיזיקאים שחוקרים תופעות קוונטיות נתקלים ברעיון שהחלקיק מצוי בכל המצבים האפשריים עד שהצופה מודד אותו, ואז מתקבלת ... להסביר שאטום מסוים חולק מעין מיקום עם יקום אחר. לא תמיד הדבר ברור עד הסוף, אך הוא מניע סקרנות מדעית ופילוסופית רחבה. האם זה סותר את תפיסת החלל והזמן המקובלת? כן ולא. מצד אחד, גישת אינסוף יקומים מנוגדת לתפיסה ... ובזמן ובמרחב הזה - חווה צורך לפעול באופן נקודתי, לבחור, להחליט ולהתמודד. כיצד כל זה קשור להבנה רוחנית או מדעית רחבה יותר? לפי הטענות שעלו, מי שמעמיק בזה מגלה שגם המושגים אני או תודעה משתנים, כי אם בכל יקום ... כמו האם באמת יש רק מציאות אחת? ומה המשמעות של כל האפשרויות האינסופיות?, שאלות שנוגעות גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות ... הזמן והמקום עצומים ואינסופיים, אולי יש דרכים שלא מוכרות לנו. בנוסף, יש מי שטוען שהעיסוק בריבוי עולמות חשוב כי המדע בודק כל רעיון אפשרי. אף פעם אי אפשר לדעת למה מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו ... מכאן יש מי שמסיק שבחלל ובזמן אינסופיים יופיעו גם פילים בעלי שלושה ראשים או כל תרחיש דמיוני אפשרי. איך המדע והמפץ הגדול מתקשרים לנושא? על פי מדענים רבים, הזמן והמקום של היקום שלנו החלו בנקודת המפץ הגדול. הם טוענים שהחומר, הזמן והמקום התחילו לפני כ - ... שלנו סופיים, אך מעבר לגבול זה יש מרחב אחר או כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות, דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר החתול גם ...

חמשת החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או ... כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה מאחוריו, ובכל פעם שהצפצפה התחילה ...

מדעי המוח, חקר המוח האנושי, איך להיות מאושר באמת? איך עובד המוח האנושי? השכל של אלוהים, הסיפור של אליעד כהן, ... אליעד מדגיש כי השאיפה היא לחוות את האחדות בכל פעולה, תוך כדי שאתה מבין את המהות של כל תהליך. מדעי המוח חקר המוח האנושי הבנה רוחנית תהליכים רוחניים מדיטציה האחדות והנפרדות אליעד: כשאני הבנתי את מה שהבנתי, אז ממש ...